netco

בעיני זה תלוי באופי הנהיגה, כל זמן שמדובר בתוואי מישורי יחסית ולא בעומסים (מזגן בעוצמה וכד'), אז הרכב נוסע די סבבה (במצב רגיל). בתוואי הררי, או תחת עומס-זה מרגיש עצל מאוד כל העסק. מעבר לזה מעניין אם הצליחו לשפר את הנוחות בצורה משמעותית, למרות מידות הצמיגים המופרכות והמתלים הקשים...

מעניין שהעדפת אותה על הגרנד קופה. יש לי כדיילי את האיוניק לפני מתיחת הפנים ויצא לי לעשות נסיעת מבחן על הגרנד קופה דיזל לפני כמה ימים, והאמת שהיא שקטה משמעותית מהאיוניק (בפרט רעשי כביש), נוחה הרבה יותר (בפרט כסא הנהג שלי ממש לא נוח באיוניק), הגיר מרגיש חלק הרבה יותר, וגם המנוע (גם במצבי ECO/COMFORT) חזק הרבה יותר בהשוואה למצב ECO באיוניק ומגיב טוב יותר והגיר גם הרבה יותר חלק (שלא לדבר על איכות תא הנוסעים ואבזור הנוחות בגרנד קופה שעדיפים בעיני). מעניין אם באמת היו שינויים משמעותיים בתחומים הללו באיוניק מתוחת הפנים.

לא קשור ישירות לפוסט, אבל לפני 3 חודשים בערך אבא שלי רכש באותה סוכנות אוקטביה 2.0, ונדלקה לו נורת זיהום אוויר יום-יומיים לאחר שקביל את הרכב (פחות מ-20 ק"מ). בסוכנות כמובן הפנו אותו לאותו מוסך, כשהם בדקו את התקלה, איפסו את המחשב ושלחו אותו לדרכו. לא התרחק מהמוסך-שוב נדלקה נורה. אחרי יומיים שלושה שהרכב היה במוסך, החליפו חיישן DPF והתקלה נפתרה (אחרי שנסעו למעלה מ-100 ק"מ לוודא שהמנורה לא נדלקת שוב) בינתיים. ככה שעגמת הנפש של פותח הפוסט די מובנת לי,נראה שהמוסךנותן תחושה כאילו הוא מנסה לנפנף את הלקוחות בהתחלה (תייקנו עם איזולירבנד? סירייסלי?), ועושה טובה שמתייחס ברצינות, מה שרק תורם לתחושה רעה יותר ולתגובה אמוציונלית ולא רציונלית (אבא שלי גם לא בדיוק קיבל את זה בשלוות נפש).

בוא נאמר את זה ככה, בעיני לא מעט אנשים בימין ביבי הוא הוא הבעיה שגרמה לפרקליטות ולמשטרה לצמוח למימדים מאפיוזיים שכאלו (ואני מחכה להצדקות על החקירות של אנשי הקמפיין של נתניהו לאורך ולרוחב). הצרה עם ביביסטים, שכמו נתניהו עצמו-נזכרים להגיב ולהציף את הבעיה רק כשזה נושך אותם בעכוז.

איוניק עם ממוצע של 18-19 קמ"ל, בתוואי בינעירוני אבל הררי בחלקו (מדידה במשאבה לאורך 19,000 ק"מ).

נו ואני לא מתחבר לרעיון המבריק של "בוא נפסוק מה שבא לנו ואז נסביר איך זה חוקי למרות שהחוק אומר משהו אחר לגמרי", כל אחד והרעיונות שמדברים אליו אתה יודע. ספציפית לגבי בריטניה רק רק רציתי להבהיר את ההבדל המהותי בין הטענות כלפי בג"ץ לבין מה שקרה בבריטניה, כשמהודעתך השתמע שזה אותו דבר כשזה בדיוק להיפך. אבל נו מילא. ולגבי יו"רים קודמים, וול ציינתי גם את מחליפו של נווה שלפי נאומו בכנס לשכת עו"ד הולך להיות הBFF של חיות, אבל יש לי תחושה שלא יכנו אותם ככה כי אלו יהיו כמובן יחסים מקצועיים.

אממ, לא יודע איך לומר לך אבל מדובר בפסילה של החלטת ממשלה לפזר את הפרלמנט (דרך ההשעיה) שבית המשפט קבע שנעשתה בניגוד לחוק, זה די א-ב של הרעיון של רשות שופטת (ומשפט מנהלי), וזה בדיוק ההיפך ממה שבג"ץ עושה (שהוא מעקר את החוק מתוכן/פוסל אותו/מפרש אותו איך שבא לו כדי שיתאים לפסיקה הרצויה), אבל לאור הציניות שלך אני תוהה אם בכלל תטרח להבין את ההבדלים. (אגב "חברה הטוב" אפי נווה, תמהני אם התבטאת בזלזול כזה לגבי יו"ר קודמים של הלשכה שעבדו בצמוד לרשות השופטת, או רק כשהשת"פ הוא עם פוליטיקאי מימין אזי זה מצדיק זלזול?) אתה מודע לעובדה הבסיסית לפחות שלא ניתן להעביר חוקים שלא דרך הפרלמנט (יעני לא השבית את הפרלמנט בשביל להעביר חוק), והמטרה של ג'ונסון היא לצאת מהאיחוד בתאריך שנקבע בחוק, כן? זה הפרלמנט שמנסה למנוע ממנו no deal ולכפות יציאה עם הסכם (או לפחות דחייה נוספת).

