הייתי מעורב בתאונה, מי לדעתכם אשם?

[ישה]

אתה אמיתי

 

כביש שיש בו שני נתיבים קו מהפרדה מקוווקו באמצע מותר לעקוף בו.

 

לך בנתיב הימני החובה לבדוק שאין אף אחד שעוקף אותך לפני שאתה סוטה לנתיב הזה.

 

גם אם אותת שמאלה , האיתות לא מקנה לך עדיפות לסטות ולא להתייחס לרכב שבמסלול השני.

[discoTD5]

בקיצור, חברים, אין כאן צד שכל האשמה מוטלת עליו.

הפוגע היה כנראה מעט פזיז בהחלטתו לעקוף, הנפגע לא בדק שהוא יכול לפנות שמאלה (ומה אם זה היה רוכב אופנוע?).

לא חושב שניתן לקבוע אשמתו של אחד מהם - שניהם אשמים לעניות דעתי באותה המידה.

[fatboy1340]

ישה ,שתה כוס מים, הרגע, ותקרא שוב את אשר כתבתי. לעקוף - מותר, אך אם בהיותך בנתיב נגדי לנסיעתך גרמת לתאונת דרכים, אשמתך תוכר במרבית המקרים. יתרה מזאת, אם יצליח הנפגע להוכיח שאכן הפעיל איתות (מסופקני שיצליח), אשמת הפוגע תיהיה מלאה. להערכתי,במצב הנוכחי, כל רכב יתקן את נזקיו, עם סיכוי סביר שהנהג העוקף ישא בעלות חלקית של תיקוני הנפגע (20-50% ).

[ישה]

1. על רכב שעוקף בנתיב הנגדי יש אחריות מוגדלת לוודא שאינו מסכן כלי רכב אחרים.

2. ההגיון הבריא אומר שנהג שנפגע לא יכל לחזות שיעקפו אותו בנתיב נגדי לתנועתו ולכן סביר שלא וידא 10 פעמים שאינו נעקף בנתיב הנגדי.

 

שתיתי כוס מים ונחזור לאט

 

ברגע שיש קו מקווקו מותר לעקוף יש הסכמה . האחריות המוגדלת שלי הם לגבי כלי רכב שעלולים להגיע מהכיוון הנגדי, לא על כלי רכב שאני עוקף. להיפך וכבר כתבה כאן Beeroo על החובה של רכב נעקף.

 

אין שום הגיון בריא במה שאתה כותב בסעיף 2 אלא בדיוק ההיפך הוא הנכון. זה שבמסלול ימין צריך לבדוק שאין אף רכב שעוקף אותו במסלול השמאלי לו, גם אם הוא מאותת זה אינו מקנה לו את הזכות לסטות למסלול השמאלי בלי שהוא מתחשב ברכב שעוקף אותו.

 

כיוון שפות"ש חושב שהאיתות יציל אותו ( אני בדעה שלא) כדאי שיבנה לו גירסה טובה יותר.

[Be roo]

1. על רכב שעוקף בנתיב הנגדי יש אחריות מוגדלת לוודא שאינו מסכן כלי רכב אחרים.

2. ההגיון הבריא אומר שנהג שנפגע לא יכל לחזות שיעקפו אותו בנתיב נגדי לתנועתו ולכן סביר שלא וידא 10 פעמים שאינו נעקף בנתיב הנגדי.

 

כמו שצוטט מהתקנות, גם על רכב שסוטה מנתיב יש אחריות לא ליצור הפרעה או סיכון.

אם הוא גרם לעצירת התנועה הוא כבר יצר הפרעה, והועבדה שמישהו החל לעקוף אותו בחוק לא מעבירה את האחריות ממנו לעוקף, להפך, הוא זה שיצר את ההפרעה.

ובריאות ההגיון שלך מוטלת בספק, לפחות על פי תקנות התעבורה, שההגיון שלהם אומר שנהג שיוצר הפרעה לתנועה לא יכול לדרוש מכל הנהגים סביבו לקחת אחריות על מעשיו.

[m3x7r3m3]

Be roo

מה שאתה אומר לא בהכרח נכון.

