Jump to content

netco

  • פרסום הודעות

    103
  • תאריך הצטרפות

  • פעילות אחרונה

כל מה שפורסם על ידי netco

  1. פוטטו העמדה שלך היא שלך וזכותך המלאה להחזיק בה אני לא חושב שמישהו יחלוק על זה. נראה לי רק מאיך שאני הבנתי את זה, שאתה טיפה מפספס קצת את מה שמנסים לומר לך, כי אם לצורך העניין נתייחס למה שאמרת כגון הצורך שלך בזמן (הרבה זמן) לעצמך או הסלידה שלך מרעיון של התחייבות לפרטנר בודד הם די מובנים וכנראה שהרבה יכולים לחוש הזדהות או הבנה אליהם בצורה כזו או אחרת גם במהלך הנישואים עצמם, ואף אחד לא יטען (אני חושב) שאין דברים בגו. מצד שני מה שכן מנסים לומר, עם כל כמה שנישואים ומשפחה זה דבר לא קל שדורש עבודה מתמדת על עצמך, יש בנפיט לתהליך הזה שהולך וגדל (כי כן כמה שזה קלישאתי פוטנציאל האה
  2. +1 לדגמים של ברייטקס עם מנגנון הClicktight . ממה שהבנתי באתר של אבי ורון, רוב הכסאות שמתבססים על עיגון באמצעות חגורת הבטיחות תלויים מאוד בזה שהמתיחה של החגורה היא בדיוק לפי מה שהיצרן הגדיר, וזה גורם ללא מעט בעיות. ומנסיון של שני דגמים (אחד כסא בטיחות, ואחד כסא משולב בוסטר) הClicktight הוא פשוט להתקנה כמעט כמו איזופיקס ולמעשה דואג שהחגורה תעגן את הכסא כמו שצריך ובעוצמת המתיחה הנדרשת.
  3. כמו שאמרו לעיל, כדאי שתתחיל מהמדריך החינמי של "נינג'ה פיננסית", ותקרא קצת את החומרים בקבוצה, מאמין שזה יעשה לך קצת סדר בנושא (אחרי זה תוכל לעשות את הקורס שלו בתשלום אם תרצה).
  4. כאמור במחילה אתה מפספס את הנק' לחלוטין כי ההסתכלות שלך היא חיצונית לגמרי לעניין. מבחינתך רב באשר הוא, הוא מקביל לשופט- יענו אמור להכריע בסכסוכים כאלו ואחרים ותו לא. א. זה לא נכון כי יש הפרדה בין רב לדיין (אם בעבר הרחוק בד"כ רב הקהילה היה גם דיין, זה לא בהכרח היה נכון בבמאות שנים הקרובות יותר עד ימינו), ולא כל רב פוסק הוא בהכרח גם דיין שהוא המקבילה לשופט לצורך העניין. ב. התפיסה ביהדות את התורה לפחות ברמה העקרונית היא לא ברמת הפולקלור, אלא מה לעשות משהו שנוגע בכל תחומי החיים באשר הם, הן בהיבט ההלכתי והן בהיבטים נוספים. לכן כן קיים מושג של "דעת תורה", בדיוק כמו שקיימים בתורה מעבר להלכ
  5. אבל אלו אותם "רבנים" שביססו את מעמדם הבלעדי כפוסקים, שאתה אמרת בעצמך שהיא בלתי מעורערת. אז למה פה אתה מקבל את זה, ופה לא? מילא אל תקבל את שניהם סבבה הגיוני. אבל כשאתה בוחר לקבל נושא אחד כי הוא נראה לך נכון, ואת השני אתה לא מקבל ואומר שזה נראה לך כמו היבריס, למרות ששניהם נלמדו מהתורה ובוססו ע"י אותם אנשים (לצורך העניין), לי זה פשוט נראה כאילו אתה יורה חץ ומסמן סביבו את המטרה.