אני תופס אותך, כי זה לב העניין, מבחינתך אין שום בעיה שבית המשפט ימנע מימוש של המדיניות שלא מתאימה לך, גם אם מבחינה פוליטית רוב העם בוחר במדיניות הזו, אבל אם זה יהיה ההיפך לא תתמוך בבית המשפט. קרי מה שמעניין אותך זה מימוש האג'נדה שלך, לא הדמוקרטיה ולא רצון הרוב. ולכן כשאתה טוען שבימין לא מעניינת אותם דמוקרטיה אני פחות משתכנע, משום שאתה נוהג אותו דבר. בית המשפט מבחינתך נותן סעד למדיניות שאתה רוצה לקדם ובשביל זה אתה מוכן שיירמס האיזון בין הרשויות ועל הדרך גם רצון הרוב שזה לב ליבה של הדמוקרטיה. ביום שהממשלה תקדם את המדיניות שאתה רוצה ובית המשפט ינסה להגביל אותה, מבחינתך יהיה אפשר לסגור את בית המשפט אתמול, כי האג'נדה מעל הכל. וזה לא דמוקרטיה, זו רודנות (שעטופה בכסות אינטלקטואלית כגון "דמוקרטיה מהותית" ו"עקרונות היסוד של השיטה"). א. אם הוצאות הממשלה קטנות יותר, אז צריך פחות כסף. ב. זו עדיין לא סיבה לשלול חירות, אם השיקול הכלכלי הקולקטיבי הקר הוא סיבה לכפות לימודי ליבה, למה אתה מסמן את הקו כאן ולא נניח בכפיית לימודי הנדסה על כולם בשם שיפור הפריון והתוצרת? אני מבין שתבוא ותאמר היום לא צריך יותר מזה כנקודת פתיחה, אבל מי מבטיח לך מה יהיה עוד X שנים? אולי אז זה כן יהיה נצרך? הנקודה היא שברגע שנתת את הכח לפוליטיקאים אתה לא יודע איפה זה יכול לבוא לך, הדוגמא הכי טובה זה הטענות של החילונים על ה"הדתה" של בנט במשרד החינוך. ג. בתיאוריה אם היינו סקנדינבים כולנו, זה היה הגיוני. בפועל במציאות, החברה הישראלית שהיא חברת מהגרים מורכבת מכ"כ הרבה זרמים גוונים ושיטות, שברגע שצד אחד מנסה לכפות דברים על צד אחר הוא רק יוצר אנטגוניזם והתנגדות. אז כן זה נכון שצריך שהחרדים ילמדו ליבה ויצאו לשוק העבודה, אין על זה ויכוח. רק המחלוקת כנראה היא על הדרך, האם אפשר להנחית את זה עליהם מלמעלה, או שצריך לתת לתהליך לקרות מעצמו בוטום אפ. כנ"ל בשלל נושאים מורכבים אחרים. אולי זה סוג של מיקרו קוסמוס להבדלים בין הגישה הפרוגרסיבית לשמרנית. אם פרסיקו ויגיל לוי אלו האנשים שעל הניתוח שלהם אתה מסתמך אז עזוב, ברשותך אפרוש מנקודת הדיון הזו בעדינות כי אין בי הרבה הערכה אליהם (בפרט לפרסיקו) בלשון המעטה. אתה יודע בציונות הדתית יש אנשים עם אונות מתפקדות, לא רק בוטים עם חשיבה אחידה שהוכתבה להם בבית המדרש. יש אשכרה סיכוי קל שבקלים שעם עליית הרשתות החברתיות יותר ויותר אנשים נחשפו לאידאולוגיה הליברלית הקלאסית ופשוט השתכנעו ממנה, ולא איזה משהו מונחת מלמעלה עם מטרות וייצוג וכל זה. סתם אנשים עם דעות פרטיות. וול אם החוק היבש מאפשר לאזרח פרטי לעתור על החלטה של ועדת הבחירות המרכזית (שהיא הגוף המוסמך לפסול/לאשר מועמדים לפחות בשלב המקדמי) אז כן, אם לא אז לא (ואגב אם כבר התבטאויות שיש לפסול עליהן מריצה לכנסת, כמו שכבר הוזכר החוק מגדיר קריטריונים לפסילה, וראה איזה פלא בג"ץ לא פסל את בל"ד למרות שפעם אחרי פעם ראשיה עמדו בקריטריונים הללו). ולהתבטאויות שציינת, זו אשכרה הסתה לאלימות כפי שמופיעה בספר החוקים, ובמצב כזה מן הראוי שמערכת תמצה את הדין עם אותו אדם, בלי קשר לזכות ההתמודדות שלו. אבל יותר מזה אם שר מחליט לפטר את המנכ"ל שלו ולמנות אחר במקומו, אז אין שום סיבה שארגונים אזרחיים יוכלו לעתור על זה לבג"ץ. כנ"ל למשל אם היפותטית היועמ"ש מחליט לא להגיש כתב אישום נגד רוה"מ, אין סיבה שבג"ץ יתערב בזה. אבל זה במדינה מתוקנת, פה זכות העמידה היא אות מתה, מבחינת בית המשפט כל דכפין ייתי ויעתור.

