הלוויתן הכסוף - סיכום שלוש שנים עם סיטרואן C5 2007

[pooh-bear]

טוב, הגיע הזמן לסכם, ולהגיד שלום.

 

ביום שישי (22.12.17) הרכב נמכר. הוא פורסם ברביעי בערב ביד2, בחמישי בבוקר התקשרו שני אנשים. אחד היה נשמע רציני, השני קשקשן. בערב דיברתי עם הקונה הרציני, סיכמנו על סכום, שלחתי לו את כל ההיסטוריה הידועה, הוא הגיע בשישי בבוקר, שילם במזומן, לא רצה לראות או לבדוק כלום ונסע מאושר אל האופק.

 

עכשיו לשאלה המעניינת, כמה באמת עולה להחזיק c5 מזדקנת?

 

נתחיל בירידת ערך. הרכב נקנה ב-30,000 ש"ח, נמכר ב-5,800 ש"ח אחרי 4 שנים ו-3 חודשים (ו-4 ימים, אבל אני לא אהיה קטנוני). סה"כ 24,200 ש"ח ירידת ערך, 474.5 ש"ח לחודש, 5694.11 ש"ח לשנה. באחוזים זה קטסטרופה, בשקלים זה סביר.

 

נמשיך לטיפולים. סה"כ במהלך כל התקופה שילמתי 23,126.88 ש"ח. לזה צריך להוסיף שני סטים של מגבים (כ-250 ש"ח).

 

חילקתי את הסכום לטיפולים שוטפים ותקלות. בטיפולים שוטפים כללתי מה שהיה מוחלף בכל רכב (טיפולים שנתיים, ברקסים, טיימינג, שמן גיר, פלאגים, שני מצברים ו-6 צמיגים) - סה"כ 10,102.53 ש"ח. בתקלות כללתי את כל השאר (תושבות מנוע, מוט מייצב, פעמיים בולמים לתא מטען, משולשים, מילוי גז למזגן, משאבת דלק, מדחס מזגן, סטרטר, תיקון שתי נזילות מהבולמים, ניקוי ולימוד מצערת, קויל ופלאגים (שלא הוחלפו כחלק מטיפול שוטף) ובית פיוזים חיצוני) - סה"כ 13,024.35 ש"ח.

 

הטסט השנתי נע סביב 1,500 ש"ח למיטב זכרוני - המסמכים כבר אצל הקונה.

 

ביטוח עלה לי כ-2,500 ש"ח לשנה, חובה וצד ג', אבל זה מספר שמאוד שונה לפי המבוטח והיקף הכיסוי.

 

דלק לא ספרתי, נראה לי ממש קטנוני. תצרוכת הדלק נעה בין ליטר לכל 7.5 ק"מ (עירוני, בקיץ עם מזגן קבוע) לליטר ל-11 ק"מ (בין עירוני עם מזגן מדי פעם).

 

בנוסף התקנתי (כלומר, לא אני, יוסי אלפיין, אני רק שילמתי) שתי דיבוריות (השניה הותקנה אחרי שהראשונה סיימה את חייה באופן מעציב בהחלט), שני מטענים (כנ"ל) ומצלמת דרך. העלות של כל זה נעה בין 3,00 ל-3,500 ש"ח, מכיוון שהכל נקנה ברשת אין לי כרגע קבלות מדויקות, איתכם הסליחה.

 

רק כדי לשים דברים בקונטקסט, למרות שזה בטח כבר נאמר לפחות פעם אחת, אפשר היה להוזיל חלק מהעלויות. אפשר היה להזמין חלקים לבד, לטפל (לפחות טיפולים שוטפים) לבד, לבחור צמיגים זולים יותר (או להחליף אותם מאוחר יותר) ובטח עוד כמה רעיונות שלא חשבתי עליהם. המטרות מבחינתי היו חיסכון בזמן (ובכאב ראש) ורמת תחזוקה שאני לא אסבול ממנה, גם אם היא תעלה קצת יותר.

 

אז כן, זה לא הרכב הכי זול לתחזוקה. זה היה ברור מלכתחילה. מצד שני, גם לא ממש מדובר בתחזוקה בלתי אפשרית, אפילו אם לא מחפשים קיצורי דרך. מבחינתי, תשלום של עוד כמה אלפי שקלים בשנה בשביל התמורה שהתקבלה היה סביר לגמרי, אבל אני מבין גם את הצד השני.

