שאלת תם: איך כ"כ הרבה אנשים קונים רכב חדש?

[sperial]

זה נקרקא רמת מינוע וידוע שבארץ היא נמוכה יחסית לעולם המערבי.

 

את פלחי האוכלוסיה אינך יכול לזהות על הכביש. נהג המרצדס יכול להיות מנהל מפעל גדול או מאפיוזו גדול. נהג המאזדה 3 החבוטה יכול להיות מנהל מפעל גדול או מאפיוזו גדול.

 

דרך אגב - הטבלה שהבאת מענינת. למשל מונאקו, לא רק 900 מכוניות ל-1000 תושבים, מתוכן אחוז גבוה הן מכוניות יוקרה. עד היום אני כועס על עצמי על שלא צלמתי את פקק התנועה שבו עמדתי - ראשונה למבורגיני, שלישית פרארי, ביניהן פיקנטו. ואיסלנד שבה מעשית אין תחבורה ציבורית. וארצות הברית, טוב, זה לא מפתיע - ארץ המרחקים הבלתי מוגבלים.

עריכה אחרונה ב-31 לינואר, 2019 על ידי sperial

[מרק10]

מי שחושב שהיה קל לעולים מברית המועצות בשנות התשעים, במיוחד עולים כמו ההורים שלי, שנחשבו לבוגדים, נשללה להם האזרחות הרוסית והסכימו להם לעלות עם לא יותר מ300 דולר לבן אדם (בערך) - לא מבין כנראה מה זה היה לעזוב את כל החיים שלך, בגיל 30+ ולהתחיל הכל מהתחלה.

ההורים שלך היו צריכים ללמוד מהבוכרים והגרוזינים שעלו עם זהב ויהלומים בתחתונים (לא צוחק).

[Night Driver]

אין ספק שהריבית היתה גבוהה יותר. אך עדיין, האפשרות לרכוש דירה עם 5-10% הון עצמי היתה קיימת, הדירות היו הרבה יותר זולות ולא ניתן לייחס משקל כה רב לכך שהמדד ניפח את מחירי המשכנתאות כיוון שהמשכורות התנפחו גם כן.

 

ברור שיש בעלי שכר ממוצע שרכשו דירה בשנים האחרונות. השאלה - כמה זמן לקח להם לחסוך את ההון העצמי, כמה שנים שילמו שכירות כתוצאה מכך, ומה אחוז המשכנתא מהשכר?

 

השאלה גם אילו דירות קנו? האנשים שאני מכיר בוודאות אין סיכוי שהיו קונים היום את הדירות במיקום שקנו אז אם אנחנו מריצים אותם קדימה עד היום. היו צריכים להסתפק בדירות קטנות יותר או במיקום גרוע בהרבה כדי להרשות לעצמם לקנות.

 

 

 

כשאני מסתכל על השכר הממוצע לאורך השנים בהשוואה למדד יש קורלציה טובה מאוד ביניהם, ואף נראה לי שהשכר הממוצע עלה יותר מאשר המדד במבט חטוף מבלי להכניס את הנתונים לאקסל.

 

בכל זו השוואה לא כל כך הוגנת. באותה מידה אפשר לומר גם שאם היית מכבס ביד ולא היית רוכש מכונת כביסה, היית מגדל את התבלינים שלך במו ידיך, אוכל תפוחי אדמה ולחם היית חוסך את ההון העצמי מהר יותר ומשלם פחות. לכל תקופה היתה את איכות החיים המקובלת שלה וההתקדמות הטכנולוגית מביאה למיינסטרים דברים שהיו פעם לא נגישים.

 

לא שאני מצדיק חלילה את תרבות ההחלפת אייפון כל שנה ו-3 טיולים לחול בשנה + רכב חדש כל 3 שנים, אך החזקת מכשיר סלולרי סביר, נסיעה ברכב משומש לא גרוטאה לחלוטין ונסיעה לחו"ל פעם בשנה הם די מיינסטרים.

 

קודם כל צריך לבדוק שכר חציוני ולא ממוצע.

 

ברור שהיום צריכים הון עצמי יותר גדול אבל היום ההכנסה הפנויה ש ופני לאפיקים לא קיומיים הרבה יותר גדולה.

[dorsht]

פתרון אמצע לדעתי זה רכב בן 4-5, אאל"ט אפשר לומר שזה פחות או יותר ה Sweet-spot שבין עלות הרכב לסיכוי לתקלות. לקנות משהו כזה נניח בן 4, להחזיק עוד 4 שנים, למכור וחוזר חלילה.

