רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

[RBRB]

נתקלתי בזה וחשבתי שיכול לעניין חלק מכם... מתוך עמוד ענן.

 

[Buki]

תודה!

חבל שאי אפשר לבקר שם, זה מסוג האתרים שאני מאוד אוהב.

 

באותו נושא ובאותו איזור - בשנה שעברה לרגל ציון 70 שנה ל"ליל הגשרים" נפתחה בדרום רמת הגולן תצפית "גשר אל-חמה".

 

אל-חמה הייתה תחנה על מסילת העמק, איפה שהיום ממוקם קיבוץ חמת גדר.

 

אחרי התחנה הזו הרכבות המשיכו דרך הגשר לצד הסורי לכיווון דמשק.

 

הגשר מעל נהר הירמוך פוצץ בשנת 1946 על ידי הפלמ"ח במבצע "ליל הגשרים" ועומד באותו מצב בדיוק עד היום.

[nimrod7676]

עוד שאלות רבותיי -

 

למה בסבידור יש 6 רציפים, ובשלום שמייד אחריו יש רק 3?

 

זה לא יוצר התנגשויות ובעיות? הרי כל רכבת שעוצרת בסבידור עוצרת גם בשלום.

 

מה ההגיון מאחורי זה שבכל תחנה בתל אביב יש מספר רציפים שונה?

 

שלום 3, אוניברסיטה 4, הגנה 5, סבידור 6.

[gollu]

תשובה פשוטה וקצרה - נדל"ן זמין. אם היה אפשר, היו בונים 10 רציפים בכל תחנה

[guya72]

אמנם מזמן לא הייתי בתחנות ת"א, אך אני מניח כי הסיבה היא כמות הרכבות שממתינות להעלאת נוסעים כאשר במקביל יש רכבת שעוברת או עושה עצירה קצרה להעלאת/הורדת נוסעים וממשיכה בדרכה.

 

סתם אופציה שהמצאתי בשביל להמחיש את הנושא:

תחנה עם 6 רציפים - אפשר לתכנן את התנועה כך :

1. בתחנה זאת תהיה רכבת מאספת שממתינה לנוסעים (נניח נוסעת לכיוון בני ברק).

2. רכבת מגיעה מחיפה, מורידה + מעלה נוסעים וממשיכה לדרכה.

3. רכבת לכיוון חיפה מורידה + מעלה נוסעים וממשיכה.

4+5. בזמן זה, יכולות לעבור שם 2 רכבות מהירות שאינן עוצרות בתחנה - אחת לכל כיוון.

6. אולי גם רציף בו רכבת משא יכולה להמתין עד שיתפנה מסלול עבורה.

 

מאידך, בתחנה עם פחות רציפים - יש פחות תנועת רכבות בו-זמנית ו/או פחות רכבות ממתינות לנוסעים (רכבת מאספת).

 

בשביל לדעת מה התיכנון האמיתי - צריך לשבת בתחנה ולעקוב אחר התנועה...

[Ooga]

עוד שאלות רבותיי -

 

למה בסבידור יש 6 רציפים, ובשלום שמייד אחריו יש רק 3?

 

זה לא יוצר התנגשויות ובעיות? הרי כל רכבת שעוצרת בסבידור עוצרת גם בשלום.

 

מה ההגיון מאחורי זה שבכל תחנה בתל אביב יש מספר רציפים שונה?

 

שלום 3, אוניברסיטה 4, הגנה 5, סבידור 6.

אני משער שבונים את הלוז כך שבסבידור יפגשו הכי הרבה רכבות בו זמנית, כנראה פשוט כי שם היה מספיק מקום לזה.

הרי כמות הרצפים היא לא בהכרח לפי כמות הרכבות. בתור המחשה:

שתי רכבות נוסעות, אחת מצפון ואחד מדרום. כששתיהן בתחנות הקצה - מספיק רציף אחד בכל תחנת קצה. אך כשהן עוצרות בתחנה באמצע - נדרשים שני רציפים, וזאת למרות ששתיהן עוברות בתחנות הקצה בעלות הרציף הבודד.

 

זאת דוגמא מופשטת אבל עם תיכנון ניתן לבנות לו"ז שיצור מצב דומה.

 

 

וכהערכת אגב - אכן ניתן לראות שבתחנת סבידור כמעט תמיד אין בעיות עם הגעה של רכבות, ואם רכבת אחת איחרה מעט הדבר לא יוצר בלאגן בזמנים. בתחנת האוניברסיטה, שבה ישנם רציפים שעוברים בהם רכבות לדרום ולצפון אחת אחרי השניה - נוצר בלאגן גדול עם כל איחור קטן.

[shake]

עוד שאלות רבותיי -

 

למה בסבידור יש 6 רציפים, ובשלום שמייד אחריו יש רק 3?

