PinkDolphin

באקלים של הארץ, כשאין שלג על הדרכים וגם גשם בזמן שנוהגים יש אולי 10-15 ימים בשנה ליוממים -- איזו בטיחות מוסיפה הנעה כפולה? בתנאי קצה של אחיזה ומהירות ברור שכן -- אבל אלה לא תנאים של נהיגה יומיומית או בנסיעות ארוכות רגילות.

אני חושב שיש לך הערכה מוגזמת לגבי איזה אחוז מצי הרכבים הפרטיים (כולל טנדרים ורכבי עבודה -- מה שבארה״ב קוראים Light duty vehicles) בישראל הם AWD או 4x4, עוד לפני שמדברים ע לאיזה שימוש עושים בהם בואו נעגן את הדיון בנתונים: ישראל: כ-10%-15% מצי הרכב. כמעט כל הקרוסאוברים שנמכרים כאן בכלל לא מציעים אופציה של AWD. האיחוד האירופי: כ- 20-25%, ואגב, עד 2005 האחוז עמד הרבה שנים על 7%. ארה״ב: כ-50% -- וזה כי הרוב המכריע של רכבים שנמכרים הוא טנדרים פול-סייז כמו ה-F150 או SUV מלאים (לא קרוסאוברים) קנדה: כ-55%-60%. החורף הקשה ברוב קנדה הוא סיבה די ברורה לעניין. בכל השווקים היתה עליה של % הרכבים שהוא AWD/4WD בשנים האחרונות, משילוב של הסיבות הבאות: -- המגמה המאד חזקה לכיוון SUV וקרוסאוברים (שבכל אופן חלקם כן נותנים אופצית AWD); באיחוד האירופי 50% ממכירות רכב חדש הן בשתי קטגוריות אלו, בישראל זה כבר 77%(!); -- המעבר לרכב חשמלי, בו יחסית הרבה יותר קל מבחינת משקל וזול לעשות גירסת AWD לרכב 2WD .

אשתדל להגיע. בתור טירון מפגשים כאן, כמה אנשים היו במפגש ה-20 שנה ב-2022? מהצילומים בשירשור היה קשה להעריך. https://carsforum.co.il/topic/711197-מפגש-20-שנה-לקארספורום/ בערך כמה זמן נמשך אז עד שהתחילו לעזוב במידה משמעותית? שואל, כי מתוך הנחה שהמפגש היה שעתיים פלוס, אם זה עוזר משמעותית לשומרי השבת כאן, אפשר להתחיל אותו ב-15:00 במקום ב-16:00. אמנם קצת יותר חם, אבל עדיין מאפשר למי שגר עד שעה וחצי זמן נסיעה לעזוב ב-17:00 ולהגיע חזרה הביתה עם ספאר לפני כניסת השבת.

כן. כלל האצבע אומר להוריד כ-25% לקבל את מה שהיה הרכב מקבל לפי תקן WLTP, כלומר 300. והוא מן הסתם יעשה 300-350 בתוך העיר ללא מזגן, ו225-275 בקיץ ישראלי עם 36 מעלות בחוץ. הבעיה האמיתית היא בין-עירוני . , באיחוד האירופי אין שום חובה שתהיינה כריות אויר בכלל. מפתיע, אבל זו האמת. התקן האירופי עדיין מחייב עמידה בתקני ריסור מחמירים, שקשה מאד לעבור ללא כריות. לא שאני חושב שיהיה שוק במדינה כלשהי באיחוד לרכב משפחתי ללא הגנות על נוסעי המושב האחורי, אבל זה כבר עניין אחר.

