Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

פרוייקט מצולם: גדישת 106


106devil
שימו לב! השרשור הזה בן 5271 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

גלעד ,

 

אתה לא סותר את מה שרשמתי , נתת הרחבה על סוגי טורבו ותחום יעילותם וזמינותם .

 

ללא ספק כושר ההתבטאות שלך טוב משלי .

 

כמובן שספיקה של GT42R בלחץ גדישה של 1.2 באר על מנוע 106S16 תהיה גדולה מספיקה של TD04 בגדישה זהה לדוגמא , רק לך תוציא מהמנוע מספיק גזים כדי לסובב בכלל את הטורבו...

 

שלא לדבר על המצערת המצחיקה שגם אם תצליח לסובב , לא יהיו לגזים מספיק מקום להכנס . שזו דרך אגב הבעיה במנועי קוזוורט' . ( מצערת 54 מ"מ , בדיחה )

אל תשכחו,

לא משנה כמה תנהגו מהר, תמיד תוכל להגיע לכם מיני מהשוליים

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • תגובות 516
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

זה גם תלוי במבנה ונפח סעפת הפליטה וגודל החלק החם-האגזוז של הטורבו.

חלק אחורי גדול יותר (A/R) פוגע פחות ביכולת הנשימה של המנוע, על משקל פליטה חופשית באטמוספרי.

הזמינות תפגע על חשבון הספק בסל"ד גבוה.

 

ההספק המתקבל ממנוע שהוגדש תלוי בגורמים נוספים מלבד גודל הטורבו ולחץ הגדישה:יחס דחיסה,קאמשפט פורטינג וגודל שס',סעפת יניקה ופליטה,יעילות קירור האוויר,מערכת הפליטה והכי חשוב כיוון נכון של הכל ביחד.

 

ברכב "ההוא" ההספק נבדק ע"י מכשיר המודד כוחות G. זה לא הכי מדוייק אבל זה נותן איזו אינדיקציה, במיוחד שבמקביל נבדק רכב כזה מקורי.

בחו"ל חופשי מוציאים 260 כ"ס מהמנועים האלו. ועוד עם הסעפת יניקה מפלסטיק.

כשמישהו צועק טיפש ואני מסתובב, זה אומר שאני טיפש?

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

נמדד בתוכנה שנימצאת באייפוד שקורא כוחות G . אומרים שזה די מדויק .

זה הוציא במנוע 212 כוח עם זכור ל נכון... צמיגים פאלקן 15*45*195.נמדד עם 2 אנשים באוטו.

האוטו גודש כמעט 0.9וזהו בכללי נוסע די נחמד,קצת קשה לו בעליות :twisted:

בקשר לאמינות עד עכשיו די אמין והאוטו נוסע ביום יום.נסיעות עדינות :twisted:

:twisted:מי שלא גודש לא נוסע :twisted:

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

עשיתם לי הרבה סדר בראש, אבל...

משום מה אני לא מצליח להפנים שזה עובד. כלומר, עם סעפת הפלסטיק המקורית? איך זה עומד בלחצים? 260 כ"ס - נשמע לי אסטרונומי - ואני לא בא לפגוע או להתעמת - אבל נראה לא סביר שמנוע רגיל יכול לעמוד בעומסים הללו - (המכלולים הנוספים בטוח לא עומדים - זה כולנו מכירים).

אני אשמח לראות פלט דיינו אמין של רכב כזה - אם מישהו מוצא משהו כזה ברשת.

באשר להסברים -

הבנתי את ההפרדה בין הנפח למסה (חזרתי קצת להתרענן על שיעורי פיזיקה בסיסית מלפני 20 שנה), אבל עדיין לא ברור לי משהו - כשאומרים 1.0 באר הכוונה ללחץ של 1.0 באר שנמצא - איפה? ביציאה מהטורבו? - בצנרת? - בפתח שסתומי היניקה?

מן הסתם לאחר המניפה בטורבו, לא? ואז - למה יש הבדל בין 1.0 באר של טורבו קטן לטורבו גדול (למעט הסבריי הסל"ד וטמפ' - את זה הבנתי מהמאמר המצויין שהפנת אותי, יאשה ומההסברים הנלווים שהוסיפו פה משתתפי הדיון - שוב תודה).

אלון

 

נ.ב.

רק כדי להבהיר את הדילמה - מזרק של 400CC יכול לזרוק 400CC וההזרקה שלו לתא השריפה תהיה 400CC גם אם הוא מסוג זה או אחר - וההתנגדות כזו או אחרת (על אותו משקל טורבו שמוציא? 1.0 באר) - נכון שזה לא דומה - אבל אולי כך תבינו את הפער ההבנתי שנוצר אצלי. ושוב, סליחה מראש - אני שט עכשיו במיים לא מוכרים. מה לעזעזל אני מפספס?

אלון

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אלון, באר זה לחץ, CC זה נפח.

 

זה כמו למלא בקבוק של 500 CC בלחץ של 10 PSI ובקבוק של 1000CC בלחץ של 10 PSI איפה יש יותר מסה של אוויר?