או אני שמח שזה יצא סוף סוף, סבבה לכם שבית המשפט "חזק" עכשיו, כי הוא פשוט מונע מהימין לנהוג בצורה יותר חופשית-קרי לממש את המדיניות שעבורה בחרו בו. זו הסיבה האמיתית לצידוד בהתנהלות בית המשפט, וזו הסיבה למה ההסברים המתפתלים איך זה לא בסדר שהוא יפסוק בניגוד לממשלה שכן תומכת בדעתכם (עיין ערך דוגמת הצ'יזבורגר). לא הסכמה על גבולות גזרה ולא כלום, בסוף בסוף הכל פוליטי וזו הסיבה לתמיכה באקטיביזם של בגץ. ולא הבנת את הטיעון לגבי ההתנתקות, אם לא היה אקטיביזם כה בוטה במיליון ואחת פעולות הרבה פחות חמורות, ואז בית המשפט היה בוחר להמשיך את הקו הזה ולא להתערב-לגיטימי. ברגע שבית המשפט מתערב על דברים הרבה פחות חמורים, ועל זה בחר לשבת בצד כי זה סמכותה של הממשלה, אז האקטיביזם הזה הוא לא כדי להגן על המיעוטים מעריצות הממשלה, אלא הוא קרדום לחפור בו עבור הדעות הפוליטיות של כנופיית רחביה ששולטת שם. וזה עוד בלי להזכיר שהערכאות הנמוכות יותר, אשכרה עברו על החוק במעצרים הקבוצתיים שעשו לבני נוער בהתנתקות. אתה מבין זה לא שתפתור את זה באמירה "המערכת המשפטית הייתה צריכה לעשות יותר בהתנתקות", המערכת המשפטית שיתפה פעולה באופן מלא עם אותן העוולות שמהן הייתה צריכה להגן על המיעוט, זה לא "לעשות יותר" כאילו הבעיה הייתה בפסיביות שלה, הבעיה הייתה שהיא הייתה שותפה מלאה לעוול ולא הגנה על המיעוט בכלל. לכן הדוגמאות הללו היפותטיות בעיני, כי הן פשוט קשקוש. הכל זה אג'נדה פוליטית זה הכל. לגיטימי שלא ילמדו ליבה, ולגיטימי באותה מידה שהמדינה לא תתקצב את זה אם לא לומדים ליבה. כמו גם שלגיטימי שהמדינה תצמצם קצבאות והטבות על מנת שמגזרים לא יצרניים יצאו לעבוד. אני פשוט לא חושב שכפייה חקיקתית (AKA לא תלמד יבוא שוטר) היא לא הפיתרון. זכותו של אדם גם לא ללמוד ליבה אם הוא חושב שזה לא נכון (ובוא, החרדים בארץ הם מצב ייחודי ביחס לחרדים בכל העולם, סיכוי לא רע לדעתי שרבים מהם ייצאו לעבוד ויכניסו לימודי ליבה לאט לאט, אם זה פשוט יפסיק להפוך לאיזה מאבק דגל נגדם). מודה שלא אהבתי את התגובה שלה שם כשראיתי את זה, ואני חושב שהתגובה שלה לא לגיטימית. עם זאת, כשאתה רואה את היקפי הבנייה הלא חוקית במגזר הערבי אני מבין למה תקנות כאלו תוקנו, ואם יש אזרחים נוספים שעוברים על החוק הגיוני שגם עליהם זה יחול, לכן לא מבין מה היא רוצה. מה שכן בשולי העניין הטיפול של רשויות המדינה בעבריינות בנייה במגזר נעשית איך לומר בחוסר חשק מופגן (ומספיק לראות נתונים של רגבים לגבי זה) לעתים קרובות, מה שגורם לי לחשוב שהנתונים בכתבה אולי לא הכי מדוייקים (אמנם רוב הקנסות (מתוך 60 כולה כן? נשמה שהכתבה הזו היא בעיקר אויר חם) הוטלו במגזר הערבי, אבל כמה באמת שולמו, כמה מבנים במגזר קיבלו צו פינוי וכו', כל זה לא נאמר בכתבה, ויש לי תחושה שגם כאן הרשויות גוררות רגליים). ואגב השוויון שצריך להיות הוא שוויון בפני החוק, וכאן לפחות בתחום עבריינות בנייה (ונשק, ופרוטקשין..) המגזר הערבי נהנה מחוסר רצון של גורמי האכיפה (בעיקר המשטרה, יש סברה שזה מאז ועדת אור) להתמודד עם זה. וואו, אני חייב להבין מה מקורות המידע שלך שגורמים לך לומר משפטים כאלה בכזו רצינות תהומית, בוא אני חי בעולם הזה כנראה קצת קצת יותר זמן ממך, ונחשפתי לגישות השונות ולבסיס הדברים בצורה כנראה מעט יותר מעמיקה. אין לי מושג מאיפה הבאת את ה אמממ קשקוש מוחלט הזה, באמא שלי. מעניינת יותר תגובתו של אותו שותף אמריקאי, אם היה נראה לו הגיוני נניח שנותנים לשר חינוך סמכויות להתערב במה ילמדו במערכת החינוך, ואז צועקים על הדתה כשהוא מקדם את המדיניות שחשובה לו. (או שלא הבנתי את הציניות). אממ לא ממש. זכות העמידה מכיר? אז אמנם בג"ץ הרחיב אותה ככה שכמו שאתה אומר כל אחד יכול על כל דבר לפנות אליו, אבל לא בשום מקום זה לא עובד ככה. בית המשפט יכול לתת לך סעד, אם *אתה* נפגעת אישית כתוצאה מהחלטה של השלטון, לא שתוכל לקבל סעד כל אימת שהשלטון עושה משהו שלא מתאים לך פוליטית או שלא בא לך טוב בעין. אבל כאמור הכל פוליטי, ככה שלא מפתיע אותי שזה מה שאתה חושב.

אבל בוא, זה לא ששופטים מתמנים כל יומיים וחצי. במקרה בקדנציה האחרונה של שקד מונו 4-5 שופטים כמדומני, אבל זה יחסית נדיר שממשלה גם מכהנת את רוב זמנה, גם נדרשת לכמות כזו של מינויים, וגם מצליחה להגיע להסכמות על המינויים הללו (דומני שבתקופת לבני לא מונה אפילו שופט עליון אחד, אבל אולי אני טועה). לכן היות וממשלות מתחלפות (ואפילו בעשור האחרון של נתניהו, לא דומה קואליציית 2009 עם ברק, לקואליציית 2013 עם לפיד ולבני, לקואליציית 2015, בטח לא בהקשר הזה), בסופו של דבר זה ייצור גיוון בבית המשפט העליון, ולכן הטיעון שהממשלה תשלוט גם בבית המשפט כי היא שולטת במינויים הוא פשוט לא רלוונטי. המקרים לגמרי סימטריים, רק שבדוגמה שלך ביה"מ מגן על עמדתך, וכאן הוא פוסק נגדה. אם התערבות בחקיקה היא לגיטימית, היא לגיטימית בשני המקרים. ובסוף תפקידו של ביה"מ הוא לשמור על *החוק*. ככל שהחוק כולל בתוכו ערכים כמו חופש הפרט וכד', אז ביה"מ מחוייב לשמור עליהם. אבל אם מבחינתך ברמה העקרונית מוקנית סמכות לביה"מ להתערב בחקיקה, אז הוא יכול לעשות את זה לשני הכיוונים, זה בדיוק המשמעות של עיקרון, הוא פועל תמיד לא רק מתי שזה מתאים לך. זו בדיוק הסיבה למה אני אישית מתנגד להתערבות הזו של בית המשפט, כי כאמור זו חרב פיפיות. אני רוצה שתהיה לי היכולת להחליף נבחרי ציבור שמחוקקים דברים מטומטמים ופוגעים בחירויות האזרח בנבחרי ציבור שישנו את זה, ולא קומץ שופטים שאין לי יכולת להשפיע עליהם ופסיקותיהם מחייבות שנים קדימה. אני משתגע מהדוגמאות ההיפותטיות האלה, כי כאמור מה? לא היינו פה לפני 14 שנה? לא היינו פה כשרה"מ גנב את הבחירות וביצע מדיניות הפוכה ב-180 מעלות למה שהבטיח (ביצע בדיוק את מה שיריבו בבחירות אמר שיעשה!)? לא היינו פה כשהמשטרה עצרה אוטובוסים בדרך להפגנות ורמסה זכות בסיסית בדמוקרטיה? לא היינו פה כשבוצעו הארכות מעצר קולקטיביות לנערים ונערות תוך רמיסה בסיסית של הזכויות שלהם? איפה היה אז בג"ץ שיגן על המיעוט? איפה הייתה השמירה על הדמוקרטיה של בית המשפט? המחסום האחרון בפני עריצות הממשלה? בואו אתם מדברים על תרחישים היפותטיים מבחינתכם, זה קרה רק לא לצד שלכם. ובגץ לא עצר את זה, אלא כל מערכת המשפט (כולל הפרקליטות וכו') עבדה בסינרגיה מוחלטת עם השלטון, כי זה התאים לאג'נדה הפוליטית שלה. אז תעשו לי טובה, אני לא קונה את הדיבורים שבג"ץ מגן על המיעוטים, כי היינו שם כבר והוא לא הגן על אף אחד. אז אם הוא פועל ממניעים פוליטיים, לפחות שהרכב השופטים יהיה מאוזן פוליטית. א. כמו שאמרתי מקודם, אני חושב שדווקא בגלל שהחברה הישראלית מורכבת ועם הרבה פערים תרבותיים, דתיים וכו', אני חושב שצריך לצמצם את מעורבות המדינה (כולל בית המשפט), כי מה שהמדינה מעורבת בו הוא בהכרח כולל כפייה, והדרך לגשר על הפערים היא בדיוק להיפך. זה נכון גם בחינוך (א"א לתת כח לשר, ואז לצעוק הדתה כשהוא מקדם את השקפת עולמו, זה מטומטם לגמרי), בכפיית הפרדה על הופעות לציבור חרדי/דתי וכו'. כמובן אם אתה (הגנרי, לא אתה ספציפית) מעוניין לחנך מחדש את הציבורים ששונים ממך ולכפות עליהם את דעתך, אז כן כמובן המדינה היא כלי די יעיל (עד כמה שהיא יכולה להיות..) לעשות את זה. אבל אם אתה רוצה לחיות בשלווה ונחת, ורוצה שיתחשבו גם בך, אזי הדרך היא כבוד הדדי, וזה לא יקרה כשהמדינה מעורבת כ"כ. ב. כאמור אני שמח שאתה מודה שזה פוליטי לפחות במידת מה, אבל תזכור שגישה כזו היום מתאימה לך, מחר עלולה להתהפך נגדך (אם כי גם אני מתקשה כרגע לדמיין תמונה של רוב דתי/חרדי בג"ץ לצורך העניין ). ג. גם החברה הדתית וגם החברה החרדית עוברות תמורות גדולות ומשמעותיות, שלאט לאט מחלחלות גם לנציגים שלהם בכנסת (סתם דוגמה, מזכיר לך את פרשת המשחן אי אז ב-99, והיום החרדים למעט לצרכי ספינים פה ושם כמו גשר יהודית, הרבה פחות נלחמים על הדברים הללו מאז. גם בציונות הדתית, בוא מפד"ל כל השנים הייתה גרסה דתית של מפא"י, היום זה הרבה פחות ככה), אבל זה תהליך, שאגב רובו מתחיל בוטום אפ. ד. כן אני מתנגד להחלטה ההיא של דרעי, אבל מחזיר אותך לסעיף א'- מראש לא היה צריך לתת לו את הכח להחליט דבר כזה.

