630 אלף ש' להולך רגל שנפגע מאופניים בת"א

[Night Driver]

כאן המצב שונה מאשר בתאונה שבה נתבע ביטוח החובה.

 

לפי החוק בנפגעי תאונות דרכים סוגית האשמה לא שייכת לפיצוי. כאן זו לא תאונת דרכים שבה תובעים את ביטוח החובה ולכן נכנס נושא האשמה התורמת.

[אלון ר]

חבר שלי נדרס ע"י טרנזיט על מעבר חצייה, וישאר עם פלטינות ברגליים לכל החיים, וקיבל 40,000.... יפה

[Night Driver]

הפיצוי בגדול הוא אחוזי הנכות כפול השכר כפול מספר שנות עבודה נותר.

 

אני עם אחוזי נכות לא קטנים אבל שלא מונעים ממני לעבוד כמעט כרגיל קיבלתי סכום שסגר לי את המשכנתא, מימן לי שיפוץ יסודי והשאיר מספיק בצד.

[falou]

היה צריך לקבל הרבה יותר. מה זה השטות הזו של אשמה תורמת במקרה הזה?

 

כתוב בכתבה בדיוק למה יש אשמה תורמת, בשפה ברורה שלא קשה להבין אותה.

 

מה שהשופטת קבעה, וזה מאוד מעניין, זה שיש אופי רכיבה שהתשתית הזו איננה מתאימה לו, וזו עיקר הבעיה.

אם מי שהיה פוגע באותו אזרח היה סתם רוכב שרכב להנאתו במהירות סבירה, הוא היה זכאי להרבה פחות, אם בכלל.

 

ועדיין, מה שתלוש יותר מהכל זו השופטת, עם ההמלצה ההזויה להגביל מהירות או כניסה של רוכבים מסויימים לפארק. כאילו שאפשר להגביל מהירות של אופניים או לאפיין סוגים שונים של רוכבים ע"י פיקוח (אפילו אם היתה דרך להגביל כניסה לפארק).

 

הבעיה היא, כרגיל, שבישראל כמו בישראל, כולם סובלים מלקות סביבתית.

הולכי רגל הולכים על שבילי אופניים, רוכבי אופניים רוכבים מהר מדי ליד הולכי רגל וחושבים שסימון קל על השביל קונה להם חסינות (הכי גרועים, כבישונים באיזור ראש ציפור), וכולם עסוקים בעיקר בלא להתחשב.

אז ככה זה נראה.

[m3x7r3m3]

בנוסף, תדעו לכם שאשם תורם של 20% זה בכלל לא מעט. אני מכיר פס"ד מאוד עכדני, שבו נהג שנסע בדרך עירונית, "קטף" דלת של רכב (בעל הרכב פתח את הדלת לכביש, אין נזקי גוף), שלטענתו נפתחה מבלי שיכל לסטות או לבלום לחלוטין.

 

תאמינו או לא, אבל טיעון "מה אם ילד היה קופץ בין שתי מכוניות במקום דלת שנפתחת", נזרק מכל המדרגות. במקום זה, בעל הרכב שפתח את הדלת, נקבע ש"שם מכשול" בדרך, והוא אשם בתקרית ב80%. הנהג שלקח את הדלת (תוך בלימה כמובן), אשם 20%.

 

אז יש לנו פה נהג שהיה הורג\מאשפז ילד שהיה קופץ בין שתי מכוניות, אבל הוא אשם רק 20% כי "הציבו לו מכשול". מעניין כמה היה מקבל לו היה גורף גם את רגלו של הנהג שפתח את הדלת.

 

לא חכם במיוחד מי שזרק את הטיעון "מה אם זה היה ילד", כי תקנות התעבורה מחילות דין מיוחד על פתיחת דלת, תקנה 80 לתקנות התעבורה ולשונה:

[TABLE]

[TR]

[TD][TABLE=width: 100%]

[TR]

[TD]פתיחת דלת וסגירתה

תק' (מס' 3)

תש"ל-1970

 

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

[/TD]

[/TR]

[/TABLE]

80. (א) לא יפתח אדם את דלתו של רכב אלא לאחר שנקט כל אמצעי הזהירות הדרושים להבטחת שלומם של עוברי דרך.

