מנוע ברזל = בוץ ?

[lulaf]

אמרו לי במוסך שהחליפו לי את הנוזל קירור במסגרת הטיפול 10 אלפים, שאלתי איזה נוזל צריך לאיטלקייה ואמרו לי שהם שמו מים מזוקקים (נשמע לי קצת מוזר לא ?), הם אמרו אבל שכל המערכת מוציאה בוץ ובגלל שהמנוע הוא מברזל (כנראה הראש מנוע?) אז כל המערכת מלאה בחלודה, ואני צריך לבוא עוד שבוע שהם ישימו מים חדשים ויוציאו את כל ה "בוץ" והחלודה מהמערכת.

הגיוני ? איך יכול להיות שראש מנוע עשוי מברזל, אם חלק מהפונקציה שלו היא העברת המים לקירור ?

[חיים_k]

אמרו לי במוסך שהחליפו לי את הנוזל קירור במסגרת הטיפול 10 אלפים, שאלתי איזה נוזל צריך לאיטלקייה ואמרו לי שהם שמו מים מזוקקים (נשמע לי קצת מוזר לא ?), הם אמרו אבל שכל המערכת מוציאה בוץ ובגלל שהמנוע הוא מברזל (כנראה הראש מנוע?) אז כל המערכת מלאה בחלודה, ואני צריך לבוא עוד שבוע שהם ישימו מים חדשים ויוציאו את כל ה "בוץ" והחלודה מהמערכת.

הגיוני ? איך יכול להיות שראש מנוע עשוי מברזל, אם חלק מהפונקציה שלו היא העברת המים לקירור ?

 

מנועים שעשויים פלדה הם דבר קיים. גם במכונית שלי המנוע הוא מפלדה ולא אלומיניום. (מנוע "ברזל" לא קיים. לא עושים כלום מברזל נקי, אלא מפלדה).

 

מוליכות החום של פלדה היא מספיק טובה בשביל לקרר את המנוע שלך.

 

לעצם העניין, לא ידוע לי על טיפול במים מזוקקים, אבל בהחלט קיימים חומרי שטיפה, "פלאשינג", שמנקים את מערכת הקירור ממשקעים שונים. אולי זה מה שעשו לך.

[darkstar]

יש מנועי ברזל. ככה יצרו אותם פעם לפני שנים רבות.

[ishpuz]

אין דבר כזה ברזל נקי בשימוש תעשייתי. הסיבה היא תהליך של חימצון-חיזור:

קודם כל הברזל:

Fe Fe(2+) +2e וכן Fe(2+) Fe(3+) + 2e

ואז באים המים:

0.5 O2 + H2O +2e -> 2OH-

 

וכאן מתחילה החגיגה!

Fe + 0.5 O2+ H2O --> Fe(2+) + 2 OH- Fe(OH)2

ובשלב השני:

2(Fe(2+) + 2 OH-)+ 0.5 O2+ H2O --> 2 (Fe(3+) + 3 OH-)

 

והתוצאה הסופית:

 

2Fe(OH)3 !!!

 

וזוהי ידידי, היא החלודה. אוייבתו הגדולה של הרכב.

 

אי אפשר לעבוד עם ברזל נקי. הוא מתחמצן מכלום. פלדה היא לא המצאה חדשה. עשו ממנה חרבות כבר לפני מאות שנים. פלדה היא בסך הכל ברזל בתוספת פחמן, ולעיתים גם קורט של כמה יסודות אחרים כגון ניקל, קדמיום וכו'. שנועדו להקטין את נזקי החלודה ולהוסיף תכונות של חוזק ואלסטיות.

אין, לא היו ולא יהיו מנועים מברזל נקי. ואם איזה מוסכניק זקן אומר לך את זה - אז הוא טועה ומטעה.

אגב, פלדה פשוטה גם מחלידה - אבל לא מהר, חזק ועמוק כמו ברזל.

[lulaf]

ועכשיו באופן ספציפי למכונית שלי. מישהו יודע איזה נוזל קירור משתמשים בפיאט ?

והאם פעולת "ניקוי" שכזו היא באמת הגיונית ? מישהו באמת שמע על משהו כזה ?

אני צריך לבוא עוד שבוע שהם ישימו מים חדשים ויוציאו את כל ה "בוץ" והחלודה מהמערכת.

[PEUGEOT205]

קישור לסוג נוזל הקירור

 

http://www.carsforum.co.il/phpBB2/viewtopic.php?t=12137&highlight=

[שמר]

אין דבר כזה ברזל נקי בשימוש תעשייתי. הסיבה היא תהליך של חימצון-חיזור:

קודם כל הברזל:

Fe Fe(2+) +2e וכן Fe(2+) Fe(3+) + 2e

ואז באים המים:

0.5 O2 + H2O +2e -> 2OH-

 

וכאן מתחילה החגיגה!

Fe + 0.5 O2+ H2O --> Fe(2+) + 2 OH- Fe(OH)2

ובשלב השני:

2(Fe(2+) + 2 OH-)+ 0.5 O2+ H2O --> 2 (Fe(3+) + 3 OH-)

 

והתוצאה הסופית:

 

2Fe(OH)3 !!!

 

וזוהי ידידי, היא החלודה. אוייבתו הגדולה של הרכב.

 

אי אפשר לעבוד עם ברזל נקי. הוא מתחמצן מכלום. פלדה היא לא המצאה חדשה. עשו ממנה חרבות כבר לפני מאות שנים. פלדה היא בסך הכל ברזל בתוספת פחמן, ולעיתים גם קורט של כמה יסודות אחרים כגון ניקל, קדמיום וכו'. שנועדו להקטין את נזקי החלודה ולהוסיף תכונות של חוזק ואלסטיות.

