אוסטרליה! ניו-זילנד! הנה אני מגיע!

[Blue Jay]

אבי - לא לשכוח הרבה אלכוהול בחורות וכיף

 

מתגעגעים המון

[השושנים]

אם תיראה את הרכב הזה, ברח-רן

[Guest AKICHU]

בנתיים תשמרו על עצמכם, ושתו עוד בירה עם בוטנים בשמי. שמעתי שהמצב לא מזהיר בארץ, אבל בתכלס מי יכול עלינו.

אוהב,

אבי,

קיינס אוסטרליה.

אבי נראה לי שגם באוסטרליה העניינים בלתי נתנים לעיכול

 

אוסטרליה: כריש תקף גולש ואכל פיסה מרגלו

 

כריש תקף צעיר בן 21 שגלש מול חופי אוסטרליה. כך מסרו גורמים רשמיים במדינה. הצעיר הצליח לעשות את דרכו חזרה לחוף, למרות שהכריש אכלה פיסה מרגלו. מסוק חילוץ פינה אותו לבית חולים סמוך.

 

(איי.פי)

 

אבי השמע קול

[MGB]

נו מיל(ו)א,

ה-MG הפתוחה שלי שמחכה שאקנה אותה תאלץ לחכות מעט יותר...

 

well, for sure you will not be able to see my MG (registered in NSW, Australia) because its in Vienna, Austria now

[avipel]

שלום לכולם....

 

לאחר תקופה אכן לא מבוטלת של התבודדות מסיבית מאמצעים אלקטרונים כגון אינטרנט ומחשבים, אני חוזר וחוזר בגדול.

לזיקני הפורום שעוד זוכרים את שמי, אני נושא ברכה, וגם כן חדשה מרעישה! ב 2- לאוגוסט, אבי, האיש והדוכן, חוזר לארץ.

 

ועתה לאחר שעיכלתם את החדשה המרעישה הזו, תקציר הארועים.

לפני כ8 חודשים, עליתי על מטוס, לכיוון הרחוק ביותר שמצאתי, וכך מצאתי את עצמי נוחת באוסטרליה, מוקף בעולם חדש ותרבות חדשה. לאחר התאקלמות מהירה ושבועיים בסידני, יצאנו מספר חברים לטיול ברחבי החוף המזרחי של אוסטרליה, כשמטרתנו היא חוויות חוויות וגם קצת בירה. במשך חודשיים טיפסנו אט אט באוטובוסים במעלה היבשת, שכל רכושנו על גבינו, ומכאן בעצם בא הכינוי האוסטרלי של התרמילאים - BACK PACKER . יום עובר ויום בא, ועברו חודשיים, בהם הספקנו מרחק השווה לקו אוירי תל אביב איטליה. התחנה הבאה וגולת הכותרת- ניו זילנד.

 

שלוש וחצי שעות טיסה, ונחתנו בעולם אחר. ניו זילנד, למי שלא יודע, נחשבת בפי רבים "אולי המקום הכי יפה עלי האדמות".

ירוק ששורף בעיניים, והרים שמיתמרים עד העננים. החלטנו לטייל בצורה עצמאית לחלוטין, ושלושת הבקפקרים קנו ניסן סנטרה סטיישן, שנת 89.

עליות, מורדות,הרים, עמקים, אספלט, חול, הרבה חצץ וגם בוץ, עברו במשך חודשים תחת גלגלי הרכב המסכן, שלא ידע לאיזה ידיים הוא נופל. טיילנו בשני האיים של ניוזלינד, בכל חור אפשרי ובכל דרך אפשרי. והמחיר? ללא תחרות, 1350 דולר אוסטרלי.

 

לאחר חודשיים של קריעת האגזוז, שינה מרוכזת ואכילה באוטו , חבריי לטיול החליטו להשאיר לי את הרכב למכירה, ולהמשיך כל אדם לעצמו. נשארתי עם ניסן הרוס בסוף עונת התיירות של נוזילנד, והחורף כבר נותן אותותיו, אך זה כבר סיפור אחר.

 

לאחר נסיונות המכירה של ניסן (הכפרה) המשכתי לבדי לאוסטרליה בשנית, בניסיון למצוא עבודה, או תעסוקה כל שהיא, כיון שלא היה לי מושג מה הלאה..

נחתתי שוב בסידני, והתחלתי להתגלגל מפה לשם. מצאתי דירה ועבודה מכובדת בשטיפת כלים במסעדה של איזה איטלקי מטורף שזורק מחבתות. לאחר חודש של מחבתות וחבטות החלטתי להמשיך להתגלגל, ומצאתי את עצמי במיצובישי ואן ישן עם בחורה לסבית, בחורה פסיכית, מגבניק וגלשן. לאחר שבועיים פחות או יותר של גלישה וחופים, החלטתי לחזור לסידני ולהשתקע עד התאריך הקבוע מראש, הכרטיס המכורטס לתאילנד. שיעמם לי. עבדתי ב-בניין, גננות, ירקות, שטיפה, נהיגה, סבלות ועוד כמה עבודות מזדמנות, כמובן שלא הצלחתי לחסוך בכלל .

