שאלת תם: איך כ"כ הרבה אנשים קונים רכב חדש?

[yonisi]

הגזמת לגמריי עם המדד בחישוב הראשון

 

אולי זה באמת נכון לשנות ה 80, אבל אנחנו כבר מזמן לא שם וזה בכל מקרה לא מדד לשום דבר שפוי שאפשר ללמוד עליו משהו חוץ מלדיון ספציפי על מחירי שנות ה 80.

[itamarg]

תסתכל בויקיפדיה ותראה שלא.

אני אפילו הייתי עדין.

אני אומר לך אתה קנית בזמן טוב כי גם הדירות היו זולות וגם הריבית והמדד סבירים.

[Night Driver]

שטויות.

ההורים קנו בית כשהיו צריכים להביא 10% ממחיר הדירה כדי לקחת משכנתא וגם את ה10% האלו היו לוקחים כהלוואה.

 

היום אתה צריך להביא 30 (או 35?) % הון עצמי כדי לקחת משכנתא ואסור שהכסף הזה יבוא מהלוואות גישור.

 

אז עם כל הכבוד לכך שרמת איכות החיים ורמת הפינוק עלתה מאוד- עדיין נקודת הפתיחה למי שמעוניין לא להתפנק שונה עשרות מונים ממה שהיה לפני דור.

 

אם במקום רכב של 100K וכל מה שהוצאת רק על רכב לפני הרכב של ה 100K היית חוסך, מוותר על כבלים, אינטרנט וסלולארי ואוכל בבית היה לך היום 250K שהם יותר מ 30% מהדירה כמו שההורים שלנו קנו.

 

הפעם הראשונה שההורים שלי היו בחו"ל היתה כשאני הייתי בן 27 ומלון ראיתי מבפנים רק בגיל 21. תחייה ככה ותהיה לך לא רק דירה אלא וילה.

[lanosforce]

מה שאני יודע ויכול לאמר על שוק הדיור - זוועה! החל מ2008

 

אבל גם לפני זה לא היה קל רק שגם לא היה פי 2 יותר קשה להגיע לדירה.

 

אם ההורים שלי קנו ב85 דירת 4 חדרים 85 מטרים בחולון ב75 אלף דולר שאז עוד דולר היה שווה 3 שקלים (היום זה כבר לא רחוק מכך אבל הגיע לתקופת שיא שהיה שווה גם למעלה מחמישה שקלים) - אם ניקח בחשבון את גודל המשכורות שלהם אז - לא היה להם קל.

 

אשתי ואני קנינו את הדירה הראשונה שלנו - 4 חדרים 80 מטרים בראש העין בשנת 2008 ב716 אלף שקלים - מכרנו אותה לפני שנתיים ב1.48 מיליון! רחמיי לזוג הצעיר שרכש אותה מאיתנו מצד אחד ומצד שני - הם הצליחו להגיע לדירה.

 

עכשיו - אם לא היינו קונים את הדירה הזו אז ב2008 - היום כנראה אפילו לא הייתי חולם על דירת החלומות ששדרגנו אליה.

 

אבל אני גם יכול לאמר שרוב הוצאות המיחייה ורוב מוצרי הצריכה נהיו זולים יותר, זמינים יותר.

 

דיור יקר - מאוד יקר - אם פעם היינו צריכים 150 משכורות בממוצע לרכוש נכס היום זה 300! ואם אתם מכירים את חבר הפורום ORYO - לפני שעזב לחו"ל היתה לו יוזמה פרטית שלו שנקראת 150paychecks יכול להיות שעשיתי שם איזו טעות אבל זה מגיע משם בעקרון...

 

האוכל יקר (אבל טוב) וגם הדלק יקר.

 

אבל באמת כל השאר - מוצרי חשמל, רכב, ביגוד, ריהוט - אפשר למצוא הכל בזול ולמי שבאמת צריך הרבה מהדברים האלה אפשר אפילו למצוא חינם כי יש כל כך הרבה מזה שלמוצרים יד2 אין כמעט ערך ובקלות אפשר למצוא אנשים שפשוט מוסרים דברים בחינם או במחירים מאוד סימליים.

