Jump to content

netco

  • הודעות

    118
  • כאן מאז:

  • פעילות אחרונה

כל מה שפורסם על ידי netco

  1. כלומר סיעה שהלכה לבחירות עם המצע "דין נצרים כדין ת"א", פחות מ-50% ממנה התנגד בהצבעות כשראש הסיעה הלך לקיים את התוכנית של היריב הפוליטי שלו, וכאשר המתפקדים של המפלגה שלהם עצמם הודיעו במשאל שנערך שהם מתנגדים לתוכנית הזו, זה לא הזיז לאותם חברי כנסת. אז מחילה שאני לא מתרשם מאותם מתנגדים, אם האידיאולוגיה היתה מנחה את הליכודניקים, זה היה צריך במקרה המינימלי להיות הפוך- 14 תומכים להצבעה 20+ מתנגדים, והדחה של שרון מתוך הליכוד. אבל מי שנכווה ברותחין וכו' עם המפלגה הזו...
  2. רק לגבי הביקורת על האיוניק מדהים עד כמה התרשמות אישית יכולה להיות שונה מאחד לשני. הייתה לי אחת מודל 2019 (טרום מתיחת הפנים)- וואלה אחד הרכבים הנוקשים שיצא לי לנהוג בהם עם מושבים לא נוחים ורעש מנוע מבחינתי די בלתי נסבל בערך מהלחיצה על הגז, אבל בעיקר מ-80 קמ"ש ומעלה כשרעשי רוח הצטרפו לחגיגה. בנוסף מנוע שבתוואי הנסיעה שלי (הקצת הררי) הרגיש פשוט חלש בטירוף. מה שכן צריכת דלק סבבה לגמרי. אחרי שנה החלפנו אותה לגרנד קופה דיזל (בהפסד יחסית מינימלי) שאמנם נעדרת דלת חמישית ורוכנת הרבה יותר, אבל בדברים לעיל שהפריעו לי היא משמעותית הרבה יותר טובה, למעט צריכת הדלק שגבוהה בערך ב-10-15% מהאיוניק (אבל כנראה שהמנוע מפתה אותי גם לנסיעה מהירה משמעותית מה שגובה את המחיר).
  3. בניגוד לתדמור ריקלין ושות' שבעיקר מעלים טענות אבל בלי בדל הוכחה לרוב, אני חושב שליבסקינד וסגל דווקא מביאים חשיפות שלרוב מגובות בראיות. נושא ניגודי העניינים של שופטי העליון וההתנהלות שלהם- ליבסקינד פרסם. את הטיוח של שי ניצן למה שקרה באום אל חיראן- סגל פרסם, אז כדאי להבחין בין הדברים. הטענה של ליבסקינד כלפי אותם אנשים (שאני שותף לה כאמור) זה שהענייניות לא קיימת אצל הביביסטים שחלקם מתיימרים להיות עיתונאים, אסור להעביר ביקורת על נתניהו וכאשר מעבירים ביקורת תוקפים ברמה האישית ולא מתמודדים עם הטענה עצמה (שליבסקינד לדעתי טועה במסקנה שלו), וזה בעיני נכון. אגב זה מחזיר אותי 15 שנה אחורה, איך אף אחד בליכוד כמעט לא יצא נגד שרון ואפשר לו להעביר את ההתנתקות, מה שמוכיח שוב שהליכוד התאהב בישיבה ליד ההגה ושכח שזה אמצעי לקידום מדיניות ולא מטרה בפני עצמה. ולגבי מנדלבליט ואלשייך וטענות הדיפסטייט- אפשר לזלזל בזה, אבל כשאתה רואה מצד אחד ששי ניצן כותב באופן מפורש שהוא לא מאשר חקירת מחש כי זה יתן דלק ציבורי לנתניהו, כשאתה רואה שהתובעת בתיקי רה"מ אשכרה משקרת בבית משפט על תרגילי החקירה שנעשו לאלוביץ (כמובן טענו שזה "טעות", 3 פעמים...), כשהפרקליטות מבקשת 13 בקשות לעיכובי הליכים בתיקים אזרחיים בגלל ניהול תיקי רה"מ, זה גורם לתהות מאוד לגבי המניעים של בכירי המערכת. האם אני חושב שעשרות פקידים במערכת אכיפת החוק ומשרדי הממשלה יושבים בפגישות במרתפים אפלים ומגבשים תוכניות אפלות נגד נתניהו? לא. האם אני חושב שלפחות במערכת אכיפת החוק מדובר במערכת שצברה יותר מידי כח, וחלקים בה משתמשים בו למטרות פוליטיות? כן, חלקם גם הודו בזה (מיכאל בן יאיר בזמנו). לגבי שאר משרדי הממשלה, בהרבה מקרים מדובר פשוט בפקידים שנמצאים בתפקידים הרבה יותר מידי זמן בגלל עיוותי העסקה במגזר הציבורי, ופשוט מנהלים לפעמים מדיניות משל עצמם ואי אפשר להזיז אותם. פשוט במשרד המשפטים ובפרקליטות בעיקר אתה רואה את זה בצורה מאוד מערכתית (תשובות בג"צים בניגוד לעמדת הממשלה, שינוי מדיניות בנושאים כמו הגירה במחי מכתב/הנחיה של יועמ"ש וכו' וכו').