כמו שאמרתי מקודם סבבה זורם איתך שבית המשפט יהיה אקטיבי כמו שאתה מתאר ויגן על זכויות המיעוטים (כביכול) וכל הג'ז הזה, אבל עדיין לא הבנתי איך שיטת מינוי השופטים קשורה לזה, ולמה כדי לשמור על בית המשפט אקטיבי השופטים הם אלו שצריכים למנות את עצמם ולא הדרג הפוליטי הנבחר. ו...אגב אתה נופל לאותו בור של טיעון הג'ינג'ים ויד שמאל בטיעונים הללו, אבל אם כבר- השיטה שלך של בית משפט אקטיבי היא חרב פיפיות, מה תעשה אם תהיה ממשלה וכנסת שתחליט שסבבה לגמרי לאכול צ'יזבורגר ביום כיפור, אבל בית המשפט יחליט מתוקף סמכותו להתערב ויחליט שזה (נניח, הנימוק הפורמלי כידוע הוא רק תירוץ) נוגד את אופייה היהודי של מדינת ישראל, ואסור לאכול צ'יזבורגרביום כיפור או להקים עיתון שיבקר את מערכת המשפט (רגע בעצם קרה משהו דומה, אז עזוב דוגמה לא טובה...), לשיטתך התערבות שכזו תהיה הגיונית ולגיטימית לגמרי לא?

מה שאני לא מבין בטענה שלכם זה למה אם בית המשפט שחקן פוליטי, עדיין מבחינתכם לא ראוי שהשופטים ימונו ע"י פוליטיקאים שהם דרג *נבחר* (וזה מה שחשוב, לציבור יש יכולת להחליף אותם אם המדיניות לא מתאימה לו). הרי ברגע שהם מתמנים לכס השיפוט יש להם יכולת להתערב בהחלטות הרשות המחוקקת והמבצעת באופן נרחב למדי, ככה שהמטרה של ביקורת שיפוטית עדיין שרירה וקיימת, רק שהמינויים לא נסגרים בדילים בחדר סגור נטול פרוטוקול בועדה למינוי שופטים, אלא גלויים לכל (אגב, למה ששופטים לא יעברו שימוע פומבי בכנסת?). אין שום סיבה שלציבור לא תהיה יכולת להשפיע דרך נבחריו על שחקן פוליטי משמעותי כל כך, חוסר ההשפעה הזו כמו היום היא היא פגיעה בדמוקרטיה. אגב התוצאה של הועדה למינוי שופטים בהרכבה הנוכחי, זה שבאורח פלא במשך שנים ארוכות כל השופטים (לפחות בבג"ץ) הם שיבוט אחד של השני בגישות שלהם לעניין האקטיביזם השיפוטי (עד שפתאום מגיע לך אחד כמו שטיין ואז נופל אסימון שוואלה אפשר גם אחרת וזה לגיטימי לא פחות), מה עוד שתמצאו לי דמוקרטיה אחת (חוץ מהודו...) בה יש שילוב כזה ששופטים מהווים גורם מכריע במינוי עצמם+לבית המשפט יש כח וסמכויות כמו לבג"ץ. כנראה שלא תמצאו, וזו בדיוק הנקודה. ואגב, העובדה שעו"ד יושבים בועדה למינוי שופטים היא מופרכת לחלוטין, ובפועל לאורך השנים (למעט עם אפי נוה ודומני דרור חוטר ישי אם אני זוכר נכון) הם שיתפו פעולה באופן אוט' עם השופטים (בכל זאת צריכים להופיע בפניהם אח"כ..) כך שהיה להם רוב אוט' בועדה (לגופים לא נבחרים כן?!), מה שממחיש עוד יותר את גודל האבסורד. תכל'ס, ועוד בהינתן שע"פ החוק מספיקה החלטת ממשלה כדי להחיל את הדין הישראלי שם (סיפוח), לא צריך חוק בכנסת לצורך כך. אבל השמאל יכול להיות רגוע בהקשר הזה, מרגע שביבי הבטיח שמשהו יקרה-הוא לא יקרה לעולם.