  6. איפה רשמתי שהם מורמים מעם? וכאמור אתה יכול שלא להסכים, אבל אל תבחר את מה שנוח לך, אותם אלו שביססו את החשיבות של ת"ח כפוסקי הלכה, הם אלו שביססו את כבוד ת"ח מורא רב וכד' (והדרת פני זקן וכו' וכו'), ויש לזה נ"מ בצורך לקום כשנכנסים וכו', בדומה למשל להלכות כיבוד הורים. והדברים הללו נאמרו כאמור הרבה הרבה לפני הגלות- ככה שמה שאתה אמרת שזה צורך לבסס את מעמדם בחברה הגלותית- פשוט לא נכון, ולו משום שכמו שאמרתי הכבוד אליהם לא נגזר מצד מי שהם עצמם, אלא מצד מה שהם מייצגים- קרי התורה שהם למדו ומעבירים הלאה.
  7. ההנחיות המדוברות א. נאמרו עוד לפני הגלות ב. נגזרות בגדול מפרשת זקן ממרא שהיא לחלוטין מדאורייתא, ככה שהתזה שלך נחמדה אבל לא ממש נכונה. (ועל המשמעות והחשיבות של החכמים בכל מה שקשור להלכה ולתורה עצמה, ניתן להבין מסוגית תנורו של עכנאי (בדגש על השורה התחתונה מבלי להתייחס למופתים המתוארים))
  8. אם כבר נכנסתם לזה (שזה קצת משעשע אגב) התלמוד כשלעצמו הוא לא רק מסמך משפטי או חומר משפטי (והעריכה שלו היא הרבה יותר בסגנון של פרוטוקול קצת אסוציאטיבי מאשר משהו עם מבנה מסודר ועקבי), אדרבה יש הרבה מאוד חלקים שם שמתייחסים לאלמנט הפילוסופי-אמוני של התורה ברבדים שונים (AKA דברי אגדה- יענו כל מה שלא סוגיות הלכתיות), ומעבר לכך שגם בסוגיות ההלכתיות הרבה מהן נוגעות לחלק שקרוי (בטור וממשיכיו) "אורח חיים" שזה בעצם נוגע ביום יום של כל יהודי בעיקרון אז יש הגיון ללמוד את זה, ובנוסף את דיני הנזיקין שבין אדם לחברו (ג' הבבות). את שאר חלקי התלמוד פחות מקובל ללמוד בישיבות (סדר קדשים, טהרות, וחלקים מסדר נשי
  9. אין חולק שהאידיאולוגיה שלכם מבוססת וסדורה, הטענה היא רק שבינה ובין עולם התורה וההלכה אין שום קשר, טענה שעל אחת כמה וכמה מתעצמת כשרואים את ההתנהלות של הציבור החרדי במגיפה הזו. ואם כבר הזכרת את עדות המזרח- גם אני בא מהן (ואבא שלי עלה בגיל מספיק מבוגר כדי לזכור איך דברים התנהלו שם) וואלה אין שום קשר בין ההתנהלות והאידיאולוגיה החרדית היום, לבין מה שנהגו בחו"ל בטח ובטח בקהילות הספרדים ועדות המזרח. וכאמור אני הראשון לצאת נגד תופעות וגישות שביסודן מעוניינות לשנות את אורח החיים של החרדים, כאמור אני לגמרי חושב שזכותכם לחיות ככה (למרות שאני חושב שאתם טועים לגמרי). אבל אתם נמצאים באיזו תודעת
  10. וול במחילה אני לא חושב שאני פחות מאמין ופחות משתדל לחיות על פי ההלכה ממך, אבל איכשהו המשפט הראשון שלך כאן מייצג נאמנה את תפיסת האדנות מחד ובת היענה שלכם מאידך, ובעיקר מקשה מאוד להכיל את הגישה שלכם ומראה עד כמה אתם נמצאים בבועה משל עצמכם. עכשיו בוא אני לחלוטין חושב שמותר וצריך ואפילו חובה לאפשר לחרדים לחיות את חייהם כמו שהם רואים לנכון, בקהילות שלהם, וגם בשרשור הזה אני חושב שהתווכחתי על הנושא לא מעט. אבל המחיר על אורח החיים הזה צריך להיות ממומן על ידי אותה קהילה שבוחרת לחיות כך, ועל ידה בלבד הן במסגרת מדינתית והן בעירונית. אבל לא, אין שום בסיס של בסיס למי שחי על פי ההלכה שחו
  11. תלוי, תשבו עם ביבי או לא? 😉 פיקה- כן זה סכום לא קטן (אבל פחות מאחוז מתקציב המדינה...) וכן זה הציק לחרדים. אבל אני מחזיר אותך להודעה המקורית שלי- מה המטרה הכוללת כאן? להציק לחרדים? או לייצר כאן שינוי עומק בכלכלה וברמת החיים של כלל החברה? כי בשביל להקשות קצת על החרדים, כן זה היה כנראה אפקטיבי. אבל בדיוק כמו שאמרת- זה צעד שבוטל ברגע שזה היה אפשרי ולא ממש יצר שינוי. אז אולי הפתרון הוא קצת עמוק יותר וידרוש גם מהציבור החילוני לוותר (למשל על נושא הצבא?)? זו בדיוק הטענה שלי..