  4. לפחות לגבי הסיפא שלך, כדאי לדעת שאחד העיתונאים שמבקרים הכי הרבה את מערכת המשפט הוא אותו ליבסקינד עצמו, במגוון נושאים (האפליה בפסיקה נגד יהודים מול בדואים, ניגודי העניינים של שופטי העליון, ועוד ועוד). כל השאר לרוב רק הדהדו אותו. ככה שזה לא ממש מחזק את השורה התחתונה שלך לגבי הסיפורים על הפקידות ויחסי הכוחות מול מערכת המשפט (ואגב הוא לא היחיד, יש מספיק אנשי מקצוע שמבקרים אותה). ואגב אני מסכים איתו לגמרי לגבי אותם ביביסטים, על אף שאני לא חושב שהוא צודק במסקנה שלו מהטור שבוע שעבר- לפחות בתפיסת עולם ימנית.
  5. בוא גם אני רזיתי (וגם זה עזר לי מאוד עם מחלה כרונית שיש לי) בזכות תזונת פליאו. אבל קודם כל יש כמה דברים (להבנתי הדלה, לא מתיימר להיות מומחה): 1. צריך לקחת בחשבון שחלבון הוא נוטריאנט שאחד היתרונות שלו זה שהוא משביע מאוד. כשאתה אוכל בעיקר מוצרים מהחי, באופן טבעי אתה אוכל הרבה יותר חלבונים, מה שאומר שאתה יכול להיות בגרעון קלורי כי בפועל אתה אוכל פחות ממה שאתה אכלת מקודם למרות שאתה הרבה יותר שבע- גם אם אתה מוסיף לזה לא מעט שומן. 2. אי אפשר להשוות בין אדם אחד לשני אנקדוטלית בלי לבודד את הפרמטרים הייחודיים לכל אחד, הרי יש לנו את נושא ההוצאה הקלורית, שזה די משתנה מאדם לאדם. ישנם אנשים שבאופן טבעי זזים הרבה יותר מאנשים אחרים (NAET) ולכן ההוצאה הקלורית שלהם גדולה יותר. ככה שמאוד יכול להיות שהם יאכלו 2500 קלוריות ליום ועדיין יהיו בגרעון קלורי, ויש כאלו שהם באורח חיים של 12 שעות ביום מול המחשב ולא זזים בכלל (🙋‍♂️), וההוצאה הקלורית שלהם נמוכה משמעותית. 3. אני לא מכיר שבפליאו אומרים שאפשר לאכול "כמה שבא לך" הרעיון הוא ליצור תזונה מאוזנת שהיא דלת פחמימה מטבעה (מינוס אוכל מעובד, דגנים, סוכר וכד'), ולא בהכרח להעמיס שומן. מעבר לכך זה כבר תלוי מטרות, מי שרוצה להתחטב קרי לרדת בהיקפים- צריך להיות בגרעון קלורי אז בתזונת פליאו ימליצו למשל להוריד מוצרי חלב שמנים בדיוק בגלל מה שאמרת שבגרם שומן יש יותר קלוריות מחלבון ופחמימה, ושם היחס הוא באופן ברור לטובת השומן. אגוזים למשל אותו סיפור. מי שלמשל כל ארוחה שלו מטגן סטייקים בחמאה ומוסיף על זה רוטב שמנת, והוא צריך לאכול 2000 קלוריות ביום כדי להיות בגרעון קלורי ומקנח ב-100 גרם פקאן, סביר להניח שהוא לא יראה תוצאות כמו שהוא מצפה. אז כן אפשר להיות בגרעון קלורי שלילי בתזונה הזו, אני אישית עושה את זה (ברציפות ובלי לחפף) כבר 3.5 חודשים ברמה שאני שוקל את האוכל והכל, כשהיתרון הגדול מבחינתי זו היכולת לתפקד ובלי תחושת רעב, ווואלה יש גם תוצאות (יצא משהו טוב מהקורונה הזו...). לפני זה אגב זה בעיקר עזר לי רפואית אבל אחרי ירידה מסוימת זה די נעצר לתקופה ארוכה, עד שהתחלתי את התהליך לעיל . אין באמור לעיל המלצה לתזונה כזו או אחרת כמובן (לא רוצה להישמע כמטיף פליאו), זה נטו מהנקודה הסובייקטיבית שלי. (אגב במאמר מוסגר אחד הדברים החביבים בסיפור הזה זו השתנות הטעם, אני היום לא מסוגל לאכול חטיפים/שוקולדים (90% גודיבה, זהו)/אוכל תעשייתי, זה פשוט כמו לקבל פצצות טעם לפה בצורה נורא אגרסיבית. היתרון מצד שני זה שפתאום מבחינים בטעמים עדינים הרבה יותר בצורה מורגשת, כמו בקפה/יין/וויסקי בשר לסוגיו, וכד').