אז ככה שהחיים חוץ מדיור נהיים זולים יותר.

 

טלוויזיה 55 אינטש שרואים בה נהדר אפשר לקנות היום חדשה לגמרי בסופר ב1500 שקלים

מזגן לחדר ב2K כולל התקנה ואף פחות מכך

אפשר למצוא רכבים במצב נהדר היום - ממש כמו חדשים כבר במחירים באזור ה40K שקלים

יש היום אנרגיות חליפיות - רכבים היברידים, שיטות לניצול מחדש של מים אפורים, מוצרי חשמל חסכוניים, מערכות סולריות - מי שממש רוצה יכול.

 

ניסיתי למכור שידת החתלה שעלתה חדשה 2000 שקלים - בסוף אמרתי הראשון שבא ולוקח אותה ב200 זוכה - וגם אז לקחו שבועיים עד שהגיע מישהו שלקח אותה.

 

יש בעיות - יש בעיות קשות. זו עדיין מדינה צעירה אם לוקחים את זה בחשבון

 

פיקוח על עלות לשכירת דירה

תחבורה ציבורית מוסדרת ומונגשת

הכרה ביותר ויותר מוצרים כמוצרי צריכה בסיסיים

 

לא קל לחיות כאן זה בטוח - ועדיין.

[SlowRide]

דווקא סלולרי ואינטרנט זה גרושים היום.

בילויים וקניות זה מה שמקפיץ את עלות המחייה.

[Night Driver]

מה שאני יודע ויכול לאמר על שוק הדיור - זוועה! החל מ2008

 

אבל גם לפני זה לא היה קל רק שגם לא היה פי 2 יותר קשה להגיע לדירה.

 

אם ההורים שלי קנו ב85 דירת 4 חדרים 85 מטרים בחולון ב75 אלף דולר שאז עוד דולר היה שווה 3 שקלים (היום זה כבר לא רחוק מכך אבל הגיע לתקופת שיא שהיה שווה גם למעלה מחמישה שקלים) - אם ניקח בחשבון את גודל המשכורות שלהם אז - לא היה להם קל.

 

אשתי ואני קנינו את הדירה הראשונה שלנו - 4 חדרים 80 מטרים בראש העין בשנת 2008 ב716 אלף שקלים - מכרנו אותה לפני שנתיים ב1.48 מיליון! רחמיי לזוג הצעיר שרכש אותה מאיתנו מצד אחד ומצד שני - הם הצליחו להגיע לדירה.

 

עכשיו - אם לא היינו קונים את הדירה הזו אז ב2008 - היום כנראה אפילו לא הייתי חולם על דירת החלומות ששדרגנו אליה.

 

אבל אני גם יכול לאמר שרוב הוצאות המיחייה ורוב מוצרי הצריכה נהיו זולים יותר, זמינים יותר.

 

דיור יקר - מאוד יקר - אם פעם היינו צריכים 150 משכורות בממוצע לרכוש נכס היום זה 300! ואם אתם מכירים את חבר הפורום ORYO - לפני שעזב לחו"ל היתה לו יוזמה פרטית שלו שנקראת 150paychecks יכול להיות שעשיתי שם איזו טעות אבל זה מגיע משם בעקרון...

 

האוכל יקר (אבל טוב) וגם הדלק יקר.

 

אבל באמת כל השאר - מוצרי חשמל, רכב, ביגוד, ריהוט - אפשר למצוא הכל בזול ולמי שבאמת צריך הרבה מהדברים האלה אפשר אפילו למצוא חינם כי יש כל כך הרבה מזה שלמוצרים יד2 אין כמעט ערך ובקלות אפשר למצוא אנשים שפשוט מוסרים דברים בחינם או במחירים מאוד סימליים.

אז ככה שהחיים חוץ מדיור נהיים זולים יותר.