 

נניח כי במקום צומת יש מעבר חצייה, עצר רכב א' כדי לאפשר להולכי רגל לעבור, רכב ב' עבר לנתיב התנועה הנגדי (כחוק, יש קו מקווקוו להפרדה, אבל הוא עדיין בנתיב הפוך לכיוון תנועתו), דרס את הולכי הרגל.

האם רכב א' אשם? בוודאי שלא!

 

תוריד את מעבר החצייה, התוצאה השתנתה? לא

תהפוך את זה לצומת (עדיין עם הולכי רגל שחוצים), השתנתה התוצאה? לא

תעיף את הולכי הרגל ורכב א' פונה, השתנתה התוצאה? אולי אפשר להצמיד לרכב א' רשלנות תורמת כזו או אחרת. וגם זה לא בטוח.

 

אני מסכים עם fatboy במקרה הזה, וגם פסקי הדין קובעים כי בעת עקיפה (במיוחד בנסיעה בנתיב הנגדי!) יש אחריות קפידה על הצד העוקף.

כמו כן זו לא הייתה כוונת המחוקק שרכב שרוצה לפנות כחוק שמאלה, מאותת ונותן זכות קדימה לרכבים הבאים מהנתיב הנגדי ייעקף מצד שמאל שלו נגד כיוון התנועה ותוך אי-מתן זכות קדימה מוחלט.

קשה לי להאמין שיהיו פסקי דין שמטילים אחריות קפידה על רכב הפונה לוודא שהרכב שמאחוריו אינו עוקף אותו.

ייתכן, זה פשוט נראה כל כך לא סביר.

ונראה שגם דבריו של אבי מחזקים את הטענה הזו.

 

לטובת פות"ש גם נקודות האימפקט הן אצלו בדלת הנהג וברכב השני בפנס הקדמי בצד הנוסע.

 

אם מהנדס הכביש לא היה מוכן לכך שתיווצר הפרעה באותו מקום, הוא לא היה מאפשר פנייה שמאלה שם.

 

כל זה כמובן בתנאי שבבית המשפט תיאמר האמת לאמיתה או שיהיו הוכחות חותכות.

[ישה]

MX נתחיל מזה ש Beroo זו גברת

 

שנית מה הבאת לנו סיטואציות שאין בינם לבין המקרה שום קשר וישנם סעיפים שמטפלים במצבים הללו!!.

 

החוק מציין במפורש מי שרוצה לפנות שמאלה בכביש דו סיטרי כמו במקרה שלנו יתכבד ויימצב את עצמו בחלק השמאלי של הנתיב ממנו הוא אמור לסטות יאותת ואם הוא לא מפריע לאף אחד בנתיב השני ( זה כולל גם את העוקף) יסטה.

 

43 (א) נוהג רכב המתכוון לפנות שמאלה יתחיל את פנייתו –

(1) מכביש חד סטרי - כאשר רכבו נמצא בצד שמאל של הכביש;

(2) מכביש דו סטרי - כאשר רכבו נמצא ככל האפשר קרוב לאמצע הכביש ובלבד שלא יפריע את התנועה מכל כיוון אחר;

 

זה אחד המקרים בו החוק מאפשר כידוע לעקוף מצד ימין.

 

לפחות לפי תיאור המקרה על ידי פות"ש לא זה מה שקרה בפועל.

[m3x7r3m3]

Be roo התנצלותי הכנה

 

ישה

יש רלוונטיות בהחלט למצב הנוכחי, במצבים הללו לא היית מאשים את הנעקף.

מדובר על רחוב עירוני, לרחובות כאלה בד"כ אין ממש חלק שמאלי לנתיב, (או חלק ימני לצורך העניין), בכל מקרה פות"ש כבר לא היה בנתיבו בזמן התאונה.

בנוסף על כך כשהוא התחיל את הפנייה העוקף לא היה עדיין עוקף אלא עוקב.

ולכן בגלל שהוא עדיין היה עוקב תקנה 61 באה לידי ביטוי במלואה (אני בטוח שאתה זוכר את התקנה במלואה, אך לטובת כל המתדיינים אצטט אותה):

61. נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור בתקנה 60, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר - ללא הפרעה.

 

החוק מאפשר עקיפה מימין (והבחור השני לא עקף מימין) בתנאי שהרכב העוקף לא עולה על מדרכות ולא גורם הפרעה לתנועה מכל כיוון אחר.