  12. יבגני- בכנות אין לי בעיה שהחרדים יעבירו עוד כמה שקלים לעצמם כשיהיו חלק מהשלטון, בדיוק כמו בסקטורים אחרים. אבל בסוף בסוף הדברים האלה הם שוליים למדי בתקציב המדינה, הסבסודים למיניהם הם בעיה הרבה יותר אקוטית בהקשר הזה, לא רק בגלל ההוצאה התקציבית אלא שוב- הם יוצרים תמריץ בעייתי הרבה פעמים. לגבי המדינה- וול אם אתה חושב שהרעיון נכשל זה בגלל שהתפיסות שלנו בנוגע למה מדינה צריכה להיות- שונות. דיברנו על זה לא מעט גם בשרשור הזה, אני חושב שהמודל הסקנדינבי נניח עובד נהדר (ובוא לא נשכח- 30% מס מרמת השכר הכי נמוכה..) אבל הוא מתאים לאוכלוסיה מאוד הומוגנית שכולם פלוס מינוס באותה גישה.
  13. אולי השמאל המדיני (נגיד), אבל מה בדיוק ההבדל בנושאים הללו בין מרצ לפיד הליכוד והחרדים? למה מישהו מציע לבטל את חובת הגיוס, או לא מציע כל מיני תוכניות של סבסודים כאלו ואחרים (בחינוך/רווחה/וואטאבר) שבסוף ברובן מגיעות בעיקר לאוכלוסיות כמו חרדים וערבים? דחילק 120 ח"כ בכנסת, 100 מהם (הערכה שמרנית) חושבים +- אותו דבר על כלל הנושאים הללו. אני יודע שלא ניסו את מה שכתבתי, דיברתי על מה שקורה כרגע- שזה פשוט לא עובד. וכשמדובר על תמריצים- וול תשחרר את החרדים מהצורך להתגייס (וגם את החילונים), תצמצם את הקצבאות ו*הסבסודים* (בואו התקציבים הישירים לחרדים זה פינאטס, הכסף הגדול זה
  14. ואני גדלתי בחינוך הדתי לאומי לפני עשור (שסיימתי בערך), וואלה אותי לימדו דברים אחרים, אז מי יודע אולי לא הכל חדגוני כמו שמנסים לצייר פה. מה שהכי משעשע אותי בדיון כאן על הבעיות עם החרדים מבחינת העול על הכלכלה והכל (וכן בעיני יש הרבה בעיות עם אורח החיים הזה שהיום יותר מבעבר נראה שהערך העליון אצלו זו השמרנות שחלילה כלום לא ישתנה, ולא התורה עצמה. ולחרדים בינינו- דחילק אם רופא שואל רב האם מותר לו לחלל שבת על ספק פיקוח נפש- שו"ע אומר שנוזפים ברב על זה שבכלל שאלו אותו דבר כזה, אז במצב כזה של מגיפה (וגם כן כל הפלפולים שזה לא מגיפה בקריטריון ההלכתי היבש, כאילו הרפואה לא התקדמה קצת מאז) לא ק
  15. מבלי להיכנס להערות אישיות רק אומר שעובדתית יש דבר כזה ספריבס טלה, זה פשוט קיצוב מסוים של אותו חלק גדול שנקרא קשתית, בדיוק כמו שדנבר קאט זה קיצוב מסוים של האונטריב ואיירון סטייק זה קיצוב מסוים של נתח מספר 5, ובדיוק כמו שצלעות טלה זה לא קשתית למרות שוואלה שניהם מגיעים מהצלעות של הטלה. זה שבקצביות לא ידעו לומר לך את זה מעיד בעיקר עליהן (ו-וואלה לפני כמה חודשים ביוחננוף מצאתי ספריבס טלה שהיה מקוצב ככה, לא באיזה קצבית בוטיק...).
