הומור זה תמיד דבר טוב.
אבל הומור בצד, או אולי דווקא בגלל ההומור והסטיגמה, כשהייתי סטודנט, יחסית לקראת סיום, נאלצתי להחליף רכב. במהלך החיפושים נתקלתי ברנו מגאן קופה ידנית 2014 (השנה הייתה 2019 בזמנו) עם כ60 אלף קילומטר על השעון. כל זה בתקציב של פותח השרשור. הרכב היה איתי חמש שנים ויותר מ-50,000 קילומטר, הרכב שירת אותי נאמנה עם אמינות יחסית טובה ומעולם לא היה לי במהלך התקופה תקלה משביתה ברכב. החלופה ששקלתי בזמנו הייתה הונדה מאותו שנתון גיר וקילומטר. ההונדה עלתה פי 3, אמרתי לעצמי בעת הקניה, מה יש לי להפסיד, שם את ההפרש בצד, לא סביר שהתיקונים יאכלו את ההפרש וכך היה, עלות האחזקה לגמרי הייתה בקנה אחד עם הרכב הקודם שהיה לי, גם כן הונדה סיוויק ידנית, המחליפה אגב של הרנו, אירופאית גם כן.
אז תמשיכו לצחוק ולחשוש עם חיוכים של … ותמשיכו לנהוג בפחיות קוריאניות ישנות צפופות ורועשות במחיר מופקע ותמשיכו להשאיר לי אירופאיות משובחות כחדשות במחירים של כ 10-30% מעלותם בתור חדשות. אתם תמשיכו לחשוב שאתם חכמים גדולים ואני אמשיך להנות מכל רגע ברכב 20 רמות מעל כל מה שאי פעם תנהגו בו עם המנטליות העלובה שלכם.