 

לסיכומו של עניין, עקב כך שהעוקף לא היה עדיין עוקף אלא עוקב, יצא לעקיפה בניגוד לתקנה 61 לתקנות התעבורה, האחריות הקפידה חלה עליו, ובעקיפתו גרם לתאונה, האשמה מונחת לפתחו.

 

בהנחה שיעידו עדות אמת בבית המשפט, או שיש סרטון אבטחה מבית כלשהו מסביב, אתפלא לראות פסק דין שונה.

[ישה]

MX

 

קרא את גירסת הנהג השני כפי שהבאתי אותה.

 

אם זו מילה כנגד מילה אני בעד הנהג השני.

 

איך קבעת שהוא רכב עוקב ולא עוקף?

 

מדוע אתה בדעה שפות"ש דובר אמת??

[liorwohl]

Be roo

מה שאתה אומר לא בהכרח נכון.

 

נניח כי במקום צומת יש מעבר חצייה, עצר רכב א' כדי לאפשר להולכי רגל לעבור, רכב ב' עבר לנתיב התנועה הנגדי (כחוק, יש קו מקווקוו להפרדה, אבל הוא עדיין בנתיב הפוך לכיוון תנועתו), דרס את הולכי הרגל.

האם רכב א' אשם? בוודאי שלא!

 

תוריד את מעבר החצייה, התוצאה השתנתה? לא

תהפוך את זה לצומת (עדיין עם הולכי רגל שחוצים), השתנתה התוצאה? לא

תעיף את הולכי הרגל ורכב א' פונה, השתנתה התוצאה? אולי אפשר להצמיד לרכב א' רשלנות תורמת כזו או אחרת. וגם זה לא בטוח.

 

אני מסכים עם fatboy במקרה הזה, וגם פסקי הדין קובעים כי בעת עקיפה (במיוחד בנסיעה בנתיב הנגדי!) יש אחריות קפידה על הצד העוקף.

כמו כן זו לא הייתה כוונת המחוקק שרכב שרוצה לפנות כחוק שמאלה, מאותת ונותן זכות קדימה לרכבים הבאים מהנתיב הנגדי ייעקף מצד שמאל שלו נגד כיוון התנועה ותוך אי-מתן זכות קדימה מוחלט.

קשה לי להאמין שיהיו פסקי דין שמטילים אחריות קפידה על רכב הפונה לוודא שהרכב שמאחוריו אינו עוקף אותו.

ייתכן, זה פשוט נראה כל כך לא סביר.

ונראה שגם דבריו של אבי מחזקים את הטענה הזו.

 

לטובת פות"ש גם נקודות האימפקט הן אצלו בדלת הנהג וברכב השני בפנס הקדמי בצד הנוסע.

 

אם מהנדס הכביש לא היה מוכן לכך שתיווצר הפרעה באותו מקום, הוא לא היה מאפשר פנייה שמאלה שם.

 

כל זה כמובן בתנאי שבבית המשפט תיאמר האמת לאמיתה או שיהיו הוכחות חותכות.

 

אתה עובד לפי ההגיון שלך והשוואה למקרה דומה, אז בוא נשווה למקרה אחר - אתה נוסע אחרי משאית איטית בכביש הערבה ונפתחה הזדמנות לעקיפה, אתה עוקף ובדיוק אז המשאית פונה בחדות יחסית שמאלה לאיזה אתר בנייה ואתה מתנגש בה. זה עדיין נראה לך אשמת העוקף? זה מקרה שהרבה יותר דומה למה שקרה לפות"ש.

[m3x7r3m3]

MX

 

קרא את גירסת הנהג השני כפי שהבאתי אותה.

 

אם זו מילה כנגד מילה אני בעד הנהג השני.

 

איך קבעת שהוא רכב עוקב ולא עוקף?

 

מדוע אתה בדעה שפות"ש דובר אמת??

 

אני מעדיף לצאת מנקודת הנחה שמי שטרח להגיע לקארספורום אומר את האמת.

 

בכל מקרה סייגתי את דבריי בכך שזו אכן האמת וכך היא תיאמר או תוכח בבית משפט.

 

הוא עוקב לפי האיור של פות"ש.

