Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?


nimrod7676
 שיתוף
עוקבים 23

פוסטים מומלצים

>כלס כל העיניין של האחיזה די מדהים אותי, במיוחד שהמסילה רטובה. איך הקטר מצליח לגרור בלי לפרפר מעמידה רכבת של מאות טונות.

ומה שהבנתי מהנסיעה עם החבר בקטר, יש לו ידית בלימה רק לקטר ונפרדת לכל הרכבת. המוזר שבד"כ הוא השתמש רק בזאת של הקטר.

ובכלל, כל הקטע לא ממוחשב וזה הזוי. שאלתי אותו, איך אתה יודע באיזו מהירות לנסוע כדי לא לאחר או להקדים? אז הוא אמר שזה נסיון. אין לו איזה "וייז" שמראה לו מה המהירות המומלצת כדי להגיע בזמן לתחנה הבאה.

גם זה שהסדרן צריך כל פעם לפני תחנה לכרוז הזוי. הרי ברור שהמערכת ממוחשבת וכל רגע נתון במרכז שליטה יודעים איפה נמצאת הרכבת, וגם בתחנה יודעים לדווח על איחור, אז מה הבעיה שהכריזה תיהיה אוטומטית?

 

 

כמו שכתב יוסי, בקטרים יש מיכלי חול בנפח של 200-300 קילו, במצבי החלקה מורידים חול על המסילה.

 

בכללי, רכבת מסוגלת לעלות בשיפועים מאוד מאוד קטנים.

 

 

בתוואי הררי (לא חושב שזה רלווונטי לקווים בארץ) לפני תחילת עליה רכבת צריכה לנוע מעל מהירות מסויימת כדי להתחיל את העליה עם תנופה. אם תנועה במהירות נמוכה יותר, אולי לא תצליח לעלות.

 

שיטה נוספת שמשתמשים בה בתוואי הררי היא חיבור שני קטרים אחד אחרי השני בראש הרכבת או שימוש בקטר "דוחף".

 

הקטר הדוחף מתחבר מאחורי הרכבת ומעלה אותה בעליה יחד עם הקטר המוביל. בסיום הקטע המשופע הוא מתנתק וחוזר לתחנה, הרכבת משיכבה בקטע המישורי עם הקטר המוביל בלבד.

 

 

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
  • תגובות 805
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

ההודעות עם הניקוד הגבוה ביותר

לרגל יום העצמאות ה-72- מוזיאון רכבת ישראל שיחזר תמונות היסטוריות מימי היישוב היהודי בארץ ישראל ושנותיה המוקדמות של המדינה   *תחנת באר שבע צפון - סוף שנות ה-50* חן מלינג מנה

לא יודע אם הפוסט הזה מתאים לשירשור, אולי מגיע לזה שירשור נפרד.   אתר לא מוכר לדעתי, נמצא בשכונות הדרומיות של נתניה סמוך לחוף הים.   יוזמה של פעילים לשימור הסטוריית השואה בשיתוף עיר

מתברר שיש עוד חלק לפארק הזה, תחנת קרית חרושת. "אם עולים באלרואי ונוסעים 4 דקות לכיוון עפולה, מגיעים אליה".   מוצב שם דגם של קטר בקנה מידה 1:1, עוד כמה שלטי הסבר ואותו מסלול הליכה/אופניים נעי

תמונות שפורסמו בשרשור

בעבר נעשה שימוש בשיטת שני הקטרים בקטע בין בית שמש לירושלים, כאשר היה מדובר בקטרי ה-GE הקרונות היו הקרונות הבריטיים העתיקים משנות ה-50. אאל"ט שני הקטרים היו בראש הרכבת, אני חשוב שבאותם ימים לא היו קרונות ניהוג, וכאשר היה צורך להחליף כיוון הקטר היה מתנתק מהקרונות ונוסע על מסילה מקבילה כדי להתחבר לקצה השני של הרכבת. כל מי שהכיר את תחנת תל אביב מרכז לפני שהמסילה הורדה לאיילון הכיר את התהליך: הרכבת מחיפה היתה מורידה את הנוסעים, הקטר מתנתק, נוסע על מסילה מקבילה לקצה הצפוני של הרכבת ומתחבר אליה עבור הסבב חזרה לחיפה.

