netco

יממה בהגדרה היא 24 שעות. יום במילון: 1.שעות האור ביממה, בין הזריחה לשקיעה 2.עשרים וארבע שעות, החל מחצות. "יום ראשון." 3.תאריך לציון אירוע. "יום הזכרון." "יום העצמאות." 4.זמן, תקופה ממה נפשך אתה טוען שהמילה יום במקרא היא בהכרח 24 שעות בכל מצב. אבל אם המקרא עצמו משתמש במילה יום בצורות נוספות, אז מנין לך שהכוונה במקרה של סיפור הבריאה היא ספציפית למשמעות של 24 שעות ולא למשמעות אחרת? כשאתה בא לטעון טענה כלפי טקסט מסוים בהתבסס על הטקסט עצמו (יום אחד, יום שני וכו') אתה צריך להיצמד לכללים שהטקסט עצמו מכתיב (במקרה הזה מספר משמעויות למילה יום), אחרת איזו מן טענה זו? 1.סתם הערה, אבל זה מעניין שהדוגמאות שהבאת הולכות מחומרא דר' זירא שנשות ישראל קיבלו על עצמן (תקופת התלמוד..), דרך מחלוקת ראשונים בשיעור הזמן שצריך להמתין לפי קביעת חז"ל (כמה מאות שנים..), עד לימינו אלה בסוגיית חשמל בשבת. היהדות הלכתית לא רק בימינו (לפחות לפי הדוגמאות שלך...) אלא כבר הרבה מאוד זמן. 2. אם אתה אומר שבדברי חכמים הספירה נספרת כך (6000 שנה), למה אתה מתעלם מדברי אותם חכמים שאומרים שהיו עולמות קודמים ודורות קודמים וכו' וכו'? לא מופרך להניח לפי זה שהספירה הזו באה לציין משהו שקרה לשיטתם לפני 6000 שנה שממנו החלו לספור לבריאת העולם, ולא בהכרח ציון גיל לקיום הפיזי שסביבנו, just saying.

אתה טוען ש"יום" בסיפור הבריאה כפי שכתוב בבראשית משמעותו 24 שעות. כשאני אומר שחובת ההוכחה היא עליך, הכוונה היא שאם אתה טוען שיום בסיפור הבריאה לפי התורה הוא 24 שעות, אתה זה שצריך להוכיח שבהכרח יום המתואר בסיפור הבריאה הוא לא במשמעות של תקופת זמן כמו במקומות אחרים (לפעמים), אלא במשמעות של 24 שעות בהכרח. הפסוק מתהילים היה שליף מהזיכרון (לא הכי מוצלח במיוחד בדיעבד) לכך שלא תמיד הכוונה ל24 שעות. ו-1. אני לא מצפה שתשתכנע מזה אני רק עונה על האי דיוקים כביכול שאתם מביאים, פשוט כי כבר 2000 שנה אתאיסטים ואפיקורסים שואלים את אותן שאלות, ומצביעים לכאורה על אותן סתירות, ועדיין טרם שמעתי שאלה שנשארה ללא מענה רציני ומבוסס (שכמובן לא התקבל על ידם, כי לרוב זו יותר הטרלה מאשר בירור אמיתי) שלא סיפק את מי שבאמת נכון ללמוד מהפוזיציה הנכונה. יהיה מעניין יותר עם טיעונים חדשים. 2. מה ההיתקעות על סיפור הבריאה כאילו הפרטים הספציפיים זה הבסיס לכל האמונה היהודית? באמת שעדיין אני לא מבין את זה. אגב זכורני שעוד בשיעורי פיזיקה בתיכון הדגישו לנו שהפיזיקה לא באה לענות על שאלת ה"למה" אלא על שאלת ה"איך" (ובהשלכה על כל המדע). אז כמו שנאמר כאן מספר רב של פעמים, אין בהכרח סתירה בין המדע לדת, כי הם לא באים לענות על אותן שאלות.

"כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור".. בהערה כללית, "יום" במקרא, במספר מקומות משויך הן לזריחה עד לשקיעה והן לתיאור תקופת זמן מסוימת שאינה ספציפית, זה שבימינו זה מתאר 24 שעות וזהו לא אומר שבלשון המקרא זו בהכרח הכוונה. רוצה לומר, שדומני שחובת ההוכחה עליך אם אתה בא לטעון שתיאור הבריאה בתורה כנעשה בשישה ימים הכוונה בהכרח ל-144 שעות ותו לא.

בסופו של דבר (ומתנצל על אי הדיוק ההיסטורי במידה וישנו)משני מרכזים עיקריים בא"י ובבל, עם ישראל נפוץ להרבה יותר מקומות. הגיוני למדי שבהינתן הכלל של מנהג המקום, התקבעה מסורת פסיקה שונה בין כל מיני עדות. אבל בסופו של דבר ההבדלים הם בפרטים שהתפתחו במהלך הדורות, לא במהות של ההלכה שיונקת מאותו מקור, וזו לדעתי הנקודה שנטענה לעיל. (רוצה לומר, תיתכן מחלוקת בין שו"ע לרמ"א בנוגע לסירכה בריאה האם מותר לנפחה או לא, אבל כל אחד מנמק את עמדתו מאותו מקור ומאותה מסורת פסיקה, לא סביר שיקום פוסק שיתיר למשל אכילה של בהמה שנהרגה בירי במקום שחיטה רגילה).

avergel רק הערה, אתה מביא כאן את הגישה האמונית של הכוזרי של מסורת מאב לבן כהוכחה לנכונות של התנ"ך ומעמד הר סיני וכו', אבל לא כל חכמי ישראל קיבלו את הגישה הזו בהקשר האמוני, ככה שכדאי אולי לסייג מעט את הדברים. בנוסף לדעתי בדור הנוכחי זו פשוט לא סיבה משכנעת מספיק, על אף שהיא בסיסית למדי.