 

היום הנכסף הגיע, הטיסה לתאילנד, בירת השייקים, והנודלס.

בום, נחתי בקוואסאן, רחוב הישראלים בבנקוק. ריח של ביוב, קארי, וערפיח שמזכיר טיפה של בית.

חולצות ב20 שקל, וילדים שמוכרים פרחים כדי שיהיה להם מה לאכול.

הפתעה נוספת, הגברת (שחיכתה בבית בערגה ליום החזרה שלי) החליטה להצטרף לטיול. נסענו לאיים לנוח ולפוש.

חודש וחצי עבר, ואת המייל הזה אני שולח מצפון תאילנד, מעיר בשם צאנג מאי...

 

איך ניתן לסכם תקופה של 8 חודשים בעמוד אחד. איך ניתן לסכם תקופה של חוויות במספר מילים?

הטקסט הוא אותו טקסט, אבל לכל מילה, יש כובד, של חוויות שלא יחזורו, ואולי אפילו יום אחד ישכחו...

המספרים מעניינים, אלפי קילומטרים שחציתי, מאות כלי הרכב שנסעתי בהם, עשרות שנהגתי, מטוסים, ספינות, אופנועים קטנועים, מה לא.

ועדיין, אחרי תקופה כזו ארוכה, אני חייב לשאול את עצמי שוב. האם לעולם אסתכל אחורה בערגה, וארצה להיות שם שוב?

ולמה לא, בעצם, לחיות את החיים, כחוויה, כאטרקציה, ולאו דווקא כהמתנה לאחת. למה כל יום שעובר, אנחנו בציפיה לאותו יום חופש, שכל חיינו עבדנו בשבילו, למה לא לעשות כל יום כיום חופש. לאחר מסע אולי קצר אולי ארוך, אני מתקשה להסיק מסקנות, אבל יש מספר דברים שאני בטוח בהם. 1. המים בשירותים באוסטרליה יורדים בכיוון ההפוך. 2. החיים, הם מה שאתה עושה מהם.

 

את הסיפורי המוטוריקה המטורפים שעברו עלי, אני אשאיר לפעם אחרת...כדי להשאיר לכם טעם של עוד...

בנתיים, נשאר לי שבוע כאן בתאילנד, אני אנסה לנצל אותו בצורה המקסימלית, ולאחר מכן, ישנה טיסה של 11 שעות לארץ.

 

בנתיים כל טוב, תשמרו על עצמכם, ואחד על השני. עדכונים בהמשך.

 

אבי .פ. (א.דוכן במיל')

 

סוף לנוודות.

[Kundason]

אבי, התגעגעתי !

 

רק למקרא שורות אלו אני קולט כמה זמן עבר (ומה עבר אצלי בזמן הזה) מיום שטסת.

 

אני עדיין זוכר את ה"מוזס שלפני"

[השושנים]

אבי, לא בטוח שאתה רוצה לחזור....תישאר עוד כמה חודשים מה בוער לך ....תעשה חיים-רן

[gluk]

ילדדדדדדד!!!!!!!!!! :-D:-D:-D:-D:-D:-D:-D:twisted::twisted:

[Guest AKICHU]

ושבו בנים ל"שולחן"

אבי בדוק את הכרטיס קצת יותר משעתיים לפני הטיסה.

חצילים

אירית

[מצא]

אבי - התגעגתי לנוף פניך באירועים השונים של המועדון, עם החיוך המתמיד, העזרה ללא קץ שהרעפת עלינו - אבל אם קשה לך לחזור, אז כמו שרן שושונים אומר - תשאר עוד קצת בחו"ל ותמשיך לעשות חיים.

[avipel]

הו!

טוב לראות שאנשים לא שוכחים חברים , גם אם יש להם רכבים חדשים יותר

 

אך איזה מוזס זה היה, ועוד קיבלתי סיבוב אחרי זה לערבב את ההמבורגר איזה כיף.

חשבתי על זה הרבה אם לחזור או לא, למזלי מנהל הבנק שלי שמח לשמש לי פסיכולוג ולשכנע אותי שלא כדאי לי לחזור לתא עם סורגים...

 

גברת חצילה, לידיעתך, אני סומך על אל על במאה אחוזים, שיבטלו את הטיסה וישבתו בדיוק ביום שאני חוזר, ולכן אין שום צורך לברר אם הכרטיס בסדר. הם כבר יודיעו לי את זה בנימוס הומופאתי שאסע במונית עד לשדה תעופה ואבזבז את הדולרים האחרונים על השכרת ספסל ללינה בשדה התעופה.

 

בנתיים כל טוב,

אשמח לראותכם ביום חגי, בהגיעי למצוות.

אבי.פ.

[Blue Jay]

לאסי - חזרי הבייתה!!!!!

 

 

 

התגעגענו