 

בשיפועים משמעותיים נעשה שימוש במסילה שלישית משוננת כאשר לרכבת גלגל שיניים המאפשר את הטיפוס (והשליטה במהירות בירידה). אתר פופולרי בין ישראלים הוא רכבת מסוג זה המשמשת להגעה להר מונסראט שבקרבת ברצלונה.

עריכה אחרונה על ידי sperial
לא יודע :confused:

אבל רגע.... יש לי רעיון....

ארוץ לשאול את אישתי, היא טובה בזה. :lol:

מכוניות זה לא מעניין
קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

שיטה של הקטר הדוחף בנוסף לקטר הראשי מתאימה למקומות מאוד מסויימים, איפה שיש עליה תלולה בסמוך לתחנה כלשהי ואז מסלול מישורי.

 

דוגמא, במקרה זה מדובר במסילה "עם חישמול" (למי ששאל) והקטר הקידמי הוא חשמלי. אולי גם ה"דוחף" אבל קשה לראות.

11111.jpg

 

בסיום העליה הקטר הדוחף יכול להיתנתק בלי שהרכבת תעצור, אחרי זה הוא יורד "ברוורס" חזרה לתחנה ומעלה רכבות נוספות.

 

 

ולחובבי הסטוריה - מי יודע מה תפקיד המכשיר הזה? האם השתמשו בכאלה בארץ פעם?

 

222222.jpg

 

 

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
בשיפועים משמעותיים נעשה שימוש במסילה שלישית משוננת כאשר לרכבת גלגל שיניים המאפשר את הטיפוס (והשליטה במהירות בירידה). אתר פופולרי בין ישראלים הוא רכבת מסוג זה המשמשת להגעה להר מונסראט שבקרבת ברצלונה.

זו שיטה אחת להנעה בעזרת פס שיניים.

יש או לפחות הייתה בעולם גם שיטה בה 2 גלגלי שיניים התחברו מצידי פס שיניים כפול. לדעתי זה בטיחותי יותר למרות שכמובן צריך מנגנון הנעה יותר מורכב בקטר.

גם היום נמצאים בשימוש קטרי GE (נדמה לי שהם נקראים בובו) בעלי 2800 כ"ס. נחשבים למאד אמינים.

גם היורו 4000 אמינים. הבעייה הגדולה היא בקטרי יורו 3200. היצרן ניסה להפחית משקל כדי להצליח להעלות על המסילה קטרים בעלי 4 סרנים לקטר ולחסוך כסף ועלות תפעול. לצערו התוצאה היא שהמנוע האדיר מייצר משטר רעידות רצחני הגורם להמון בעיות, ולא ארחיב.

בקטרים אלה יש גם רעש לא סביר בתא הנהג, מסכנים הנהגים. ניתן היה לתכנן אחרת אבל שוב, כנראה משיקולי מרחב ומשקל חסכו אבל הקטר יודע אקוסטיקה והתוצאה לא סבירה. הצעתי בזמנו פתרון, מעין כוורות (ספוג בתצורת כרטון ביצים) שימוקמו במיקומים אסטרטגיים כדי לבלוע רעש במקום להקרין אותו חזרה אבל בישראל כמו בישראל, זה לא התקדם. חבל.

 

כשקראתי שוב את מה שכתבתי עלה בדעתי שלא ברור מה הקשר בין המשקל ובין מספר הסרנים בקטר. ובכן גם למסילת ברזל יש עומס סרנים מכסימלי מותר, וחריגה ממנו אסורה כי נגרם בלאי מואץ למסילה. אם רוצים שיהיו לקטר 4 סרנים (ו-8 גלגלים) המשקל מוגבל בהרבה לעומת קטרי 4000 שלהם 6 סרנים (וכמובן 12 גלגלים).