  6. עד כמה שהבנתי משגת הוא דווקא צודק, גם פליאו/קיטו וכד' לא יגרמו לך לרזות אם אתה לא בגירעון קלורי. העניין הוא שלפחות בפליאו כששמים את הדגש על הסרת המזונות הלא טובים (אוכל מעובד לנגזרותיו, סוכר וכד') ומשנים באמת את אורח החיים, אז הרבה פעמים נמצאים במאזן קלורי שלילי, עד האדפטציות של הגוף שמאזנות את המשקל. אתה יכול לראות את זה לא מעט בקבוצות פליאו, יש את אלו שהולך להם חלק ומרזים יחסית מהר בהתחלה, ויש את אלו שזה לא עובד להם. לרוב כשמבררים עם החבר'ה מהקבוצה השניה מה הם אוכלים, אתה מגלה לא מעט אגוזים ומוצרי חלב שמנים וכל מיני תחליפים בתפריט שלהם, או שהם סתם פשוט עברו מלנשנש שוקולד רגיל לנשנוש של שוקולד 85% כי זה "פליאו". עכשיו כשלעצמו זה אולי סבבה בתזונה, אבל בשורה התחתונה הם פשוט לא בגירעון קלורי, כי בסוף זה דורש שינוי של אורח החיים. אגב יש גם את הז'אנר שירד לא מעט אבל עדיין לא הגיע לאן שהוא רוצה, גם שם זה עניין שהגוף ביצע אדפטציות מסוימות, וצריך להיכנס שוב לגירעון קלורי כדי להתניע את התהליך מחדש. זה שהם פליאו לא אומר שהמדע עובד עליהם אחרת (סיכוי לא רע שמבחינה בריאותית מצבם ישתפר, אבל זה לא עיקר הדיון כאן). ובסוף צריך לזכור שמשקל זה רק מספר. לטעמי מדידת היקפים זה אינדיקציה טובה הרבה יותר לתהליך.
  7. אני חושב שהוא קודם כל צריך למצוא מה מניע אותו לתהליך הזה בכלל, וכדאי שיהיו לו מטרות מדידות כאלה גם שהוא יוכל לדמיין אותם לעצמו, ולא רק משהו אמורפי "להיות בריא יותר". כדאי גם להבין איזה ספורט הוא אוהב או יכול להתחבר אליו בצורה שלא תגרום לו לסבול כל רגע (להבנתי יש חשיבות לאימוני התנגדות על מנת לשמר את מסת הגוף הרזה בעת הירידה במשקל, אבל כמובן שכל ספורט מומלץ), ובנוסף לקחת בחשבון את החשיבות של NAET שמאוד מסייעת לתהליך. כמובן לשמור על גירעון קלורי (באופן אישי התחלתי להקפיד כמו שצריך על תזונת פליאו בחודשים האחרונים, מה שמסייע לי יחסית להרגיש תחושת שובע בתקופה הזו. להבנתי הרבה אנשים מתקשים עם תחושת הרעב בזמן גירעון קלורי) ובעיקר לשים לב מה נכנס לפה, כי בסוף זה 70% תזונה (בהליך ירידה במשקל). אני חושב שבסוף זה עניין של שינוי הרגלים, כדאי להבין איך הראש שלנו עובד בהקשר הזה (הספר הזה סייע לי קצת בנושא). ברגע שצולחים את השבועות הראשונים ומתחילים לראות תזוזה לכיוון היעדים (משקל/היקפים), אז זה נותן תמריץ חיובי וזה קצת נהיה יותר קל, אבל יש אנשים שזקוקים להכוונה מקצועית יותר הן מצד תזונאי והן מצד מאמן כושר, כל אחד ורמת ההנעה הפנימית שלו. אם מתחילים תוכנית אימונים- לוודא שיש סרגל מאמצים מסוים כדי להימנע מפציעות כמובן. המלצה אחרונה, יש את קבוצת הפייסבוק הזו שתרמה לי לא מעט הבנה וידע (ובינתיים גם יש תוצאות), והפוסט הזה עזר לי בתחילת התהליך להבין מי מה מו.
  8. אז לא צריך לקחת את זה ברצינות יותר מידי, כמות התשומת לב שנותנים לנתניהו (שניהם) על האמירות שלהם, ומאשימים אותם בהסתה לשנאה פילוג וכו' זה פשוט דבילי. שיתמקדו במדיניות ובמעשים (או היעדרם במקרה נתניהו). אגב אם היו עושים את זה, כנראה הימין היה מעיף אותו כבר מזמן, אבל מתעסקים בשטויות. בסוף כמו שm3 ציין זה פיצ'ר בשיטה לא באג.
  9. וזה רבין שקרא למתחלים סרטן בגוף האומה, ושלא לדבר על שאר ההתבטאויות משמאל כלפי חרדים ומתנחלים לאורך השנים, רק שאז לא ממש הדהדו את זה כי וול לא היו רשתות חברתיות. אבל העיקר שנתניהו מעמיק את השסע והפילוג (ואגב עמדנו על זה בשרשור הזה כבר, הוא אמר בזמנו "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" שזו אמירה שאפשר להתווכח עליה, אבל מעניין איך היא התקבעה כ"הערבים נוהרים לקלפיות" שמציינת כביכול שיסוי ופילוג).
  10. יש לי את הדיזל כבר מספר חודשים, מה אתה רוצה לדעת?
  11. netco

    שאלה טובה!