בהערת סוגריים, כאדם דתי אני אף פעם לא מבין את הקטע של אבולוציה כאיזשהו טיעון כנגד היהדות, כאילו כל התורה כולה מתמצה בנכונותו או לא של הפרק הראשון בתנ"ך. זה די משעשע לראות אתאיסטים טוענים את זה (במיוחד שזה בד"כ מגיע עם ההתנשאות הרגילה על דתיים שהם לא מבינים שהמדע סותר את החבר הדימיוני שלהם (כן כי אין אנשי מדע דתיים), והם משוחדים וכו' וכו' וכו'.).

שנת 2009 (עלה בדצמבר לכביש), יד 2, 59,000 ק"מ. הדגם הוא עם גיר אוט' פלנטרי, ולא רובוטי כמו שהיה בחלק מדגמי ההאצ'בק באותן שנים. במצב מצוין, כל הטיפולים בזמן. טסט לשנה. הרכב בבעלות אמא שלי-נהגת רגועה, ששמרה על הרכב. מחיר: 49,000 ש"ח. בירושלים. טלפון- 0526892686

רק שאני חושב שלהגדיר את המצב כשכבה קטנה של טייקונים ומתחתיה כולם עניים זו הסתכלות מאוד מעוותת על המציאות היום בעולם המערבי. בטח ובטח בהשוואה לעבר (הרי משם אתה גוזר שזה מצב בעייתי לא?) ולגבי טבע למשל שחיקת מחירים בענף הגנריקה בארה"ב שגורמים לירידה בהכנסות, יכול לגרום לזה שהערך היום שהמפעל מייצר לא משתלם לעומת הערך שייצר בעבר. שווקים משתנים סביבה עסקית משתנה, וחברות צריכות להתאים את עצמן למציאות הזו.

יבגני, אין לי שום טענה לעובדים שמתאגדים ורוצים העלאות שכר-לגיטימי לגמרי, כל אחד מנצל את היתרונות שלו-וזה בסדר גמור זה המצב הרצוי. הבעיה מתחילה לדעתי כאשר ארגוני עובדים נוטים לשכוח שבסופו של דבר חברה היא רכוש של בעליה, היא לא של העובדים. הוא משלם להם על העבודה ועל הערך שהם מייצרים עבורו, ואם הוא סבור שהם לא מייצרים עבורו מספיק ערך-זכותו המלאה להפסיק את ההתקשרות איתם מתי שהוא רוצה עם כל הצער שבדבר (למיטב הבנתי במדינות סקנדינביה ארגוני העובדים פועלים אחרת לגמרי ובשיתוף פעולה עם בעלי העסקים). מה שכן ניסיתי לומר, זה שכאשר העובדים באים לחברה ודורשים העלאות שכר ומפעילים כח (שביתה=כח=יצירת נזק לבעלים) כדי להשיג את המטרה הזו כדאי שיעשו את זה לפחות בזמן שהחברה לא בקשיים, כי התוצאה תהיה שהחברה תהיה הפסדית עוד יותר והם פשוט יישארו בסוף בלי עבודה ובלי העלאות שכר. כנ"ל לגבי עובדי טבע, זה נורא נחמד לאיים לפוצץ את המפעל לקרוא לזה טבח בעובדים ושאר הגזמות פראיות, אבל אם התוצאה תהיה שטבע תחליט בגלל זה שלא שווה לה להמשיך את הפעילות בארץ אם אין לה גמישות ניהולית בעת הצורך (נניח בשנים הקרובות לא היום ולא מחר) אז כל העובדים יפסידו מזה, ולא רק החלק הנוכחי. זה בדיוק לכרות את הענף שעליו הם יושבים. והערה קטנה, אתה סבור (חזרת על זה מספר פעמים בוריאציות שונות) שיש לי הערצה עיוורת לכסף (אתה טועה, אני מעריך הצלחה ועבודה קשה, כסף בהרבה מקרים הוא פשוט תוצאה של שני אלו ולכן נותן אינדיקציה מסויימת גם אם הוא לא מדד מדויק) ולכן אתה מגיע למסקנות כמו שאמרת שאני נגד העובדים במקרה הזה למרות שזה עיקרון דומה לבעלי ההון, וכד'. הטעות שלך ביחס אלי נובעת לדעתי מכך שאתה בוחר להסתכל על כל דבר בעיניים מוסריות ובמשקפיים של טוב ורע, ואתה מצפה אולי שאני אתבונן בדברים באותה צורה, ואם אני לא עושה את זה- מבחינתך זה נובע מהערצה עיוורת לכסף ואוייבקטיביזציה של חברות. לעומת זאת אני פשוט חושב שזו המציאות וזה הטבע האנושי לרצות עוד כח ועוד כסף וכו', בעל ההון והעובד הם פשוט שני צדדים של אותו מטבע (וגם הממשל שבאופן טבעי ירצה לנכס לעצמו כמה שיותר כח כי הוא תבנית הפקידים שמרכיבים אותו). זו גם המציאות שלעולם אנשים יהיו שונים אחד מהשני, ותמיד יהיו אנשים עניים בחברה ועשירים בחברה. אין בזה טוב או רע, אלא מציאות בסיסית. ואני לא מעוניין לשנות את המציאות הבסיסית כי זה בלתי אפשרי. מה שכן אפשרי זה שלכל אחד יהיו את הכלים בתוך המציאות הזו כדי למקסם את מירב היכולות שלו וללא משוא פנים-בעל ההון כעובד הפשוט, כשתפקידה של המדינה לשמור על מסגרת בסיסית בו שניהם יכולים לעשות את זה, ולא להתערב לטובת מי מהם. לכן אני דוגל בתפיסה של חופש (לא אנרכיה, חופש) ככל האפשר, כי אני מאמין שזו הדרך היחידה להגיע לזה.

