בעקבות שיחה עם חברים ברילוקיישן, האם מדינת ישראל באמת הפכה למקום המסוכן ביותר עבור יהודים?

[gadik6]

לפני 17 דקות, Night Driver כתב:

אשתי בוגרת הריאלי והיא מבית מנש לא אמיד (גדלה בהדר עליון ואפילו רכב לא היה בבית).

 

הבנות שלי גם בבית ספר "אליטיסטי" ויותר מעורבות בכל גווני החברה מתלמידי המקיפים.

 

תבחין בין רמה לימודית לבין הפרדה לאומית 

 

 

נו ומה הקשר?

כיום שכר הלימוד בכיתות הנמוכות מתקרב לשכר לימוד בבינתחומי.

מה שהיה לפני 30 או 40 שנה לא רלוונטי.

 

ואין שום הבדל במהות - גם פה וגם שם ההורים (או התלמידים) לא רוצים ללמוד בבית ספר רגיל.

אני בטוח שגם בלי ספר יהודיים בחו"ל, ברוב המקרים, בעלי רמה לימודית גבוהה יותר, מעצם היותם פרטיים.

 

הנקודה היא שבין זה לבין היעדר תרומה לקהילה או היעדר "היטמעות" בחברה אין שום קשר. אם כבר, אז להיפך.

 

[ALÞћÃ]

מסוכן? אני עדיין מעדיף להסתובב ברמלה/לוד ב-23:00 ולפרק עם שני חברים (אחד מהם תושב האזור, אף אחד לא מושלם) לאפה עגל בהרצל 50 מאשר להלך על גדות הנהר בשיקאגו אחרי 18:00.

[DareDevil]

כשאתה הולך בביטחון ואין לך שום חשש, אף אחד לא יפגע בך כי אתה מקרין את זה החוצה.

 

[sperial]

עדיין בארץ - אני בוגר הריאלי. אישתי היתה די נגדו (בוגרת המתחרה הגדול בשנות ה-70 - אליאנס). עד שהבן הבכור הגיע לסיום כיתה ו'. ואז פתאום שינתה דעתה - רק הריאלי. ובהמשך גם האחים שלו. ותאמין לי, השתנתי ברגים כדי לממן את הלימודים שלהם. אבל לא מצטער על המאמץ. לא בגלל האקדמיה - כנראה שליאו באק, נניח, קצת עדיף בפרמטר הזה. אבל החינוך - בית ספר שבזמן שמשרד החינוך שלח את התלמידים ללון בטיול השנתי במלונות - הכריח את התלמידים לישון באוהלים ולבשל לעצמן את ארוחת הערב. ואינסוף עבודות עצמיות. היה שווה.

הבעיה היא שלפני כמה שנים משרד החינוך החליט שמי שלומד בבית ספר פרטי לא יזכה לקבל את חלקה של המדינה בחינוכו כמו מי שלומד בחינוך הממלכתי. ואז שכר הלימוד בתיכון הוכפל. אין לי מושג מה קורה ביסודי.

[Night Driver]

לפני 34 דקות, gadik6 כתב:

ואין שום הבדל במהות - גם פה וגם שם ההורים (או התלמידים) לא רוצים ללמוד בבית ספר רגיל.

אני בטוח שגם בלי ספר יהודיים בחו"ל, ברוב המקרים, בעלי רמה לימודית גבוהה יותר, מעצם היותם פרטיים

ההבדל הוא קבלה על בסיס הישגים לבין קבלה על בסיס טוהר הגזע 

[Liviur]

לפני שעה, Night Driver כתב:

השאלה היא אם יש לא יהודי אצל היודן.

אצלנו יש בהחלט לא יהודיים ששולחים את הילדים שלהם ללמוד בבתי ספר יהודיים.

לרוב מאסיה , כתלות ברמת לימודי המדעים בהם.

[gadik6]

לפני כשעה, Night Driver כתב:

ההבדל הוא קבלה על בסיס הישגים לבין קבלה על בסיס טוהר הגזע 

 

די עם הדמגוגיה. אין שום טוהר גזע - בהרבה מדינות בתי הספר לא יכולים להפלות, מבחינה חוקית, על בסיס דת או "גזע".

 

בארה"ב לפחות יש גם לא יהודים שהולכים לבתי ספר יהודיים, ותופתע לשמוע שזה קורה גם בגלל ה"הישגים" והתנאים של תלמידי בית הספר.

 

לגבי הריאלי - רק הישגים?   בגלל זה יש הגרלה אם יש עודף נרשמים או עדיפות לאחים של תלמידים, שיכולים לגשת לתהליך הקבלה בלי הגרלה?