    בהקשר לנק' שצוינה כאן מספר פעמים ביחס לפוקוס החדשה שהמזגן שלה מקרר את הרכב ממש מהר, ובהמשך לבדיקה של השפעת הצבעים על החום ברכב, אולי השוואה בין מספר רכבים (כמובן באותו גודל) במי מהם המזגן מקרר את הרכב הכי מהר לאחר עמידה בשמש של שעה-שעתיים בשיא החום.
  12. המלצה על בשר- גיליס בגולן במושב נוב. הם עושים ארוחות בימי חמישי (אמנם לא הייתי באחת מהן, הייתי בהזדמנות אחרת) של בשר איכותי מגידול שלהם. בנוסף יש להם קצביה שעושה משלוחים. מדובר בעדרים שהם מגדלים, ולטעמי זה הבשר הכי טעים שיצא לי לאכול- הן האנטריקוט שלהם, וגם ההמבורגר שלהם פשוט מעולה. בנוסף להבתי הם היחידים בארץ שמגדלים בלאק אנגוס באמת, ככה שזה לא סתם שיווק. ובונוס, פעם בשנה באיזור שבועות הם עושים שחיטה של עגלים שגידלו גראס פד דבר שהוא די נדיר בארץ, למי שמעניין אותו. קיצר מקום ממש מומלץ לטעמי, ואנשים באמת טובים ונעימים (כשר אגב).
  13. תודה, same same אבל בסופו של דבר היא מדינת מהגרים והיא המדינה המשגשגת ביותר בעולם, אני פשוט חושב שהחוקה האמריקאית על כל זכויותיה ועקרונותיה היא הגורם המחבר, אבל יותר מכך אני חושב שהחופש האמיתי שקיים שם לאזרחים הוא הוא שמאפשר לכל כך הרבה קבוצות אתניות להסתדר אחת עם השניה. בוא אני משתדל להיות פרגמטי, האם 100% מהבעיות פה בארץ יפתרו אם יהיה כאן יותר חופש? מן הסתם לא, יש כאן דברים שרק עם הזמן ועם שינויים חברתיים כאלו ואחרים ייפתרו. האם אני חושב שזה יכול כן לסייע בפתרון הרבה מאוד בעיות וחיכוכים בין חלקי אוכלוסיה שנובעים מהשליטה של המדינה בהמון אספקטים בחיים של האזרחים? חד משמעית כן, וזה העניין, בסוף יש דברים שיעברו שנים עד שייפתרו ועד שהמציאות תשתנה-בסוף המדינה והחברה הישראלית עדיין צעירים (ועם זאת רואים שינויים לאורך הזמן בפרספקטיבה), אבל יש הרבה שינויים שיכולים להקל מאוד על המתיחות כאן ועכשיו עם לאותן קבוצות אוכלוסיה שכל אחת מושכת את השמיכה לכיוונה תהיה פחות השפעה על אורחות חייה של השניה דרך המדינה והכפייה שלה. מן הסתם, שאלת על אתוס מסוים שצריך להתאחד סביבו לא? אז אני יוצא מנקודת הנחה שאנחנו מעוניינים ליצור זהות כזו, ועכשיו אנחנו דנים מה יהיה בה בצורה שתהיה משמעותית אבל עם מינימום השפעה לחיי היומיום של האזרחים. בסופו של דבר מה שמחנך אותם לזה, זה ההורים שלהם קודם כל שמאמינים בערכים הללו ומנחילים אותם הלאה. לצורך העניין ההורים שלי בחרו לשלוח אותי לישיבה תיכונית מסוימת כי זה החינוך שהם רצו להקנות לי והיו מוכנים לשלם עבורו, זה חלק מהעניין הזה. אני חושב ששיטת השוברים למשל רק תרחיב את יכולת הבחירה הזו למשפחות שאין ידן משגת לשלם אלפי שקלים בשנה (בזמני היה סד"ג של 14-15K בלי פנימיה, לא מעט), ובתמורה יקבלו חינוך טוב יותר לילדיהם. וקלירלי שאני (הגנרי שלמד בישיבה תיכונית) קיבלתי חינוך טוב יותר ממקבילי בחינוך הממ"ד. לגבי שאלת ההשפעה- מן הסתם תהיה לזה השפעה. השאלה בסוף לאיזה עולם ההורים רוצים לגדל את הילדים שלהם, ואם הם בוחרים לצורך העניין לגדל אותן בלי כלים ובלי יכולות, אז כן הם יסבלו מזה בראש ובראשונה. זה אפשרי כשיש לך מערכת של קצבאות למשל כי מה לעשות בני אדם מגיבים לתמריצים. לדעתי רוב האנשים ישאפו באופן טבעי לתת לילדים שלהם חינןך והזדמנויות כמה שיותר טובות ככל שידם משגת, בפרט אם הם יודעים שאין להם אלטרנטיבה ברמה העקרונית- ולכן השאלה הזו היא קצת כמו שאלת "ומה אם יחוקקו להרוג את כל הג'ינג'ים" בהקשר של ביהמ"ש ופסילת חוקים מהדיון ההוא, קרי מקרה קצה תיאורטי שלא בהכרח נפוץ במציאות. בסוף אתה לא מגבש מדיניות בשביל מקרי הקצה אלא בשביל המינסטרים.