לפחות לגבי מייסיס, איימו בשביתה-קיבלו העלאות שכר והטבות נוספות בהסכם ל-4 שנים, והכל נהדר. כמובן שלעובדה שפחות או יותר מאז ההסכם הזה (לפי תאריך הכתבה בקישור יוני 2016) רווחי החברה צנחו בסביבות 40% ומחיר המניה קרס גם כן בשיעור דומה, אין שום קשר לזה (למרות שההכנסות לא צנחו בשיעור דומה על אף שהם ירדו). העובדים כורתים את הענף שעליו הם יושבים בהתנהלות כזו-הן בטבע והן במקרה הזה.

למה טבע מפרה הסכם כלשהו מול המדינה? חברות אחרות משנות הסכמים בדיעבד? אשמח לדעת על פרקטיקה שכזו. כל חברת תרופות מקור היא בהגדרה מונופול עד לפקיעת הפטנט. מניח שיש הגבלות מסוימות כתוצאה מכך, ואם טבע עברה עליהן היא תקבל בראש. זה לא סותר את זה שמונופול כזה הוא רע הכרחי. מאידך בעיני זה כן אירוני שאתה בוחר להציג אותם כמונופול רשע ומרושע, כשבזכות חברות כמו טבע ניתן להוזיל את מחירי התרופות ולפרק מונופולים שכאלו. אבל אתה גם לא מציע אלטרנטיבה. אז על סמך מה אתה קובע את זה? לוין פוטר ע"י הדירקטוריון כשרצה כבר אז לפטר עובדים כדי לקחת את טבע למקום שונה. ויגודמן הוא זה שביצע את הרכישה של אקטביס, והוא ניהל את מכתשים אגן ואסם-עלית, לא בדיוק צמח בתחום התרופות והתברר שאכן לקח החלטה רעה מאוד. אבל אין כמו חכמה בדיעבד ואי דיוק בעובדות, כדי להסיק על המנכ"ל הנוכחי. חברה יכולה לטעות בכל דבר, זה דבר בסיסי בעולם העסקים. לעולם אין ודאות של 100%, וחברה שלא משתנה ומתאימה את עצמה לתנאי השוק נעלמת. לכן, די ברור לי שמנהלי החברה הם אלו שיש להם את מירב הידע והכלים כדי להציע תוכנית אופטימלית לייצב חברה במשבר, יותר מכל אחד אחר. ואתה יודע מה? אם את הכסף סופרים במדרגות-עלייה של 20% במחיר המניה (במחזור עצום) מאז פרסום התוכנית מראה שהכיוון (כאמור אין וודאות של 100%) של התוכנית נכון. מילא הייתה כוונת זדון במצבה של טבע אני מבין, אבל קיבלו החלטה עסקית ועשו טעות קשה. מה שייך כאן טוב ורע? וטבע בסה"כ ניצלה את הגודל שלה כדי להוריד מהגב שלה בריון אחר (המדינה), אבל הבריון האחר רומס ברגל גסה את כל שאר הקטנים יותר ממנו שאין להם את היכולת להתנגד לו. לכן בעיני הוא הרע ולא טבע שרק ניסתה לנער אותו מעליה. ממה שמצאתי בקישורים שרשמת, ההתייחסות היא בעיקר להטבות הנוכחיות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון שלא מצדיקות את עצמן. לא מצאתי התייחסות להורדה רוחבית של מס החברות בכל המשק, ועל החוק הזה כבר די סוכם שהוא מטומטם. אגב אם אכן תהיה הורדה של מס החברות זה יקל מאוד על החברות עצמן להתפתח כי בסופו של דבר הרווחים של חברה מושקעים בצמיחה שלה, לא הולכים לבעלי המניות (מה שכן הולך ממוסה בנפרד), מי שיהנה מזה לא פחות ואולי הרבה יותר, הם העסקים הקטנים אלו שלא יכולים מחר לעבור למדינה אחרת בקלות (או בכלל). אתה מסתכל בפריזמה מאוד צרה. אבל אם נניקח לדוגמא את המקרה דנן, אם טבע מעלה רווחיות על הקופקסון באמצעות העלאת מחיר, זה מאפשר לה למשל לפצות על הפסדים שנגרמים לה בשוק הגנריקה ולהמשיך להתחרות בשוק הזה, וייצור תרופות גנריות גורם להוזלת תרופות מקור להזכירך. באותה מידה הגדלת הרווחיות יכולה לשמש לפיתוח תרופות חדשות למחלות שכיום אין להם טיפול. למה אתה בוחר להסתכל רק על חולי קופקסון ולא על חולים אחרים שיהנו מפיתוחים עתידיים, או יכולים לרכוש תרופות בזול יותר כתוצאה מכך? וכמו שזה נכון לטבע, זה נכון לכל עולם העסקים. ההסתכלות על מנהלים ועל חברות כנציגי הרשע עלי אדמות, במחילה היא קצת ילדותית בעיני (בטח ובטח כשאנחנו חיים בתקופה הכי טובה בהיסטוריה בזכות הרבה מאוד פיתוחים והמצאות שצמחו בעולם העסקים).