לפני שאני עונה, אני מזכיר שהבעיה שלי היא עם מערכת המשפט בכללותה (יועמ"ש, פרקליטות, משטרה וכו') והכח שלה, ולא רק עם בג"ץ לצורך העניין, ככה שיש לא מעט נושאים שדורשים טיפול במערכת המשפט שבכלל לא קשורים להיבטים חוקתיים (קרי היחסים בין הרשויות), ובטוחני שהרוב יסכימו עליהם. לענינינו, (דיסקליימר-זו הצעה בלבד כדי להוכיח שיש פתרונות, לא שהיא הטובה ביותר בהכרח) נניח ואני מקבל את הגישה של ספריאל שבאמת הממשלה שולטת בכנסת, מה שמונע מהכנסת לבצע ביעילות את תפקידה כמבקרת הרשות המבצעת ולצורך כך יש צורך שבית המשפט יבקר את הממשלה, ויבצע ביקורת שיפוטית. במצב כזה אני אומר, אדרבה אין לי בעיה שבית המשפט יבצע את זה, בתנאי שברור שבמצב כזה הוא הופך להיות שחקן פוליטי בדיוק כמו הממשלה והכנסת. ואז במצב כזה א. ברור לכל בר דעת שהשופטים הם חלק מהמשחק הפוליטי ולתפיסותיהם יש השפעה על פסיקותיהם ונוכל לוותר על מראית העין של האובייקטיביות. ב. אם בית המשפט שחקן פוליטי, ראוי שהשופטים ייבחרו ישירות ע"י הגופים הנבחרים (כמו בארה"ב) קרי הממשלה והכנסת, ויעברו שימוע פומבי על עמדותיהם ככה שיהיו ברורות לעין כל, ולא בכל מיני דילים בין השופטים לעו"ד בועדה למינוי שופטים (שלגופים נבחרים יש שם בקושי שליש ייצוג!). ג. על הדרך, אם אתה מתעקש להמשיך עם סמכויות נרחבות כ"כ ליועמ"שים (שומרי סף עאלק), אז גם אלו ראוי שיהיו משרות אמון של השרים, ולא הנחתות. ד. על הדרך גם כדאי להפריד את תפקידי היועמ"ש והתובע הכללי (אירוניה משעשעת, לפני שמנדלבליט מונה היה נראה שהיוזמה הזו תופסת תאוצה, ואז צווחני השמאל (שפיר, יניב, גלאון והחבר'ה) זעקו שוב על מות הדמוקרטיה. 3-4 שנים אחרי, הם תוקפים את מנדלבליט שנפגש תדיר עם רה"מ כשהוא צריך להחליט על החקירות שלו. וול אם היו מפרידים את התפקידים הסיטואציה הסרקסטית הזו לא הייתה מתרחשת) ולאפשר ייצוג פרטי לממשלה במידת הצורך. אה, וגם לא יזיק להפוך את נציב הביקורת על הפרקליטות לתפקיד עם שיניים וסמכויות ממשיות, ולא ההלצה שיש היום, אבל זה פחות קשור ליחסים בין הרשויות. זה ככה על הדרך, וכאמור זו רק הצעה בכיוון אחד. אבל לא חסר מה לעשות ויש לא מעט הצעות אופרטיביות של מי שעוסק בזה (ואם יש לך אלרגיה מתנועה למשילות, עיין בהצעות של פורום קוהלת למשל). אני נגד ססמאות במקום טיעונים רציניים, אבל בחייך זה נאמר בציניות בנוגע לטענה של אור על מה שביבי מכין לנו. אם יש משהו שאני לא אסלח לשמאל זה שהוא גורם לי להגן על נתניהו. בחייאת ראבאק, כמה חקירות נפתחו *נגדו* מאז 96 שנהיה ראש ממשלה? כמה מהן הבשילו נכון להיום לכתב אישום והגיעו לבית משפט? *כרגע* 0. ראבאק 23 שנה, ווהאיש טרם הורשע בבית משפט אפילו. כשאתה מוסיף את זה להדלפות האינסופיות בתקשורת בקמפיין שיטתי, כשאתה רואה איזה לחץ מפעילים על נחקרים רק כדי שיעידו נגדו (ראה הפרסומים של מענית ועמית סגל בימים האחרונים) עד כדי עבירה על החוק מצד גופי אכיפת החוק עצמם, כשפרקליט המדינה מודה שהעבירות נגדו הן תקדימיות, וכשאתה רואה שעל פרסומים אחרים בכלל לא נפתחת בדיקה/חקירה (המימד החמישי? אפשטיין והמחקר של ברק? המכרז התפור של בן ארי? חוק ישראל היום? וכו') על ידי אותם גופים, אז כן הגופים הללו לגמרי הזמינו את המתקפות נגדם. לא יכול להיות שרק לצד אחד מותר להדליף ולנסות להטות את דעת הקהל, ולצד השני אסור להתגונן. ובדיוק מהסיבה הזו המחוקק קבע שרה"מ יכול לכהן עד לאחר פסק דין חלוט, וכשאני רואה מה עושים לנתניהו אני מקווה שיישאר בתפקידו בדיוק עד לרגע הזה ולא שניה אחת לפני כן (מה עוד שאני רוצה לראות את התיקים הללו בבית משפט זו תהיה ההצגה הכי טובה בעיר, אני אישית בספק אם הם יחזיקו מים, אבל נחיה ונראה). אז בגדול אנחנו די מסכימים שהוא לא המציא את הקטע ש"גנבו לנו את..". ואכן הבנאדם גאון פוליטי, אתה יודע כמה זה מתסכל כל פעם לראות את שיעורי ההצבעה ביו"ש לליכוד, ופעם אחרי פעם ביבי משתמש וזורק? כימני ודתי זה נורא מתסכל הגאונות הפוליטית הזו. תודה על השאלה העניינית. תראה למשל מה עניתי לעיל ליבגני לגבי הפרדת הרשויות בין הכנסת לממשלה, אם זה עונה במידת מה. לשאלה הראשונה, בעיקרון כל מדינה יש לה את האופי הפוליטי והשיטה הפוליטית שלה, הנקודה היא שבכל מדינה למדו לאזן בין הרשויות בהתאם לסמכויות שלהן באותה מדינה. למשל בארה"ב לנשיא יש סמכויות אדירות, אבל מאידך הרשות המחוקקת יכולה להדיח אותו (וגם זה מוגבל, לא יהיו בחירות אלא סגן הנשיא ימונה מה שבאמת שומר את האופציה הזו למקרים קיצוניים בלבד), ואופן הבחירה של הרשות המחוקקת לא מכפיף אותה לרשות המבצעת כמו בארץ, ובנוסף השופטים ממונים ע"י הנשיא בכפוף לאישור הרשות המחוקקת. כלומר יש לך גופים שלכל אחד מהם יש המון עצמה, אבל יש איזון ביניהם שבפועל מגביל את העוצמה הזו ומונע חוסר איזון. בשוויץ נניח, אני משער שהמצב שונה לגמרי כי מראש סמכויות הממשלה שם מצומצמות למדי, וכך בכל מדינה ומדינה. הנק' היא שיש איזון, מה שפה בארץ מזמן לא קיים.