אין, לא היו ולא יהיו מנועים מברזל נקי. ואם איזה מוסכניק זקן אומר לך את זה - אז הוא טועה ומטעה.

אגב, פלדה פשוטה גם מחלידה - אבל לא מהר, חזק ועמוק כמו ברזל.

 

עד כמה שזכרוני מגיע , ברזל טהור במאה אחוז הוא לא מחצב שמצוי בטבע. כזה חומר אינו נפגע מחלודה בכלל. יש עמוד ברזל טהור אחד בהודו או משהו כזה.מקורו לא ידוע.

 

זכרוני צודק או שאני שוב מדבר שטויות ?

[ishpuz]

אין ברזל טהור בטבע, בדיוק מהסיבה שהוא מתחמצן מהר מאוד.

כל החומרים שמגיבים בקלות, לא יימצאו בצורה טהורה - כי הם כבר הגיבו עם חומר אחר ויצרו תרכובת.

 

לגבי העמוד בהודו - לא מכיר.

[שמר]

אין ברזל טהור בטבע, בדיוק מהסיבה שהוא מתחמצן מהר מאוד.

כל החומרים שמגיבים בקלות, לא יימצאו בצורה טהורה - כי הם כבר הגיבו עם חומר אחר ויצרו תרכובת.

 

לגבי העמוד בהודו - לא מכיר.

 

ידעתי שלא הייתי צריך לנסות את הפטרייה ההיא

[darkstar]

אין דבר כזה ברזל נקי בשימוש תעשייתי. הסיבה היא תהליך של חימצון-חיזור:

קודם כל הברזל:

Fe Fe(2+) +2e וכן Fe(2+) Fe(3+) + 2e

ואז באים המים:

0.5 O2 + H2O +2e -> 2OH-

 

וכאן מתחילה החגיגה!

Fe + 0.5 O2+ H2O --> Fe(2+) + 2 OH- Fe(OH)2

ובשלב השני:

2(Fe(2+) + 2 OH-)+ 0.5 O2+ H2O --> 2 (Fe(3+) + 3 OH-)

 

והתוצאה הסופית:

 

2Fe(OH)3 !!!

 

וזוהי ידידי, היא החלודה. אוייבתו הגדולה של הרכב.

 

אי אפשר לעבוד עם ברזל נקי. הוא מתחמצן מכלום. פלדה היא לא המצאה חדשה. עשו ממנה חרבות כבר לפני מאות שנים. פלדה היא בסך הכל ברזל בתוספת פחמן, ולעיתים גם קורט של כמה יסודות אחרים כגון ניקל, קדמיום וכו'. שנועדו להקטין את נזקי החלודה ולהוסיף תכונות של חוזק ואלסטיות.

אין, לא היו ולא יהיו מנועים מברזל נקי. ואם איזה מוסכניק זקן אומר לך את זה - אז הוא טועה ומטעה.

אגב, פלדה פשוטה גם מחלידה - אבל לא מהר, חזק ועמוק כמו ברזל.

 

הבנתי שאתה יודע קצת כימיה, גם אני למדתי את הדברים האלה אבל לא התכוונתי לברזל טהור. אני זוכר שפעם הלכתי עם ה corsa שנת 85 של דודה שלי למוסך והוא אמר לה שיש לה מנוע טוב כי הוא מברזל וכבר לא מיצרים כאלה. האם הגיוני שהוא התכוון לחלקים ספציפיים?

[kompy]

אין דבר כזה ברזל נקי בשימוש תעשייתי. הסיבה היא תהליך של חימצון-חיזור:

קודם כל הברזל:

Fe Fe(2+) +2e וכן Fe(2+) Fe(3+) + 2e

ואז באים המים:

0.5 O2 + H2O +2e -> 2OH-

 

וכאן מתחילה החגיגה!

Fe + 0.5 O2+ H2O --> Fe(2+) + 2 OH- Fe(OH)2

ובשלב השני:

2(Fe(2+) + 2 OH-)+ 0.5 O2+ H2O --> 2 (Fe(3+) + 3 OH-)

 

והתוצאה הסופית:

 

2Fe(OH)3 !!!

 

וזוהי ידידי, היא החלודה. אוייבתו הגדולה של הרכב.

 

אי אפשר לעבוד עם ברזל נקי. הוא מתחמצן מכלום. פלדה היא לא המצאה חדשה. עשו ממנה חרבות כבר לפני מאות שנים. פלדה היא בסך הכל ברזל בתוספת פחמן, ולעיתים גם קורט של כמה יסודות אחרים כגון ניקל, קדמיום וכו'. שנועדו להקטין את נזקי החלודה ולהוסיף תכונות של חוזק ואלסטיות.

אין, לא היו ולא יהיו מנועים מברזל נקי. ואם איזה מוסכניק זקן אומר לך את זה - אז הוא טועה ומטעה.

אגב, פלדה פשוטה גם מחלידה - אבל לא מהר, חזק ועמוק כמו ברזל.

 

עד כמה שזכרוני מגיע , ברזל טהור במאה אחוז הוא לא מחצב שמצוי בטבע. כזה חומר אינו נפגע מחלודה בכלל. יש עמוד ברזל טהור אחד בהודו או משהו כזה.מקורו לא ידוע.

 

זכרוני צודק או שאני שוב מדבר שטויות ?

 

עוד פעם קראת את "מרכבות האלים"

העמוד בהודו, מקור החומר ממנו הוא עשוי פשוט אינו ידוע לחלוטין

אין על הכדור שלנו חומר הדומה או מתקרב בתכונותיו אליו.

 

עמית