(ב) לא יפתח אדם את דלתו של רכב ולא יניח הנוהג בו לפתוח את דלתו, כל עוד הרכב נע.

[raiden]

Stone

לזכרוני (ואני רוכב בירקון לפחות פעם בשבוע), אין שם בשום מקום, הפרדה של גובה בין שביל אופניים למדרכה. במקרה הטוב, יש ביניהם קצת צמחיה (הקטע שנמצא ליד קיר הטיפוס). והטיעון של השופטת הוא כביכול שהייתה צריכה להיות הפרדה פיסית (גובה \ גדר) בין השביל למדרכה.

קודם כל, בהנחיות לשבילי אופניים יש המלצות לרוחב מינימלי ומקסימלי, וכמו כן יש המלצה לא לסלול שבילים על מדרכות אלה במקרה בו לא ניתן לסלול שביל על הכביש (כי אין כביש - כמו בירקון, או כי הכביש צר מידי), ולא מצאתי שום איזכור לגבי גדר \ גובה.

דבר שני, ראה ערך טיילת, שם השביל מונמך ומרומזר (ולא מבייש שבילים בערים כמו אמסטרדם או ברלין), ועדיין אנשים הולכים עליו. מה שבעצם מראה כי הבעיה היא לא בתשתית (שאולי במקרה הזה באמת לא הייתה מתאימה לפעילות רוכבי האופניים בפארק) אלה במודעות לסביבה (או חוסר מודעות לסביבה).

 

בנימה זו אני מחזק את falou.

[darkmanxxx]

המסלול אופניים בראש ציפור שווה ערך לציר ז'בוטינסקי לא מתקרב לשם בכלל.

אני עובר בקביעות במספר לא מבוטל של שבילי אופניים, וכבר לא מתרגז מהולכי הרגל. בכביש יש לי בעיה אחרת,הרכבים. הרכבים שמזגזגים,מסמסים וסתם לא נוסעים ישר. כמה כבר מחבריי נפצעו קשה מרכבים והיום הם פשוט לא יורדים ממסלולי האופניים שגם זה לא חכם.

בכביש אני והקבוצה אף פעם לא נוסעים ללא רכב ליווי שגם קרה מספר פעמים ש"עלו" על רכב הליווי נהגים מסמסים.

מה שקורה בכבישים עם רוכבי האופניים מוגדר כרולטה רוסית. יש לציין שאני רוכב הרבה ועוד לא מצאתי פתרון לבעיה.

[raiden]

darkmanxxx

סחטיין על על ה attitude של לא להתרגז. אני עדיין מקלל בלב כל הולך רגל שהולך לו על שביל אופניים באוזניות.

ולגבי רכבים, אכן, דיברתי על זה כבר בעבר באחד השירשורים פה. נהגים שלא מרוכזים בסביבה או כאלה שלא מודעים בכלל שכרוכב אופניים, מקומי בכביש.

בסופו של דבר, אם ננתח את המצב, נראה שהבעיה היא לא בתשתית, הבעיה היא באנשים שלא מרוכזים במה שקורה בסביבה שלהם. הולך רגל שהולך על שביל אופניים, רוכב אופניים שנוסע על המדרכה, או נהג רכב שמזגזג \ מסמס בזמן נהיגה. תציב 1000 מצלמות מהירות, תסלול את התשתיות הכי טובות לאופניים, תן את המדרכות הכי רחבות להולכי רגל - כל עוד האנשים לא יפנימו שלכל אחד יש מקום בכביש וצורת התנהגות מסויימת, אנשים ימשיכו להיפגע ולהירג בטענה של "תשתית גרוע".

[ALÞћÃ]

יש לציין שאני רוכב הרבה ועוד לא מצאתי פתרון לבעיה.

 

לעבור לאופני כושר בבית ות"כ להתכתב עם קבוצת הרכיבה בוואטזאפ בכדי לא להרגיש בודד.

[Keyser]

לאופניים, בניגוד לרכב, אין ״שטח מת״ והאפשרות היחידה להיכנס במישהו היא חזיתית. לא מתקבל על הדעת שרוכבי האופניים ירכבו בצורה כזאת חסרת אחריות עד שהם לא שמים לב לפאקינג בנאדם שהולך שם. יותר מזה - ״קבוצות״ רכיבה לא צריכות להיכנס לפארק.

