רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

[tzvipper]

לפי 4000 כ"ס: http://cs.trains.com/trn/f/111/t/64572.aspx

[yosi05]

באתר אליו הפנית יש התייחסות ברורה לצורת ההנעה השונה של 2 הטורבו של המנוע, הנעה מכנית במצבי מצערת נמוכים והנעה בעזרת לחץ גזי הפליטה במצבי מצערת גבוהים. המשיב מזכיר זאת בקשר לצריכת הדלק הסגולית (גרם דלק לכל קילווואט/שעה) של המנוע, המשתנה כתלות במנגנון המפעיל את הטורבוס.

אם תשיג את הנתונים האלה זה מעניין לראות את התרומה של הנעה בעזרת לחץ הגזים.

 

יוסי

[Buki]

אחד השרשורים היותר מעניין שיצא לי לקרוא בזמן האחרון!

נראה לי שהגיע הזמן לפורום רכבות.

זה תחום מאד מעניין גם מבחינה הסטורית.

 

א' - כי הסטורית הרכבת התחילה לפני הסטוריה של מכונית וזה אחד מאמצעי תחבורה הכי וותיקים שקיימים היום וב' - קצב החידושים נמוך ומשך זמן שימוש בציוד גדול מאוד. יש היום בכל מיני מקומות באולם (וגם בארץ קטרי משא) קטרים וקרונות משנות ה 60 של המאה הקודמת בשימוש רגיל ומסילות שנבנו לפני 150 שנה ויותר.

[tzvipper]

יוסי, זה באמת מעניין, איך לחץ הגזים ישפיע (הרי הנעה מכנית לוקחת הרבה כוח). יחד עם זאת, אני מניח שהצריכה עדיין פחות או יותר באותם סדרי גודל, אולי נניח זה יורד לכיוון 650-700.

 

מה שמעניין גם בקישור ההוא, הם גם נותנים דוגמא כמה בכל מצב מצערת הקטר צורך, החל ממצב סרק.

 

בוקי, יש בארץ מקומות איפה עדיין משתמשים במסילות מאוד ישנות?

עריכה אחרונה ב-20 לינואר, 2017 על ידי tzvipper

[sperial]

להבנתי בשיראל (ולא רק בה) עדיין פעילים קטרים משנות ה-50, כלומר בני למעלה מ-60 שנה.

לגבי מסילות - קראתי פעם באיזה מקום שקטע המסילה הישן ביותר בעולם שעדיין בשימוש הוא קטע ממסילת החוף בישראל, שנבנה בתקופת מללחמת העולם הראשונה או מעט אחריה. כיון שאיני זוכר מה המקור איני יודע מה אמינותו, וכיון שמדובר בקריאה לפני מספר שנים יתכן שמסילה אינה בשימוש או שהוחלפה.

[ALÞћÃ]

להבנתי בשיראל (ולא רק בה) עדיין פעילים קטרים משנות ה-50, כלומר בני למעלה מ-60 שנה.

 

אכן כן. אלו הם קטרי ה G12, ה G16 וה G26 של ג'נרל מוטורס/EMD ששימשו עד תחילת שנות ה 2000 כקטרים של רכבות נוסעים ומשא ; כיום הם משמשים לצרכי עיתוק ומשא בלבד.

עריכה אחרונה ב-20 לינואר, 2017 על ידי ALÞћÃ

[nimrod7676]

זה קרוי מסוט

 

אז הקטר בכלל לא שולט במסלול הנסיעה של הרכבת?

[Buki]

מי ששולט במסוטים זה מרכז הבקה, בהתאם ללוח תנועת רכבות.

 

פעם אפשר היה לראות כבלים שהולכים מכל המסוטים בתחנה למבנה הבקרה ושם היה "פסנתר" של מנופים לשליטה במסוטים.

 

זה לא יכול להיות בשליטה של נהג הקטר כיוון שאין לו את כל התמונה, הוא לא בהכרח יודע איפה נמצאות הרכבות האחרות, איזו מסילה פנויה וכו'.

 

במרכז בקרה יושב בן אדם אשר תפקידו דומה לתפקיד פקח טיסה, והוא מנהל את כל תנועת הרכבות באיזור שלו.

 

 

 

כיום הם משמשים לצרכי עיתוק ומשא בלבד.

 

קטר עיתוק - קטר שמשמש לסידור רכבות לפני יציאה לקו, הזזת קרונות משא בתחום נמל או מפעל, הזזת רכבות ממסילה למסילה בתחום תחנה וכו'. במקור מדובר בקטרים קטנים (אבל לא בהכרח) ועם שתי עמדות ניהוג שפונות לשני כיוונים, בשביל לאפשר להם לנוע קדימה ואחורה.

 

קטר רגיל שהוא לא קטר עיתוק - הוא "קטר קו".