המדינה יכולה להעלות דרישות, וטבע יכולה וצריכה להגיד למדינה שעם כל הכבוד תלך לחפש. להעלות דרישות בדיעבד, תוך הפעלת כח כלפי החברה כדי לחייב אותה לקבל אותן, זה לשנות את כללי המשחק. זו פרקטיקה מאפיונרית, שאומנם עבדה "יפה" עם ששינסקי אבל אני לא אופטימי לעתיד הכלכלה הישראלית אם נמשיך בכיוון הזה. אירוני קצת בעיני שאתה מגדיר את טבע כמונופול כשכל מהותה של החברה היא בדיוק שבירת מונופלים על תרופות-זה כל הרעיון בתחום הגנרי להבנתי. לעניין הקופקסון היא אכן מונופול-אבל זה מונופול קצוב בזמן בדיוק כמו כל תרופת פטנט אחר, מחיר שצריך לשלם אותו אם אתה רוצה שתרופות חדשות יפותחו בהשקעות שמגיעות למיליארדי דולרים לעתים. רק שאתה מחליט שהתכנית שלו לא טובה, עוד לפני שהיא בכלל יצאה לפועל. ולגביו ספציפית אני מניח שהוא טוב כי כי הוא בא מהתחום ויש לו רקורד של עשייה, זה לא מבטיח שהוא חסין מטעויות אבל זה הכי הרבה וודאות שאפשר לקבל. אלא אם אתה חושב שכל קוף רנדומלי יכול לנהל חברות בכלל ובפרט בסד"ג כזה, ואז ניאלץ לא להסכים. שזה אומר מה? שתמשיך להעסיק בכח את העובדים או שתחזיר את הטבות המס? לא ברור לך שהתוצאה של זה היא שקריסה מוחלטת של החברה בטווח הבינוני, או מהלכים של השתלטות עויינת שכנראה יגרמו לפיטורי כל העובדים? או שבשם הנקמה הכל הולך? אתה יכול לבוא בטענות לטבע, אבל טבע כמו כל אחד בערך רוצה להגדיל את ההכנסות שלה. הסיבה שבאים בטענות לממשלה, היא שהממשלה היא זו שיוצרת מראש את הבעיות שבגינן אותן חברות מפעילות את השתדלנות-זה סדר הדברים, ולא להיפך. ואילו מומחים לא מסכימים שמס חברות (ובהדגשה מס חברות ולא דיבידנדים) נמוך לא מועיל ולא יתרום לאטרקטיביות של ישראל?

בחייך בא מנכ"ל עם נסיון עצום בשוק התרופות שהבריא חברה שהייתה במצב לא פשוט וקצת דומה לטבע, בונה תוכנית הבראה-אבל אתה לא מאמין בתוכנית ההתייעלות. בחיאת קצת קרדיט לבנאדם. ובלי קשר, טבע התפזרה על כמה תחומים בנסיון לפצות על תפוגת הפטנט של הקופקסון-תופעה שאני לא חושב שנדיר למצוא אצל חברות ענק (בכל מיני סקטורים). פיטורי העובדים וסגירת המפעלים נובעים מהתמקדות בתחומים מוצלחים ורווחיים יותר לחברה (טבע עדיין חברה רווחית, עם הכנסות ענק כן?), ולא סתם נסיון לחסוך כמה גרושים. אפשר להבין מזה בין השורות שכנראה העובדים לא בדיוק מייצרים ערך מספק בטווח הארוך, ככה שכנראה אין באמת סיבה להחזיק אותם. ואם אתה סבור שמנכ"ל שכשל צריך לשלם מחיר מעבר לפיטורים, אני לא מבין למה עובד שלא מייצר ערך מספק למעסיק שלו, גם לא צריך לשלם מחיר מעבר לפיטורים (לפי הלוגיקה שלך כן? אני סבור שמכאן די קצרה הדרך לגולאגים). וכמו שאמרו לך על חוק עידוד השקעות הון-הוא מטומטם ומדיניות מיסוי אחידה עדיפה משמעותית. אבל מצד שני זה בדיוק מה שטראמפ עושה עכשיו בארה"ב (חלק מרפורמת המיסוי בין השאר) ותראה כמה תוקפים אותו ש"הוא עוזר רק לעשירים", טענות די דומות נשמעו לא מזמן כשהוחלט להוריד את מס חברות ל-23%. השיח הכלכלי הציבורי בארץ בתקשורת ובציבור נע על הספקטרום שבין שטחי לאינפנטילי ולצערי זה מה שגורם לנבחרי ציבור לקבל החלטות מפגרות כמו החוק הזה, כי מחד ההבנה שצריך למשוך השקעות מחברות בינלאומיות כדי לקדם את הכלכלה בארץ נכונה-מאידך הפחד מזה שיגידו שהם "דואגים לעשירים" ולא יבחרו בהם בהמשך. התוצאה היא חוקים מטומטמים כאלה. ובאה חברה כמו טבע-ומנצלת אותם בצדק גמור (כי למה לא?). ואז כשקורה משבר באים אליהם בטענות כשהאשמה האמיתית היא הממשלה (כולן לדורותיהן). ומה יקרה למדינה מכאן והלאה אם ינסו לעשות שרירים לטבע על החלטות עסקיות? למה אתה חושב שהסיפור כרגע הוא רק טבע ושהוא לא ישפיע על החלטות של חברות אחרות אם להיכנס/לצאת מישראל? לדעתי למדינה יש הרבה יותר מה להפסיד כאן בטווח הארוך, מאשר 2000 עובדים מפוטרים.

דווקא ברבעון האחרון רשמה הכנסות של 5.1 מיליארד דולר, ורווח נקי של למעלה מחצי מיליארד דולר... ויגודמן כרגע חבר בועדת השקעות של קבוצת אלייד. למי שהיה מנהל בחברות הגדולות במשק (עוד לפני טבע), זה נראה שהוא דווקא די משלם מחיר(באופן יחסי כמובן)- חברות כאלו הוא כבר לא ינהל כנראה. אין שאלה שאם טבע הייתה מייצרת תרופה פגומה גם היא הייתה ניזוקה ונתבעת כמו אם אתה היית מתרשל. אבל תאר לך מצב שבעסק שלך נכנסת לפרויקט גדול, ומסיבות כאלו ואחרות (שינויים בשוק שלא צפית, לקוח שפשט רגל) הפרויקט גורם לך הפסדים וכתוצאה מכך אתה צריך לשלוח 4 משמונה עובדים הביתה, כדי שהעסק יישאר בחיים, ותצליח לשקם אותו. גם אז היית חושב שאתה צריך לשלם מחיר על החלטה עסקית כושלת שלקחת? ולגבי חוק עידוד השקעות הון, אין לי שום טענות לטבע שניצלה את החוק-זה מה שכל חברה עושה ותעשה. הטענה שלי היא כלפי הממשלות לאורך הזמן שמתעדפות חברות מסוימות במקום להוריד את מס חברות בצורה שטוחה לכל העסקים, ולהקל על כולם במידה שווה.

