גרוטאות ענתיקות במדבר נמיביה

[יוסי פרנקוס]

הנה תרומה שלי מלפני שנתיים...

 

אמנם מנסיעה של ההורים שלי וללא מכוניות, אבל עדיין ארץ מדהימה!

 

אבא שלי גם שם באזור

[יוסי פרנקוס]

עוד קצת

[יוסי פרנקוס]

ועוד...

[יוסי פרנקוס]

................

[יוסי פרנקוס]

......................

[יוסי פרנקוס]

...................

[יוסי פרנקוס]

וכמובן, איך אפשר לשכוח את ההימבה?

[חן פרחי]

(ולא, הן אף פעם לא מתרחצות)

ועל זה סבתי ז"ל נהגה להגיד בלאדינו צחה - נואה הבאניו נואה אדניו.

בתרגום חופשי, אין אמבטיות אין צרות..

אתה בטוח שלא צילמת את ה I20 של זוגתי ?...

[Cadillac58]

חן חן למפרגנים. אענה בקצרה על כמה מהשאלות כאן, ומי שרוצה יותר פרטים מוזמן ברצון לשלוח לי הודעה פרטית או מייל - [email protected], כדי שלא נחרוג כאן יותר ממה שכבר חרגנו מכללי הפורום.

 

אשמח לדעת כמה פרטים על הנסיעה לאפריקה הדרומית.

לכמה זמן נסעת, איפה אפשר להשכיר רכב שעובד ואיך הם התייחסו אליך ?

 

נסעתי לחודש, הקיץ שלנו הוא ה"חורף" שלהם - שזה אומר מזג אוויר נוח של 20 וקצת מעלות בלי גשם. אין שום בעיה להשכיר רכב מכל סוג - רכב קטן יעלה 40 עד 60 דולר ליום כולל כל התוספות, רכב שטח יעלה 100 עד 150 דולר ליום. אם שוכרים ומחזירים בבירה ווינדהוק או בסוואקופמונד (עושים טיול מעגלי) זה יוצא הכי זול. המסלול שלי היה מלוסקה (זמביה) עד קייפטאון (דרא"פ), הכל בדרך היבשה. 7,000 ק"מ, מתוכם נהגתי 3,000 (רוב הזמן בדרכי עפר) ו-4,000 באוטובוסים ברמה סבירה. חמשת השיאים של הטיול היו מפלי ויקטוריה, הספארי בצ'ובה ובאטושה, שבט ההימבה, הדיונות האדומות של סוסוסווליי במדבר נמיב, וקייפטאון כקינוח מושלם.

איך התייחסו אלי - אני מבין שהשאלה מתייחסת לכפר של שבט ה-Himba (צפון-מערב נמיביה). אפשר לומר שגם בקצה העולם הכלל של "יחס גורר יחס" תופס. תהיה בן אדם, יתייחסו אליך כמו שצריך. מי שרק רואה בהם אובייקט לצילום לדעתי יפספס הרבה מאוד. שווה להתאמץ לתקשר איתם, עם טיפה אנגלית והרבה שפת גוף (לפעמים מוצאים מישהו בכפר שיכול לתרגם קצת יותר), והסקרנות ההדדית היא גדולה. ג'יפים של תיירים באים ויוצאים מהכפר כמעט כל יום, מצלמים, קונים מזכרת וממשיכים הלאה, כך שאני לא הלבן הראשון ולא האחרון שמגיע לשם. אבל לישון אצלם כמה לילות בבקתת בוץ וקש, לראות איך הם חיים באמת, בלי חשמל, מים זורמים, טלפון, נייר טואלט, רהיטים וכיו"ב (בקר הוא רכושם היחידי) - זו חוויה אחרת, ומאוד מאוד מומלצת. בתמונות למטה - הבקתה מבחץ ומבפנים. אגב, לכל דבר שהן לובשות יש משמעות וסמל - כל צמיד, ראסטה, חגורה, שרשרת וכו' מסמלת משהו: רווקה, נשואה, כמה ילדים, אלמנה וכו'. כולם עוקרים 4 שיניים תחתונות בגיל 11, זהו סימן ההיכר של השבט.

ההקשר הישראלי, אם לכך כיוון השואל, לא רלוונטי בכלל. לא שאלו בכלל מאיפה אני, וממילא הם לא מכירים. אפילו על אמריקה הם לא שמעו (בדוק).

 

אספת 3 טרמפיסטיות. אחת מהן ישבה לידך?

זה באמת יבשת שחייבים לבקר בה. איך התארחת אצל השבט? הם דוברי אנגלית?

 

כן, אחת בת 17 ישבה לידי (תמונה למטה, אומנם מנסיעה אחרת), דמיינו אותי חוגר לה חגורת בטיחות... חבל על הזמן.