  16. גם לי בדיוק באותו שרשור
  17. וואלה בשנתיים האחרונות עשיתי את המסלול הזה פעמיים בשתי חברות שונות, וממש לא ביקשו ממני היסטוריה ביטוחית (יש השתתפות עצמית מסוימת וזהו, להבנתי הרכבים שלהם כלל לא מבוטחים במקיף), אדרבא אחת הסיבות שבגינן לקחתי את המסלול הזה היא דווקא בגלל אותו היעדר עבר ביטוחי שהיה מייקר לי יותר את המסלול ללא ביטוח של חברת הליסינג.
  18. אמממ אני חושב וקח את זה בעירבון מוגבל, שאם בויטרינה של הקצב הבשר מתחיל להיראות ככה זה אומר שהוא שוכב שם כבר כמה שעות כנראה, מה שמעיד על רמת התחלופה ואולי גם קצת משפיע על הטריות. משמעותי או לא- עניין שלך. לגבי דירוג הנתחים- כן השיוש שלהם לא מדהים, אבל זה כאמור ממש לא הפרמטר היחיד והקצב אמור לתת לך את המידע המלא על הנתח (זן, יישון, וכו'). בסוף זה עניין של טעם וככל שמתנסים יותר יודעים טוב יותר מה מעדיפים... לגבי הצלייה- אתה מסתכל על זה לא נכון. אתה לא מתאים את העובי לשיטת הצלייה, אלא את שיטת הצלייה לעובי. רוצה לומר אם בנקודת קצה אחת יש לך מינוטים- תכין אותם בצלייה ממש קצרה. אם בקיצון השני
  19. נראה כמו חימצון של הבשר- זה קורה בחשיפה קצת ארוכה לאוויר עד כמה שאני זוכר. אבל בשר מקולקל מריח כמו גופה- לא משהו שאפשר לפספס לדעתי. ולטעמי אם אתה מחפש מידת עשיה מדיום ואתה לא בקי איך לעשות את זה בצלייה ישירה, תעשה את זה בריברס סיר ותעבוד עם מדחום. כן זה יותר זמן, אבל לפחות תהנה מהבשר כמו שאתה אוהב אותו.
  20. סבבה. רק אומר שפחות מסכים באבחנה שלך לגבי גריל גז (נכון זה לא גחלים עם הבנפיט של הטעם שלהם, אבל יש הבדל משמעותי בין צלייה בחום עקיף כמו תנור לצלייה בחום ישיר כמו בגריל גז, התוצאה תהיה שונה). מה שכן לא הבנתי את עניין הצלייה הארוכה לטעם (בעוד שיישון וגחלים כן), בסוף זה טכניקה מסוימת שנדרשת בעיקר לשרירים מרבע קדמי (בריסקט, קשתית, אונטריב וכו') שהמטרה שלה היא להגיע למידת עשייה מסוימת שתהיה יחסית אחידה לכל הנתח (כמו ריברס סיר/סוויד ברעיון), אבל קח איירון סטייק/דנבר קאט מיושן ומשויש, ותן לו צריבה על גחלים לוהטות- אני מאמין שגם ממנו מאוד תהנה לפי מה שאמרת (וצלייה ארוכה תהרוס אותם כנראה).