במקרי הקצה תטפל באופן פרטני. אני לא מתיימר להיות זה שינסח את החוזה החברתי הזה (אפשר לקרוא לו נניח חוקה לצורך העניין). אני חושב שצריך קודם כל לרצות לכונן דבר כזה, וצריך שקודם כל תהיה דרישה מלמטה מנציגי הציבור להתחיל לפעול בכיוון הזה מחד, ומאידך כבר להתחיל לצמצם את ההשפעה של המדינה. אבל בעיקר בעיקר צריך להבין שאלו שינויים שמתרחשים בוטום אפ, ולא משהו שאתה יכול להצניח. ורק לגבי החרדים כמשל, דוגמא מעולה לאיך כל אחד מושך את השמיכה לכיוון אחר. הרי מצד אחד הם לא עושים צבא מה שמעצבן נורא את החילונים (שוב קלישאות שטחיות לצורך פישוט הדיון). מצד שני זה שהם לא עושים צבא קובר אותם בישיבות עד גיל מאוחר, ומעבר לכל הבעיות בהשכלה שלהם זה חוסם אותם מכניסה לשוק העבודה בגיל סביר כלומר רק מחריף את הבעיה ואת הבידול. מצד שלישי יש את מערך הקצבאות הדי נרחב, ויצרת חסימה מלאכותית לשינוי פנימי. ומה אם החילונים יוותרו על הדרישה לגיוס חובה לחרדים ככה שבגיל 20 נניח כבר יוכלו להתחיל לעבוד (כן לא הוגן מסכים. אבל אנחנו רוצים להנציח בעיות או לפתור אותן?), ומאידך המדינה לא תממן את אורח החיים שלהם. האם זה לא יניע אותם לצאת לעבוד? סביר שכן, הם לא שונים מאלו שבחו"ל. האם זה יאיץ שינויים פנימיים בחברה החרדית? גם סביר מאוד שכן. ובסופו של דבר גם יקטין את הנטל שלהם על החילוני הממוצע. עכשיו אתה יכול לבוא ולומר עד כאן! עד הגיוס לצה"ל! לא מוותרים להם על זה שיעשו כמו כולם! (קצת כמו במגזר שלנו, צה"ל זה קודש וחובה אה? 😉), ואפשר להיות פרגמטיים. אז כן כנראה שבמצב כזה צה"ל לא יהיה חלק מאותו חוזה חברתי, אבל אולי הוא לא צריך להיות כבר, שזו גם שאלה שראוי לבחון בעיני (ולגבי צבא מקצועי, יש כל מיני מודלים של הענין. אני לא לגמרי משוכנע שהמודל הנוכחי של גיוס חובה לא דורש התאמות דחופות לעידן שמדינת ישראל מונה 9 מליון איש). אגב שאלה דומה תשאל על חקלאות, האם זה ערך לאומי או לא? האם אני מוכן לסבסד את זה או לא. בסוף סביב כל דבר כזה יש שאלה עקרונית, בסוף גם כשמתעדפים ערכים צריך למצוא את הדרך לפגוע בצורה הכי מינימלית בשאר הציבור.
  14. רק למען הדיוק השימוש בטרמינולוגיה היה במענה ליבגני לשאלה שהוא שאל והוא השתמש בה כהכללה. ואדרבה בוא תחכים איתנו מה הטרמינולוגיה הנכונה, ומה ההתנהלות מולם בהיבט הלאומי צריכה להיות (אם אני זוכר נכון אתה חושב שמדינות לאום זה נחלת העבר, אבל בכל זאת אם אתה מסתכל מהפריזמה שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי) בסוף הידע שלך בוודאות רחב הרבה יותר משלי.
  15. לגמרי לכאורה, כי אני לא חושב שאני ליברל יותר ממך. אני חושב שאנחנו נעים יותר על הציר של פרוגרסיבי-שמרן כשאני יותר (הרבה יותר כנראה) לכיוון השמרני ואתה לכיוון הפרוגרסיבי. דווקא מבחינת מדיניות ליברלית דומני שיש בינינו הרבה פחות חילוקי דעות. זה ברמה העקרונית. אני מזכיר שאמרתי שהבסיס להכל זה היעדר הכפיה ואז מתוך זה הגעה למכנה משותף רחב ככל האפשר. רוצה לומר, הדיון לצורך העניין האם זה צבא זה ביטוי של קדושה בחיי החומר או רוצחים במדים, כשהוא מנוהל מהפוזיציה הנוכחית שבה יש משמעות מעשית למשיכת השמיכה לכל כיוון (צד אחד יחשוב שכופים פשיזם על ילדיו, צד שני יחשוב שזה פוסט ציונות), הסיכוי לגבש איזושהי הסכמה הוא