[falou]

לאופניים, בניגוד לרכב, אין ״שטח מת״ והאפשרות היחידה להיכנס במישהו היא חזיתית. לא מתקבל על הדעת שרוכבי האופניים ירכבו בצורה כזאת חסרת אחריות עד שהם לא שמים לב לפאקינג בנאדם שהולך שם. יותר מזה - ״קבוצות״ רכיבה לא צריכות להיכנס לפארק.

 

1. תמיד יש שטחים מתים, תמיד יכול להיות עיקול או משהו שמסתיר לך או... (בקיצור, רואים שאין לך ניסיון).

איך נכנסים בהולך רגל?!

לפני כמה שבועות נכנסתי במישהו שרץ. יותר נכון, הוא נכנס בי.

הוא חתך באלכסון לנתיב אופניים, וצץ לפני כשאני ביציאה מבפנייה.

הוא הבחין בי ואני בו, אבל לאן אני אמור לזוז?! איך אני יכול לדעת אם הוא יישבור שמאלה או ימינה?!

אז עצרתי (כלומר, הייתי במהירות סבירה).

ואז הוא נכנס בי...

 

המפתח כאן הוא כמובן המהירות (או האיטיות) שלי.

אבל אפילו עם הזהירות הזו, תאונה קרתה.

 

 

2. איך תגביל קבוצות רכיבה?

קודם כל - בהגדרה/חקיקה?

ואחר כך - באכיפה?

[darkmanxxx]

אין מצב בעולם שאני יעבור לאופני כושר בבית.

raiden- תסתכל על זה כאימון אינטרוולים. להאיץ לעצור. בהל מקרה הבעיה אכן ברצים או סתם הולכי רגל. אין להאשים את התשתית כי זה לכ מה שיעזור. מבחינתי התשתית בסדר( אומנם לא כמו בחול).

שטח מת כן יש באופניים, וכאשר רוכבים מהר השניות הן יכולות להיות קריטיות מאוד. אני כבר שנה פלוס לא נכנס עם הקבוצה שלי לפרקים או מקומות הומי אדם מהסיבה שזה פשוט לא בטיחותי לשני הצדדים.

דבר חשוב שלא דובר עליו כאן. הדתיים. לדתיים אין מודעות בכלל להסתכל,להזהר, לגלות עירנות לסביבה. הם מבחינתם הולכים ואללה בבלה.נכניס אותם למשוואה שהם תמיד ילכו על נתיבי האופניים ולא בנתיב להולכי רגל.

אני רוכב הרבה ולכן הסיכון גבוה מאוד.לפני שנה השכרתי אופני כביש בלונדון ורכבתי שם,היה תענוג.

[Stone]

ריידן,

 

לא הייתי שם מזמן, אבל באזור שבע טחנות ומערבה היו ההפרדות המוגבהות שנ"ל.

 

לכולם,

 

מהכתבה עולה שהשופטת ראתה ברכיבה המאורגנת הזאת בצורתה הנזכרת, פעולה שמסכנת את ציבור הולכי הרגל בפארק. בדיוק כמו שמידי פעם נכנס אדם עם מה שמוגדר בחוק כ"צעצוע מסוכן", ופקחים אוכפים (או אמורים לאכוף) . או דוגמא יותר פשוטה שהשופטת הביאה, כניסת קטנועים לפארק.

 

לא מדובר כאן על מצב של רוכב יחיד שמסיבה כלשהי התנגש באדם. חבל להקביל מצבים כאלה למקרה הזה. גם מקרים של נסיעה על מדרכות לא מקבילים, כי הפארק, לדעתה של השופטת, הוא מקום מרגוע לכלל הציבור, שברובו המכריע נפקד בידי הולכי רגל. מבחינתה, להם יש עדיפות. בנוסף, מדובר פה בנתבעים "חזקים", ארגון וחברה, מול תובע שהוא אדם פרטי "חלש" שנפגע.

