המכונית הזולה בישראל: 49.9 אלף שקלים

[zvit]

שיקולי תמחור של היצרו שווקים שונים. מכיוון שישראל היא שוק מבודד שאין סכנה שיזלגו ממנו מכוניות לשווקים אחרים, יצרנים רבים נותנים ליבואנים מחירים זולים מאד.

[claudia5]

התמחור הוא טוב ביחס למחיר של אירופה.כל הכבוד.בכלל רכבים צרפתיים מתומחרים בצורה יחסית נורמלית .היפנים והקורענים מתומחרים רע מאוד.באיטליה טוסון עולה פחות מ 20000 יורו שזה 80000 שקלים ולא 145000 שקל כמו בארץ היונאי ההיברידית עולה 22000 יורו ולא 170000 כמו בארץ.יבואן שרוצה לתמחר יפה הוא מסוגל....אבל יש חזירים

[CRuzer669]

מחיר מעולה, מקווה שזה יעזור לעלות אותה הרבה לכבישים.

[504L]

בסביבות שנת 2000, שנה בה רבים מהכותבים עוד היו ילדים(כולל הכתב מ-YNET, כנראה, לאור הסבריו), היו שתי מכוניות במחיר הזה של 50K - דייהו מאטיז ויונדאי אטוס. האטוס הידנית הבסיסית אפילו היתה זולה ממחיר ה-C1 באלפייה...

 

עד סוף 2001 המחירים ירדו לרמות נאות, עד ששילוב של פיחות וחמדנות הקפיץ אותם לרמות אחרות לגמרי.

 

לדוגמה: מיני קופר ואלפא 147 עלו 99K. פיז'ו 307XS עם מנוע 2 ליטר עלתה 104K - וכו' וכו'....

עריכה אחרונה ב-4 לדצמבר, 2016 על ידי 504L

[zvit]

ולהיט הליסינג של 2001 אוקטביה TDI אוטומטית ב-99K (גלגלי מגנזיום כלולים במחיר)

[sperial]

בסוף 1992 שילמתי פחותמ-30,000 ש"ח תמורת סקודה פייבוריט. מנוע צ'כי 1300 סמ"ק, תיבת הילוכים ידנית 5 מהירויות והצ'ופר - פנסי ערפל.

לכשעצמו זה לא מעניין - הרי מאז השתנו הרבה דברים. אבל מה שזכור לי, ויקומו הותיקים ויאשרו או יתקנו, הוא שה-tier הבא היה בין 50-60 אש"ח, כלומר כמעוט כפליים. צריך להוסיף שבאותם ימים השוק הישראלי כל כמעט רק רכב אירופי, הנציגות היפאניות היו סובארו, דייהטסו וסוזוקי (אולי סנוניות ראשונות של מאזדה), ולמעשה מרבית היצרנים מהמזרח הרחוק נכנסו לשוק הישראלי החל מסוף 1993 (דגמי 1994), מה שכמובן שינה לחלוטין את השוק.

[Benor]

שכחתם שיש אינפלציה?

50 אלף של היום זה לא אותם 50 אלף של שנת 2000...

[Nakamichi]

בשנת 1995 רכשנו 205 FOREVER - מאובזרת בכיל התוספות (צבע מטאלי, מגנזיום, מזגן, חלונות חשמל, רדיו טייפ פיוניר) בכ-55 אלף ש"ח.

 

איזה אוטו מעולה הוא היה

[504L]

לכשעצמו זה לא מעניין - הרי מאז השתנו הרבה דברים. אבל מה שזכור לי, ויקומו הותיקים ויאשרו או יתקנו, הוא שה-tier הבא היה בין 50-60 אש"ח, כלומר כמעוט כפליים. צריך להוסיף שבאותם ימים השוק הישראלי כל כמעט רק רכב אירופי, הנציגות היפאניות היו סובארו, דייהטסו וסוזוקי (אולי סנוניות ראשונות של מאזדה), ולמעשה מרבית היצרנים מהמזרח הרחוק נכנסו לשוק הישראלי החל מסוף 1993 (דגמי 1994), מה שכמובן שינה לחלוטין את השוק.

 

באותה שנה, משפחתיות יפניות פופולריות(לנסר/אפלאוז) עלו בטווח ה-40-50 אש"ח.

 

מבחינת כניסת היפניות, דייהטסו הגיעו ב-1982, סוזוקי ב-1984. מיצובישי נכנסו כבר בדגמי 1988 - ועד 1992 כולן כבר היו כאן, למעט ניסן, שנכנסה שנה מאוחר יותר עם הסאני(אחת המכוניות היותר under-rated של השנים ההן).

[Buki]

השאלה הנכונה היא למה מכונית שעולה בצרפת החל מ-8,000 יורו עולה בישראל החל מ-55 אלף שקל, בעוד שמכונית שעולה החל מ-10,350 יורו עולה בישראל החל מ-49.9 אלף שקל.