כמה מתוך הניגשים לתהליך הקבלה לא מתקבלים?

 

[קורן בן אשר]

לפני שעתיים, Night Driver כתב:

השאלה היא אם יש לא יהודי אצל היודן.

מהכרות אישית עם מקום אחד מסויים, בפירוש כן.

 

לפני שעתיים, Night Driver כתב:

המקודה היא שלשלוח לבית ספר יהודי זה כמו לשלוח בארץ לישיבה חרדית.

 

להצהיר אנחנו קבוצה נפרדת ולא חלק ממכם.

לפחות במדינות שאני מכיר מקרוב, שם גם הקהילה היהודית די קטנה, זה הדבר הכי רחוק שיש מישיבה חרדית. יותר כמו מחנה קיץ של תגלית... אף אחד לא שואל יותר מדי שאלות ולא מפשפש בציציות - מי שבא ברוך הבא. מבחינה אקדמית, הלימודים הם בשפת המקום, לפי קוריקולום של משרד החינוך אותה מדינה ועם פיקוח ממשלתי.

במדינות עם קהילה ענקית כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת - אני משער שיש הכל מכל.

 

[Liviur]

לפני 37 דקות, קורן בן אשר כתב:

במדינות עם קהילה ענקית כמו ארה"ב, בריטניה, צרפת - אני משער שיש הכל מכל.

יש אכן הכל מהכל - אבל למיטב ידיעתי ברוב הסטייטים הם מחויבים לקוריקולום המינימאלי אכן של משרד החינוך או המקבילה המקומית לו (היה על זה מאבק אגב לזכרוני לפני כמה שנים בישיבות פה -> והישיבות הפסידו) ויש גם מוסדות הלאה שהם דתיים (לא רק יהודיים , גם נוצרים , מוסלמים וכו) להשכלה גבוהה כל הדרך לתארים מתקדמים. גם שם יש מחויבות אקדמאית לסטנדרטים.

 

(וכמו שהובן ממה שכתבתי למעלה - יש גם ישיבות אבל הן נחשבות בגילאי הבית ספר לבתי ספר פרטיים. האם שם יש מעבר ליהודים ? לא יודע להגיד , אבל בבתי ספר היהודיים באיזור שלי -> כמו שציינתי - חד וחלק יש לא יהודיים)

[yoni2sh]

בתור אחד שחי בחו"ל פעמיים בחיים שלו, תחילת שנות האלפיים בקונטיקט ארה"ב , ולפני עשור גרתי מספר שנים בגרמניה (בצד המזרחי) אני יכול לומר שלפי הניסיון שלי זה מחולק ל 2 : מצב "היהודי" (ישראלי) שלך , והמצב של המדינה המארחת.

 

בקונטיקט הייתי בחור צעיר שהולך עם חולצה של חובש קרבי , מתגאה שאני ישראלי , הולך לבית כנסת עם אבא , ובסך הכל המדינה המארחת לא נתנה הרגשה של איום גם כאשר אתה מחצין את היותך יהודי ישראלי, היום בארה"ב המצב השתנה לרעה

 

בגרמניה כבר התחלתי להקריח, ואפשר לומר שהחיצוניות שלי לא מזכירה במיל יהודי או ישראלי , עד שאני פותח את הפה , וזה גרם לי לחיות בסוג שלי ניסוי ותהייה.

מדהים איזה הבדל ביחס אפשר לקבל כאשר הגרמנים לא מריחים אפילו שיש לך קשר לעם שלנו.

 

אז לפי הניסיון שלי , זה מתחיל ונגמר באיזה יהודי אתה בוחר להיות ובאיזה מדינה מארחת.

 

העולם הוא דינמי, גרמניה של תחילת המאה ה 20 הייתה המדינה התרבותית ביותר בעולם ! כל מי שרצה ללמוד מדעים נסע לגרמניה , בברלין הסצנה הלהטב"ית הייתה מפותחת יחסית , וגרמניה נחשבה לקרם דה לה קרם של העולם המפותח והליברלי.

וכולם יודעים למה היא הפכה בשנות ה 30

 

אותו דבר ארה"ב , מי שחושב ששם לא יכול להיות נפילה כלכלית או נפילה של התרבות המכילה טועה בגדול , הדמוגרפיה משתנה וגם הבעיות גדלות , ויש סיכוי לא רע שאמריקה תהפוך להיות מקום מסוכן ליהודים , זה יכול לקרות בתהליך של 30 שנה , וזה יכול לבוא מאוד מהר בשנה הבאה.