 

מבחינת השופטת, שיתכבדו המארגנים וישכרו מסלול ייעודי וסגור בו הם לא יכולים לגרום נזק גופני כבד להולכי רגל תועים. מי שלא מסכים עם זה, וחושב שפעילויות מאורגנות כאלה יכולות וצריכות להתקיים בשטח ציבורי, שיפנה לרשויות, בהצלחה.

 

 

אני זוכר טוב מאוד את הולכי הרגל הבעייתיים בתקופה שרכבתי. זה מאוד מתסכל, שלמרות שאתה מגיע במיוחד לפארק עם שבילים מסומנים, עדיין אתה צריך להתמודד עם תופעת "הסהרוריות". לא סתם גלגלצ הריצו שנים את קמפיין "חומות הגנה" בנסיון נואש להסביר להולכי רגל, שעדיף להיות חכם וחי על פני צודק ומת\פצוע.

 

הפורום הזה מתאפיין באנשים שרוצים להיות חכמים ולא צודקים, אז למה לקוות שהולכי הרגל ישתנו? זה לא יקרה. הולך רגל הוא המצב הכי חלש ובסיסי שקיים בתעבורה, אין כבר לאן לרדת. רוכב אופניים אפשר להוריד בחקיקה ואכיפה מהשוליים והנתיבים של כבישים מהירים (במהרה בימינו), אבל הולך רגל, לקנוס אותו על טמטום זאת כבר בעיה.

[raiden]

Stone

לא מכיר את האזור ולכן לא יודע. בכל מקרה זה לא משנה. הבאתי לדוגמא את טיילת תל אביב ששם יש כביכול שביל תקין (מונמך ביחס למדרכה, ומגובה ביחס לכביש) ועדיין הולכים של הולכי רגל וחונים שם רכבים קבוע.

 

"אז למה לקוות שהולכי רגל ישתנו?". אני לא חושב שרק הולכי רגל צריכים להשתנות. כולם צריכים. אלה שרוכבים באופניים על מדרכות, אלה שחונים על נתיב נסיע עם רכב, ואלה שהולכים על שבילי אופניים. ואני ממש לא מסכים עם הדעה \ קביעה, שבגלל שהולכי רגל הם (לפי מילותיך) "הזן הנחות" של התחבורה, אז מותר להם הכל. כן אני רוצה שתיהיה ענישה על מעבר שלא במעבר חציה. כן אני רוצה שתיהיה ענישה על מעבור באור אדום. וכן אני רוצה שתיהיה ענישה על הליכה בשבילי אופניים. אבל המצב האידיאלי כמובן, שתיהיה הבנה ומודעות מצד כל משתמשי הדרך, כלפי משתמשים כמוהם ושונים מהם.

אבל זה לא יקרה, כי במקום לחנך את הציבור, מחפשים אשמים או מאשימים את התשתית, כי הכי קל לחפש אשמים במקום לתקן.

[Stone]

השאלה היא לא "האם הולכי רגל הולכים בשבילי אופניים", אלא "כמה אשם תורם יקבל הולך רגל במקרה של פעיגה בטיילת, לעומת פגיעה בפארק".

 

ברמזור אדום יש אכיפה וטב שכך.

 

אמרת את משפט המפתח - "לחנך את הציבור". כל פעם שמישהו, בכל סיטואציה, מציע את זה, אני מבקש ממנו שייתן דוגמה למצב שבו "חינכו את הציבור", ומה זה בכלל אומר. קנסות כמו שהזכרת זה לא חינוך, זאת אכיפה. מפגשים של יהודה בוארון עם תיכוניסטיים, זה חינוך. קמפיין בגלגל"צ של מיכאל הנגבי (מי זה?!) טוחן לך במוח, זה חינוך. לדעתך זה יעיל?

 

את הדור שלי חינכו בבית הספר היסודי לשממור על הטבע בכלל, ולא לקטוף פרחים מוגנים בפרט. יש לי תחושה אחרי כל יום עצמאות, שזה לא היה יעיל, בהשוואה לפקחים שנותנים קנסות.

 

ובבקשה לך לייחס לי מילים שלא אמרתי, "זן נחות" זה מוגזם. אני מזכיר שהחוק חל על כולם אהל יש אבחנה בין חזק לחלש.