 

נדב

הפרוייקט הקטן(גדול) שלי למכירה, מכונית מרוץ ישראלית(לחצו כאן)

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

נכון נדב - אבל נתתי זאת כדוגמא - 1.0 באר זה 1.0 באר - בכל טמפ'. אותה מסה יכולה להיות בלחץ גבוה יותר בטמפ' גבוהה יותר. ראה למשל לחץ האוויר בצמיגים המשתנה עם הטמפ'. הלחץ משתנה - הנפח משתנה - המסה לא.

לכן - אם טורבו מוציא 1.0 באר זה 1.0 באר בטמפ' מסויימת וטורבו אחר מוציא 1.0 באר בטמפ' אחרת - זה עדיין 1.0 באר.

 

אופס... פתאום הבנתי - המסה יכולה להיות שונה!!!

 

ירד האסימון.

 

אלון

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מיכאל אם זה נמדד באיפוד אז אתה יכול להיות רגוע אין לך לא 260 כ"ס במנוע ולא 200 כ"ס בגלגלים :lol:

בקשר לבחור ששאל באיזה אייפוד יש חיישני G אז באייפוד טאץ' ישנם חיישני תנועה, הם די מדוייקים אבל התוכנה הזאתי ידועה כהזויה, סתם לשם השוואה היא מדדה אצלי ברכב מעל 300 כ"ס.

 

לעומת זאת GTech מכשיר מאוד מדוייק, מוציא זמנים בסטייה של מאיות השנייה מאמצעי מדידה של מסלולי DRAG, הוא יודע למדוד האצה (G), כ"ס, מומנט, 0-400 מטר(ומהירות בסוף כמובן), 0-100 קמ"ש, סל"ד, והכי מגניב הוא יודע להצביע באיזה סל"ד נמצא שיא ההספק.

 

אם אתם מתעניינים לראות עוד על המכשיר:

כאן

 

יש חבר טוב שיש לו את המכשיר.

 

אבי

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

 

אופס... פתאום הבנתי - המסה יכולה להיות שונה!!!

 

אלון

 

בדיוק :)

וזה ההבדל.

ולמי שעדיין לא הבין - קחו בלון גז בישול בנפח 80 ליטר. יכולים להיות שם 20 קילו גז ולאחר חודשיים נגיד נשאר 1 קילו גז. בשני המקרים הנפח ישאר 80 ליטר, הלחץ הוא זה שיפחת.

 

הלחץ של הקומפרסור יכול להמדד ביציאה מהטורבו, לפני האינטרקולר (אם יש) או אחרי האינטרקולר, אבל מה שמשנה זה הלחץ בסעפת היניקה.

כמו כן, אם הרכבת שעון ואקום ברכב אטמוספרי, היית יכול לראות שגם במצערת מלאה הלחץ בסעפת הוא לא 0 (כלומר לא 1 באר כמו שיש באטמוספירה) אלא טיפה פחות, בגלל כוח היניקה של המנוע. הנתון הזה, אגב, כלול בקובץ האקסל שהוספתי במאמר שלי.

"החיים הם לא קו ישר" - פיזבן

"If you want to test a man's character, give him power" - Abraham Lincoln

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אלון,

 

אתה כלל לא טועה - בהחלט יש קורלציה בין כמויות האויר והדלק שהמנוע צורך לבין ההספק.

 

לדעתי יאשה, גלעד וירון הסבירו יפה שמסובך להעריך את ספיקת המאסה של האויר, במיוחד כשלא מותקן AFM.

 

אבל יש דרך אחרת - קל יותר להעריך הספק דרך כמות הדלק: אם ידועים גודל המזרקים, לחץ הדלק, % עומס על המזרקים ויחס אויר / דלק תוכל לאמוד את ההספק.

כל הנתונים הנ"ל אמורים להיות ידועים כחלק מהבנייה והכיוון של הרכב.

106GTI - Deus ex machina

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

נמדד בתוכנה שנימצאת באייפוד שקורא כוחות G . אומרים שזה די מדויק .

 

זה יכול להיות מדיוק יחסית, אם הכנסת את משקל הרכב למשוואה + ביצעת כיול של המכשיר בהתאם למיקום שלו ברכב והחזקת אותו ללא תנועה בזמן בהבדיקה.

אה, וגם לא פירפרת בדרך. :)

"החיים הם לא קו ישר" - פיזבן

"If you want to test a man's character, give him power" - Abraham Lincoln

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

הוכנס משקל (מוערך), בוצע כיול והמכשיר מקובע לשמשה כמו GPS.

 

מיכאל אם זה נמדד באיפוד אז אתה יכול להיות רגוע אין לך לא 260 כ"ס במנוע ולא 200 כ"ס בגלגלים :lol:

בקשר לבחור ששאל באיזה אייפוד יש חיישני G אז באייפוד טאץ' ישנם חיישני תנועה, הם די מדוייקים אבל התוכנה הזאתי ידועה כהזויה, סתם לשם השוואה היא מדדה אצלי ברכב מעל 300 כ"ס.