ספרתי גם את הקיטים עם תולעים ו-CO2 במסגרת ה-40% (כולל המפורסמםי של Stop & Go), וגם אז -- כמעט אף פעם לא החזיקו לי יותר מכמה עשרות ק״מ. לא עוזר אם הפנצ׳ר ברמת הגולן או כביש נידח בנגב בסופ״ש. יוצא מן הכלל בולט: היתה לי וספה 150 שנשאה כלכל חלופי מקורי. תענוג. בסופו של דבר -- 70-80% מהפעמים נזקקתי לגרור את האופנוע. ב45 שנות רכיבה, עם משהו כמו 2-3 פנצ׳רים בשנה. אז מבחינתי כל הקיטים למכוניות הם בלוף, ולו היה תלוי בי כל המכוניות היו מחוייבות בנשיאת גלגל חלופי, ותקינותו היתה נבדקת בטסט השנתי.

אין לך שום ויכוח איתי על כל הנושאים שהוא טוען שהוא זיהה. ולגבי תוכניות הפלישה של חמאס, לא מזמן עשיתי מחקרונצ׳יק היסטורי על התבטאויות נתניהו בנושא. הכל מתועד: בשנת 2013-2014, לפני ובמהלך צוק איתן: בדיונים סגורים של הקבינט ובפגישות עם ראשי רשויות בעוטף עזה, תיאר נתניהו כי חמאס בנה את מערך המנהרות במטרה לבצע פלישה סימולטנית של מאות מחבלים. התוכנית שתיאר כללה חדירה בו-זמנית ליישובים, ביצוע טבח המוני באזרחים וחטיפת ישראלים לתוך הרצועה כדי למוטט את המורל הלאומי. ספציפית, בדיון (אז חסוי, פורסם לאחר שואת נתניהו) בקבינט ביולי 2014: נתניהו הציג לשרים את "תוכנית הפתע" של חמאס. בדיונים אלו הוא הדגיש כי המטרה האסטרטגית של חמאס בבניית המנהרות לא הייתה רק ירי רקטות, אלא הוצאת מתקפה משולבת שמטרתה: -- חדירה בו-זמנית של מאות מחבלים לעשרות נקודות בשטח ישראל. -- כיבוש זמני של יישובים סמוכי גדר. -- ביצוע מסע הרג המוני ואסטרטגיית חטיפה נרחבת של אזרחים כדי ליצור "הלם לאומי". בינואר 2017, בדיון חסוי בועדה לביקורת המדינה בכנסת: נתניהו הציג לחברי הוועדה באופן מצמרר ומדויק את האסטרטגיה של חמאס. הוא אמר אז מפורשות: "חמאס תכנן מתקפת פתע רב-ממדית. היא כללה ירי טילים מסיבי, חדירה של אלף מחבלים או יותר באמצעות מצנחי רחיפה, פשיטה ימית ופריצה דרך המנהרות כדי לתפוס יישובים ולחטוף אזרחים, דבר שיהווה מכה מורלית קשה" במאי 2021, אחרי סיום מבצע ״שומר חומות״: נתניהו הסביר כי בניית המכשול התת-קרקעי בגבול עזה (שעלותו הגיעה למיליארדי שקלים) נועדה לבלום את "תוכנית הדגל" של חמאס – פלישה קרקעית המונית דרך מנהרות אל תוך קיבוצי ומוצבי העוטף לצורך הרג וחטיפה. הוא טען אז כי המכשול והמבצע סיכלו את היכולת של חמאס לממש את התוכנית הזו. ביוני 2023, ארבעה חודשים לפני שואת נתניהו, הוא נשא נאום באזכרה הממלכתית בהר הרצל לחללי צוק איתן והזכיר לציבור בדיוק מה היה האיום המקורי של חמאס: "ערב היציאה למבצע ההוא [צוק איתן] כבר ידענו על תוכניות להעביר מאות מחבלים. להיכנס ליישובינו, להיכנס לגני הילדים, לקיבוצים ולערים, לחטוף חיילים ואזרחים... להרוג ולחמוק בחזרה.״ אם נתניהו, באופן חוזר ונשנה (ולא משנה אם בהצהרות ציבוריות או דיונים חסויים), חשב שאלה מטרות החמאס שהוא לא מוותר עליהן ושמספיק חשוב לחזור על בתוכניות בכ״כ הרבה פורומים שונים, מה גרם לו להסיק ש״החמאס מורתע״? מזוודות הדולרים שהעביר לו בין נובמבר 2018 למאי 2021 (אז הפסיקה את זה ממשלת השינוי) ללא שום פיקוח? או מעל למיליארד הדולרים שהועברו ע״י קטאר בין 2012 ל-2018 לחשבונות בנק, לא במזומן, לכאורה לשיקום התשתית האזרחית (ואנחנו יודעים מה נעשה בכסף הזה)?