 

 

 

 

[oryo]

יכול להיות ששנה הבאה יאנוס אותי קוף שברח מגן החיות ברחוב, ויכול להיות שלא. הכל זו שאלה של התכנות סטטיסטית. 

 

לשאלה האם יותר סביר ש, סטטיסטית, תהיה מלחמה בישראל בעשור הקרוב או שארהב תהפוך לגרמניה הנאצית - לכל אחד יכולה להיות איזו תשובה שמתחשק, המציאות נפלאה כאשר לנתונים אין באמת משמעות והכל נקבע לפי הרגש הסובייקטיבי של פלוני - או הנחת המבוקש. 

 

במציאות, המקום הכי מסוכן ליהודים מבחינת פשעי שנאה הוא ישראל, זה מובהק סטטיסטית - וזה גם פופוליסטי, כי בסופו של יום מדובר באחוזים זניחים בלאו הכי. הרבה יותר מסוכן למות מתאונת דרכים או מחלת לב, אבל האחרונים לא מייצרים כותרות מפחידות ולא פורטים על הרגש. 

 

סטטיסטית, מה שיהרוס לישראלי בעשירונים העליונים את החיים זו לא מתקפת טרור, אלא רווחה ירודה שקורסת עם הזמן, בחסות הדמוגרפיה והפוליטיקה הנגזרת ממנה - ובחסות המלחמה האינסופית שלא נראה שהולכת לשום מקום. גם אם מאה אנשים שאין להם חצי מושג איך זה לחיות בארה"ב יכתבו אלף הודעות והסברים על נושא בו אין להם שום ידע או נסיון קונקרטי, שום דבר לא ישתנה. 

 

בד בבד לישראלי בעשירונים הנמוכים ישראל מקום מגניב לגמרי, בטח ובטח אם אתה שייך למגזרים שמחוברים טוב לעטיני השלטון ואין לך יכולת לייצר שום דבר בעל ערך בעולם המערבי המתוקן. בארה"ב היית הומלס, בישראל תקבל קצבאות ובריאות בחסות החבר'ה מהפסקה הקודמת, נפלא! תוכל להתרבות והיות ואתה לא יודע חשבון או כלכלה לדמיין שזה לא יקריס על הראש של הילדים שלך את המערכת. 

 

הטרור והמלחמות הם בסהכ עוד פרמטר להוסיף לאינטגרל שמרכיב את החיים בישראל, הצפיפות ורמת המחיה (החומרית) גם באעסה, ומנגד השפה המשפחה התרבות והשייכות הם אחלה (אבל אנרציוניים, אז לא באמת מייחדים כלום), ורמות הפשע הפלילי האלים הנמוכות, תחושת הרווחה הדתית גבוהה למי שבקטע וכמובן האוכל הם יתרונות נפלאים למדינת ישראל. כמו כן למי שסובלים מחרדות "כל העולם אנטישמי" ישראל זה ה-מקום. אין גויים לפחד מהם 🙌

 

אני מוצא את זה מרתק שאנשים לוקחים פרמטרים זניחים לגמרי (סטטיסטית) - כמו נניח הסיכוי למות בפיגוע/מלחמה או הסיכוי שמחר ארה"ב הופכת לגרמניה הנאצית - ובונים על זה תזה, כאשר בד בבד מתעלמים מהסיכוי העצום (על גבול המוחלט) של פשוט להתקע במלכודת עוני/בינוניות ולדון את דור העתיד למדינה דתית משיחית צפופה הנמצאת בלחימה בלתי נגמרת. 

 

כל אחד וסט המשקלים שלו. אני לא שופט והעיקר שאנשים יהיו מבסוטים, איפה שהם נמצאים. Tunnel vision זה לאו דווקא דבר רע, איך אומרים blessing in disguise? ברכה בתחפושת? זה לא נשמע הגיוני. 

עריכה אחרונה ב-28 במרץ על ידי oryo

[bobi]

בתאריך 25.3.2024 בשעה 11:21, פינדר כתב:

לספור מקרי מוות לנפש, מנורמל ומתוקנן, לאוכלוסיה יהודית, זה קריטריון אחד.

יש עוד קריטריונים:

כמה פעמים הילדים שלכם התעוררו בלילה מאזעקה ורצו בבהלה לממד?

כמה פעמים ראיתם את הילד שלכם נלחץ, רק כי הוא שמע רעש שנשמע כמו אזעקה.

כמה פעמים הלב שלכם החסיר פעימה בגלל בק-פייר של איזה אגזוז ברחוב.

כמה פעמים ישבתם בחרדה בלי לדעת מה קורה עם הבן החייל. האם הוא חי או מת.