פיתרון ביניים לא הכי מוצלח לדעתי כשאתה בעידן של רכבים עם בטיחות אקטיבית שאת חלקם הייתי מגדיר אפילו חצי אוטונומיים. (כמובן שזה פתרון מוצלח אם לא ממש אכפת לך מנושא הבטיחות, לי כן אכפת)

ועם כל הכבוד לרכבים בני 4-5 שנים, לרובם אין שום מערכת בטיחות ברמה שתמצא ברכבים בני שנה או שנתיים.

[shugiflex]

עדיין, רכבים בני 4 יותר בטיחותיים מאלה בני 8 כך שאתה מקבל רכב שהיה נחשב בטיחותי לפני 4 שנים. רכב חדש פחות בטיחותי מרכב עתידי שיצא עוד 4 שנים, וכך הלאה.

[me5000]

הסברת מעולה.

אני לא אשכח שחבר טוב ז"ל סיפר לי שאשתו מורה ויש לה בכיתה ילד ממשפחת מצוקה שאין להם אשכרה מה לאכול. אבל לילד יש אייפון חדש...

 

תגובה די מנותקת.

קח משפחה עניה ממוצעת, כביכול היא צריכה להשקיע הכל רק באוכל והישרדות.

אבל המשפחה עשתה הכל וחסכה כך גרוש כדי לקנות לילד את האייפון.

אבל חשבת על אותו ילד מסכן שהדבר שהוא הכי רצה בעולם זה אייפון כדי שיוכל להיות "מקובל" ושהחברים לא יצחקו עליו, אתה בכלל מבין כמה משמעות ואושר ושמחה זה נותן לאותו ילד עני ומסכן?

לבקר עניים על עצם רצונם בדבר שיש כמעט לכל אחד, והרצון הזה ברור, וגם להם יש זכות שיהיה להם דבר או שניים שהוא לא נטו הישרדות.... אז לבקר את זה, זה די מתנשא ומנותק. אבל לא מצפה מאנשים כאן להבין, כי מי שלא בא מהרקע הזה לעולם לא יבין.

[Night Driver]

יש רצון ויש יכולת.

כשאין לך אוכל אתה לא קונה אייפון במשכורת חודשית ואם קנית אל תבוא אליי שאתן לך אוכל.

 

כל אחד ללא יוצא מן הכלל רוצה משהו שידו אינה משגת. אצל העני זה אייפון לילד ואצל האופנובנק זו היתה וילה מפוארת. צריך ללמוד לחיות עם ההכרה שלא יהיה לנו כל מה שאנחנו רוצים ולקוות שיהיה לנו כל מה שאנחנו צריכים.

[me5000]

יש רצון ויש יכולת.

כשאין לך אוכל אתה לא קונה אייפון במשכורת חודשית ואם קנית אל תבוא אליי שאתן לך אוכל.

 

כל אחד ללא יוצא מן הכלל רוצה משהו שידו אינה משגת. אצל העני זה אייפון לילד ואצל האופנובנק זו היתה וילה מפוארת. צריך ללמוד לחיות עם ההכרה שלא יהיה לנו כל מה שאנחנו רוצים ולקוות שיהיה לנו כל מה שאנחנו צריכים.

 

הסברתי למה זה לא נכון בכלל, אבל לא יכול לגרום לך להבין בגלל אז לא מנסה אפילו.

רק מי שבא מהרקע הזה יבין.

[sperial]

תראה, אף פעם לא הייתי בעשירונים הנמוכים. אבל בהחלט היו שנים קשות, שבהן התקשיתי לעמוד בעומס הכלכלי של גידול המשפחה עלכל הנובע מכך בצרכי דיור, מזון, בגדים וכו'. אז לא היתה לי שום בעיה למכור מכונית בת שנתיים ולקנות במומה אחת בת 8. ובשלבים מסויימים בחיים לרדת משתי מכוניות במשפחה לאחת למשך מספר שנים, ולבזבז את זמני בתחב"צ. ודרך אגב, אשתי הגיעה ממשפחה של "מעמד העובדים" - אביה היה פועל ייצור ואמה סייעת לגננת - ומעולם לא חשה שחסר לה משהו. למה: כיון שההורים - ובעקבותיה גם היא - למדו לתעדף. וכנראה שהחברה הישראלית של שנות ה-60 גם לא סגדה לרכוש ולא כל אחד היה חייב להשוויץ עם משהו נוצץ. גם להורים שלי היו שנים קשות, הייתי צעיר מכדי לזכור, אבל כנראה שהחינוך שקיבלתי הושפע מכך מאד.

 

אדם צריך להכיר ביכולותיו, וזה כולל את היכולות הכלכליות. לא צריך לקפוץ מעל הפופיק. וכשרעבים לא קונים אייפון, אלא את הטלפון המינימלי שיאפשר תקשורת. הזכרתי כבר את החיילת שהתעקשה על איזה גאלאקסי יקר שנגנב תוך פחות מחודש - וזה במשפחה שחיה מביטוח לאומי.