אגרות גודש זה דווקא אחלה דבר לדעתי, ובלבד שיורידו את מס הקניה לרכבים בשיעור מקביל.

דובי, ברמה המספרית זה נכון ש20M דולר יכולים לממן הרבה מאוד משכורות, אבל זו אמירה חסרת משמעות מעשית לדעתי כי היא מתעלמת מההקשר של השכר הזה. קאר שולץ לקח חברה במשבר כמו לונדבק, ובתוך *שנתיים* שווי החברה עלה ביותר מ200% (וב-40% מעל לשיא כל הזמנים שנקבע ב2002). כמה אנשים שמבינים את השוק שטבע נמצאת בו וחיים אותו, ניהלו חברות ענק בסדר הגודל של טבע, ונתנו ביצועים מדהימים כאלו יש לדעתך? וכמה מהם יסתפקו בשכר "צנוע" או כזה שמתבסס רק על ביצועים עתידיים (ואגב הוא כן קיבל חבילה של 13.5M באופציות ומניות, ככה שזה כן נלקח בחשבון) בטח ובטח כשרואים עם מה הם צריכים להתמודד בשביל להציל חברה ישראלית במשבר? ובינינו אם הוא יצליח לעשות אפילו חצי מזה בטבע, סבירות גבוהה שלא מעט עובדים יגויסו מחדש בשנים הקרובות בצורה כזו או אחרת. ולגבי האי שוויון, נו מילא. אני באופן אישי לא מצליח להבין למה אכפת לי כמה פלוני מרוויח ואיך הוא חי, ולכן גם לא ברור לי מה מהי אותה "מידה רצויה". כלכלה זה לא משחק סכום 0, ולכן מבחינתי לעובדה שאני מרוויח X ופלוני מרוויח 10X אין שום משמעות מבחינתי, כל עוד אין עלי מגבלות להגיע ל-10X גם אם הוא יגיע ל100X במקביל, לכן אני לא מבין את הטענות על אי שוויון וכמה זה רע. למעט קנאה, זו הסיבה היחידה שאני מצליח לחשוב למה זה כל כך מפריע לאנשים. (ולמרות שזה מתבקש, אתאפק הפעם מלהביא את הציטוט של תאצ'ר בהקשר הזה )

תבשיל בקר: 750 גרם נתח מספר 2 חתוך לקוביות 2 בצלים בינוניים 3 גזרים 1 גמבה 4-5 שיני שום 1 תפו"א מלח- לפי טעם 1-2 כפיות תערובת מרקש לקצץ את הבצל דק, גזר קוביות קטנות, גמבה לרצועות, ותפו"א לקוביות בינוניות. לטגן את הבצל להזהבה, להוסיף את הגזר הגמבה והשום (אפשר לכתוש/לחתוך דק) ולערבב על אש בינונית לריכוך. להוסיף את קוביות הבשר, לערבב כמה דקות עד שהבשר מאפיר. להוסיף רבע-שליש כוס יין אדום, להוסיף מים רותחים עד לכיסוי. להביא לרתיחה-ולהעביר לאש קטנה מאוד. מינימום 3 שעות בישול-כל המרבה הרי זה משובח. * אני משתמש בסיר מברזל יצוק-מנסיוני תבשילים כאלו יוצאים בהם הכי טוב. רוסטביף נתח אחורי כלשהו (סינטה, פיקניה, וייסבראטן וכו') למשוח בתערובת תבלינים-אני משתמש פילדלפיה/קייג'ון סגירה של מספר דק' בתנור על 230-250 מעלות (בין 5-10 תלוי בגודל הנתח) עוד 15-25 דק' על 180 מעלות (כתלות בגודל הנתח ובמידת עשייה מבוקשת), לפרוס כמה דקות לאחר שמוציאים מהתנור ולא מיד. את תערובות התבלינים אני קונה מהחנות הזו. התבלינים שלהם נהדרים לדעתי, והבישול עם תערובות מוכנות מראש הופך קל הרבה יותר, וטעים הרבה יותר-לדעתי כמובן.

האמת שאני די מסכים איתך, אבל אני בדיסוננס עם עצמי פה. הנטייה הטבעית שלי היא באמת לספקנות באשר ליעילותם של כל הטיפולים הללו, כי אכן הם לא עומדים בד"כ בשום מחקר רפואי רציני. מאידך, החוויה האישית שלי מעורבת- במקרה אחד של בעיה רפואית טיפולים אלטרנטיביים לא ממש הועילו לי, מצד שני בשני מקרים אחרים דיקור סיני (בשיטות שונות) הועילו לי מאוד, במקרה אחד זה היה אחרי למעלה משנה של סבל כשאף רופא מומחה בתחום שפגשתי לא הצליח לתת טיפול שיפתור את זה. מצד שלישי שני המטפלים שכן עזרו לי (ולאבי ולאחותי...) היו רופאים שהתעסקו בין השאר גם ברפואה משלימה, בניגוד לאחרים שלא הועילו-אז אולי זה כן עושה את ההבדל. סתם תוהה עם עצמי איך ליישב את הנקודה הזו.