 

אתה עובד לפי ההגיון שלך והשוואה למקרה דומה, אז בוא נשווה למקרה אחר - אתה נוסע אחרי משאית איטית בכביש הערבה ונפתחה הזדמנות לעקיפה, אתה עוקף ובדיוק אז המשאית פונה בחדות יחסית שמאלה לאיזה אתר בנייה ואתה מתנגש בה. זה עדיין נראה לך אשמת העוקף? זה מקרה שהרבה יותר דומה למה שקרה לפות"ש.

 

אבל לא מדובר במשאית (שעליה יש אחריות קפידה משל עצמה עקב המשקל והגודל, זה בדיוק מהות מתן זכות קדימה שתלוי גם ברכב בו אתה נמצא).

 

בהנחה שהרכב השני לא נסע בנתיב הנגדי הוא היה עוקב לפות"ש, ולכן בהנחה שציר הזמן של פות"ש נכון הצדק עימו.

[ישה]

MX

 

עכשיו אתה השופט

 

למי תאמין ולמה?

[sperial]

Be roo

מה שאתה אומר לא בהכרח נכון.

 

נניח כי במקום צומת יש מעבר חצייה, עצר רכב א' כדי לאפשר להולכי רגל לעבור, רכב ב' עבר לנתיב התנועה הנגדי (כחוק, יש קו מקווקוו להפרדה, אבל הוא עדיין בנתיב הפוך לכיוון תנועתו), דרס את הולכי הרגל.

האם רכב א' אשם? בוודאי שלא!

 

תוריד את מעבר החצייה, התוצאה השתנתה? לא

תהפוך את זה לצומת (עדיין עם הולכי רגל שחוצים), השתנתה התוצאה? לא

תעיף את הולכי הרגל ורכב א' פונה, השתנתה התוצאה? אולי אפשר להצמיד לרכב א' רשלנות תורמת כזו או אחרת. וגם זה לא בטוח.

הדוגמא לא רלוונוטית לחלוטין - כיון שגם במעבר חציה וגם בצומת יש איסור מוחלט לעקוף. שווה ערך לקו הפרדה רצוף.

[Be roo]

Be roo

מה שאתה אומר לא בהכרח נכון.

 

נניח כי במקום צומת יש מעבר חצייה, עצר רכב א' כדי לאפשר להולכי רגל לעבור, רכב ב' עבר לנתיב התנועה הנגדי (כחוק, יש קו מקווקוו להפרדה, אבל הוא עדיין בנתיב הפוך לכיוון תנועתו), דרס את הולכי הרגל.

האם רכב א' אשם? בוודאי שלא!

 

תוריד את מעבר החצייה, התוצאה השתנתה? לא

תהפוך את זה לצומת (עדיין עם הולכי רגל שחוצים), השתנתה התוצאה? לא

תעיף את הולכי הרגל ורכב א' פונה, השתנתה התוצאה? אולי אפשר להצמיד לרכב א' רשלנות תורמת כזו או אחרת. וגם זה לא בטוח.

 

אני מסכים עם fatboy במקרה הזה, וגם פסקי הדין קובעים כי בעת עקיפה (במיוחד בנסיעה בנתיב הנגדי!) יש אחריות קפידה על הצד העוקף.

כמו כן זו לא הייתה כוונת המחוקק שרכב שרוצה לפנות כחוק שמאלה, מאותת ונותן זכות קדימה לרכבים הבאים מהנתיב הנגדי ייעקף מצד שמאל שלו נגד כיוון התנועה ותוך אי-מתן זכות קדימה מוחלט.

קשה לי להאמין שיהיו פסקי דין שמטילים אחריות קפידה על רכב הפונה לוודא שהרכב שמאחוריו אינו עוקף אותו.

ייתכן, זה פשוט נראה כל כך לא סביר.

ונראה שגם דבריו של אבי מחזקים את הטענה הזו.

 

לטובת פות"ש גם נקודות האימפקט הן אצלו בדלת הנהג וברכב השני בפנס הקדמי בצד הנוסע.

 

אם מהנדס הכביש לא היה מוכן לכך שתיווצר הפרעה באותו מקום, הוא לא היה מאפשר פנייה שמאלה שם.