עריכה אחרונה ב-1 לפברואר, 2019 על ידי sperial

[pooh-bear]

תגובה די מנותקת.

קח משפחה עניה ממוצעת, כביכול היא צריכה להשקיע הכל רק באוכל והישרדות.

אבל המשפחה עשתה הכל וחסכה כך גרוש כדי לקנות לילד את האייפון.

אבל חשבת על אותו ילד מסכן שהדבר שהוא הכי רצה בעולם זה אייפון כדי שיוכל להיות "מקובל" ושהחברים לא יצחקו עליו, אתה בכלל מבין כמה משמעות ואושר ושמחה זה נותן לאותו ילד עני ומסכן?

לבקר עניים על עצם רצונם בדבר שיש כמעט לכל אחד, והרצון הזה ברור, וגם להם יש זכות שיהיה להם דבר או שניים שהוא לא נטו הישרדות.... אז לבקר את זה, זה די מתנשא ומנותק. אבל לא מצפה מאנשים כאן להבין, כי מי שלא בא מהרקע הזה לעולם לא יבין.

לא לא לא לא לא!!!!!

אתה כל כך טועה, שזה פשוט עצוב.

 

מעבר להוצאה המיותרת, קניה כזו בעצם ממחישה לילד את כל מה שרקוב בחברה הצרכנית: שכדי להיות מאושר הוא צריך להוציא כסף שאין לו על סמל סטטוס, שהוא אף פעם לא יהיה מאושר כי אחרי שהוא ישיג סמל סטטוס אחד, הוא יתפנה לרדוף אחרי סמל הסטטוס הבא, וכל זה במקום ללמד אותו כמה הרבה כבר יש לו (וכן, גם טלפון ב-500₪ זה מכשיר שלפני עשור היה נחשב טכנולוגיה חייזרית), כמה הרבה אפשר לעשות עם מה שיש, ואיך להיות (כמה שיותר) מאושר עם מה שיש לך ולקנות מה שאתה צריך, לא מה שאחרים קונים.

 

כשאתה תולה את האושר שלך ברכישה הבאה, אתה גם לעולם לא תהיה מאושר (כי תמיד תהיה הרכישה הבאה-באה), וגם תהיה עסוק כל החיים בלקנות דברים שאתה לא צריך בכסף שאין לך כדי להשיג עוד סיפוק רגעי. היחידים שמרוויחים מזה הם היצרנים, שתמיד ימצאו מה למכור לך ואיך לשווק לך את הצורך בדבר הבא. אתה סתם עכבר שרץ על הגלגל כדי לייצר קצת אנרגיה להאכיל את מפלצת הצרכנת הזו.

 

זה באמת לא משנה אם אתה מגיע בפיקנטו חדשה או משומשת, בשתיהן תגיע לאותו מקום. וגם ההודעות שלך בפורום יראו בדיוק אותו דבר אם יכתבו מאייפון חדש או מטלפון סיני פשוט. אתה רק עסוק בלהיות עבד למפלצת, לא באמת משפר את מצבך בשום דבר.

 

אתה חייב דחוף לקרוא קצת "הסולידית".

 

הסברתי למה זה לא נכון בכלל, אבל לא יכול לגרום לך להבין בגלל אז לא מנסה אפילו.

רק מי שבא מהרקע הזה יבין.

מציע לך להפסיק גם את זה, אתה לא יודע מי הגיע מאיפה ולאן.

[GABIUBOGI]

ההורים שלי לצערי למרות גילם המופלג עשו טעות וקפצו מעל הפופיק, בגדול למען מטרות טובות אבל עדיין הכניסו אותנו לבוץ.

בטווח של 5 שנים קנו לי רכב במזומן, לעצמם רכב במזומן, דירה נוספת, נסיעות בלתי סופיות לחו''ל, עסק עצמאי שיורד בלי לשים לב.

הצלחנו להתייצב אך ורק בגלל שנכנסתי לקבע וכל הכסף שלי במשך כמעט שנה (משכורות וחסכונות) סתם את החורים שנוצרו, אבא שלי התחיל לעבוד כקב''ט במפעל ואמא שלי מייצבת את העסק שלה עד למכירה.

צריך ליפול כדי לדעת להתנהל גם אם כל החיים הם היו תותחים בהתנהלות פתאום עלה להם השתן לראש.

 

בזמן הזה עוד רציתי להעיז ולקנות רכב חדש, לא משהו רציני- 208 חדשה באיזה 80 אלף שקל.

למזלי ירדתי מהרעיון כי לשלם עכשיו עוד כל חודש על רכב חדש היה חונק אותי.

במקום קניתי רכב משומש בחצי מהתקציב שרציתי במקור, מבסוט ממנו ונוסע עד שאוכל לקנות משהו אחר.