שלחתי בה"פ

לפני שנה וחצי בערך אובחנה לי פריצת דיסק, עשיתי טיפולים של דיקור אצל רופאה מומחית במרפאת כאב בהע"כ-3 טיפולים הקלו מאוד על הכאבים, פילאטיס (בהמלצתה) העלים אותם. לשמחתי על אף שהפסקתי עם הפילאטיס כבר לפני שנה+ (לצערי..) הכאבים לא חזרו. גם אחותי סובלת מפריצת דיסק, גם לה אותה רופאה עזרה מאוד (וגם לאבי, אבל אצלו זה לא היה פריצת דיסק אלא כאבים אחרים).

כנראה פספסת את החלק הזה שנאמר לפני: "ברמה העקרונית נושאים חברתיים צריכים להיפתר ע"י החברה ולא להיכפות מלמעלה, ומי שצריך להחליט בהם אלו האזרחים. המדינה מקסימום תשמש כפלטפורמה ליישום" רעיון המדינה היהודית למיטב ידיעתי עדיין בקונצנזוס די רחב בציבור הישראלי, והמדינה משמשת כפלטפורמה לרעיון הזה. לצורך העניין, ערכים פרוגרסיביים כאלו ואחרים שנתונים במחלוקת בציבור, אין מתפקידה של המדינה לקדם. מקווה שההבדל העקרוני בין השניים מובן. מה זאת אומרת זו פרספקטיבה מאוד צרה? מחוקקים חוק אז אתה בודק מי נהנה ממנו ומי ניזוק ממנו. כשאתה רואה שבהרבה מאוד חוקים ותקנות קבוצות די מצומצמות נהנות מהם ורוב הציבור סובל ממנו בצורות כאלו ואחרות, אז אתה מקבל תשובה די ברורה אם זה יעיל או לא. איזו עוד פרספקטיבה יכולה להיות כדי להחליט אם מעורבות ממשלתית היא טובה או לא מלבד מבחן התוצאה? ולגבי מונופולים, לא הבנתי אותך. כשאני אומר שתפקידה של המדינה לשמור על המסגרת המאפשרת חופש מירבי לאזרח, לא ברור מכאן שמונופול שפוגע באותו חופש כן מתפקידה של המדינה לטפל בו בצורה כזו או אחרת? אני מבין שלא משנה כמה פעמים אגיד שאני לא בעד אנרכיה, אלא בעד מעורבות מינימלית עדיין מבינים שאני נגד רגולציה באופן גורף, ולא היא. (אגב יש הבדל בין רגולציה למעורבות כן? רגולציה זה פן אחד של מעורבות ממשלתית) גם אם נניח והבנתי את הקשר בין חברה מופרטת לחוסר בידע (משום מה אסוציאטיבית ההיגיון אומר לי ההפך), שיהיה לך את כל הידע בעולם, הוא לא יעזור לך אם תרצה להגשים חלום ולפתוח פיצריה עקב הדרישות המופרכות שיש ממך. מצד שני אם יהיה לך קל לפתוח פיצריה וזה לא יהיה חלום רחוק, יש סיכוי שתצליח לרכוש את הידע לכך באופן סביר. (וכאמור אמרתי כבר שאין לי בעיה עם חינוך ציבורי במודל מסוים שלא חונק חינוך פרטי). לא הבנתי, אם משרד החינוך קובע את רשימת הספרים המאושרים ללימוד ואוסר על לימוד מספרים אחרים, איך המשפט הראשון מסתדר עם השני? (ואגב זה רשום במפורש באתר "אגף לספרי לימוד" של משרד החינוך). מה שכן להבנתי תכוניות הלימוד המחייבות של משרד החינוך די מגבילות את המורים בשיטות ההוראה שהם יכולים ליישם (זו ההתרשמות שלי מסביבתי הקרובה שעוסקת/עסקה במערכת החינוך)אבל מוכן לקבל אם אני טועה בזה, זה עדיין לא סותר את המהות של הטענה. לא טענתי שמשרד החינוך הוא הרגולטור, טענתי שהוא צריך להיות רק הרגולטור ולא יותר מכך, כלומר סבבה לגמרי שהוא יקבע את הסילבוס בכל מקצוע (ע"י סמכות מקצועית כדי שלא יהיה מערב פרוע..) ומה רף הידע הנדרש בכל בחינת בגרות בכל מקצוע. זה בדיוק תפקיד של רגולטור, הבעיה היא עם כל שאר הדברים שמשרד החינוך עושה שרק דופקים עוד יותר את מערכת החינוך. וסתם הערה קטנונית, זה שהמפמ"ר מורה עם ידע רב וניסיון עשיר עדיין לא אומר שהוא לא פקיד.