כמה לילות לא הצלחתם להירדם, כי מישהו פירסם שמועה על ״קרבות כבדים״ באיזור שבו נמצא הבן שלכם?

 

אחותי גרה מעל 20 שנה בקליפורניה. בשכונה טובה ויקרה.

אז כן, גם אצלה מגיעים מדי פעם הומלסים שהמשטרה לא יודעת מה לעשות איתם.

וגם הם הגבילו את עצמם בהאלווין האחרון להסתובב בשכונות מאובטחות, כי בשכונה שלהם יש הרבה יהודים וישראלים והם פחדו שזה ימשוך כל מני אנטישמים.

והילדים שלהם הולכים לבי״ס יהודי והחברים שלהם הם כולם ישראלים.

אבל באוגוסט 22 כשנפתח מבצע ״עלות השחר״ והיו אזעקות באיזור שלנו, אני קראתי עידכונים על המבצע והאזעקות, בזמן שאני יושב אצלה בחצר, ליד הבריכה, עם בקבוק בירה צונן.

ואיכשהו, נראה לי שהחיים קצת יותר קלים ככה. גם כיהודי.

 

בהחלט. רמת המתח, החרדות ופוסט טראומה שילדים וגם מבוגרים גדלים איתה וחווים בישראל כנראה שיותר גבוהה מאשר בחו"ל.

אולי אם משווים סטטיסטיקות של מקרי מוות אפשר לסדר את הנתונים כך שלא מתים בישראל יותר אנשים באירועים אלימים מאשר בחו"ל. אבל בחו"ל ילדים לא גדלים עם הדי פיצוצים באוויר, אזעקות ומתח קיומי תמידי בכל מקום ובכל שעה שאין מקום וזמן בטוחים שבו הם יכולים להיות.

[Super_T]

אני חושב ומרגיש (ולדעתי השרשור ממחיש את זה יופי) שבסופו של יום אין תשובה אמיתית לשאלה "היכן טוב יותר / בטוח יותר / נכון ליהודים לחיות"..

אותי המלחמה תפסה בפרברי לונדון (חצי שעת נסיעה ממרכז העיר) אצל בן הדוד שלי, בבית פרטי בשכונה מעולה, שהוא לא פחות מהתגשמות החלום של כל ישראלי נורמטיבי עם משכנתא, במיוחד כשיש לו ולאשתו פורשה בת חצי שנה ואאודי Q8 חדשה בחניה (בהתאמה)

אבל,
וזה אבל גדול,

בתור אחד שעובד בתחום הביטחון ביום יום (ולצערי לא אוכל להרחיב..) אני יכול לומר לכם שבשבת הארורה ההיא, חטפתי את אחת הבעיטות הגדולות שחטפתי בבטן ב-42 שנותי על הפלנטה.
זה דבר אחד להינות מהסביבה, האפשרויות הבלתי נגמרות, השקט, העובדה שאתם במדינות חזקות ומפותחות ומבוססות (בין אם זו בריטניה, הולנד, ארה"ב או גרמניה..) והמשכורת שלכם מאפשרת לכם ככה וככה בתים וכאלה וכאלה מכוניות ולא יודע מה...
וזה דבר אחר להבין ששורפים לכם את המולדת ואתם בחו"ל.

אני ישבתי ב-8.10 ביציע הזהב באיצטדיון האמירויות של ארסנל וראיתי את ארסנל מנצחת את סיטי, מה שנקרא כדורגל אירופי מהמעלה הראשונה בליווי תצוגת עידוד בריטית מעוררת השתאות, ולא נהניתי לרבע שניה, כל רגע לפני המשחק, בהפסקה ובסוף, הייתי תקוע באפליקציה של N12 וראיתי עוד זוועות ומספרי חללים עולים אקספוננציאלית..
נחתי בישראל ביום שני כי היו לי (למזלי) טיסות הלוך ושוב עם אל-על (שהם נושא אחר לשרשור אחר) ונכנסתי מיידית (ברמה של שעות מהנחיתה) לטירוף מוחלט של עבודה מסביב לשעון שנרגעה במקצת ממש לאחרונה וגם כיום אנחנו ב"מתח מבצעי" ברמה כזו או אחרת.