 

זה לא יוצר התנגשויות ובעיות? הרי כל רכבת שעוצרת בסבידור עוצרת גם בשלום.

 

מה ההגיון מאחורי זה שבכל תחנה בתל אביב יש מספר רציפים שונה?

 

שלום 3, אוניברסיטה 4, הגנה 5, סבידור 6.

במסילת איילון רק 3 מסילות, צוואר הבקבוק מורגש וזה עוד לפני הקו לירושלים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F

[garicho]

המקטע המסילתי בין תחנת ההגנה לתחנת רכבת מרכז (סבידור) הוא מקטע אחד. כלומר, כל רכבת שנכנסת למקטע חייבת לצאת ממנו בצד השני לפני שהוא משוחרר (בגדול). הבעיה הכי גדולה היא שטח. באיזור מחלף השלום רוחב האיילון הוא צר יותר ולכן אין מספיק מקום גם לכביש ארבע מסלולי לכל כיוון, גם לתעלת האיילון וגם לתחנת רכבת יותר גדולה משלושה רציפים. כבר כשבנו את המסילה השלישית והרחיבו את התחנה היו חייבים לחפור מתחת לאיילון צפון ולהסיט חלק מהתעלה מתחת לכביש בצינורות מיוחדים.

בתחנת השלום לצערנו יש רק שתי מסילות צפון דרום אמיתיות. המסילה המזרחית משמשת לקו ראשון-חולון-פתח תקווה-כפר סבא בלבד, ובחלק של רכבת השלום נוסעות במסילה הבודדת רכבות בשני הכיוונים. הדבר גורם כמעט תמיד לפקקים ועיכובים ברכבת.

בתחנת ההגנה רציפים 4-5 משמשים רק את הרכבות לכיוון חולון-ראשון, והם בגובה מעט שונה בגלל שמיד אחרי התחנה מתחילה העלייה להולץ. לפיכך, בהגנה יש בעצם רק 3 רציפים לקו הראשי - 2 ראשיים לצפון ודרום ורציף שלישי שבו לעתים מדיירים רכבת או משתמשים למעקף בין רכבות פרבריות לבין עירוניות.

בסבידור יש הרבה יותר מסילות, ושם יש רכבות שמסיימות נסיעה כי זאת התחנה הסופית שלהן, או עומדות כמה דקות עד שיוצאות צפונה או דרומה (בלוז של רוב הרכבות בתחנת סבידור יש כמה דקות עמידה).

בגדול, בעיני, צריך היה מזמן להוריד נתיב מאיילון דרום ולסלול במקומו מסילה רביעית, אבל במדינת ישראל מוטת התחבורה הפרטית בחיים לא יאשרו משהו כזה (למרות שכנראה זה רק יקטין את העומס)...

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[arik100]

תחנת הרכבת באיילון הינה בעייתית ויוצרת צווארי בקבוק, וכבר שנים ישנם דיונים על כך שהיום המצב עוד יחסית נסבל ומה יהיה בעוד מספר שנים כשכמות הרכבים תגדל ואיתם גם היעדים?

יש תכנון להרחבה - 2 אופציות - ולמיטב ידיעתי עוד לא הוחלט על הדפ"א הרצויה

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F#.D7.AA.D7.9B.D7.A0.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.A2.D7.AA.D7.99.D7.93.D7.99.D7.99.D7.9D

 

 

לקריאה נוספת:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A9_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.9E.D7.A1.D7.99.D7.9C.D7.94_.D7.A8.D7.91.D7.99.D7.A2.D7.99.D7.AA_.D7.91.D7.90.D7.99.D7.99.D7.9C.D7.95.D7.9F

 

אגב קריאה נוספת hlavani nadrazi תחנת רכבת ראשית בפראג - צ'כיה כוללת למיטב זכרוני כ-10 מסילות, ושולחת רכבות למלא ארצות סביבה

https://en.wikipedia.org/wiki/Praha_hlavn%C3%AD_n%C3%A1dra%C5%BE%C3%AD

 

ודבר אחרון , בארץ משום מה הרכבת משמשת סוג של רכבת פרברית ורכבת קלה, דבר אשר יוצר עליה עומס מיותר וגורם לה להיות הרבה פחות אפקטיבית, אבל זה כבר דיון אחר בנושא תחבורה ציבורית

[garicho]

בגלל הגודל של מדינת ישראל ואופי השירות הרכבתי שלה, ההפרדה בין שירות פרברי לבין עירוני היא מאוד אמורפית, שלא נאמר לא באמת קיימת.

 

לדוגמא יש אלפי יוממים שעושים את הדרך תל אביב-חיפה כל יום, וזהו שירות בין עירוני. אותו הסיפור עם באר שבע.