כאופנוען עשרות שנים, שם אין גלגל חלופי, מעולם לא נתקלתי בקיט ניפוח שעובד יותר מ-40% מהזמן גם אם החור הוא בסוליית הצמיג. וכמובן קיט כזה לא עוזר כלום אם החור בדופן, או שהגלגל נצבט רציני במהמורה, או הג׳אנט חטף מכה מספיק רצינית כך ש שהתעקם. אז מסתבר שיש יצרני מכוניות שמסמנים שווקים מסויימים כשווקים שמחייבים גלגל חלופי (גם אם רק דונאט לשימוש זמני במהיות מוגבלת). למיטב ידיעתי בכל דגמי סקודה שנמכרים בארץ הלא חשמליים, גם הזולים ביותר, כלול גלגל חלופי. דווקא בדגמים היקרים יותר של קופרה/סיאט אין, ובזולים יש. כנ״ל פולקסוואגן. בחשמליות ופלאג-אין בד״כ אין מקום לזה (אבל יש חריגים: בנירו ובקונה החשמליות וההיברידיות יש מקום ייעודי, ובאוסטרליה -- עוד שוק שבו גלגל חלופי נחשב נחוץ בגלל מרחקי נסיעה פוטנציאלים מאד ארוכים ורחוקים מפנצ׳ריה -- בקונה החשמלית יש גלגל חלופי שמגיע סטנדרד.) עבורי זו תכונה מספיק חשובה שלא אקנה רכב שאין בו גלגל חלופי או מקום נוח בו אני יכול לקנות ולאחסן כזה באופן קבוע (בד״כ מתחת לרצפת המטען).

🙂 לא כולם כמוך. אני שונא Keyless מכל סוגיו כי כבר אין פעולה פוזיטיבית של פתיחת ונעילת הרכב, כנ״ל לגבי התנעה, ותקלות טכניות תמיד יכולות לגרום לרכב לא להינעל כשאתה מתרחק, בלי שאתה יודע (והייתי לשעבר מעורב בפיתוח של הפרוטוקולים של Blutooth ומכיר את אלה של NFC -- ממש לא רצוי להסתמך עליהם). זה אמנם לא יפסול אצלי רכב, אבל הייתי מוכל לשלם *יותר* עבור רכב עם מפתח מהסוג הישן, כל עוד עדיין יש שלט IR לפתיתח דלתות שבשלט חבוי מפתח פיסי שיכול לפתוח את הרכב -- כך זה במכונית הנוכחית. מבחינתי Keyless זה פתרון לבעיה שלא קיימת.

יש קבוצה של מילואימיניקים בעלי רקע טכנולוגי, לא קטנה, שזיהתה את הבעיה, גיבשה פתרונות והעלתה את הנושא מול הדרג הפיקודי בצבא וכתבה מסמך שמזהיר מהסכנה... לפני 4 שנים. התעלמו מהם וזילזלו בהם: https://www.ynet.co.il/news/article/rj4100s8cwx וביבי לא מבין כלום בטכנולוגיה, אז אני מאד מסופק אם הוא אישית זיהה משהו.