 

יוסי

עריכה אחרונה על ידי yosi05
קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

ואם להוסיף משהו לעניין המנועים, כאמור דיזלים 2 פעימות.

לכל צילינדר 4 שסתומי פליטה וזיז בגל הזיזים (כמובן עילי) המפעיל מזרק אישי לכל צילינדר.

למערכת יש גם מגדש מכני. בכלל יש שם טריק - הנעת הטורבו היא כפולה. במהירויות נמוכות יש לו הנעה מכנית וכשלחצי הפליטה עולים המכניקה מתנתקת וגזי הפליטה מפעילים אותו. נשמע מסובך אבל דווקא עובד לא רע. למנוע יש כמובן מחשב ניהול. בהתנעה ממצב קר המנוע עובד בסיבובים מואצים עד להגעה לטמפרטורת העבודה הדרושה.

זו חוויה מעניינת להימצא סמוך לדיזל ענקי השואג במלוא כוחו כשהרכבת דוהרת ב-140 קמ"ש. אפשר להציע זאת לחוקרים בטורקיה לגבי הרוצח שתפסו עכשיו........

ועדיין זה שום דבר לעומת הימצאות בתא של טורבינת סילון של חברת חשמל כשהיא מייצרת כמה עשרות מגה וואטים. גם רעש וגם טיגון, שניים במחיר אחד.

 

יוסי

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

 

ולחובבי הסטוריה - מי יודע מה תפקיד המכשיר הזה? האם השתמשו בכאלה בארץ פעם?

 

[ATTACH=CONFIG]479986[/ATTACH]

 

מתקן איתות בשיטת השרביטים? היו כאלה בארץ, רובם נעלמו עם הכנסת מערכות האיתות לפי שנים רבות, אך למיטב ידיעתי מתקן שכזה המשיך להיות פעיל באחד הקווים עד יחסית לא מזמן (סוף שנות התשעים).

 

לפי מה שקראתי, שימוש ידני בשרביט קיים עד היום (!) בקטע מסילה משני מסויים שאין בו מערכת איתות.

חזיר דיזל

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
היום נמצאים בשימוש קטרי GE (נדמה לי שהם נקראים בובו) בעלי 2800 כ"ס.

 

BoBo/CoCo הם לא נטו כינויים לתצורת החוגונים של הקטר?

Mazda Drei Hatchback "Premium" 2L

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

כבר מעבר לידע שלי. בכל מקרה התצורות האלה מיושנות בגלל, בין השאר, שדה הראייה מתאי הנהג. הייתה כוונה לצייד קטרים כאלה במצלמות שישפרו את הראות קדימה אבל אינני יודע לאן זה התקדם.

 

יוסי

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

אחלה דיון!

 

מדוע בקרון הניהוג יש מנוע דיזל כלשהו שתופס חצי מהקרון ?

המנוע של הקטר לא מספיק בשביל לייצר מספיק כוח וחשמל לרכבת?

 

האם כאשר יחושמלו קווי הרכבת לא יהיה צורך יותר במנוע הדיזל ובגנרטור שיש בקטר ובקרון הניהוג והמנוע החשמלי יוזן ישירות מקווי המתח ולכן הקטרים יהיו קלים יותר (לא יהיה צורך במנוע הדיזל ובמיכל הדלק) ולא יהיה צורך במנוע שיש בקרון הניהוג?

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

בגלל שזה קרוןכוח שמספק חשמל לקרונות. אם קטר צריך לספק חשמל, זה פוגע בתאוצה שלו.

 

יוסי, מנועי שתי פעימות הם של emd באירו 3200 זה 12 צילינדר ובאירו 4000 זה 16 צילינדר ונפח 185 ליטר. המנוע מסוגל להגיע ל900סלד. כמו כן קיים לא בארץ מנוע בסביבות 5000 סוסים 20 צילינדר.

 

אבל יש קטר מגניב באמת (לא בארץ כמובן) - דלטיק עם שני מנועי דלטא 36 בוכנות ו1650 סוסים כל אחד.