לטעמי נידון לכישלון מראש. אם נשווה לצורך העניין עם מדינת מהגרים אחרת- ארה"ב שהקונספט שלה הצליח יחסית אפשר לומר- ואני די משוכנע שאני מתאר את זה בצורה נורא שטחית, אני חושב שבסופו של דבר העובדה שיש להם חוקה היא בעצם סוג של בסיס שעליו הכל נשען וכולם מסכימים עליו ומקבלים אותו. הרי אין באמת קשר בין הניו יורקר הפרוגרסיבי שחושב שטראמפ הוא שורש כל הרע לבין הרדנק מאלבמה שבחיים לא יוותר על הנשק ומסתובב בכל מקום עם כובע MAGA (ומחילה משניהם על ההכללה והסטריאוטיפ) למעט ההסכמה על החוקה והקבלה שלה ומערכת היחסים בין הממשל הפדרלי לאזרחים, ובסופו של דבר זה האתוס שסביבו המדינה הזו משגשגת. לגבי הערבים- אני חושב שהבעיה היא קודם כל עם החברה היהודית פנימה, על פניו נראה לי שהבעיה שלך הרבה יותר גדולה עם החרדים והדתיים לצורך העניין. מה עוד שהבעיה איתם היא במישור הלאומי- קרי האתוס הבסיסי שעליו המדינה הזו קמה (מדינת היהודית) לא מקובל עליהם ברמה העקרונית. כן אני חושב שהמדינה הזו לא תהיה מדינת כל אזרחיה ואישית אני לא חושב שהיא צריכה להיות, זו מדינת לאום לעם היהודי. האם זה אומר שאפשר לוותר על סממנים לאומיים מסויימים? אני חושב שאם הם יקבלו את האתוס הזה ויקבלו את זה שהם קבוצת מיעוט בתוך מדינה יהודית ויפסיקו להילחם בזה, אז כן זה אפשרי. מה איך כמה ולמה? בדיוק בשביל זה צריך ליצור שיח. אבל ככלל ההתנהלות מול הערבים בעיני היא כשלון מתמשך קודם כל של הימין שלא השכיל להציב אלטרנטיבה לשאיפות הלאומיות שהשמאל טיפח להם ב-30 שנה האחרונות (אבל זה דיון אחר מלפני כמה עשרות עמודים). לגבי השואה- וול לימודי היסטוריה זה משהו שבכללי הייתי משאיר מחוץ לידי המדינה ולו כי כמו שנאמר כאן לרוב זה כלי להשרשת אינדוקטרינציה מסוימת. לא לכאן ולא לכאן (ואגב לומר שהיא הומצאה על ידי הציונים זה חלק מאותה אי קבלת הזהות היהודית בישראל. משמע אם אתה מלמד את זה לא פתרת את העניין הראשון). לגבי עברית- שלא ידעו. אבל אני גם לא חושב שיש סיבה שהמדינה צריכה להתיישר אליהם בהקשר הזה, בסוף זה צריך להיות אינטרס שלהם ללמוד את השפה השלטת במדינה שהם חיים בה, בדיוק כמו שאני לומד אנגלית אם אני רוצה קצת להתמצא במרחב סביבי. מה זה הדבר האחרון שיכול ליצור מכנה משותף? מערכת שחושבת שתפקידה לחנך ובעצם הופכת את זה להנחלת ערכים ספציפיים בהתאם לזהות השר באותו זמן? וכור היתוך היתה תפיסה שאיך לומר נולדה ע"י שלטון סופר קולקטיבי שזו הייתה המהות שלו אז, בנסיון שהיה בדיוק זה- לייצר חברה *אחידה* ולא *מאוחדת*. אם תשאל אותי אני חושב שאותו חוזה חברתי צריך להיות סביב זה שהמדינה הזו מדינה יהודית ומדינה לעם ישראל. אבל שיש בה חופש דת (ומדת), ושהמעורבות של המדינה בערכים לצורך העניין היא מועטה. הרי אין באמת הבדל בין החילוני ששונא את זה שהוא חייב להתחתן ברבנות, לבין הדתיים שרוצים לקיים מופע בהפרדה ויוצאת הנחיה שאסור להם. בשני המקרים אתה מכריח אנשים לדרך חיים שמנוגדת לעקרונות שלהם, ובשני המקרים אתה יוצר רק אנטגוניזם ומגביר את החיכוך. תחשוב רק מהצד שלך, אם הייתה רבנות ראשית שלא הייתה לה השפעה על החיים שלך והייתה מתפקדת נניח כרגולטור בלבד (קרי אכיפת כשרות בהיבט של מניעת הונאות, כמו ביקורת של השירות הוטרינרי נניח לוודא שהאוכל תקין) מניח שלא הייתה לך שום בעיה איתה ברמה העקרונית, ובהמשך גם החרדים היו מעצבנים אותך פחות כי לא היית מרגיש את ההשפעה שלהם כמעט, אז למה שהיה מפריע לך שיטת החיים שלהם?