אתם יכולים לרשום עד מחר כמה זה כייף לחיות ב-LA בשכונה טובה ולהיות בסביבה ישראלית עם בתים עם בריכות ומשלוחים מאמזון שמגיעים תוך שעתיים, או לגור באירופה ולהרשות לעצמכם "אם-בית", בדמות גברת או סטודנטית שאצלכם שלוש פעמים בשבוע ועושה ניקיונות, כביסה ושאר פעילויות שלא ב*** שלכם לעשות -
בסופו של יום, זה סופר אישי.
בעיני, כל האנשים שרצו לנתב"ג לתפוס כל טיסה אפשרית מפה באקט היסטרי שלא נראה כמותו בתחילת הלחימה, הם בוגדים שלא מגיע להם לגור פה,
האם אני יכול לשפוט אותם? בראש שלי - כמה שבא לי, במציאות? הרבה פחות, 
כי לך תתווכח עם אבא שהבן שלו משתין בתחתונים בכל פעם שיש אזעקה, או אמא שהילדה שלה מפחדת לצאת מהארון או מתחת למיטה כי יש פיצוצי יירוטים של כיפת ברזל כל שעתיים בתל-אביב או בצפון ואין להם (או יש להם וזה לא ממש משנה) ממ"ד בבית...

כל אדם יכול לעשות כטוב בעיניו -
אני מאמין שזה עניין של ציונות וערכיות להיות פה ולדאוג שיהיה פה טוב יותר,
בין אם ע"י בחירות נכונות בפוליטיקה, בין אם ע"י חינוך ובין אם ע"י לעשות את המקסימום ביום יום שלך מול הממשקים שיש לך מול הסביבה שלך בעבודה ובחיים הפרטיים.
אני רואה זכות בלהסתובב חמוש ולהגן על בת הזוג שלי והסביבה שלי במקרה הצורך, אני רואה זכות בללכת ולעזור לחוג החברים שלי שיעשה הכל כדי לחיות פה ושילדים שלו ילכו לצבא, יתרמו את חובתם ויגדלו פה משפחות ציוניות, אוהבות מדינה וכו'
אני רואה זכות לעסוק במה שאני עוסק ולתרום לביטחון המדינה.

רוצים לטוס לחו"ל כי שם הייאוש נוח יותר? בבקשה,

אחד מבני הזוג דורש שתעזבו ואתם רוצים לשמור על שלמות המשפחה? זה חשוב מאוד,
אבל אל תנסו להביא צידוק סטטיסטי לזה, פשוט תרשמו (או תגידו) שכך אתם מרגישים שאתם רוצים להתנהל ולחיות,
פשוט,
אתם לא חייבים לאף אחד הסברים,
טוסו, תהנו, תחיו בטוב ותעשו טוב לחברה החדשה שאליה תשתייכו, 
טוב מביא לטוב בסופו של דבר, ויחס גורר יחס, גם אם לפעמים העולם קצת נדפק לפרקי זמן כאלה ואחרים. 

 

 

עריכה אחרונה ב-29 במרץ על ידי Super_T

[Morningstar]

סופש שעבר אני, אשתי וחבר קרוב שלנו נסענו לטייל בקמפוס של UC Santa Cruz לכבוד קבלה של האחרונה ל Masters (קמפוס מהמם ד"א). החבר, שלומד בברקלי, לא הפסיק לספר לנו סיפורי איפה על כל האנטישימיות שנחווה בטיולון הזה. וואלה - לא היה כלום. הלכנו סביב, דיברנו עברית, אף אחד לא עשה לנו שום פרצוף, לא ראינו שום צלב או דגל פלסטין. אולי השד לא כל כך גרוע כמו שמתארים אותו. 

סתם אנקדוטה.

[Liviur]

@Super_T כל מה שאתה כותב - יפה וזה שלך כמו שכתבת (אתה יכול לשפוט אותי בראש כמה שבא לך - גם במילים - זה שלך ולא שלי) אבל הוא לא הדיון שרץ פה.

אם אתה חי בארץ בהכרח באידאולוגיה הזו - זה לא קשור לאיפה יותר בטוח אלא לתחושת הציונות והאידאולוגיה. זה שיקול אחר שמנתק את מה שמדובר פה שיותר מנסה בצורה יבשה להבין שאלה אחת.

 

לנושא השרשור - באמת שאי אפשר להכליל את ״כל העולם״ או אפילו כל אנגליה מול ישראל (ואפילו להתייחס לישראל כמקשה אחת - גם זה בקושי מחזיק מין - כי אין דין מי שגר בדרום וחוטף שיגורים בצורה קבועה עשור+ למי שגר במרכז)

אני יכול מקסימום להשוות את גוש דן לכמה איזורים פרברים + כמה איזורים עירוניים בארה״ב. אז השאלה מראש - כללית מדי - ולכן יורדת לנושאי הסטטיסטיקות ונפנופי ידיים.