  21. במחילה זה נשמע שקצת עשית סלט פה בין דברים. יש הבדל משמעותי בעיני אם השומן של הבקר מגיע בגושים גדולים סביב השריר, או שהוא שזור בתוך השריר- דהיינו משויש. כאחד שלא אוהב שומן כל כך (ולא אוכל אותו כמעט באסאדו), ההבדל בין נתח משויש לכזה שהרבה פחות הוא אמנם בעיקר ברמת הרכות והמרקם- אבל יש השפעה לא מבוטלת גם בטעם עצמו, וזה מורגש בעיקר בנתחים לצלייה קצרה (סטייקים- דנבר, פיקניה, אנטריקוט סינטה וכו'). לגבי יישון- וול כל בשר (בשחיטה לפחות) עובר תהליך יישון מסוים כי אחרת הבשר לא אכיל- הבהמה מתכווצת בזמן השחיטה מהפחד. מה שכן, ככל שזמן היישון מתארך הבשר מאבד יותר נוזלים ואז בהתאם טעמי הבשר מתחזקים י
  22. עד כמה שהבנתי משגת (ועד כמה שאני זוכר)- זה לא לגמרי מדויק. יש הרי מספר צלעות לטלה, המוצר המוכר "צלעות טלה" שנע בסביבות 120-160 לקילו (בערך) הוא מהחלק המרכזי של הצלעות. הספריבס זה החלק של הצלעות הקדמיות שקרוב יותר לחזה הטלה- וזה קיצוב קצת שונה מאשר הצלעות הרגילות. אבחנות דומות יש גם בבקר- יש סטייקים כמו האנטריקוט שהוא קרוב יותר למרכז הצלעות, ויש סטייקים נוספים כדוגמת הדלמוניקו למשל שהוא מצלעות שגובלות באונטריב (וכמובן זול יותר). אותן אבחנות יש גם עם הצלעות עצמן, יש את הקשתית (AKA אסאדו) שזה מהצלעות המרכזיות+המטמברה, יש שורט ריבס שזה בלי המטמברה, יש את הבק ריברס וכו' וכו',
  23. בשולי הדברים ועד כמה שהבנתי הדלה בכלכלה משגת (ויש כאן רבים וטובים שיתקנו אותי אם אני טועה), הקפיטליזם לא מתיימר מלכתחילה לפתור את הבעיה של מחסור בדיור באזורי ביקוש (או כל מוצר אחר שיש פער גדול בין ההיצע לביקוש), הטענה היא רק שככל ויש מחסור במוצר מסוים תנסה להקטין ככל האפשר את החסמים על הגדלת צד ההיצע, אבל במקרים בהם יש חסם כזה או אחר על צד ההיצע שלא ניתן להתגבר עליו (למשל אי אפשר שכל הדירות בתל אביב יהיו בקו ראשון לים), אזי תן למנגנון המחירים לווסת את זה וככה ההקצאה תהיה הכי יעילה. אני חושב שהיות ומחסור בדירות באיזורי ביקוש זו בעיה בעיקר מהסוג השני (כי אי אפשר לבנות אינסוף די
  24. ברור שיש ויש זה בדיוק מה שניסיתי לומר, שבניגוד לאמירה שלך שאותה ציטטתי- גם אם אתה מנטרל את הקושי השפתי (תרגום, סימני פיסוק וכו') והעריכה האסוציאטיבית, עדיין למעט רוב מסכתות סדר מועד (וגם שם יש לך את עירובין ושבת...) שהן בד"כ אלו שמתחילים איתן, בשאר הגמרא העסק די מורכב ודורש מאמץ שבהרבה סוגיות הוא לא קטן בכלל על מנת להבין רק את הפשט מה שנקרא (ואינדיד גם הירושלמי יש לו את הקושי שלו). ככה שבסוף לימודי גמרא דורשים גם הם את המאמץ האינטלקטואלי שלהם לא פחות מדברים אחרים (לכן לא כזה ברור לי הזלזול בזה אם ישנו).
  25. וואלה כאחד שלמד אי אלו דפי גמרא בחייו, יש הבדל עצום בין סוגיות בסדר מועד למשל שאז יש הרבה מן הטענה הראשונה (שעיקר הקושי הוא בשפה ובהיעדר הפיסוק נניח), לבין סוגיות אחרות. לפני כמה שנים ניסיתי להצטרף עם עצמי לרצף של הדף היומי, אממה בדיוק נפלתי עליהם כשהיו במסכת יבמות אם אני לא טועה. נשברתי מהר מאוד כי זה פשוט דרש ממני הרבה יותר מידי זמן ללמוד לבד דף גמרא פשוט בלי מפרשים ובגרסא מתורגמת, ולא הצלחתי להתמיד בזה. ולמדתי אי אלו מסכתות ודפי גמרא בחיי לבד, ככה שזה לא זר לי. וזה גם מזכיר לי את החברותא שהיתה לי עם חבר טוב במסכת סנהדרין, אחרי בערך 6-7 מפגשים התקדמנו בחצי
×
×
  • תוכן חדש...