בכנות שאני לא מבין את הגישה הזו, למה אתה צריך שליטה על מעשים של אנשים אחרים שאין לך שום נזק מהם? אם לאנשי ת"א מתאים שיפתחו מרכולים בשבת אז שיפתחו. למה זה עניינו של שר הפנים בכלל? זה עניין קהילתי של אנשי תל אביב. כנ"ל לגבי אירוע בלי שירת נשים, אם זה אירוע פרטי והוא עומד בכל חוקי העזר העירוניים, אז מה המניעה לקיים אותו? מה זה עניינו של היועמ"ש? בסופו של דבר כל הסוגיות הללו הן סוגיות חברתיות (ובכוונה הדגשתי אותן, אלו הדוגמאות שממחישות לטעמי את הבעייתיות הכי גדולה במעורבות ממשלתית) כשאתה נותן למדינה את הכח להתערב בזה פוטנציאל הנזק רק גדל, כי כל פעם הצד הפוליטי התורן ימשוך לכיוונו. באופן כללי אני הכי בעד שוויון הזדמנויות, לגמרי בעד. אני רק חושב שרוב השיח היום בישראל (בכל התחומים) סובב סביב שוויון בתוצאות ולא בהזדמנויות, ואני הכי בעד שוויון הזדמנויות וזה בדיוק מה שמנחה אותי, אני פשוט חושב שככל שהמדינה מתערבת ביותר ויותר תחומים, היא רק פוגעת בשוויון ההזדמנויות של הפרט, לא מגבירה אותו. ולגבי מערכת החינוך, לא טענתי שאני נגד חינוך ציבורי. כן טענתי שהדרך שבה זה מתבצע היום היא הכי רעה שיכולה להיות. ולכן אני בעד שיטת השוברים אני מאמין שהיא באמת יכולה לתת שוויון הזדמנויות טוב יותר (כמובן על כל נגזרותיה). אני חושב שיש בינינו אי הבנה רצינית. לא חושב שאי פעם אמרתי שאני בעד אנרכיה. אני מסכים שאכן דמוקרטיה זו שיטת הממשל הפחות גרועה, אבל היא לא ערך בפני עצמו. המטרה של מדינה לדעתי היא בסופו של דבר לאפשר לאזרחים להתנהל בצורה חופשית ככל האפשר בינם לבין עצמם (כמובן כל עוד לא פוגעים באחרים וכו'), ולספק להם מסגרת שמאפשרת את זה, הן ברמה של הגנה (צבא משטרה וכו'), יישוב סכסוכים וכד'. ברמה העקרונית נושאים חברתיים צריכים להיפתר ע"י החברה ולא להיכפות מלמעלה, ומי שצריך להחליט בהם אלו האזרחים. המדינה מקסימום תשמש כפלטפורמה ליישום. זה ברמת העיקרון. נכון להיום מבחינתי דמוקרטיה היא שיטת הממשל היחידה הנוכחית שיכולה לאפשר את כל אלו (או בקיצור עקרונות הליברליזם הקלאסי), היה ומחר תפותח שיטת ממשל אחרת שמאפשרת את העקרונות הללו בצורה עוד יותר טובה-מצידי סבבה לגמרי. ברמה הפרקטית די ברור שבמדינה כמו ישראל על מגוון תרבויותיה ודעותיה, המודל האופטימלי הזה לא באמת אפשרי (המדינה ככלי טכני). אבל זה לא אומר שלא צריך לשאוף לצמצם את המעורבות הממשלתית במיליון ואחת תחומים כאן,הממשלה לא צריכה להוביל נושאים ברמה החברתית, היא לא צריכה לקדם רעיונות ערכים או עקרונות, זה פשוט לא מתפקידה. אבל בעיקר המחוקקים והפקידים צריכים להפסיק להתנהל כאילו כל האזרחים אינפנטילים מווחלטים ואם לא יחזיקו לנו את היד מחר הכל קורס, הרבה מאוד מהרגולציה ההיסטרית בישראל נובעת לטעמי מהגישה הזו. כדאי לזכור שבסופו של דבר כל צעד של המדינה הוא הפעלת כח כנגד הפרט בצורה כזו או אחרת, כי התנגדות לכך היא למעשה עבירה על החוק שתגרור ענישה בצידה, ולכן צריך להשתמש בכח הזה בצורה סופר זהירה ומינימלית. מאמין שעניתי גם לך לעיל לפי הלוגיקה הזו, משרד התמ"ת אחראי על התעשיה אז הוא צריך להיות הבעלים של כל העסקים, או לכל הפחות להחליט עבורך שתשתמש רק בכלים של בוש כי רק הם איכותיים מספיק לטענתו, לא? משרד החינוך יכול וצריך לתפקד כרגולטור בלבד. הוא צריך להחליט על הרף של הלימודים לא על התכנים עצמם. כלומר הגיוני שהוא יקבע שמי שרוצה 5 יחידות במתימטיקה צריך לדעת נניח גיאומטריה, קצת חדו"א וכו', ושהוא יקבע את הבחינות. לא הגיוני, שהוא זה שיחליט איך בדיוק כל מורה ומורה צריך ללמד את התלמידים, לפי אילו שיטות ומתוך אילו ספרים ספציפיים רק כי לדעת פקיד מסוים הם אילו הטובים ביותר עבור כל התלמידים. אם אתה בתור הורה לא מרוצה מאיך שהמורים בבית הספר מלמדים, או מתוכן הלימודים עצמם, תעביר את הילד לבי"ס אחר. או יותר טוב, שתהיה לך מראש יכולת לבחור בין כמה בתי ספר ולשלוח אותו לבית הספר האופטימלי מבחינתך. לא נראה לי רעיון כזה חריג, ואגב אולי תופתע שיש מדינות אחרות בעולם שאשכרה מתנהלות בצורה פחות סובייטית בענייני חינוך, ובאופן לא מפתיע הן מדורגות הרבה מעל ישראל והן לא מערב פרוע.