השאלה האם זה אותו מפרט.

 

למשל דאצ'יה ב 8000 יורו יכולה להיות ללא מזגן, ללא חלונות חשמל מאחור וללא עוד כמה פריטים שבישראל יש.

 

אם תוסיף אותם, תגיע לאותם 10.000 יורו.

 

באותה שנה, משפחתיות יפניות פופולריות(לנסר/אפלאוז) עלו בטווח ה-40-50 אש"ח.

 

 

 

אתה מתכוון לשנת 1992?

עד כמה שאני זוכר, משפחתיות יפניות עלו אז הרבה יותר מ 40 אלף ש"ח, גם יותר מ 50.

 

דוגמא שאני זוכר בוודאות - דייהו רייסר שהגיעה ב 93 כמודל 94 עלתה 49.900 לדגם ידני בסיסי וזה היה זול משמעותית מהמכונות היפניות שהתחילו אז באיזור 65.000 לדגמים הידניים הפשטים.

[חן פרחי]

בסביבות שנת 2000, שנה בה רבים מהכותבים עוד היו ילדים(כולל הכתב מ-YNET, כנראה, לאור הסבריו), היו שתי מכוניות במחיר הזה של 50K - דייהו מאטיז ויונדאי אטוס. האטוס הידנית הבסיסית אפילו היתה זולה ממחיר ה-C1 באלפייה...

 

עד סוף 2001 המחירים ירדו לרמות נאות, עד ששילוב של פיחות וחמדנות הקפיץ אותם לרמות אחרות לגמרי.

 

לדוגמה: מיני קופר ואלפא 147 עלו 99K. פיז'ו 307XS עם מנוע 2 ליטר עלתה 104K - וכו' וכו'....

באותה התקופה החל לפרוח הליסינג התפעולי, ומדרגות המס נקבעו על פי מחיר המחירון הרשמי, ולכן מרבית המכוניות הפופולאריות עלו רשמית 99K.

אם מכניסים לחשבון את העליה העקבית בתוצר וברמות השכר, המכוניות היום זולות מאי פעם, שלא לדבר על הריבית הנמוכה בתכניות האשראי.

[sperial]

נכון, שכחתי את מיצובישי, שנכנסה עם הגאלאנט היוקרתית ובהמשך הלאנסר הפופולרית, אשר כעבור כמה שנים הפכה להיט גדול והחליפה את סובארו בראש טבלת המכירות.

מי שעוד נכנס ב-1993 היתה טויוטה, וב-1994 הגיעו הקוריאניות (דייהו עם הרייסר ויונדאי שבשלב ראשון הביאה את הלנטרה והסונטה). כיום קשה לנו מאד לחשוב עם שוק הרכב בישראל בלי יצרנים אלה.

איני זוכר את מחיר הלאנסר ואפלאוז ב-1992, אבל בסוף 1994 הייתי בין ראשוני רוכשי האקסנט, ובגרסת 1500 סמ"ק ידנית היא עלתה כ-58 אש"ח. היתה גם גרסת 1300 סמ"ק קצת יותר זולה, הסופרי-רייסר עלתה סכום דומה, יפניות מקבילות כבר היו מעבר להישג ידי.

עריכה אחרונה ב-4 לדצמבר, 2016 על ידי sperial

[Buki]

טויוטה בארץ מ 1992, לאנסר סטיישן הגיע כבר בהתחלה ב 1988, אקסנט ראשונות היו כבר בעלות רישוי 1995.

[רועי5]

עדיף להוסיף 5000 ולקנות את סנדרו,לפי דעתי מחפשים איך לקדם מחירות של סיטרואן ובגלל זה מורידים מחיר.

למה אחרים(דאציה) לא מורידים מחירים בגלל ירידת שער היורו ?

אכן לוגיקה נאה, כדאי לקנות סנדרו כי היבואן לא מוריד מחיר למרות ירידת היורו ולא כדאי לקנות סיטרואן כי היבואן לא מוריד מחיר בגלל היורו הנמוך אלא סתם כי הוא רוצה למכור יותר, הממזר. שאפו על המקוריות.

[רועי צוקרמן]

השאלה האם זה אותו מפרט.

 

למשל דאצ'יה ב 8000 יורו יכולה להיות ללא מזגן, ללא חלונות חשמל מאחור וללא עוד כמה פריטים שבישראל יש.

 

אם תוסיף אותם, תגיע לאותם 10.000 יורו.

 

הסאנדרו 1.2 75 כ"ס היקרה ביותר בצרפת, לורט (כמו בישראל), עם כל האבזור הקיים, עולה 10,150 יורו. עדיין זול יותר אפילו מה-C1 הבסיסית בצרפת.

 

כלומר, יותר זולה בצרפת אבל יותר יקרה ב-10% בישראל.