זה נכון לרחפן (quadcopter), לא לכטב״מ. כטב״בים רב-פעמיים, לא מתאבדים, שזה מה שישראל וארה״ב פיתחו במשך עשרות שנים, יכולים לשאת פצצה של 500 ק״ג -- המשקל הסטנדרטי לפצצה של מטוס קרב/הפצצה רב-תכליתי מאוייש -- למרחקים של 1000 ק״מ והרבה יותר (דוגמאות ספציפיות: ה-איתן (Heron TP) הישראלי וה-MQ-9 Reaper האמריקאי). האוקראינים גם מפתחים עכשיו כאלו. הכלים המתאבדים מוגבלים כיום לכ-90 ק״ג (הבכירים בסידרת השאהד והגירסה הרוסית, גוראן), פשוט כי לשאת מטען נפץ גדול יותר היה מייקר מאד את כלי הטיס, מה שנגד כל הרעיון של כלי מתאבד חד-פעמי. ונא לא לזלזל ברחפנים. החמאס הוציא מכלל פעולה ב-7/10 טנק מרכבה כשנשא ראש קרבי של RPG (כזה שמתוכנן לחדור שריון) והטיל אותו על אזור מנוע הטנק, מה שהשבית אותו, שיטה שהחמאס למד ישירות מאוקראינה שהוציאה כך מכלל פעולה מספר ענק של טנקים ונגמ״שים רוסים, ואת צוותיהם. למרות שמדובר בחזית מאד גדולה בשטח, כבר כמעט שנתיים ש-80%(!) מהחיילים הרוסים שנהרגים במלחמה מול אוקראינה לא נהרגים ע״י חי״ר או שריון אן ארטילריה אוקראינית, ולא ע״י חיל האויר האוקראיני שכמעט לא קיים בשטח, אלא ע״י רחפנים וכטב״מים התקפיים. אוקראינה כבר ייצרה השנה 4 מליון רחפנים וכטב״מים התקפיים (רובם רחפנים טקטיים) וצפויה להגיע ל-10 מליון עד סוף השנה. אין שום סיבה שבמקום להכניס חייל אחד קרקעית ללבנון, היינו עושים מה שהאוקראינים עושים. גם איסוף המודיעין וגם ההתקפות המדוייקות יכולות היו להיעשות ע״י רחפנים וכטב״מים. (דרום לבנון עד הליטאני בטווח קל של רחפנים מתאבדים מהגבול -- עד 40-50 ק״מ, כולל אלה שנשלטים ע״י סיבים אופטים שאת התיקשורת איתם לא ניתן לשבש). ומה שדורש הפצצות יותר רציניות -- מנהרות, בניינים גדולים ללא אזרחים וכו׳ -- יש לנו יתרון שלאוקראינה אין: חיל אויר עם שליטה מוחלטת בכל שמי לבנון. אז למה אין לנו את כל זה? פיקוד צבאי חסר מעוף ודרג מדיני עוד יותר חסר הבנה. ישראל משתמשת בכטב״מים התקפיים כבר מעל 30 שנה. היה צריך כבר לפני 15 שנה, עם מהפיכת הרחפנים האזרחיים כמו דגמי DJI, להבין את הפוטנציאל של כלים זולים מאד שיכולים לשאת מטעני חבלה ושאירגוני הטרור יקפצו על המציאה. ואם לא הבינו -- ברגע שהאוקראינים התחילו עם זה ב-2014, במלחמת דונבאס זה כבר היה ברור, ובמלחמה הנוכחית זה הפך למשק המוני כבר בפברואר 2022. בהמשך אוקראינה הציעה לנו סיוע בפיתוח שלהם (כי הם רצו בתמורה לקנות מגוון גדול של מע׳ נשק ישראליות) -- והתעלמו מהם. וזו ביקורת לא רק על ממשלות נתניהו, אלא גם על ממשלת השינוי. אני חושב שאתה מתעלם מהמציאות. היו הרבה ארועים כאלה בהפגנות תנועת המחאה נגד נתניהו. הייתי עד לכמה מהם אישית. ולא, בתקשורת לא הופיע כלום (ברשתות חברתיות ואתרי המחאה -- כן). והיו גם ארועים של קצין משטרה שבכוונה מחזיק אישה מפגינה בחזה כדי לנטרל אותה ע״י כוח מיני (אחד כזה גם ראיתי אישית). וארועים שהפשיטו מפגינים -- בהחלט היו גם. אין מה לעשות, המשטרה לא מאומנת לטפל בהפגנות גדולות, אין לה כוח אדם מספיק (היא בתת-תקן של 30%, ונמצאת בתת תקן כבר עשרות שנים עקב משכורות נמוכות). למי שלא יודע, כמו חיילים, שוטרים לא מקבלים שעות נוספות. כל שעה נוספת שהם נוכחים בהפגנה זה ע״ח זמן עם המשפחה או זמן פנאי, ללא שום תמורה. זה אגב דבר שבעיני ראוי לשנות. רביד עבר לגור בארה״ב, כי המישרה העיקרית שלו היא באתר החדשות האמריקאי Axios. לא ברור לי עד כמה הוא מחובר לשטח מבחינת מה קורה בארץ.