כן כן, ראינו לפני 14 שנה כמה בתי המשפט היוו מחסום בפני עריצות הממשלה, לא רק שלא היוו מחסום אלא שיתפו פעולה בשמחה ובששון. מה עוד שהטיעון הזה לא ממש מחזיק מים, בהינתן שאנחנו לא הדמוקרטיה היחידה בעולם, וכמעט באף אחת אין מערכת משפט עם כ"כ הרבה כח כמו כאן. אז אפשר לעבור לטיעונים קצת יותר רציניים ומגובים ולא לחזור על הסיסמה השחוקה של "בית משפט חזק חיוני כדי להגן על המיעוט מהממשלה" (ואחותה התאומה, "ומה אם הכנסת תחוקק מחר שכל הג'ינג'ים צריכים לכרות את יד שמאל, מי ימנע את זה?")? זה בדיוק מה שאתם מפספסים (או שלא), המחוקק לא סמך על הגוף הממשלתי שיפקח על הבחירות (שאתה לא יכול לדעת מה העמדות של חבריו בכל קלפי), אלא נתן למפלגות את האפשרות לעשות זאת באמצעות משקיפים שמייצגים אותן כך שהחשדנות ההדדית ביניהן היא זו שתבטיח שטוהר הבחירות יישמר. וזו בדיוק הסיבה למה לא מספיק שועדת הבחירות בלבד תצלם, זה נוגד את כל העיקרון הזה שקבע המחוקק. שמח ששאלת! כי בדיוק כדי למנוע את זה בא *המחוקק* (ולא מלצר...) וקבע (חוק זכויות החולה סעיף 19 א-ב) שאסור לפרסם דברים כאלה. אותו מחוקק, כאמור הכיר בחשיבות המשקיפים, נתן להם את האפשרות להיות נוכחים במתחם הקלפי ולא אסר עליהם לצלם (וכאמור הם לא גוף שלטוני שמה שלא כתוב שמותר לו, אסור). אצטט גם כאן את מוריניו על הVAR- "רק גנבים מתנגדים למצלמות אבטחה". ייאמר להגנתו שיש כאן צד שלם במפה הפוליטית שכבר 40 שנה משוכנע שגנבו לו את המדינה, ככה שהוא לא המציא שום דבר.

ודאי שמותר לו לנהוג באיפה ואיפה במקרה הזו, *זו בדיוק הסמכות שהחוק מקנה לו*, מה שאתה אומר מעקר את החוק מתוכן, קרי אקטיביזם. אגב ודאי שמשנה אם מדובר באזרחים, כי עם כל הכבוד אין שום סיבה שבעולם שלמי שאינם אזרחי ישראל תהיה זכות עמידה בבית המשפט הישראלי. אבל זה כבר דיון אחר. לא יודע מה בדקת ואיפה, אבל חוק יסוד: הממשלה אומר כך (בדיוק בסעיף שהפנית אליו): (א) כתב אישום נגד שר, למעט בעבירות שייקבעו בחוק, יוגש ויתברר בבית משפט מחוזי; הוראות בענין כתב אישום שהוגש בטרם החל השר לכהן בתפקידו ייקבעו בחוק.(ב) בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של השר ביום מתן פסק הדין. החוק במפורש קובע שרק לאחר הרשעה יש לפטר שר. אפילו בג"ץ בהלכת דרעי פנחסי קבע שרה"מ הוא זה שיהיה חייב לפטר אותם לפי הסמכות שמוקנית לו בחוק, כי אין שום סעיף בחוק שאומר את מה שאמרת. (והם כרגיל ירו את החץ ואז השתמשו בפורמליזציה. קלאסי בג"ץ). זה לא הכי מדוייק, החוק עצמו מגדיר במפורש בסעיף 73 (חוק הבחירות לכנסת) שמותר למשקיפים מטעם המפלגות להיות נוכחים בקלפי, ולא מגביל אותם איך לבצע את עבודתם (כמובן תוך שמירה על הסדר הציבורי והכל), וגם לא מכפיף אותם בצורה כלשהי לועדת הבחירות. זו בדיוק הסיבה שמלצר עצמו נאלץ להשתמש באותה לוליינות משפטית שהסברתי לעיל כדי שיוכל להצדיק את הפסיקה שלו לאסור על המשקיפים לשאת מצלמות.

חמישה תוים ועוד אחד.

אין בהכרח קשר בין השניים, בהרצאת טד (שעומר מואב מפנה אליה) שראיתי פעם, רואים (למיטב זכרוני) איך את ההשפעה של אגרות גודש, בלי קשר לאיכות התחבורה הציבורית באותה עיר. ברור שתח"צ איכותי מסייע, אבל בסוף זה שיקול כלכלי די פשוט של כמה הזמן שלך יקר לך. כאמור אני חושב שזה צריך ללכת יד ביד עם הורדת מס הקנייה כך שהשימוש ימוסה ולא עצם הבעלות, זה הרבה יותר הגיוני.

בטווח הארוך יותר אם תהיה הורדת מיסוי המחירים ירדו, גם אם לא באופן מיידי. זה בדיוק מה שקרה בשוק הדו"ג לפני כמה שנים..

נהג לילה, לגבי הפסקה הראשונה, פרשנות של החוק איפה שהוא לא ברור זה לא ממש אקטיביזם שיפוטי (לפחות לא בצורה שהרוב מתנגד אליה), אלה זה חלק מתפקידו של בית המשפט במידה מסויימת, וברוב המקרים כנראה שלא ממש תהיה מחלוקת. אקטיביזם שיפוטי זה כשהחוק אומר X ובא בית המשפט ומורה אחרת בכל מיני פרשנויות ונימוקים (חלקם מופרכים לגמרי), למשל כשמכריחים את שר הביטחון לאשר כניסת פלשתינים לישראל (זכות שמוקנה לו מכח החוק), למשל כשפוסקים ששר שהוגש נגדו כת אישום חייב להתפטר (למרות שהחוק מורה אחרת), למשל כשמוציאים צו ביניים ששר לא יוכל למנות מנכ"ל (סמכות שלגמרי מוקנית לו בחוק). זה לגמרי אקטיביזם שיפוטי, וזה לא נובע מדרגות חופש של המחוקק, ממש לא. וזה רק על קצה המזלג. בנוגע לפסקה השניה שלך (על מלצר), להבנתי אתה טועה במקרה הספציפי של המצלמות. לא הייתה מניעה מבחינת החוק היבש שיצלמו, אלא שמלצר החליט להרחיב את ההגדרה של המשקיפים כך שיהיו גוף דו-מהותי, ואז להחיל עליהם מגבלות דומות (בגדול מה שלא התיר החוק במפורש-אסור), זו לא בדיוק גישה שנצמדת לחוק (בלשון המעטה).

