לגור עם ההורים VS לגור לבד

[ChemGuy85]

הורים היום סובלים מגוננות יתר על הילדים שלהם. חלילה שיזיעו. העיקר שילכו בעדר של האקדמאים.

ירוויחו 7 נטו כי יש אלפים כמוהם, אבל העיקר התעודה. יוצא לי לשמוע לא מעט מירמור אצל אקדמאים, בעיקר צעירים.

לא רואים קדימה, רבים על משרות עם עוד מיליון איש, מחליפים עבודות בקצב.

אותו דבר הלחץ על רכישת דירה. דברים שנעשים כי "כולם עושים ככה", בלי שום מחשבה או התאמה לאופי הספציפי של הבנאדם.

הילדים שלי בפירוש יעשו מה שטוב להם.

 

אני לא חושב שמדובר בגוננות. אני חושב שמדובר מרדף של הורים אחרי סמלי סטטוס בתחפושת של "דאגה" לילדים.

[SlowRide]

הבעיה עם שכונות השינה האלה היא שמביאים המון אוכוסיה למקום אחד אבל חוץ ממוסדות חינוך וסופרמרקט לא שמים להם שום דבר, וכולם צריכים להציף את הכבישים בבקרים ובערבים כדי להביא פרנסה הביתה (חוץ מכמה מורות, גננות והקופאיות מהסופרמרקט).

זה אותם "מחסנים" בדיוק כמו השיכונים משנות ה50, רק עם מפרט מודרני שכולל חניה מיזוג ומעלית.

הכוונה כמובן לבנייני דירות המשוכפלים שמרימים בכל מקום, כמו המגדלים שמסתירים את הארובות של חדרה מכביש 2 צפון או כל השכונות החדשות בפתח-תקווה, לא לבניה צמודת קרקע.

זה נובע מראייה קצרת טווח של המדינה על בעית הדיור. אין הבנה שאנשים לא רק צריכים לגור איפשהו, אלא שיש להם גם חיים לנהל במקביל.

[itaysamurai]

אני לא חושב שמדובר בגוננות. אני חושב שמדובר מרדף של הורים אחרי סמלי סטטוס בתחפושת של "דאגה" לילדים.

 

למה "דאגה"? הם באמת דואגים אבל הם לא עוצרים

לחשוב אם השיקולים שלהם תואמים ליכולות והרצונות של ילדיהם.

וכן, העיקר סמלי הסטטוס והפינוק.

[ChemGuy85]

אני חושב שהם דואגים איך להסביר לחברים שלהם ומשפחה שהילד הפך לאינסטלטור ופחות דואגים מכך שהוא יהפוך לעוד עורך דין שבקושי מסוגל להתפרנס.

עריכה אחרונה ב-23 לדצמבר, 2017 על ידי ChemGuy85

[Benor]

ChemGuy85,

אני מרגיש לאחרונה את מה שרשמת על תחושת "הגנון" בבית כשהאחיינים מגיעים.

לעתים זה נחמד, אבל אין לך באמת שליטה על הסיטואציה ועל החיים שלך.

בסופי שבוע אני מעדיף את השקט שלי, זה עוד גורם מדרבן לעזוב את הבית...

היה תקוע לי איזה ג'וק בראש שפחות מ8-10 נטו, אין מה לצאת מהבית אבל יכול להיות שזו סתם אמונה חסרת בסיס.

עריכה אחרונה ב-23 לדצמבר, 2017 על ידי Benor

[gbguy]

אף אחד לא המליץ לעבוד בעבודות האלה, כמו שאף אחד לא צריך להמליץ על עבודות בתחומים אחרים שאולי יותר קל לבלוע.

כן המליצו לראות מעבר לסטיגמה, של שכר נמוך, טינופת קבועה, רמה אנושית נמוכה.

כי באמת לא כולם ככה. האדם עושה את המקצוע ולא להיפך. אם שרברב ייתייחס לעצמו ולמקצוע שלו בכבוד, הוא יקבל כבוד בחזרה.

יש הרבה שמתנהלים גרוע ומוציאים שם רע לכולם, לא משיגים עבודות, מרמים, מרוויחים מעט ואז ככה זה משתקף החוצה.

בניתי בית לפני כמה שנים. עד היום השרברב, החשמלאי, הנגר והרצף (שעשו עבודות טיפה יותר מורכבות משחרור סתימה או תליית מנורה),

זכורים לי לטובה ובענק שכל אחד מהם מקבל המלצה חמה אם מישהו מחפש.

והם מרוויחים מעולה והעובדים שלהם לא מקופחים. הם עובדים קשה, גם פיזי, גם מלוכלך. אבל עם תמורה.