[pooh-bear]

ועכשיו לשאלה הפחות מעניינת, איך זה לנהוג ב-c5 מזדקנת?

 

האמת, שהשאלה הנכונה יותר צריכה להיות איך זה לנסוע ב-c5 מזדקנת, ולשאלה הזו יש תשובה ממש פשוטה: אחלה. למרות הגיל, הרכב עדיין נח מאוד, ברמה שלוקח בדיוק שתי דקות ברכב אחר להרגיש את ההבדל, והוא משמעותי. הסיטרואן הזו באמת מעלימה את כל המפגעים הקטנים לגמרי, כאילו הם לא שם. הבעיה היא במפגעים משמעותיים, כמו פסי האטה או בורות ביוב, שגורמים לתזוזה מאוד משמעותית של כל הרכב עד כדי חבטה לא נעימה, אלא אם מאטים למהירויות נמוכות מאוד.

 

מעבר לזה, מדובר ברכב מאוד מרווח. אבל ממש. הדשבורד נמצא רחוק, הכיסאות גדולים ומרווחים, ויש תחושה מאוד אוורירית לכולם. גם תא המטען יכיל בערך כל מה שתזרוק לתוכו, ועדיין ישאר מקום להכל.

 

ואז, יש את העניין של האבזור. נכון שהיום כל סופר מיני משודרגת מאפילה על ה-c5 הזו, ועדיין רשימת האבזור פה ממש לא קצרה, ודי קולעת לנקודות החשובות לטעמי: בקרת שיוט (עם מגביל מהירות), חיישני גשם ואורות, מראות מתקפלות, מראה מרכזית מתכהה, חיישני רוורס מקוריים ושאר פיצ'פקעס שמרחיבים דעתו של אדם (ריפודי קטיפה, תאורה במראות איפור, משענות לידיים מקדימה ומאחורה).

 

חוץ מזה, גם בידוד הרעשים לא רע בכלל. כנראה שלקסוס LS תהיה שקטה יותר, אבל יחסית לרכבים עממיים מדובר ברכב שקט למדי.

 

המנוע מאוד מתאים לאופי הכללי של הרכב. הוא מספק מומנט נאה גם בסיבובים נמוכים (אולי בגלל תזמון שסתומים משתנה), ובנהיגה מתונה ואחראית אפשר לשמור אותו בתחומים שקטים ונעימים. כמובן שבשיפועים משמעותיים או מהירויות תלת ספרתיות נגמר לו קצת האוויר, והוא נאלץ לטפס לתחומי סל"ד שלא הוא ולא אתה הייתם רוצים לבקר בהם, מה שמשאיר את האופציה להאט קצת או לסבול בשקט.

 

הבעיה היא, שלנהוג ברכב הזה זה קצת פחות כיף. הוא גדול, הראות בעייתית (בגלל קורות A רחבות נורא), הגיר לא משתף פעולה עם שום דבר מעבר לנהיגה רגועה וזורמת, וגם אז חובט מדי פעם, וכל פרובוקציה הכי קטנה גורמת לכל העסק להתנדנד קצת מצד לצד. בנוסף, חסר קצת כח לכל דבר שהוא מעבר למנהלתי (כלומר, העסק זז, אבל מסביר לך טוב מאוד שהוא לא מרוצה מכל השטויות האלה).

 

בקיצור, מדובר ברכב מאוד חד ממדי. הוא מבצע נפלא את המשימה לשמה הוא יועד, אבל לא מילימטר מעבר לזה. וזה, וביחד עם התחזוקה הלא טריוויאלית, הרצון להמנע מטיפולים מורכבים יותר עד כדי השבתה של הרכב, הפחד מהרכב האוטונומי הממשמש ובא, וגם איזה משבר גיל 40 קל הובילו אותי לשדרוג (או שנמוך, בתחומים מסוימים) המתחייב (פוקוס אקובוסט, זה כבר די ברור). ועל כך, בפרק הבא.

[נהג מתחיל]

אני מסכים. כשהרכב תקין, הוא עושה את מה שהוא עושה בצורה נפלאה.

 

אין כמוהו להכנס אליו אחרי סעודה דשנה במסעדה מרוחקת ולהתרווח בסלון בעודך נוסע מעדנות הביתה.