זאת אחת הבעיות באקלים הפוליטי הנוכחי, שנושאים הפכו ברובם למחנאיים, קרי אם X בעד נושא מסויים אוט' אני נגדו. לכן ברגע שהימין התחיל לשאת על נס את נושא מערכת המשפט (כי הוא הרגיש הכי נפגע מזה), באופן אוט' רבים מהשמאל מתנגדים לזה (בין השאר כי כרגע זה גם משרת את האג'נדה שלהם במידה רבה). אבל (וזה לשאלתך) גביזון (שיש לה אג'נדה),מאוטנר, דניאל פרידמן, אלו לא בדיוק מצביעי ליכוד קלאסיים. ועדיין שנים ארוכות הם מתנגדים לגישה הנוכחית של מערכת המשפט, וזה בשליפה זריזה מהזיכרון. אגב כדאי לקרוא גם מה ריצ'רד פוזנר (לא בדיוק משפטן נידח וזוטר) כתב על אהרון ברק וגישתו (השלטת כיום). בוא, מזכיר לך שהדיון התחיל מזה ששאלת על הזיופים בבחירות ואם יש הוכחה לכך תו"כ שציינת שמשעשע אותך לראות "לוחמי חופש כמו שמחה רוטמן נלחמים על הנושא". כשעניתי לך שהזלזול לא במקום והוא בסה"כ נלחם בשביל הלקוח שלו וגם הסברתי מה מקור הטענה לזיופים ומה המשמעות שלה, התגובה המיידית שלך הייתה שזה לא מעניין בגלל שהוא מהתנועה למשילות, ובדמוקרטיה שלהם אתה בכלל לא תוכל להצביע (ומשם זה התגלגל למה התנועה למשילות עושה ודוגלת). אם זה נקרא תשובה עניינית ולא בסיסמאות, אני צנצנת. כן החלטת שזה מה שהימין רוצה, כי אין שום קשר בין מה שאתה חושב למה שבפועל אנשים טוענים ואומרים. אתה נורא נורא מפוחד מזה שמחר יכריחו את כל החילוניים בארץ לשמור תרי"ג מצוות, ולא מוכן לקבל את האפשרות שאשכרה אף אחד בכלל לא רוצה לעשות את זה, זו לא אופציה מבחינתך בכלל, לכן אתה ממשיך להדהד את האמירות הללו (עוד מהסיבוב הקודם שדנו על מדינת הלכה ומה זה אומר בכלל ומי רוצה את זה), ומשוכנע לגמרי שזה מה שמניע את כולם בכל מאבק בכל החזיתות. בהערת אגב, אני יודע שאני לפחות דוגל בצמצום למינימום של התערבות המדינה בחיי האזרחים ככל הניתן, משום לדעתי בחברה מורכבת כמו החברה הישראלית זו הדרך היחידה לצמצם את החיכוכים ולהגיע לדברים בהסכמה, זה נכון בכלכלה (השפעת קבוצות לחץ) כמו שזה נכון ביחסי דת ומדינה, בחינוך ובנושאים נוספים. כשאין כפייה חוקית כזו או אחרת, אזי יש הרבה יותר סבלנות לתהליכים והבנות בין הזרמים השונים בחברה הישראלית. דווקא בגלל שאני רוצה שנוכל לחיות כאן בשכנות הדדית טובה והחילוני בת"א והחרדי בבני ברק יוכלו לחיות במקומם בלי להרגיש שכופים עליהם דברים שמנוגדים לאורח חייהם, אני מזהה את המדינה כגורם מפריע, ולא כגורם מגשר. האישים שציינת, מסכימים עם חלקים (נרחבים יותר או פחות) מהגישה הזו, די רחוק ממה שאתה חושב עליהם אגב (אבל כאמור, לא תשתכנע אז עזוב). אני לא נעלב בשם המחנה, אני פשוט לא מוצא טעם בדיון עם מי שמשוכנע בדברים ובמניעים שאתה משוכנע בהם. ולא טרחתי לסתור, כי לא ראיתי שום טענה רצינית שדורשת מענה (ולא, לנסות לשכנע אותך שמה שמניע אותם זה לא להפוך את הילדים של כולם לדוסים, זה לא טענה, זה איש קש). דומני שגם רוב הגישה הליברלית הקלאסית משותפת לשניהם, לא רק הנושא השיפוטי...

צר לי יבגני, אבל כשאתה מגדיר עמדות מוגדרות ומנומקות שקשורות למקומו של בית המשפט בפרט ומערכת המשפט בכלל (שכאמור אפשר ואף רצוי לדון ולהתווכח עליהם), עמדות שאוחזים בהם מגוון אנשים ממגוון קצוות הקשת הפוליטית, עמדות שהובעו בעבר גם על ידי משפטנים בכירים מחו"ל (כי מדובר על גישה עקרונית, זה לא משהו שייחודי רק לישראל) , ובכל זאת אתה ממסגר את זה כ"מאבק אידיאולוגי שהימין מנהל במסגרת בנייה מוצלחת של כמה נרטיבים, שנעים מפופוליזם טהור ועד לרצון, על הנייר לפחות, בערך לבטל את המדינה", אין לי דרך אחרת מאשר לקרוא לזה יריית החיצים ואחרי זה סימון המטרה. החלטת שזה מה שהימין רוצה- או להיות פופוליסט או בתחכום רב לבטל את המדינה דרך שינוי יחסי הכוחות. להתמודד בצורה עניינית? לא במקרה הזה, כאן הססמאות מדוייקות. זה בסדר כמובן, אבל זה קצת מייתר את המשך הדיון הזה בעיני (ולכן אני לא ממש מתייחס לשאר הטענות שהעלית, לא רואה צורך כשזו עמדת המוצא שלך).