בגדול אני חושב שאתם מפספסים קצת את הטענה שלי כרגע. לא הייתה לי כוונה להפוך את זה לדיון נוסף על עמדות כלכליות וזו בכלל לא הפואנטה. בסופו של דבר, ככל שתתן יותר כח למחוקק ובעקבותיו לפקידים-בסופו של דבר תהיה לך פחות שליטה על התוצאות של ההחלטות שלהם. אם ניקח לצורך הדוגמה את הטענה של כפייה דתית, זה נורא נורא מעצבן אתכם לצורך העניין כמו שאותי מעצבנת כפייה חילונית (לצורך הדוגמה מוסכם שיש-לא נתווכח על זה עכשיו). הרי ממה נפשך, אין שום סיבה שבעולם ששר הפנים הוא זה שיחליט על פתיחת מרכולים בשבת, או ששר הרווחה יחליט על עבודות הרכבת בשבת, או לחילופין שהיועמ"ש יחליט האם אירוע פרטי בתל אביב יכול להיות ללא נשים שרות. קחו מהם את המעורבות הזו בחיים שלנו, צמצמו את הכח שלהם, ובסופו של דבר התופעות הללו יצטמצמו במידה רבה. וזו הנקודה המרכזית שלי, עוד לא נולד הפקיד שיוותר מסמכותו על כח, וגם לא נולד המחוקק שלא ישאף לחוקק עוד ועוד חוקים. בסופו של דבר אם הציבור ידרוש מהם לצמצם את המעורבות שלהם, אזי הם יצמצמו. הישועה לא תבוא מהם. לא מצליח אף פעם להבין את ההתעקשות על שוויון בתוצאות. אם ל20% אין יכולת לממן בית ספר טוב אז נדפוק את כל ה100% כמו בארץ? למה לא לחשוב הפוך, בוא ניתן ל80% להתנהל בחופשיות ואז נמצא פתרון ל20% שלא יכולים לממן את זה. זה ברמה העקרונית. ברמה הפרקטית, שיטת השוברים יכולה לתת מענה לא רע לעניין. אני באמת לא מבין למה משרד החינוך צריך להתערב עד רמת ספר הלימוד בכל מקצוע בכל בי"ס. בחייאת מה התועלת בזה? זו הייתה אמירה קיצונית לדוגמא קיצונית שהועלתה בעבר כלפי. ואם כבר הלכת לדמגוגיה, אז למה ששכר מינימום יעמוד על 5000 ש"ח? בוא נקבע אותו על 10K למה אתה עוצר בזה? אכן לא הכל או כלום, אבל עד כה אפשר לראות שבד"כ איפה שהמדינות מנסות לתכנן את השוק הן די נכשלות (חינוך, תח"צ, וכו'). אגב סחטיין שזכרת, אכן למדתי מדעי המחשב, אבל שיניתי כיוון למשהו אחר לגמרי, הבנתי (באיחור ניכר..) שזה לא מתאים לי אני חושב שעניתי על זה בהתחלה, מעורבות ממשלתית היא חרב פיפיות, ככל שתגביר אותה הרבה פעמים אתה עשוי למצוא את עצמך מאוד לא מרוצה מהתוצאות. לפעמים עדיף לצמצם אותה שלא תזיק ולא תועיל. 1. בטו דו ליסט שלי, כשיהיה זמן בע"ה. 2. משום מה אתה מתכנס לנקודה הכלכלית, אני מדבר על חופש בצורה רחבה יותר (לפחות כאן). לא רק בהיבט הכלכלי. 3. דומני שראיתי כמה וכמה מדדים שהראו קשר די ברור בין רמת החופש לבין רמת החיים והרווחה הכלכלית, אבל כרגע לצערי אין לי זמן לחפש את זה.

נניח שאני מבין איך מתן יותר חופש לאזרח (שבצדו קצת אחריות) יפגע בזכויות הפרט. נניח. אבל אם אני מבין אותך נכון אתה סבבה עם מעורבות ממשלתית גבוהה כמו היום, אז מה הכעס על החרדים שמנצלים את הכוח שלהם כדי לכפות סדר יום שמתאים להם (הדתה בחינוך, תח"צ בשבת וכו' וכו')? לפיד כשנבחר ניסה לקדם סדר יום שמתאים לו שהוא הפוך משלהם. כל זמן שתתן להם את הכח הם ינסו להשתמש בו, אז על מה הטענה בעצם? לא הבנתי את הקשר בין תחילת המשפט להמשכו. לדברים עצמם שכן אמרת: לגבי החינוך- כאחד שלמד קצת לימודי תורה, לא חושב שהלימודים היום במערכת החינוך עדיפים על זה מרוב שהיא כושלת ורעה, אבל ניחא. בכל מקרה גם אם יהיו תופעות שוליות כמו שציינת, זה לא אומר שהמדינה צריכה לדאוג לחינוך מא-ת. זה יוצר מערכת רעה וחולה כמו היום. מקסימום שתתפקד כרגולטור עם דרישות בסיסיות, לא מעבר לזה. קומבינות עסקים פרטיים- הרבה יותר קל לעסקים לעשות לובינג לחוקים שיסייעו להם, מאשר אשכרה לייצר יתרון לעסק שלהם בסביבה תחרותית. לא מפתיע שרובם מעדיפים את הגישה הקיימת היום. הטיעון עצמו אגב לא ממש מחזיק מים לדעתי. לגבי עובדים- כששוק העבודה יעיל וחופשי, אז גם העובד הנחשל המסכן בחור בנגב (זה שתמיד אוהבים להביא בדיונים האלו) יוכל לעבור למקום אחר אם בעל העסק מתעמר בו, כי יש סיכוי שיתפתחו עסקים נוספים בחור שהוא נמצא בו במקום רק העסק היחיד שקיים שם (בהנחה המופרכת שבשביל מקרה תיאורטי כזה צריך לפגוע בכל הציבור). כמובן קיימת גם האפשרות שהמשכורת הנמוכה שתשולם לו אשכרה תספיק לו כי יהיה פחות יקר לחיות כאן. אבל נו מילא. שהמדינה תדאג לנו היא בטוח יודעת איך לעשות את זה.

יש מצב שאם נצמצם את הכוח שיש לשלטון מרכזי על חיינו בכל התחומים שכרגע הוא דוחף אליהם את האף יותר מידי (תח"צ, חינוך, כלכלה, ושאר המקומות בהם הוא עושה רק נזק). זה יצמצם הן את הכפייה הדתית, הן את החילונית, ובאופן כללי יאפשר לנו חיים משותפים טובים יותר כחברה. לכן לא ברורה לי כל כך ההתנגדות הדי רחבה בציבור לגישה הליברלית/ליברטריאנית, ולמה תמיד זה או הכל או כלום.