תיקון עובדתי קטן, שלא משנה את עיקרי דבריך: יש אפשרות חריגה לשלול שכר ופנסיה בעקבות חוק מיוחד שעבר אחרי שח״כ עזמי בשארה ברח מהארץ כשהסתבר שהוא חשוד בריגול למען חיזבאללה (והיו הקלטות בהן הוא מוסר להם מידע איזה מטרות שווה ולא שווה להפציץ). החוק אפילו נקרא לא-פורמלית ״חוק עזמי בשארה״ (פורמלית: חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 37 – שלילת תשלומים מחבר כנסת בשל עבירה)), וחוקק ב-2011 אחרי שהסתבר שאכן לא ניתן לעצור את השכר או הפנסיה שלו. החוק מאפשר לשלול זכויות אלו רק לח״כ שחשוד בעבירה שעונשה יותר מ-10 שנות מאסר, ונמלט מהארץ או מסרב להתייצב לחקירה (והעבירה בה היה חשוד בשארה -- הוא לעולם לא נשפט, שלדעתי היתה טעות, היה צריך לשפוט אותו שלא בפניו -- היתה סיוע לאירגון טרור בזמן מלחמה). בשבלי לשלול דרושה חוו״ד של היועמ״ש, החלטה של ועדת הכנסת ואישורה במליאה.

שום קריסה ושום נעליים. כמות המכוניות החדשות שנמכרו בינואר-מאי השנה היתה כ-144000, עליה של כאחוז לעומת ינואר-עד מאי 2025, ואם מסתכלים רק על מאי, יש עליה של 13% לעומת שנה שעברה. והכמות בינואר-מאי 2025 היתה 10% יותר מינואר-מאי 2024. נכון, יש שינוי בתמהיל: אחוז החשמליות ירד מ-25% ב-2024 (ורק 2% פלאג-אין) ל-20% (ו-12% פלאג-אין) ב-2025, ובחמישה חודשים ראשונים השנה, ל-11% חשמליות ו-24% פלאג-אין. מעבר לשינוי המיסוי שגרם לקריסה של החשמליות, תרם למעבר לפלאג-אין מאד העובדה שכבר יש דגמים לא מעטים שעושים 80 ק״מ על הסוללה, כך שרוב הנהגים (בהנחה שהם יכולים לטעון בבית או בעבודה) יכולים לעשות את כל היוממות על חשמל ביתי ומחירו הזול, וגם נתח משמעותי מהנסיעות הארוכות (אם יוצאים מהבית עם סוללה מלאה). ויש גם פלאג-אין זולים למדי, כמו הקרוסאובר -Atto 2 DM-i טווח סוללה 90 ק״מ, ועם אותה מערכת הינע ההאצ׳בק דולפין G שבדיוק הוכרז באירופה לפני 3 ימים וצפוי להגיע ארצה באוקטובר, עם מחיר צפוי לסוללה הגדולה -- טווח 105 ק״מ -- של כ-135000 ש״ח. והיתה גם עליה במכירות של היברידיות רגילות ע״ח בנזיניות לא-היברידיות. בתנאי הפקקים בארץ -- זה משתלם, גם למי שעושה נסועה נמוכה. עוד מגמה, אכן אחוז גדל והולך מהרכבים מיוצר בסין: ב-2024 זה היה 23%, ב-2025 34% ובחמישה חודשים הראשונים השנה -- 44%. זה לא רק מחיר (אין בישראל מכסי מגן נגד סיניות כפי שיש בארה״ב -- 100%(!) -- ובאירופה (אחוז משתנה בהתאם לרמת הסובסידיה שהיצרן קיבל מממשלת סין, מעבר ל-10% מס על כל רכב מיובא). תרמה לזה העובדה שהסינים לא מוכרים רק חשמליות, אלא זיהו מגמה עולמית לפלאג-אין, ורבים מהמותגים הסינים הגדולים עכשיו פיתחו דגמים כאלה. היצרנים האירופים בצרה צרורה -- ההנדסה הכללית שלהם, במיוחד היכולת לארוז מע׳ הינע של פלאג-אין ברכב קטן, פשוט נחותה.