אדרבה אם הרוב לא רוצה מדינה יהודית, שיצביע למפלגה שתחרוט על דגלה בדיוק את זה (קרי שמדינת ישראל לא תהיה מדינה יהודית) ותקדם את זה. תאמין לי שרוטמן והתנועה למשילות לא יבואו בשום טענה מבחינה משפטית (להבדיל מהתנגדות אידיאולוגית) אם גוף נבחר שכזה יקדם את המדיניות שלשמו נבחר. עד כמה שאני זוכר, זה פשוט מרפרר למגילת העצמאות שגם שם מוזכר "מדינה יהודית" בלבד, ולא "יהודית ודמוקרטית" שזה ביטוי שאני לא בטוח איך הוא נולד האמת ומה מקורו. אגב משום מה יש לי תחושה שאתה כורך יהודית עם דתית, כאשר יש הבדל די מהותי בין השניים. במחילה אבל אתה ממש לא מדייק. ראשית הביקורת על בתי המשפט היא לא בשביל מדינה יהודית יותר כמו שאתה קורא לזה, זו פשוט הנפצה. הביקורת על בתי המשפט בישראל לא שמורה רק לגופים בארץ, אלא יש לא מעט משפטנים מחו"ל בעלי שם שיצאו נגד הגישה האקטיביסטית שהנחיל כאן אהרון ברק, מה עוד שהתנועה למשילות היא לא היחידה חסרים משפטנים חילוניים שיוצאים נגד הגישה הזו והתנהלות מערכת המשפט על שלוחותיה? וחוץ מזה קח דוגמאות לאחרונה לאקטיביזם: נושא המצלמות-מלצר החליט לאסור בלי בסיס בחוק בהחלטה סופר אקטיביסטית. מינוי מנכ"ל משרד המשפטים-בג"ץ הוציא צו ביניים ומנע את זה, בלי שום בסיס בחוק שמאפשר לו לעשות את זה (כן, לשר מותר להחליף מנכ"ל גם אם זה רק לחודש) המאגר של הנהלת בתי המשפט כנגד מבקריה-נעשה בניגוד לחוק ונמחק רק לאחר פניית התנועה למשילות ליועמ"ש (אחרי שההנהלה סירבה למחוק בהתחלה). זה רק בשליף, מה הקשר של כל אלו למדינה יהודית למען ה'? מדובר במאבק אידיאולוגי עקרוני שדוגל באיזון בין הרשויות, איזון שהופר מזמן. אפשר להתנגד, אפשר לדון, אבל מה הקטע לרדד את זה לססמאות כאלה שבינן לבין המציאות אין קשר, תוך כדי אמירות מופרכות ש"מפריעים לשמחה וחבריו לבנות מדינה יהודית יותר, שזה, כביכול, מה שהעם רוצה.", קצת כמו הצווחות הקבועות של קץ הדמוקרטיה כל פעם שנושא כזה עולה לדיון ציבורי. במחילה זו רמת טיעונים שמתאימה ליאיר לפיד וסתיו שפיר, לא לאנשים רציניים.

לא ממש יודע על בסיס מה אתה אומר את זה על התנועה למשילות, לפחות באתר שלהם (וגם בעמוד הפייסבוק) זה מה שמופיע תחת "מי אנחנו": התנועה עוסקת בשמירת האיזונים בין מרכיבי הדמוקרטיה השונים במדינת ישראל: הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות. המוסד עוקב, חוקר, מפרסם, מקדם חקיקה ורפורמות בממשק שבין הרשות הנבחרת, המבטאת את הכרעות הרוב ואת היותה של ישראל מדינה יהודית לבין הרשות השופטת המופקדת על זכיות הפרט, מניעת שחיתות ושלטון החוק. לא בדיוק מה שאמרת. ואם אתה לא מרגיש את התערבות מערכת המשפט (לא רק בית המשפט) בכמעט כל תחום, וול תתחיל לעקוב אחריהם אולי זה יפתיע אותך.

אגרות גודש הן רעיון מצוין בעיני ברמת העיקרון, רק שבמקום להפחית את מס הקנייה במקביל וככה להשאיר את נטל המס זהה (וככה לדחוף למכוניות חדשות ובטוחות יותר), בישראל כמו בישראל גם יטילו אגרות גודש וגם יעלו את מס הקנייה כי גירעון, ויכבידו עוד יותר את נטל המס על האזרחים.

דובר הפרקליטות הלא רשמי בטוויטר כמו שזה נראה, לא הפסד גדול. כן כן, והם גם בעד שהממשלה תכרות לכל הג'ינג'ים את הידיים בלי שבית המשפט יוכל להתערב. בסופו של דבר הם רוצים לצמצם את האקטיביזם השיפוטי, ואת ההתערבות המוגזמת של מערכת המשפט (על שלוחותיה) בכל תחומי החיים כמעט, או בעצם להחזיר את מימדיה למה שקורה ברוב מדינות העולם. אפשר להתווכח ולדון על הנושא, אבל תגובות אד הומינם כמו שלך בעיקר נותנות את התחושה שאין טיעונים ענייניים כנגדם, אז פשוט עוברים לדמגוגיה. לפחות הטענות שלהם עקביות בד"כ ודי מגובות בנתונים. רק שכאמור זה לא מה שיו"ר ועדת הבחירות טען, הוא ביקש לפסול רק קלפי אחת ספציפית בטיעון שהיא תחת חקירת משטרה. אז ענו לו שיש עוד 30 כאלו שצריך לפסול-והתוצאה של דבר כזה היא שבל"ד לא תיכנס (וכן גם הליכוד לא יקבל את המנדט ה-36). וחוץ מזה, ועדת הבחירות היא לא גוף חוקר, אין לה יכולת לדעת כמה גדול הזיוף ולקבוע שבכלל היה כזה, רק לחשוד ע"פ הנתונים-ובהתאם להעביר לחקירת משטרה שתקבע את זה, סה טו. והמשטרה טרם קבעה בקלפי האמורה שאכן התבצע זיוף. בנוסף, לועדת הבחירות אין סמכות לפסול קלפיות ולהחליט שהקולות בקלפי מסוימת לא נספרים מכל סיבה שהיא (למיטב הבנתי), אלא כאמור במקסימום פוסלים קלפי ואז אמורים לערוך בחירות חוזרות. אני לא בקי בפרוצדורה הקבועה בחוק, אבל מניח שפשוט שולחים הודעה לכל הבוחרים שרשומים להצבעה באותה קלפי ומזמנים אותה לבחור ביום נתון כלשהו, ואז סוכמים את הקולות. מאידך, אני לא יודע אם באמת עשו את זה, כי מניח שברוב המקרים זה לא באמת שינה. אני לא יודע אם היו עוד מערכות בחירות צמודות סביב אחוז החסימה כמו זו. בסופו של דבר זה ש-5 חודשים אחרי הבחירות עדיין יש השגות לגבי חלק מהתוצאות בצורה כזו זה פארסה שלא תיאמן בעיני. מה היה קורה אם תיאורטית המנדט ה-36 של הליכוד היה יכול לייתר את הבחירות הנוכחיות? זה פשוט הזיה שככה מתנהלת ועדת הבחירות והעומד בראשה.