אפריקה אכן היא עולם אחר, לדעתי צריך לפחות פעם אחת לתכנן ביקור שם. כל מי שרגיל לקחת תרמיל ולטייל בשיטת "נגיע ונראה מה לעשות", צריך לקחת בחשבון שבאפריקה הדרומית זה פשוט לא עובד ככה, בטח לא בעונת התיירות כשמזג האוויר נסבל. אפילו במזרח אפריקה הרבה יותר קל לאלתר בסגנון תרמילאי, פשוט משום שיש שם אוכלוסייה גדולה ויחד איתה תחבורה ציבורית ושירותים שונים. בנמיביה ובבוצוואנה המדבריות יש רק 2 מיליון איש בכל אחת על שטח עצום - אין כמעט תחבורה ציבורית, ומקומות הלינה המבוקשים (קמפינג או לודג'ים, לא משנה) נתפסים לפעמים חודשים מראש. חייבים כאן תכנון מוקפד ומפורט, ולקחת בחשבון הוצאות של כ-100$ ליום לאדם (כן, אני יודע שבהודו מטיילים עם זה שבוע. זה לא יעבוד בנמיביה). חובה לקחת שק שינה ואוהל לטיול כזה, אלא אם התקציב בלתי מוגבל.

לשאלות האחרות - אנגלית היא שפה רשמית בנמיביה וחלק מבני ההימבה דוברים אנגלית משובשת. בדר"כ יהיה מישהו שיעזור לתרגם. בירת המחוז היא העיירה Opuwo, שנמצאת 720 ק"מ צפון-מערבית לווינדהוק על כביש אספלט, ושם אפשר לפגוש את בני השבט ולבדוק אם ניתן להתארח אצלם בכפר בקרבת מקום (בתמונות למטה: אפשר לפגוש את בנות ההימבה כבר בסופרמרקט ב-Opuwo!). נהוג בתמורה לקנות להם שק קמח/סוכר/אורז/שמן וכיו"ב.

אכתוב בקרוב כתבה בגלובס על שבט ההימבה, כשתפורסם אשתול כאן לינק.

עד כאן, פרטים נוספים בפרטי וסליחה ממנהלי הפורום.

 

רון

[oldcar]

מדהים!

אבל ממש לא בשבילי...

[MOTIOZ]

ועל זה סבתי ז"ל נהגה להגיד בלאדינו צחה - נואה הבאניו נואה אדניו.

בתרגום חופשי, אין אמבטיות אין צרות..

אתה בטוח שלא צילמת את ה I20 של זוגתי ?...

 

 

 

 

נו איי באניו ,נו איי דאניו ))

 

ואצל הבולגרים החולם הופך לשורוק ....וככה אתה מיד מזהה אותם

[מצא]

חזרתי הבוקר ממסע של פעם בחיים באפריקה הדרומית, טיול של חודש לבדי. במוקד היתה נמיביה, שאין די מילים לתאר אותה.

לענייננו... במקום מבודד בשם סוליטייר, בכניסה למדבר נמיב, הקים משוגע אחד חוות בודדים, עם מסעדה ותחנת דלק, ואסף/גרר שלדי מכוניות עתיקות לקישוט החווה. חלקן מוצגות לראווה במיקומים אסטרטגיים, וחלקן מפוזרות מאחורה איפה שרק חברי מועדון בודקים . עזרה בזיהוי תתקבל בברכה...

על הכבישים עצמם יש לא מעט חיפושיות וטרנספורטרים T2, כמה מרצדסים של שנות ה-70-80 וזה הכל (נמיביה, זמביה, בוצוואנה). בקייפטאון זה כבר סיפור אחר ומסתובבות בגאווה בין היתר לא מעט MG יפות, ניצפתה יגואר אחת ואפילו אולדסמוביל עם הגה ימני (אם אינני טועה, לא הספקתי לצלם).

רון פז

מתוך הסתכלות זיהיתי : 404 סטיישין, במוו 518 76, חיפושית, אוסטין קימבריג', מוריס 8.

תמונות יפות, וכפי שגדרון ציין, לא בשבילי.

[renault5]

איזה יופי של תמונות תודה על השיתוף.

[Cadillac58]

טוב, ממש לא רכבי אספנות. הבטחתי שכאשר הכתבה על שבט ההימבה תתפרסם אשתול כאן לינק לכל המעוניין - אז אני מתכבד לעשות זאת:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000684562

מתפרסם הערב בגלובס, במוסף סוף השבוע "G".

מבחינתי זו כתבה מאוד מיוחדת. קריאה מהנה ושנה טובה.

 

רון פז

[504L]

חגרת גם את היושבות מאחור?

 

ישנו חבר פורום שמן הסתם היה רואה בשלישיה פוטנציאל לז'אנר חדש - אתנו-פורנו לוהט על רקע נופי אפריקה...

 

תודה על השיתוף. תמונות מדהימות.