הייתי צריך לסייג, אני לא חושב שהיא תשרוד כיצרן מכוניות גלובלי. הממשלה היפנית לא תיתן לה למות לגמרי, אז לפחות היא תמשיך לייצר לשוק היפני ואולי להיות שותפה זטארה במיזמים בהודו וסין -- אבל לא תחת שמה, ולא כיצרן עם 5% מהשוק העוךמי (היום היא #5 במכוניות בשוק העולמי). הונדה אכן כיום חזקה בארה״ב (מקום #4, וכ-9% מהשוק) -- אבל זה על זמן שאול הם לא מייצרים טנדרים ענקיים ו-SUVs בגודל של בית שזה היום 70% מהשוק בארה״ב. אגב, אני גם לא אופטימי לגבי העתיד של טויוטה.

אני לא חושב שהונדה תשרוד כיצרן מכוניות. אולי כיצרן דו״ג -- הם הגדולים בעולם בתחום, מייצרים 19 מליון דו״ג בשנה, שולטים ב-30% מהשוק העולמי (הרבה מזה בהודו, שהיא היצרן #1 והיצואן #1 בעולם של דו״ג). אבל לא במכוניות, ולא רק כי לא עשו את המעבר לחשמל בזמן, אלא בעיקר כי הם חברה קטנה מדי, וכבר 100 שנה ששוק הכב מתמזג לפחות ופחות חברות יותר גדולות. הם הבינו מאוחר מדי שחייבים להתמזג, והיוזמה להתמזג עם ניסאן נכשלה לחלוטין. לא הייתי קונה היום הונדה חדשה בשום מקרה, גם לטלח המחירים ההזויים שלהם בישראל. לגבי האופנועים שלהם -- בתור אופנוען ותיק, הדגמים כבר הרבה שנים חסרי נפש אופנועית ויותר מדי דומים למכוניות. אין מינימליזם ומסתירים את המנוע כאילו זו ליסינגטומטית. אין שום דבר דומה ל-CBX או לסידרת ה-CX כבר משנות ה90.

הפעם היחידה שראיתי כזו ממש מקרוב היתה בתערוכת רכב בקנדה ב1978. אפילו נתנו לקהל להיכנס ולשבת בה (ראיתי בנסיעה עוד 2-3 אחת בדרום קליפורניה ואחת באירופה הרבה שנים אח״כ). אפילו בתור נער היה קשה למדי להיכנס למושב הנהג (גובה המושב 20 ס״מ מעל לקרקע -- מעשרת מכוניות הספורט הנמוכות ביותר, אם כי יש כמה דגמי לוטוס ואחרים נמוכים עוד יותר). גובה כל המכונית הוא רק 107 ס״מ, מ5 מכוניות הספורט הנמוכות ביותר. אגב, שמה של המכונית משעשע -- לא סוג של שור, אלא מילת דיאלקט פיימונטה שפירושה ״וואו״ כי אחד מהעובדים על אב הטיפוס דיבר בדיאלקט הזה וכל פעם שהביט בתוכניות וראה מה הוא צריך לבנות אמר ״וואו״ והמתכנן הראשי במקרה שמע אותו...