 

טלוויזיה 55 אינטש שרואים בה נהדר אפשר לקנות היום חדשה לגמרי בסופר ב1500 שקלים

מזגן לחדר ב2K כולל התקנה ואף פחות מכך

אפשר למצוא רכבים במצב נהדר היום - ממש כמו חדשים כבר במחירים באזור ה40K שקלים

יש היום אנרגיות חליפיות - רכבים היברידים, שיטות לניצול מחדש של מים אפורים, מוצרי חשמל חסכוניים, מערכות סולריות - מי שממש רוצה יכול.

 

ניסיתי למכור שידת החתלה שעלתה חדשה 2000 שקלים - בסוף אמרתי הראשון שבא ולוקח אותה ב200 זוכה - וגם אז לקחו שבועיים עד שהגיע מישהו שלקח אותה.

 

יש בעיות - יש בעיות קשות. זו עדיין מדינה צעירה אם לוקחים את זה בחשבון

 

פיקוח על עלות לשכירת דירה

תחבורה ציבורית מוסדרת ומונגשת

הכרה ביותר ויותר מוצרים כמוצרי צריכה בסיסיים

 

לא קל לחיות כאן זה בטוח - ועדיין.

 

כשאני קניתי את הדירה שלי על משכנתא של 423K שילמתי החזר של 3300 לחודש ל 25 שנים (שנת 98). היום על משכנתא של 850K אני אשלם ריאלית הרבה פחות.

 

אז קקניתי דירה במימון של 85% והיום זה בלתי אפשרי אבל היום הכסף הרבה יותר זול.

[ברווז]

 

תחשוב על:

דירת 3 חדרים בבניין בן 35. דאצ'יה סנדרו. יוון.

 

מצחיק שאתה אומר את זה. דאצ'יה אין לי, אבל יש לאנסר בת 11 שאני כבר רוצה להחליף אבל לא יכול להרשות לעצמי משהו אמין (לא מוכן להתפשר פה). ורק לפני חצי שנה קניתי דירה כזו בדיוק. רק שהבניין יותר בן 45. וגם זה בקושי רב , ועם הרבה מאד עזרה. אה, חו"ל? לא, זה בסדר. תודה. הייתי ב-2016, לפני זה ב-2011. פראג ויוון, בהתאמה. שניהם יעדים זולים.

אני מהנדס, עובד בהייטק ומרוויח לא רע.

אני הדיוט, עובד בלוגיסטיקה ומרוויח דרעק.

זה מה יש.

איך ל"כולם" יש מכונית חדשה? הם קנו אותה מאיזו סינית, בשם לי סינג. זו התשובה הקצרה.

התשובה הנכונה? פות"ש יקר, אל תביט "מסביב".

הדשא של השכנים תמיד ירוק יותר, אבל אין לך מושג מה הם שמים בדשן.

תסתכל רק על עצמך ואיך אתה מגיע לאיפה שאתה רוצה להיות, ולא איפה ש"כולם" נמצאים.

[Fitch]

ברווז, אתה רק מחזק את אלו שאומרים "אם רוצים, יכולים" לאור

אני הדיוט, עובד בלוגיסטיקה ומרוויח דרעק.

[dj_dani]

התשובה לשאלה של פותח השרשור נמצאת כאן

https://cars.walla.co.il/item/3211714

[farkash7]

מצחיק שאתה אומר את זה. דאצ'יה אין לי, אבל יש לאנסר בת 11 שאני כבר רוצה להחליף אבל לא יכול להרשות לעצמי משהו אמין (לא מוכן להתפשר פה). ורק לפני חצי שנה קניתי דירה כזו בדיוק. רק שהבניין יותר בן 45. וגם זה בקושי רב , ועם הרבה מאד עזרה. אה, חו"ל? לא, זה בסדר. תודה. הייתי ב-2016, לפני זה ב-2011. פראג ויוון, בהתאמה. שניהם יעדים זולים.

 

אני הדיוט, עובד בלוגיסטיקה ומרוויח דרעק.

זה מה יש.

איך ל"כולם" יש מכונית חדשה? הם קנו אותה מאיזו סינית, בשם לי סינג. זו התשובה הקצרה.

התשובה הנכונה? פות"ש יקר, אל תביט "מסביב".

הדשא של השכנים תמיד ירוק יותר, אבל אין לך מושג מה הם שמים בדשן.