 

לעומת זאת GTech מכשיר מאוד מדוייק, מוציא זמנים בסטייה של מאיות השנייה מאמצעי מדידה של מסלולי DRAG, הוא יודע למדוד האצה (G), כ"ס, מומנט, 0-400 מטר(ומהירות בסוף כמובן), 0-100 קמ"ש, סל"ד, והכי מגניב הוא יודע להצביע באיזה סל"ד נמצא שיא ההספק.

 

אם אתם מתעניינים לראות עוד על המכשיר:

כאן

 

יש חבר טוב שיש לו את המכשיר.

 

אבי

 

http://www.garage419.com/episode/419_20080807

אני לא בא להתווכח מה יותר טוב, אבל אתה יכול לראות שהתוצאות פה די דומות - הם טוענים שה-iPhone יותר מדוייק, אני בספק, אבל כמו שאתה רואה אין הבדלים קיצוניים בין 2 המכשירים.

המכשירים האלה, בהנחה שביצעת את הבדיקה כמו שצריך (מעל 300 כ"ס = עשית משהו לא בסדר) ומספר פעמים באותו פרק זמן על מנת לקבל ממוצע, טובים לדבר אחד - הערכה כללית.

 

קח בחשבון שגם בין דיינו לדיינו יש הבדלים ניכרים בתוצאות, רכב מסוים יראה X כ"ס על דיינו א' ו-Y כ"ס על דיינו ב'.

 

נ.ב.

190-200 כ"ס במנוע, לא בגלגל.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אלון, גם אצלי הייתה פעם אותה שאלה: מה הבדל בין טורבו קטן שגודש באר מול גדול שגודש באר.

אז יש כמה סיבות עיקריות, שיעזרו לך להבין יותר במפורש למה:

 

1)יש קשר גדול לסל"ד, זאת אומרת טורבו קטן בגדישה של 1 באר יכול לגדוש 1 באר ב4000 סל"ד,אך נגיד ב7000 סל"ד הגדישה יכולה לרדת עד 0.7 נגיד. לאומת זאת טורבו גדול יכול לספק 1 באר גם ב7000 סל"ד [וההספק לפי זה יעלה מאוד גם].

2)כמו שנאמר פה - החלק החם של טורבו גדול יוצר פחות BACK PRESSURE וזה משפר את VE [יעילות של המנוע] בסל"ד גבוהה - מזה נובע גם שיעבור יותר אוויר.

3)לכל טורבו יש מפה, ושם יש לפי לחץ שהוא יוצר וכמות האוויר - יש לו EFFICIENCY. אז בדר"כ לטורבו גדול הEFFICIENCY הכי טוב דווקא בסל"ד גבוהה של מנוע הנתון.

אל תתפסו אותי במילה,כי יש עוד מלא פרמטרים והסברים - אבל אלה הכי פשוטים ובסיסים בשביל ההבנה.

 

מקווה שההסבר היה בסדר

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מיכאל אם זה נמדד באיפוד אז אתה יכול להיות רגוע אין לך לא 260 כ"ס במנוע ולא 200 כ"ס בגלגלים :lol:

בקשר לבחור ששאל באיזה אייפוד יש חיישני G אז באייפוד טאץ' ישנם חיישני תנועה, הם די מדוייקים אבל התוכנה הזאתי ידועה כהזויה, סתם לשם השוואה היא מדדה אצלי ברכב מעל 300 כ"ס.

 

לעומת זאת GTech מכשיר מאוד מדוייק, מוציא זמנים בסטייה של מאיות השנייה מאמצעי מדידה של מסלולי DRAG, הוא יודע למדוד האצה (G), כ"ס, מומנט, 0-400 מטר(ומהירות בסוף כמובן), 0-100 קמ"ש, סל"ד, והכי מגניב הוא יודע להצביע באיזה סל"ד נמצא שיא ההספק.

 

אם אתם מתעניינים לראות עוד על המכשיר:

כאן

 

יש חבר טוב שיש לו את המכשיר.

 

אבי

 

 

לא זכור לי שרשמתי איפה שהוא שהוצאתי 260 כוח במנוע .

וגם המספרים לא ממש מעניינים אותי.אני יודע שהוצאתי במנוע 210+-ואורן עם 16V משופר הוציא קרוב ל140 .

אני יודע שאני מוציא 50 אחוז יותר מהמקורי וזה נתון מספיק לי .

:twisted:מי שלא גודש לא נוסע :twisted:

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

שימו לב! השרשור הזה בן 5271 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

הצטרף לדיון

ניתן לפרסם הודעה כעת ולהירשם לאתר מאוחר יותר. במידה וכבר יש לך חשבון בפורום, התחבר כעת בכדי לפרסם באמצעות החשבון שלך.

Guest
הגב לנושא זה...

×   התוכן שהדבקת מסוגנן.   הסר סיגנון

  Only 75 emoji are allowed.

×   הקישור שלך הוטמע אוטומטית בגוף ההודעה.   הצג כקישור רגיל

×   התוכן הקודם שלך שוחזר.   ניקוי העורך

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×
×
  • תוכן חדש...