  16. האמת לא הייתי שותף לזעזוע מדברי גולן, לא כי אני חושב שהם לא גרועים (מה גם שמזמן אין לי ציפיות מגנרלים ישראלים בפרט לא בתחום החינוך. הם יודעים להכתיב דוקטרינות לאנשים שלא יכולים לפקפק בהן, לא לחנך), אלא כי התפיסה שלו די רווחת בציבור הישראלי. כשיש שר חינוך משמאל- מתעצבנים בימין על כל התכנים הפרוגרסיבים שמכניסים לחומר הלימוד. כשיש שר חינוך מימין אז בשמאל צועקים על "הדתה". מהסיבה הזו אני בניגוד אליך כן מאמין בשיטת השוברים, אבל בעיקר בעיקר בהגברת החופש והאוטונומיה למנהלי בתי הספר (שיטת השוברים היא סה"כ כלי לממש את זה, אגב זה מודל דומה לקופות החולים להבנתי שעובד לא רע). אני חושב שהמצב הזה שיש הכתבה מלמעלה מה ללמוד ואיך ללמוד ברחל בתך הקטנה, הוא מזיק לא מועיל. בסופו של דבר חינוך הוא קודם כל תפקידם של ההורים לא של בתי הספר, וככל שתתן יותר אחריות להורים בכך שהם יכולים לבחור איזה חינוך לתת לילדים שלהם ובאיזה בית ספר אני מאמין שתראה תוצאות טובות הרבה יותר. כן קלירלי שצריך להיות מכנה משותף לתכני הלימוד (מדעים, מ"מ וכד'), אבל לטעמי הוא צריך להיות תלוי תקצוב. כלומר מי שמתוקצב- מחויב לקוי בסיס כלשהם שאני מאמין שאפשר לגבש הסכמה סביבם, אבל אין שום סיבה לשליטה במיקרו כמו שקורה היום במשרד החינוך, וזה עוד מבלי לדבר על ארגוני המורים וכל זה (יודע מה, תשאיר אפילו את השליטה של משרד החינוך במה לומדים, אבל תן לבתי הספר להחליט איך לומדים, ותן חופש ניהולי למנהלי בתי הספר- כן כולל טיפול בארגוני המורים). אמרתי את זה בעבר, אנחנו חברה הטרוגנית מאוד, בייסיקלי מדינת מהגרים בדיוק כמו ארה"ב. יש כאן המון תרבויות ותתי תרבויות וכל אחד מושך תמיד לכיוון שלו. אני מאמין בכמה שיותר חירות וליברליזם, כי בסופו של דבר ככל שתתן לפרט לחיות את חייו בלי הכתבה מלמעלה, הוא ירגיש הרבה פחות צורך להילחם על ההשקפות שלו, וממילא אפשר לייצר ככה חברה הרבה הרבה יותר נעימה ועם הרבה פחות חיכוכים. הבונוס לדעתי הוא שעם הזמן תראה שגם מוצאים מכנה משותף שהולך ומתרחב והקצוות מתכנסים יותר למרכז.
  17. זה משנה בהיבט הדמוקרטי. ראש ממשלה מושחת זה גרוע מאוד אבל זה לא פוגע בעיקרון הדמוקרטי הבסיסי של הכרעת העם. לעומת זאת אם נתת כח לגוף שאינו נבחר להדיח באמצעות כתב אישום בלבד (שאם נפרק את זה רגע, כתב אישום זה בעצם טענה (אחת או יותר) של מערכת אכיפת החוק ש-X עשה כך וכך, הם עדיין צריכים להוכיח את זה בבית משפט בצורה מעבר לספק סביר), אתה חותר תחת העיקרון של הכרעת העם (בטח במדינה שבה אותו גוף בכלל לא עומד לבחירת הציבור) בדיוק בשביל זה בא המחוקק, נדרש לסוגיה וקבע- רה"מ מכהן עד לפסק דין חלוט.
  18. הפסימיות שלך מוכרת כן יש את ענייני הדיפסטייט לכאורה, אבל כבר הבאתי לך בעבר לא מעט דוגמאות של תיקים שהתבררו בבית משפט ככלום ושום דבר נגד פוליטיקאים, למרות כתבי האישום נגדם, זה לא שיש למערכת רקורד מושלם של אמינות. אבל מעבר לזה בחרת להתייחס רק לטיעון הזה, יש גם את הדבר היותר פשוט- הוא עדיין לא הורשע משמע הוא לא אשם. והיות והמחוקק נדרש לנושא וקבע שכתב אישום הוא לא גורם מניעה כשלעצמו לכהונה כרה"מ (גם כח"כ אבל מילא), הבחירה של חלק מהציבור בנתניהו היא לא כי החוק לא מעניין אותם כדבריך, אלא כי ברמה העקרונית הוא כשיר לגמרי לכהן כרה"מ. הבעיה בעיני הרבה יותר חמורה שהצד שלכם דה פקטו הכריע שכתב אישום= הרשעה ואם יש נגדו כתב אישום אסור שיהיה רה"מ. מעבר לכך שאותו חוק שבגינו מעמידים אותו לדין הוא שמאפשר לו להמשיך לכהן כרה"מ (לא ברמת הסעיף אלא כעיקרון) ואתם משום מה לוקחים רק חצי ממנו, אתם דה פקטו נותנים כח מוחלט לגוף אחד ויחיד להכריע מי יהיה ראש ממשלה בדרישה הזו ויכולת למחוק בחירה דמוקרטית של הרוב. זה פי מליון יותר אנטי דמוקרטי מכל רה"מ מושחת כזה או אחר.