תסתכל רק על עצמך ואיך אתה מגיע לאיפה שאתה רוצה להיות, ולא איפה ש"כולם" נמצאים.

 

מקור מאיר אריאל, תעתיק מכאן. אני נוקט באסטרטגיה של מאיר. מצהיב את הדשא.

 

"אתם בטח יודעים שלכל חבר בקיבוץ יש פיסת דשא ליד הבית. ואתם ודאי גם מכירים את הפתגם: "הדשא של השכן ירוק יותר". אני הייתי מקפיד על זה. שהדשא של השכן שליתמיד יהיה ירוק יותר. שלא יידמה לי שאני שואף למשהו שיש לשכן שלי, שאני נורא רוצה. לא!הדשא של השכן שלי ירוק יותר. נקודה. מה הייתי עושה? הייתי מצהיב את הדשא שלי. ליתר בטחון. כך הייתי יוצר את האפקט המדהים. הייתי מצמיא את הדשא שלי. כך הדשא שלי נהיה ירקרק ושרוע. והדשא שלי השכן שלי, מה זה ירוק? שחור! היה משקה אותו, מדשן אותו, עושה לו ציפורניים. כל עשב היה אצלו עומד דום מתוח, שפיץ דוקר את הכחלחלה...ואצלי? גרסה רפויה, מה שהיית אומר באנגלית soft version. ירקרק ושרוע...

 

אבל מה? אני הייתי יוצא מהבית לעת ערב. מסתכל על הדשא שלי, מסתכל על הדשא של השכן שלי - והייתי מבסוט! הדשא של השכן שלי ירוק יותר. אני - בסדר. לפחות כלל אחד בחיים אני מחזיק אחד לאחד.

 

כך עוברים עליי יומיים-שלושה של הרגשת בסדר. בינתיים הדשא שלי זוחל מירקרק לצהבהב, מצהבהב לצהוב ומצהוב לחום. וזה מתחיל לעצבן את השכן, בני חבר מסור מהשורה. שאם יש ספק מי פה חקלאי טוב יותר, אז אין ספק, בני חקלאי יותר טוב. הוא, הדשא שלו ירוק יותר. אבל דשא חום זה באמת כבר פצע ללחיים של הקיבוץ.

 

וכך בא לי יום אחד בני ואומר לי: "מאיר, תראה איך הדשא שלך נראה. לא צבע, לא צורה, זרוק עליו טיפה מים, גרגר דשן כימי ותראה איך הוא תופס צבע". הוא התכוון להגיד לי כשהוא צובט לי בלחיים. אני מעיף לו את הידיים מהלחיים האפרסק שלי, ואומר לו: "לא בני, אני עושה את זה בכוונה".

 

הוא אומר לי : "מה, אתה רוצה להגיד לי שאתה חוסך במים?".

 

אני אומר לו: "בני! אני חוסך במים? אני מזל דגים, בני! אני לא נרדם בלי קלטת עם פיכפוך מים חיים וזורמים מלבנון...לא, אני רק מקפיד שהדשא של השכן שלי יהיה ירוק יותר".

 

ואז אני רואה את הבארות השחורות של הזעם באישונים שלו מתפרצות החוצה, שוטפות אותי בשתיקה, אבל בזעם. אני יודע למה הוא כעס עליי. למה אני הייתי בכלל הזה אחד לאחד. הדשא של השכן שלי - ירוק יותר. אבל בני, חבר מסור מהשורה, העפתי מהכלל הזה. כי הדשא של השכן של בני תמיד צהוב יותר עד חום. וכך מוצא את עצמו בני, חבר מסור מהשורה, מחוץ לכלל. לא משנה, כלל כלשהו. והוא עוד מתעב חריגים..."

[lanosforce]

כשאני קניתי את הדירה שלי על משכנתא של 423K שילמתי החזר של 3300 לחודש ל 25 שנים (שנת 98). היום על משכנתא של 850K אני אשלם ריאלית הרבה פחות.

 

אז קקניתי דירה במימון של 85% והיום זה בלתי אפשרי אבל היום הכסף הרבה יותר זול.