כיצד לחסוך דלק? להאיץ לאט, לצבור תנופה לקראת עליות, לחזות מהלכים של נהגים אחרים בכביש, לא לעבור על המהירות המותרת, להמנע מגז-ברקס אלא לגלוש כמה שיותר ולהתאים נסיעה לתנאים

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
מתקן איתות בשיטת השרביטים? היו כאלה בארץ, רובם נעלמו עם הכנסת מערכות האיתות לפי שנים רבות, אך למיטב ידיעתי מתקן שכזה המשיך להיות פעיל באחד הקווים עד יחסית לא מזמן (סוף שנות התשעים).

 

לפי מה שקראתי, שימוש ידני בשרביט קיים עד היום (!) בקטע מסילה משני מסויים שאין בו מערכת איתות.

אכן. מיועד לניהול תנועה בשני כיוונים בקטעים חד מסילתיים. מבטיח שרק רכבת אחת תימצא בין שתי תחנות על מסילה.

 

בתחנה, לפני כניסה לקטע חד מסילתי נהג הקטר מקבל מתורן התחנה שרביט מהמתקן.

 

ללא השרביט התנועה אסורה. המתקן מחובר חשמלית למתקן זהה בתחנה הבאה. המערכת עובדת כך שברגע שבאחד המתקנים יצא השרביט, אי אפשר להוציא שרביט מהמתקן השני כלומר רכבת אחרת לא תיכנס. בהגעה לתחנה הבאה נהג הקטר מוסר את השרביט לתורן בתחנה וזה מחזיר אותח למתקן, מה שפותח את הקטע לרכבת נוספת. נהג הקטר מקבל שרביט של הקטע הבא.

 

 

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

עוד דבר מעניין שראיתי, יש לנהג פדל בריצפה שהוא חייב ללחוץ עליו כל הזמן.

ברגע שהוא לא לוחץ, נדלקת מנורה של עירנות, ואחרי כמה שניות זה מלווה בציפצוף. אם הנהג לא לוחץ עליה ומחדש את הלחיצה על הפדל הרכבת תעצור.

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

קיים לא רק ברכבות.

נקרא dead man alarm או בשמות דומים.

לא יודע :confused:

אבל רגע.... יש לי רעיון....

ארוץ לשאול את אישתי, היא טובה בזה. :lol:

מכוניות זה לא מעניין
קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

2 תוספות קטנות:

 

ההתחכמות המכנית המאפשרת לטורבו להיות מונע מכנית וגם באמצעות גזי הפליטה היא פשוט מערכת מיצבט חופשי (בדומה למנגנון שבין שינן הסטרטר לציר הסטרטר או לטריק בגלגל האחורי באופניים). כשלחצי הגזים בסעפת הפליטה גבוהים מספיק הטורבינה מעלה את סיבובי הטורבו מעל למהירות ההנעה המכנית והוא דוהר לו להנאתו.

 

נדמה לי (וכאן אני זהיר כי לא בדקתי זאת עד הסוף) שצריכת השמן של המנועים האלה היא כה רבה שפרקטית מתייתר הצורך בהחלפת שמן אלא בשיפוצים. פשוט מוסיפים שמן טרי וזהו.

 

יוסי

קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים

השאלה המתבקשת - כמה ק"מ חי מנוע משיפוץ לשיפוץ, ופעם בכמה ק"מ צריך להחליפו?

 

עריכה: באותו עניין - מה הנסועה השנתית של קטר, והאם יש הבדל משמעותי איזה קרונות הוא גורר (לא מדבר על רכבות משא עם 150 מכולות).

עריכה אחרונה על ידי sperial
לא יודע :confused:

אבל רגע.... יש לי רעיון....

ארוץ לשאול את אישתי, היא טובה בזה. :lol:

מכוניות זה לא מעניין
קישור ישיר להודעה
שיתוף באתרים אחרים
 שיתוף

×
×
  • Create New...