וד״א, בכל העולם כמעט הרכבת משמשת בעיקר לשירות פרברי/יוממי. כמות הרכבות/משתמשים לטווח ארוך ברכבות הרבה יותר נמוכה מכמות האנשים שנוסעים ברכבות פרברים על הרשתות הפרבריות. הדבר נכון לאנגליה, לצרפת לגרמניה ואפילו למסדרונות התחבורה בצפון מזרח ארה״ב

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[nimrod7676]

בגלל הגודל של מדינת ישראל ואופי השירות הרכבתי שלה, ההפרדה בין שירות פרברי לבין עירוני היא מאוד אמורפית, שלא נאמר לא באמת קיימת.

 

לדוגמא יש אלפי יוממים שעושים את הדרך תל אביב-חיפה כל יום, וזהו שירות בין עירוני. אותו הסיפור עם באר שבע.

וד״א, בכל העולם כמעט הרכבת משמשת בעיקר לשירות פרברי/יוממי. כמות הרכבות/משתמשים לטווח ארוך ברכבות הרבה יותר נמוכה מכמות האנשים שנוסעים ברכבות פרברים על הרשתות הפרבריות. הדבר נכון לאנגליה, לצרפת לגרמניה ואפילו למסדרונות התחבורה בצפון מזרח ארה״ב

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

 

הקו מסילת הוד השרון - באר שבע היא מאוד פרוורית.

 

בגדול, אלה אם עלית בתל אביב, או בלוד, או בקריית גת, כל נסיעה ברכבת לבאר שבע היא פרוורית.

[garicho]

הקו מסילת הוד השרון - באר שבע היא מאוד פרוורית.

 

בגדול, אלה אם עלית בתל אביב, או בלוד, או בקריית גת, כל נסיעה ברכבת לבאר שבע היא פרוורית.

 

 

מצטער, אך לא הבנתי את כוונתך.

 

רכבת פרוורית היא רכבת שמחברת בין שכונות וערי לווין למטרופולין. לדוגמא: קו הוד השרון הוא קו פרוורי למהדרין עם הרבה תחנות קרובות יחסית ומחבר בין ערי השרון הדרומי ומזרח גוש דן עם תל אביב. אותו הדבר בנוגע לקו נתניה-רחובות וכן קו אשקלון-אשדוד-ראשון.

קו פרוורי בדרום הוא קו העיירות שמחבר את שדרות-נתיבות-אופקים לבאר שבע. קו פרוורי בצפון הוא קו שמחבר את בנימינה-עתלית לתחנות חיפה והקריות.

 

רכבת בין עירונית היא בד״כ רכבת למרחק ארוך יותר שמחברת בין ערים מרוחקות ומטרופולינים. לדוגמא:קו תל אביב באר שבע הוא במהותו קו בין עירוני, כי הוא מחבר שני מטרופולינים המרוחקים כ100 קמ אחד מהשני. אותו הדבר לגבי תל אביב-חיפה.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[tzvipper]

דיברו פה על צריכה של רכבת. ביוטיוב ראיתי איזה סרט דוקו, שם מדברים על כך שהצריכה יחסית לטון היא 200MPG שזה 85 קילומטר לליטר. לאומת משאית שאצלה הצריכה 59MPG שזה 25 קילומטר לליטר.

[Igalz]

אם נירמלת צד אחד של המשוואה לטון גם את היחידות בצד השני תנרמל לטון,

כלומר היחידות הן לא קילומטר לליטר (מייל לגלון) אלא קילומטר לליטר לטון (מייל לגלון לטון).

[nimrod7676]

מצטער, אך לא הבנתי את כוונתך.

 

רכבת פרוורית היא רכבת שמחברת בין שכונות וערי לווין למטרופולין. לדוגמא: קו הוד השרון הוא קו פרוורי למהדרין עם הרבה תחנות קרובות יחסית ומחבר בין ערי השרון הדרומי ומזרח גוש דן עם תל אביב. אותו הדבר בנוגע לקו נתניה-רחובות וכן קו אשקלון-אשדוד-ראשון.

קו פרוורי בדרום הוא קו העיירות שמחבר את שדרות-נתיבות-אופקים לבאר שבע. קו פרוורי בצפון הוא קו שמחבר את בנימינה-עתלית לתחנות חיפה והקריות.

 

רכבת בין עירונית היא בד״כ רכבת למרחק ארוך יותר שמחברת בין ערים מרוחקות ומטרופולינים. לדוגמא:קו תל אביב באר שבע הוא במהותו קו בין עירוני, כי הוא מחבר שני מטרופולינים המרוחקים כ100 קמ אחד מהשני. אותו הדבר לגבי תל אביב-חיפה.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

 

מסילת הוד השרון מגיע בסוף לבאר שבע.

 

אבל יש מעל 20 תחנות בדרך. אז מה נחשב קו שכזה?

 

לדוגמא בין תל אביב לחיפה, לעיתים, אין תחנות בכלל