 

היבט כלכלי מאוד מסוכן ורשלני לא?

 

המשכנתא זו הלוואה זולה - לזה התכוונת באמת.

 

אם אתה מקבל אישור למשכנתא אז כבר קיבלת באמת הלוואה "זולה" מאוד.

 

אבל - מה תעשה עם בעוד כמה שנים דווקא המציאות בארץ תהיה כזו שתוריד את מחירי הדיור ועל ה850K משכנתא שאתה לקחת יעלו לך את הריבית ואתה תמצא את עצמך במצב של אי יכולת להחזיר אותה? (אני לקחתי שליש בפריים, שליש משתנה ושליש קבועה כאשר את הקבועה - זו האחת שאני דווקא משאיר כי היא יציבה ואני יכול לתכנן את הכלכלה שלי לפיה).

 

ומה עושה זוג שאין לו את ההון הראשוני העצום שהם צריכים בכדי להוריד מקדמה לדירה? - לך תגיד להם ש600 אלף שקלים זה כסף זול אם הם צריכים להביא 40% מאיזה 1.4 או 1.6 מיליון.

 

 

מצד שני גם הנוער היום באמת מפונק - את המיצובישי לנסר 2010 שלי מכרתי לחבר מהעבודה - כן כן, הייטקיסט, מרוויח טוב והכל אבל צעיר שמנסה להגיע לדירה ועוד רגע הופך להורה ואין שום עזרה מההורים.

 

אמרתי לו - תבדוק מה המחירון - תוריד 50 אחוז זה שלך אחי! ואני באמת אוהב אותו כמו אח.

 

קיבל רכב מדוגם מכאנית ב12 אלף שקלים! אוטומטי, משפחתי אפילו עם מערכת סטריאו DVD עם מסכי משענות ראש.

 

לעומת זאת מישהו מהמשפחה - "ילד" בן 27 שעדיין גר עם ההורים ולא מוצא את עצמו - לא הוא ולא האבא שלו רצו לקחת את הרכב בגלל שהיה להם ניסיון רע עם הדגם 1.8 שלו ושהרכב דורש פחחות וצבע - אני במקום האבא והילד הזה שרק יכול לחלום על המשכורת של החבר מהעבודה - הייתי חוטף את זה.

 

לך תבין אנשים.

[Night Driver]

לא המלצתי לקחת כזו משכנתא לאף אחד. אני לקחתי בזמנו את מה שלקחתי בריבית קבועה כדי למנוע הפתעות (תוך ידיעה ברורה שיש סיכוי טוב שאשלם יותר) וסגרתי אותה הרבה יותר מוקדם מתאריך הסיום שלה (אני כבר 12 שנים בלי משכנתא והייתי אמור לסיים אותה עוד 4 שנים).

 

בכל הלוואה ולא משנה מה המטרה מה שחשוב זה יכולת ההחזר גם אם קורה משהו לא צפוי. אם גם אתהנ וגם אשתך מביאים הביתה 30K נטו כל אחד אין בעיה להתחייב על 10K לחודש כי גם במקרה של קטסטרופה תוכלו לעמוד בזה אבל אם כל אחד מביא 5K להתחייב גם על 1500 שקל זה סיכון אדיר.

[sperial]

בואו נתחיל מ-1990 - השנה בה התחתנתי.

 

בזכות גישה דומה שלי ושל אשתי (תבינו, זה היה הרבה שנים לפני שנפגשנו) יכולנו להתקדם די מהר: כבר כסטודנטים שנינו עבדנו הרבה משמרות לילה, שנינו חסכנו לפחות 80% ממה שהרווחנו, וכאשר סיימנו את הלימודים והתחלנו לעבוד בהיקף מלא לא הפחתנו את החסכונות. ועדיין 20 השנים הראשונות להקמת המשפחה לוו קשיים כלכליים לא קטנים - למשל, משך מספר שנים, ויתרנו על הרכב השני והתבססנו על הקפצות אין סופיות ועל תחב"צ. או ש"שיחקנו" עם תאריכי חיוב כרטיסי האשראי כדי לשלם כמה שפחות ריבית אוברדראפט.