 

Sent from my ONEPLUS A5010 using Tapatalk

[me5000]

ההסברים המלומדים שלכם ממש לא מעניינים את אותו ילד שבוכה כל יום מחדש בלילה כי אין לי את המכשיר שיש לכל החברים שלו. וזה לא בגלל שהוא חומרני, אלא כי הוא ילד ומה לעשות כשילד מקובל ולא צוחקים עליו בגלל הפלאפון המיושן והדפוק שלו זה עושה אותו מאושר כי החברים שלו הם כל עולמו בגיל הזה.

אז להטיף מוסר זה יפה מאוד, אבל שוב זה מאוד מנותק מהמציאות וגם מהאנושיות אם יורשה לי להוסיף.

אבל שוב רק מי שבא מהרקע הזה יבין על מה אני מדבר. ומי שבא מהרקע הזה ועדיין לא מבין על מה אני מדבר, אז חבל על האנרגיות שלי.

[pooh-bear]

אבל זה בדיוק התפקיד של ההורים: לתווך את המציאות לילד הזה, ללמד אותו להתמודד עם תסכולים, ולהראות לו שהאושר שלו לא תלוי רק בסמל הסטטוס הבא שהוא לא יכול להרשות לעצמו.

 

הורה שלא עושה את זה, מייצר את הדור הבא של העניים - אנשים שמוציאים הרבה יותר ממה שיש להם על דברים שהם לא צריכים, בין אם ע"ח דברים שהם כן צריכים או ע"ח משכון העתיד שלהם.

[farkash7]

ההסברים המלומדים שלכם ממש לא מעניינים את אותו ילד שבוכה כל יום מחדש בלילה כי אין לי את המכשיר שיש לכל החברים שלו. וזה לא בגלל שהוא חומרני, אלא כי הוא ילד ומה לעשות כשילד מקובל ולא צוחקים עליו בגלל הפלאפון המיושן והדפוק שלו זה עושה אותו מאושר כי החברים שלו הם כל עולמו בגיל הזה.

אז להטיף מוסר זה יפה מאוד, אבל שוב זה מאוד מנותק מהמציאות וגם מהאנושיות אם יורשה לי להוסיף.

אבל שוב רק מי שבא מהרקע הזה יבין על מה אני מדבר. ומי שבא מהרקע הזה ועדיין לא מבין על מה אני מדבר, אז חבל על האנרגיות שלי.

 

שיבכה, שיחנק לא קונה לו אייפון. אם הדבר ביחיד שההורים מצליחים לעשות כדי לגרום לילד שלהם להרגיש טוב זה להוציא עליו 4000 שקל זו בעיה שלהם. לא חסר שם טלפון חסר משהו אחר.

אתה גם קצת מגזים. אפשר לקנות לו היום חללית סינית ב600 שקל שתהיה סופר מרשימה (גם אותה לא הייתי קונה כי ילד לא צריך טלפון בטח לא בבית הספר), ואם הם רוצים להשתגע כי הם ממש משוגעים, יכולים לקנות לו סיני שהוא האנטרפרייז במונחים של פלאפונים ב1200-1300 שקל. למה לקנות אייפון ב3500 שקל?!?

 

לפני שלוש שנים נאלצתי ל״הוציא הון״ על אייפון, קניתי אייפון SE, גם אותו קניתי יד 2 כמו חדש כי חבל על הכסף וזה הטלפון הכי יקר שקניתי בחיים וכאב לי על הכסף, אבל רציתי טלפון קטן וכל הסינים/אנדרואידים הפכו למפלצות אז קניתי. תאמין לי שאם היה סיני קטן ב600 הייתי קונה.

עריכה אחרונה ב-1 לפברואר, 2019 על ידי farkash7

[SlowRide]

ההסברים המלומדים שלכם ממש לא מעניינים את אותו ילד שבוכה כל יום מחדש בלילה כי אין לי את המכשיר שיש לכל החברים שלו. וזה לא בגלל שהוא חומרני, אלא כי הוא ילד ומה לעשות כשילד מקובל ולא צוחקים עליו בגלל הפלאפון המיושן והדפוק שלו זה עושה אותו מאושר כי החברים שלו הם כל עולמו בגיל הזה.

אז להטיף מוסר זה יפה מאוד, אבל שוב זה מאוד מנותק מהמציאות וגם מהאנושיות אם יורשה לי להוסיף.

אבל שוב רק מי שבא מהרקע הזה יבין על מה אני מדבר. ומי שבא מהרקע הזה ועדיין לא מבין על מה אני מדבר, אז חבל על האנרגיות שלי.

אם הילד לא ילמד דחיית סיפוקים, החיים שלו כמבוגר יהיו קשים יותר.