 

כל זה כמובן בתנאי שבבית המשפט תיאמר האמת לאמיתה או שיהיו הוכחות חותכות.

 

הדוגמאות לא רלוונטיות. עקיפת רכב שעצר לפני מעבר חציה כדי לחצות אסורה בחוק, כנ"ל עקיפה בצומת דרך הנתיב הנגדי.

כאן לא מדובר בצומת או במעבר חציה אלא בפניה לצורך כניסה לחצר, שהיא סטיה מנתיב ועל אחריותו של הנהג הפונה.

 

אחריות העוקף היא כלפי הרכבים בנתיב הנגדי אליו הוא "פולש" לא כלפי הרכב הנעקף שנושא באחריות לא להפריע לעקיפה, על אחת כמה וכמה כאשר הוא זה שיצר את ההפרעה לתנועה מלכתחילה.

 

כל זה על פי תקנות התעבורה, שטרם הועלתה טענה שסותרת אותן.

יתכן ויש פסקי דין שקבעו אחרת, בלי לראות אותם קשה להתייחס וגם אז זו לא תהיה הפעם הראשונה ששופטים פוסקים בניגוד לתקנות.

 

כוונת המחוקק היא מה שכתוב בחוק, זה שלא סמנו קו רצוף ואסרו את הפניה שמאלה, לא אומר שהיא מותרת, כמו בתקנות רבות שקובעות כי פעולה מותרת כל עוד היא לא יוצרת הפרעה, בדיוק כמו שהגבלת מהירות לא אומרת שחייבים לנהוג במהירות המקסימלית, ושקו מקווקו אומר שמותר לעקוף גם אם מגיעה משאית ממול, הוא גם לא אומר שמותר לפנות בכל מצב, אלא מותר בהתאם לתקנות מבלי להפריע או ליצור סיכון.

[m3x7r3m3]

MX

 

עכשיו אתה השופט

 

למי תאמין ולמה?

 

אילו אני הייתי השופט הייתי מחכה לשמוע את טענת הרכב השני, אם ניקח את דבריו כמה שכתבת "נסעתי לאחר רכב, יצאתי לעקיפה ופתאום הוא החליט לסטות ללא איתות ונכנס בי", הייתי פוסק אשמה של רכב א' (הנעקף - סטייה מנתיב ללא איתות, בניגוד לתקנה 60) עם אשמה תורמת בדרגה של 100% של רכב ב' (העוקף, בגלל סעיף 61 לתקנות התעבורה, שהרי לכל הפחות הופעל הבלם של רכב א', ובנוסף הייתי אומר שהעקיפה בוצעה בניגוד לתקנה 47 סעיפים ד', ה'4 וז', ואם הייתי מתרשם שזו דרך הנהיגה הקבועה של הנהג ברכב ב' עפ"י עבר תעבורתי הייתי מכניס גם את סעיף 21 ג' - נהיגה בקלות ראש).

 

מצד שני אם הייתי מתרשם כי נהג א' אומר את האמת ומקבל את דברי פות"ש הייתה אשמה של 100% על רכב ב' בגרימת התאונה.

 

הערה: אם היה ניתן לקבוע אשמה תורמת של מעל ל-100%, במקרה כזה בהחלט הייתי פוסק על אשמה תורמת גבוהה יותר (מה שמטיל אחריות כספית גבוהה יותר על רכב ב'), מכיוון שאמנם רכב א' גרם לתאונה (שוב, בהנחה שזה מה שנאמר וכשופט התרשמתי שנהג ב' אומר את האמת), אך הרשלנות של רכב א' בגרימת התאונה נמוכה יחסית, והרשלנות של רכב ב' בדרגה גבוהה מאוד.

 

הערה נוספת: בהנחה שאני הייתי מקבל את דברי נהג א', אילו הייתי בוחן את המקרה לפי מבחן "האדם הסביר" (הארכאי, ואינו בשימוש יותר) - הייתה מוטלת אשמה תורמת על רכב א', שכן "האדם הסביר" (שופטי ביהמ"ש העליון תיארו אותו כ"סופרמן" בהחלטה להעביר את המבחן הזה מן העולם) היה צריך לצפות שרכב ב' ינסה לעוקפו.