[yohai71]

פעם, לפני יותר מעשר שנים היה אתר שפירט את כל קטרי GM עם המספרים הסידוריים שלהם, ומה עלה בגורלם (עד לזמן הפרסום, כמובן). ישראל כיככבה באתר הזה. מצאתי רשימה חלקית ומעניינת מאד של הGMים הללו, שחלקם היו שלל מלחמת ששת הימים, כפי שמצויין.

 

ברשימה המקורית שאני זוכר, היו עוד קטרים מוקדמים יותר, שחלקם "הוחרם" מהמצרים כבר במבצע קדש. אני אמשיך לחפש.

[קורן בן אשר]

להבנתי בשיראל (ולא רק בה) עדיין פעילים קטרים משנות ה-50, כלומר בני למעלה מ-60 שנה.

לגבי מסילות - קראתי פעם באיזה מקום שקטע המסילה הישן ביותר בעולם שעדיין בשימוש הוא קטע ממסילת החוף בישראל, שנבנה בתקופת מללחמת העולם הראשונה או מעט אחריה. כיון שאיני זוכר מה המקור איני יודע מה אמינותו, וכיון שמדובר בקריאה לפני מספר שנים יתכן שמסילה אינה בשימוש או שהוחלפה.

 

צריך להפריד בין המסילה עצמה ממש, לתוואי.

 

אני בספק אם יש מקטע מסילה עתיק מימי המנדט בשימוש בפועל היכן שהוא. לפני כן זה לא יכול להיות כי הטורקים בנו מסילות צרות. כל המסילות המשרתות קווי הנוסעים (כל הארבע וחצי...) בסופו של דבר נבנו/שופצו/שודרגו בנקודת זמן כלשהי ב-25 השנים האחרונות. יש מקטעי מסילה ישנים יותר בכל מיני שלוחות ומסילות מטענים, חלקן נטושות מזה שנים וחלקן בשימוש מועט. אני חושב שזה המצב במסילת חלץ, אולי גם במסילה המזרחית או בחלקים ממנה.

[Buki]

לפני כן זה לא יכול להיות כי הטורקים בנו מסילות צרות.

 

הייתה קיימת פרקטיקה של שינוי רוחב מסילה תוך שימוש באותם הפסים. היו מנתקים את הפסים מעדני העץ ומניחים ברוחב חדש.

 

 

לא אומר שזה מה שנעשה עם המסילות הטורקיות אבל זה אפשרי.

[sperial]

היה מדובר בסילה שהונחה על ידי הביטים\אוסטרלים אחרי כיבוש הארץ במלחמת העולם הראושנהף כלומר החל ב-1917.

האנגלים השתמשו במסילות ברוחב סטנדרטי (1.435 מ').

[Buki]

 

מה רואים בתמונה הזו? לא מדובר בקרון בטיפול במוסך.

[yosi05]

החלפת חוגון לקרון?

 

מצאתי היום את התנך שלי לנושא רכבות. יש להתייחס למידע בזהירות, לפחות בכל הנוגע למבנה הרכבות היום, כי הספר לדעתי יצא לאור בשנות החמישים של המאה העשרים (אין עליו תאריך הוצאה לאור).

רוחב הפסים במולדת הרכבת - אנגליה - כפי שכבר ציין ספריאל, 1.435 מטר. באירלנד היה מקובל רוחב של 1.6 מטר, בספרד 1.68 מטר וברוסיה 1.524 מטר.

 

לגבי רכבת עם פס שיניים לעזרה במסלולים תלולים, יש סוג כפול פעולה שבו הרכבת נוסעת כרגיל ברוב המסלול ורק בקטעים תלולים נעזרת במנגנון פס שיניים, כמו בדרום אמריקה בין ארגנטינה לואלפראיסו שבצ'ילה.

 

רכבת עם פס שיניים בודד שבו השיניים אנכיות מוזכרת כרכבת באי מן באנגליה.

 

רכבות עם פס שיניים כפול (משני צידי הפס) מוזכרות לגבי שוויץ, לראש הר פילטוס, להר יונגפראו וזו המטפסת מזרמט לגורנגט.

 

יוסי

עריכה אחרונה ב-21 לינואר, 2017 על ידי yosi05

[Buki]

אכן מה שרואים בתמונה זה מעבר גבול בין שתי מדינות עם רוחב מסילה שונה.

 

הרכבת נכנסת לסוג של מוסך, מעלים על הקונות, חוגונים (עגולות סרנים) נשארים על המסילה. גוררים אותם הוחצה ומהצד השני מכניסים בדחיפה חוגונים ברוחב האחר. במוסך יש מסילה כופלה שמונעת מהחוגונים עם הרוחב הצר יותר ליפול פנימה.

 

 

מסדרים אותם ומורידים את הקרונות. פעולה שלוקחת ברוטו כשעתיים - שלוש, בזמן זה נוסעים נשארים בקרונות.