 

בהצלחה בהמשך.

[חן פרחי]

תודה על הסיכום.

ה C5 היתה, ללא ספק, הסיטרואן האמיתית האחרונה, לטוב ולרע.

בסה"כ רשימת תקלות והוצאות שגרתית למדי עבור מכונית בגילה, שום דבר קטסטרופלי.

[nimo]

תמיד מתעכב על הרכב הזה כשאני נתקל בו

 

ובכלל, רכבי נישה פחות נפוצים.

 

תודה על הסיכום המפורט.

[TDI]

כתיבה יפה. תודה.

[avargel]

תודה על הסיכום.

ה C5 היתה, ללא ספק, הסיטרואן האמיתית האחרונה, לטוב ולרע.

בסה"כ רשימת תקלות והוצאות שגרתית למדי עבור מכונית בגילה, שום דבר קטסטרופלי.

 

שכחת את הקקטוס!

 

 

פות''ש, יש כבר מחליפה?

 

בזמנו התעניינת בסיטרואן c5 דיזל, מה עם זה?

[pooh-bear]

כן, כמובן, היא אפילו הוזכרה כאן למעלה: פוקוס אקובוסט (1.6, ידנית, 2013). אני עוד מתרגל, כשיהיו תובנות מבטיח לשתף (גם בטיפולים כמובן).

 

ה-c5 דיזל ההיא היתה יקרה מדי (המוכר היה מוכן להתגמש ל-85), קצת צפופה יותר מהקודמת ועם ריפודי עור (או דמוי עור, אליבא דלובינסקי) שפחות אהבתי, למרות שאין ספק שהיא מצויינת בפני עצמה. אחרי שלא קניתי אותה המלצתי למוכר להפסיק לטפל במוסכים מורשים, כך שיצא שהתעניינתי בשלומה וגיליתי שהיו לה כמה טיפולים לא זולים בינתיים (כנראה שבמוסכים המורשים שבהם היא טופלה לא ידעו בדיוק לטפל בה והרכיבו חלקים של c5 רגילה), מה שהופך את אי הרכישה שלה להצלחה אפילו עוד יותר גדולה [emoji3]

[vadim6385]

5 א"ג שלי.

 

למי שלא יודע, הייתה לי קסנטיה כמעט 5 שנים, הגיעה עד 300 אלף ק"מ. נכון שלא בדיוק אותו רכב, אבל אלה התובנות שלי לגבי סיטרואן "אמיתית":

 

אומרים שעדיף להתאבד ולא להחזיק סיטרואן. אף אחד לא יודע לתקן, חלקים יקרים, אי אפשר להשיג.

 

זה לא לגמרי נכון. לתקן אפשר, יש אנשים שיודעים, ואפילו חלקים יש.

 

אבל הרכב עדיין בנוי ככה שעדיף להתאבד, ולקחת איתך את ההזויים שתכננו אותו.

 

לפחות ב-C5 עשו צעד בכיוון המחלקה הפתוחה באברבנאל הצרפתי, והפרידו בין המערכות. בסיטרואנים ישנות יותר, אם מתפוצץ אחד מטריליוני צינורות, הולכים גם מתלים, גם ברקסים וגם הגה. בנוסף, אחרי שהמתלים קורסים, טנק דלק מפלסטיק משתפשף על הרצפה, יחד איתו אגזוז. חור בטנק פלוס ניצוצות משפשוף האגזוז - האוטו מבטיח לך, שתגיד שלום לעולם האכזר בדרך ססגונית ביותר.

[avargel]

וואדים וואדים. אתב מתעלה על עצמך מיום ליום.

[- XM -]

5 א''ג שלי.

 

החזקתי C5 2002 במשך שנה וחצי עד שהלכה בתאונה,

אחלה רכב נוחות שלא קיימת בשום רכב אחר ובגדול כמו שכתב דובי דוב.

 

אצלי לא היתה אף לא תקלה אחת שקשורה למערכות המיוחדות של סיטרואן,

וגם שאר התקלות היו סבירות לרכב בן 14,

יותר מזה, היה לי היסטוריית טיפולים של הרכב מיומו הראשון,

בכל ה 15 שנה שלו הוחלפו במערכת ההידראולית רק פעם אחת חיישן ווסת גובה קידמי ימין (700 ש''ח)

ופעם אחת צינור עודפים (180 ש''ח)

זה סיכום כל התקלות ההידראוליות לאורך כל חיי הרכב,

הרבה יותר זול מהחלפת מיתלים בכל רכב אחר.