אילו הייתי בוחן את המקרה לפי מבחן "האדם מן היישוב" (החדש שנמצא בשימוש) - לא הייתה מוטלת אשמה תורמת על נהג א' שכן "האדם מן היישוב" לא היה מצפה שיעקפו אותו, בנתיב שתנועתו נגדית, כאשר הוא מאותת שמאלה ומאט לצורך כך ואף מתחיל את הפנייה.

 

אגב אפשר לקרוא לי ליאור.

 

הדוגמא לא רלוונוטית לחלוטין - כיון שגם במעבר חציה וגם בצומת יש איסור מוחלט לעקוף. שווה ערך לקו הפרדה רצוף.

 

המקום המדובר הוא צומת לכל דבר ועניין.

האיסור על מעבר חצייה הוא סעיף מפורש למה שהיה אמור לנבוע מהסעיף הכללי של עקיפה.

 

הדוגמאות לא רלוונטיות. עקיפת רכב שעצר לפני מעבר חציה כדי לחצות אסורה בחוק, כנ"ל עקיפה בצומת דרך הנתיב הנגדי.

כאן לא מדובר בצומת או במעבר חציה אלא בפניה לצורך כניסה לחצר, שהיא סטיה מנתיב ועל אחריותו של הנהג הפונה.

 

אחריות העוקף היא כלפי הרכבים בנתיב הנגדי אליו הוא "פולש" לא כלפי הרכב הנעקף שנושא באחריות לא להפריע לעקיפה, על אחת כמה וכמה כאשר הוא זה שיצר את ההפרעה לתנועה מלכתחילה.

 

כל זה על פי תקנות התעבורה, שטרם הועלתה טענה שסותרת אותן.

יתכן ויש פסקי דין שקבעו אחרת, בלי לראות אותם קשה להתייחס וגם אז זו לא תהיה הפעם הראשונה ששופטים פוסקים בניגוד לתקנות.

 

כוונת המחוקק היא מה שכתוב בחוק, זה שלא סמנו קו רצוף ואסרו את הפניה שמאלה, לא אומר שהיא מותרת, כמו בתקנות רבות שקובעות כי פעולה מותרת כל עוד היא לא יוצרת הפרעה, בדיוק כמו שהגבלת מהירות לא אומרת שחייבים לנהוג במהירות המקסימלית, ושקו מקווקו אומר שמותר לעקוף גם אם מגיעה משאית ממול, הוא גם לא אומר שמותר לפנות בכל מצב, אלא מותר בהתאם לתקנות מבלי להפריע או ליצור סיכון.

 

המקום המדובר הוא צומת. גם כניסה לרחוב וגם כניסה לחצר הינם צמתים לכל דבר ועניין.

 

באופן כללי - רכב ב' לא נסע בנתיב הנגדי לפני כן (מן הסתם), הוא יצא לעקיפה כדי לעקוף את רכב א' (מן הסתם).

ולכן לפני שהיה רכב עוקף הוא היה קודם כל רכב עוקב, ולכן האחריות הקפידה מוטלת עליו לפי סעיף 61 לתקנות התעבורה שם המחוקק מתייחס ספציפית למצב הזה, במיוחד ובדיוק.

 

בא המחוקק בשנת 1970 לתקן את תקנה 61, להזכירכם זו התקנה:

61. נתן נוהג רכב הנע בכביש אות כאמור בתקנה 60, חייב כל נוהג רכב הבא בעקבותיו להאיט ולנהוג בזהירות ולעצור אם יש צורך בכך, כדי לאפשר לנוהג הרכב שלפניו לפנות, לסטות, להאיט או להיעצר - ללא הפרעה.

 

אין שום ספק שרכב ב' היה מאחורי רכב א', שהרי הוא לא "נולד" בנתיב הנגדי.

אין שום ספק שרכב ב' לא נהג בזהירות שהרי קרתה תאונה.

המחוקק בא וכתב במפורש, כי על רכב ב' להאיט ולעצור אם יש צורך כדי לאפשר לרכב שלפניו לפנות, לסטות להאיט או להיעצר!

אין כאן שום ספק, אין כאן שום מקום לפרשנות, כתב המחוקק במפורש.

וכל זאת בהנחה שרכב א' ציית לתקנה 60 לתקנות התעבורה.