 

לגבי משכנתא. לידיעתכם - הרבית על משכנתת הזכאים ב-1990 היתה 6.2% (אולי הבנקאי שבינינו יחטט וימצא מקור יותר מוסמך מזכרון שלי) וכמובן צמודת מדד. הצמדה שערכה 18% בשנה, בהמשך ירדה לסביבות 8-10% בשנה, והפכה לנמוכה מאד ב-1999, שזה מה שרובכם מכירים.

 

אבל, להשוות את הוצאות המחיה של 1990 לאלה של 2019 זו משימה בלתי אפשרית. לדוגמא - סעיף התקשורת כלל רק טלפון בזק. נכון, כבר היתה "פלאפון" (מכשיר סלולרי עלה איזה 10,000 ש"ח של אותם ימים ועלות השימוש הגיעה למאות ש"ח לחודש), ושנתיים יותר מאוחר כבר נפרשו כבלים של מת"ב, אבל ב-1990 זה היה טלפון קוי בלבד. נכון שמוצרים רבים שהיו יקרים מאד באותם ימצים הוזלו מאד (למשל מוצרי אלקטרוניקה), אבלף מצד שני, אורך החיים שלהם היה הרבה יותר ארוך. ולא הכרנו את המונח planned obsolescence.

 

לגבי דיור - מחירי הדירות ננקבו בדולרים, ודומני שהמחיר הנקוב הממוצע, במונחי משכורת ממוצעת היה נמוך בהרבה מאשר כיום. אבל, מצד שני, הריבית הרצחנית על המשכנתא די קיזזה את ההפרש. אין לי הכלים כדי לחשב את מחיר הדירה כולל עלויות המשכנתא אז והיום, אבל ברי לי כי מדובר בהפרש הרבה יותר קטן מאשר מחיר המחירון, ואני לא יודע לטובת מי (כמובן שמי שקנה דירה ללא הלואות או עם הלואות קטנות נהנה אז מיתרון בהשואה למקבילו העכשווי). איתמר הדגים זאת היטב.

 

וגם הפוסט של באגירה ושל לאנוס חשובים מאד: אבדן סדרי עדיפות. אני חושב על מישהי שמקושרת בעקיפין למשפחה, שקנתה לבתה את הסלולרי האנדרואידי היקר ביותר לכבוד גיוסה. כמובן שהטלפון נעלם לפני סוף הטירונות. מה עשתה? קנתה טלפון יוקרתי נוסף. לדעתי שני המכשירים האלה חיסלו לה משכורת חודשית. למה? בגלל חוסר מחשבה. החיילת היתה יכולה להסתפק באיזה סיניפון ב-600 ש"ח שאף אחד לא היה טורח לגנוב. אבל למשפחה הזו, מעשירון די נמוך, זה לא מספיק טוב.

[itamarg]

הסברת מעולה.

אני לא אשכח שחבר טוב ז"ל סיפר לי שאשתו מורה ויש לה בכיתה ילד ממשפחת מצוקה שאין להם אשכרה מה לאכול. אבל לילד יש אייפון חדש...

[Nemesis]

הטענה כי מחירי הדיור בשנות ה-80-90 היו נמוכים אך המדד הגבוה והריבית הגבוהה הביאו לתשלום כולל שלא רחוק מהמחיר היום לא מחזיקה מים.

1. ההון העצמי הדרוש היה קטן בהרבה ונתן להרבה אנשים את האפשרות להכנס למעגל בעלי הדירות. אני מכיר כמה וכמה אנשים בעלי משכורות ממוצעות ומטה שרכשו דירה בשנים האלו, אך לא היו מצליחים היום דירה במיקומים שרכשו כתוצאה מההון העצמי הגבוה הנדרש.

 

2. אמנם המדד היה גבוה למדי באותן שנים, אך בסופו של דבר גם המשכורות הממוצעות עלו בערך או אפילו יותר מאשר עליית המדד. לפיכך החזר המשכנתא שמר על ערכו ביחס לשכר.