גם אני חושב שכשיש לך את גבע או אורן ממש אפשר להסתדר עם הרכב,

והתמורה שהוא נותן בקטע של מרווח איבזור ונוחות אין שני לה למי שמחפש את הדברים האלו ברכב.

[avargel]

כן, כמובן, היא אפילו הוזכרה כאן למעלה: פוקוס אקובוסט (1.6, ידנית, 2013). אני עוד מתרגל, כשיהיו תובנות מבטיח לשתף (גם בטיפולים כמובן).

 

ה-c5 דיזל ההיא היתה יקרה מדי (המוכר היה מוכן להתגמש ל-85), קצת צפופה יותר מהקודמת ועם ריפודי עור (או דמוי עור, אליבא דלובינסקי) שפחות אהבתי, למרות שאין ספק שהיא מצויינת בפני עצמה. אחרי שלא קניתי אותה המלצתי למוכר להפסיק לטפל במוסכים מורשים, כך שיצא שהתעניינתי בשלומה וגיליתי שהיו לה כמה טיפולים לא זולים בינתיים (כנראה שבמוסכים המורשים שבהם היא טופלה לא ידעו בדיוק לטפל בה והרכיבו חלקים של c5 רגילה), מה שהופך את אי הרכישה שלה להצלחה אפילו עוד יותר גדולה [emoji3]

 

תתחדש ותהנה

פה בהחלט לא יהיה חסר לך כח

 

מצאת כבר את הגבע של הפורדים?

 

אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שמכונית רוכשים רק אחרי שמוצאים מכונאי איכותי

 

כך עשיתי עם הפיאט (שמשון), הפולו (רון) הקסארה והקקטוס (גבע)

[pooh-bear]

מסכים לגמרי. כרגע נחתתי בשי-לי, בינתיים מאוד מרוצה. גם כאן, כשיהיו מסקנות חותכות אני כמובן אשתף.

 

לגבי כח, זה לא כזה חותך. הפוקוס חזקה מה-c5, ברור, אבל לא מדובר באיזה טירוף מוחלט. כאמור, אני עדיין לומד.

[pooh-bear]

למי שלא יודע, הייתה לי קסנטיה כמעט 5 שנים, הגיעה עד 300 אלף ק"מ. נכון שלא בדיוק אותו רכב, אבל אלה התובנות שלי לגבי סיטרואן "אמיתית":

 

האמת שגם לי היתה. אפילו ידנית. אצלי היא שרדה קצת יותר משנה, שבמהלכה היא עשתה המון צרות, עד שפשוט התייאשתי ולקחתי בליסינג... פוקוס. צחוק הגורל.

 

אני לא יודע אם הקסנטיה באמת היתה רכב כל כך גרוע, או ששלי היתה לא מוצלחת, אבל היו לה תקלות מוזרות בטירוף. השיא היה כשנשרף משהו בסוויץ' והיא סירבה להיכבות. מזל שהיא היתה ידנית ואפשר היה לשלב להילוך גבוה ולזרוק קלאץ'.

 

אני חושב שבאופן כללי PSA מאוד השתפרו מבחינת אמינות מאז, ובייחוד סיטרואן. ועדיין, אם הייתי מתכנן לקחת רכב ל-300,000 ק"מ, כנראה שהייתי בוחר ברכב אחר (כלומר, לא קסנטיה או c5, ברלינגו או פרטנר בוודאי באות בחשבון).

[vadim6385]

, אם הייתי מתכנן לקחת רכב ל-300,000 ק"מ, כנראה שהייתי בוחר ברכב אחר (כלומר, לא קסנטיה או c5, ברלינגו או פרטנר בוודאי באות בחשבון).

אם הייתי יודע איפה ליפול, הייתי שם מזרון. עכשיו אני יודע, ובתור אוטו ל200 אלף קניתי קורולה.

 

פשוט ככה יצא שהקסנטיה הגיעה אצלי ל300 אלף כמעט, כשהלך לה מנוע.

 

בדיעבד, מפתיע ששרדתי את זה.