 

כיוון שיש התייחסות לתקנה 60 אצטט גם אותה:

60. (א) האות להנעת רכב העומד מצד ימין של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה שמאלה יינתן –

(1) במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצדו השמאלי של הרכב;

(2) ביד - בהוצאת הזרוע השמאלית עד למרפק מחוץ לרכב בקו אפקי.

(ב) האות להנעת רכב למעט אופניים, העומד מצד שמאל של הכביש, וכן האות לשם פניה או סטיה ימינה יינתן –

(1) במחוון כיוון - על ידי הארת אור מהבהב מצידו הימני של הרכב;

(2) ביד - בהנעת כף היד השמאלית והזרוע במעגל מחוץ לרכב בכיוון מהלך השעון;

(3) באופניים - בהרמת הזרוע הימנית בקו אופקי ובניצב לכיוון הנסיעה של האופניים.

(ג) האות לעצירה או להאטת המהירות יינתן –

(1) באור הבלימה; או

(2) ביד - בנענוע כף היד השמאלית והזרוע למעלה ולמטה, מחוץ לרכב, כשהזרוע בקו אפקי וכף היד מופנית כלפי מטה.

(ד) נוהג רכב בעל הגה ימני או שמקום מושבו אינו מאפשר לו ליתן את האותות ביד כדין, יתן אותם במכשיר חשמלי.

 

שימו לב טוב לתקנה 60 סעיפים ב'-ג', פות"ש מעיד שאותת שמאלה ובלם:

אותתתי, לא עצרתי עצירה מלאה ואין שם מקום חנייה אך אני לא יודע איזה רושם הנהג ברכב הכחול קיבל

 

תודה רבה

כלומר לפי דבריו פות"ש קיים את תקנה 60 לתקנות התעבורה, מה שמטיל את כובד האחריות לקיום תקנה 61 לתקנות התעבורה על רכב ב'.

 

אזרוק לכאן גם את תקנה 47 לתקנות התעבורה - עקיפה:

47. (א) נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי.

(ב) מותר לנוהג רכב לעבור על פני רכב אחר מצדו הימני במקרים אלה:

(1) נוהג הרכב האחר נמצא בנתיב לפניה שמאלה בלבד או מתכוון לפנות שמאלה ואותת על כך;

(2) בפניה שמאלה אל כביש חד-סטרי או אל כביש שיש בו שני נתיבים או יותר בכל כיוון נסיעה ועד שנוהג הרכב האחר השלים את פנייתו לתוך הנתיב השמאלי;

(3) נוהג הרכב נוסע בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית;

(4) נוהג הרכב נוסע בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד.

(ג) בלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א) ותקנה 35, בכביש חד-סטרי שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה, אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב בטורים בכל נתיב, לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד והנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי הרכב שבנתיב האחר, ובלבד שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה.

(ד) נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.

(ה) נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה:

(1) הראות לקויה או שדה הראיה חסום או מוגבל;

(2) הוא נמצא אחרי התמרור א-30 לפני מפגש מסילת ברזל, ועד אחרי מפגש מסילת הברזל;

(3) הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה;

(4) הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת;

(5) הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים;

(6) הוא נמצא במנהרה או בתוך 50 מטרים לפני מנהרה או 50 מטרים אחרי היציאה מן המנהרה.

(ו) הוראת פסקה (4) בתקנת משנה (ה) לא תחול על –

(1) עקיפה בכביש שיש בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה;

(2) עקיפת בעלי-חיים, רכב בעל שני גלגלים או רכב הנגרר על ידי בהמה, ובלבד שהעקיפה ממלאה אחר ההוראות האחרות של תקנות אלה.

(ז) נוהג רכב לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב, שעצר לפני צומת, לפני מעבר חציה או לפני מפגש מסילת ברזל לשם מילוי אחרי הוראות חלק זה.

 

שימו לב איזו אחריות מוטלת על רכב הרוצה לעקוף - אסור לו לעקוף אם הוא עלול לגרום להפרעה לתנועה מכל כיוון כלשהו!

בנוסף אסור לעקוף בתוך צומת ואסור לעקוף רכב שעצר לפני צומת.