  19. @יבגניפ האמירה שלך ש"לא מעניינים" קצת שגויה לטעמי, ייתכן שחלק מאותו חצי עדיין חושב שכתבי אישום זו לא סיבה להדיח רה"מ כל זמן שלא הורשע בדין כי כתב אישום!= אשם ולכן גם לא מושחת, וייתכן וחלק חושב שיש בעייתיות לא קטנה עם התיקים הללו והדברים לא שחור ולבן כמו שמנסים להציג אותם ובהינתן האלטרנטיבה הפוליטית הוא בולע את זה. ויש גם חלק שבכלל לא משוכנע בטוהר הכוונות של מי שהגיש את כתבי האישום הללו מלכתחילה, לאור ההיסטוריה של הגופים הללו בעבר, ולאור ההתנהלות שלהם בנושא הספציפי לאורך הדרך. אז כן לגמרי ייתכן שהם מעניינים אותם, רק לא בצורה שאתה מצפה לה.
  20. גם לדעתי ההצעה הראשונה הוגנת, את הטיפול היה צריך לשלם בכל מקרה כי זה שירות שהחבר קיבל. הנזק שקרה- בעאסה ממש אבל קורה, והמוסך לקח אחריות מסתבר והציע לתקן על חשבונו. לגבי "עגמת הנפש" כחובב רכב, אני חושב שההצעה האחרונה הוגנת מאוד. לצפות ליותר מזה בעיני זו תגובה הרבה יותר מידי אמוציונלית ולא רציונלית, וכשהחבר ינשום עמוק גם הוא יבין את זה (בתקוה).
  21. שירתתי בזמנו (2010 כזה) כנהג תובלתית, היו לי בעיות עם קבלת הרישיון האזרחי בדרגה C בגלל נסיבות השחרור שלי (ובירוקרטיה דבילית שבסוף לא קיבלתי). אבל בעיקרון הגוף שטיפל בי וניסה לעזור לאורך הדרך היה משרד הרישוי הצה"לי, תנסה לפנות אליהם למיטב זכרוני המעומעם הם יכולים לסדר את זה עד כמה שאני זוכר.
  22. ודומני שזה לקח מה? 100-200 שנה בערך? וגם אז דומני שה"שלום" שהיה ביניהן היה לאורך הזמן פשוט מאזן כח לרוב נגד צד שלישי או רביעי, לא זכור לי (ואולי אני טועה) שהייתה איזו יוזמה חגיגית סטייל אוסלו שסגרה את הסיפור. גם השלום הנוכחי האמיתי הושג אחרי שתי מלחמות עולם, לא בטוח שזה המסלול שהייתי רוצה ללכת בו. ככה שכמו שאמרתי אין לי בעיה עם תקוות, יש לי בעיה כשהן מכתיבות את הפעולות במציאות, ולא שהמציאות היא שמכתיבה את הפעולות.
  23. איזה גריל מיניאטורי מגוחך
  24. אתה קורא לזה עצימת עיניים, בגלל שאתה מאמין כנראה שיכול להיות פיתרון, שאם רק ננסה משהו שלא ניסינו בעבר אז הפעם זה יעבוד, ולכן צריך לנסות משהו. אני אומר וואלה להתעלם מהנסיונות שהיו ולראות את הכשלון המהדהד שלהם בראי האינטרס האישי שלנו, זה בעיני עצימת עיניים. אבל הפערים הללו זה פרקטיקלי ההבדלים בגישות המדיניות בין ימין לשמאל פה. אגב סיפוח- היות וכאמור נקודת המבט היא האינטרס שלי ולא שלהם, אני אומר לעצמי שאם רובם לא גרים בשטח הזה אז זה גם לא אמור להפריע להם ברמה הטכנית כי זה לא נלקח מהם, וגם בהיבט של אזרחות שדסקסנו לעיל. אם אתה כן מדבר על זה שיש להם חשיבות לשטח וזה אצבע בעין, אז בראיה הזו השטח חשוב גם לנו ואין סיבה לוותר עליו, ויותר מזה גם תל אביב תקועה להם בעין ועדיין אין שאלה אם לוותר עליה. כלומר כמו בסיפור עם הדוגמנית ואיש העסקים- מרגע שהסכמנו על העיקרון שיש שטחים שלא נוותר עליהם למרות שזה עושה להם אצבע בעין, הדיון הוא רק המחיר (כמה שטחים כאלה לא נוותר). אבל עזוב ויכוחי שלום מדיניים זה כל כך הניינטיז כבר, וביבס לא יספח גם עוד 200 שנה ככה שהדיון תיאורטי גרידא במקרה הטוב
  25. @יבגניפ בעיקרון אם יש חוקה, אז יש להם גבול. גם החוק עצמו הוא גבול. ואמרתי לך בעבר, אני לא חושב שזה בהכרח רע שבית המשפט הוא שחקן פוליטי חזק, אני כן חושב שהדברים צריכים להיות על השולחן ואז לעשות את ההתאמות. כמו גם הכח של יועץ משפטי, הוא לא שומר סף אלא הוא סה"כ העו"ד של המשרד הוא צריך להנחות את הגורמים הבכירים איך לקדם את המדיניות שלהם באופן חוקי, לא לנהל מדיניות משל עצמו. ובלי קשר אני באופן אישי חושב שככל שתגביל את הסמכויות של המדינה באופן מובנה בכך שתוציא כמה שיותר נושאים משליטתה, על הדרך תגביל משמעותית גם את היכולת של פוליטיקאים להשפיע על החיים שלך. זו אחת הסיבות לתפיסות שלי.
×
×
  • תוכן חדש...