 

הורים היום סובלים מגוננות יתר על הילדים שלהם. חלילה שיזיעו. העיקר שילכו בעדר של האקדמאים.

ירוויחו 7 נטו כי יש אלפים כמוהם, אבל העיקר התעודה. יוצא לי לשמוע לא מעט מירמור אצל אקדמאים, בעיקר צעירים.

לא רואים קדימה, רבים על משרות עם עוד מיליון איש, מחליפים עבודות בקצב.

אותו דבר הלחץ על רכישת דירה. דברים שנעשים כי "כולם עושים ככה", בלי שום מחשבה או התאמה לאופי הספציפי של הבנאדם.

הילדים שלי בפירוש יעשו מה שטוב להם.

אותם הורים שמגוננים על הילדים ללמוד באקדמיה, עם כנראה תוצאה של פחד שממה שהורים עברו.

האם אותם סטודנטים צעירים שהלכו ללמוד מדעי הדשא עושים את זה מרצונם? אני לא בטוח.

אני בטוח כשאמרתי לאנשים מבוגרים שאני הולך ללמוד, ישר אמרו לי "תלמד, אבל בתואר שתוכל להשתמש בו לעבודה". ואז אמרתי להם שאני מעונין בהנדסה. ואמרו "אה".

[ישה]

בנאור

 

מה אתה מתערב בשרשור

[ChemGuy85]

ChemGuy85,

אני מרגיש לאחרונה את מה שרשמת על תחושת "הגנון" בבית כשהאחיינים מגיעים.

לעתים זה נחמד, אבל אין לך באמת שליטה על הסיטואציה ועל החיים שלך.

בסופי שבוע אני מעדיף את השקט שלי, זה עוד גורם מדרבן לעזוב את הבית...

היה תקוע לי איזה ג'וק בראש שפחות מ8-10 נטו, אין מה לצאת מהבית אבל יכול להיות שזו סתם אמונה חסרת בסיס.

 

יום בהיר אחד תתעורר ותבין שצריך להתחיל לארוז. מומלץ לא בטריקת דלת אלא בהדרגה. אם ההורים יקבלו את זה ויעזרו מצויין. אם לא (כמו שקרה אצלי) בעיה שלהם.

[SlowRide]

 

בסופי שבוע אני מעדיף את השקט שלי, זה עוד גורם מדרבן לעזוב את הבית...

היה תקוע לי איזה ג'וק בראש שפחות מ8-10 נטו, אין מה לצאת מהבית אבל יכול להיות שזו סתם אמונה חסרת בסיס.

לא בטוח שכשתגור לבד יהיה לך שקט לעצמך בכל סוף שבוע במידה ותגור עם שותפים.

אין רף שכר מסויים שמאפשר לגור לבד (אבל ברור שצריך הכנסה חודשית) כי זה תלוי איפה אתה גר ומה השכ"ד.

[sperial]

לא שכ"ד אלא כלל עלויות. שכ"ד נמוך יכול להתקזז עם עלויות תחבורה יותר גבוהות, וכמובן שיש עוד הרבה הוצאות שצריך ללמוד לנהל. אפילו ענייני אוכל - מי שילמד לבשל יחסוך הרבה בהשואה למי שיקנה מזון מוכן או ישאיר הרבה כסף במסעדות.

[ChemGuy85]

לא בטוח שכשתגור לבד יהיה לך שקט לעצמך בכל סוף שבוע במידה ותגור עם שותפים.

אין רף שכר מסויים שמאפשר לגור לבד (אבל ברור שצריך הכנסה חודשית) כי זה תלוי איפה אתה גר ומה השכ"ד.

 

רעש של הורים זה לא אותו רעש כמו שותפים. יש אנשים שיכולים לסבול רעש של ארבעה שותפים, אבל לא מסוגלים לסבול 10 דקות אצל הורים שלהם ויש הפוך. שיצא, ילמד, יתנסה. במקרה הכי גרוע יחזור להורים שלו לעוד חצי שנה - שנה עד שיצא משם סופית.

[ניקו פ.]

ChemGuy85,

 

היה תקוע לי איזה ג'וק בראש שפחות מ8-10 נטו, אין מה לצאת מהבית אבל יכול להיות שזו סתם אמונה חסרת בסיס.

 

לתחושתי אתה יודע שזה חסר ביסוס ולכן ציינת את זה.

יש סטודנטים שחיים ברמת אביב, מרחק הליכה מהאונ' בדירה עם עוד שותפה או שתיים.

יוצאים לבלות לפחות פעם - פעמיים בשבוע (בלי קשר לישיבות בבית שהן זולות מסיבות מובנות). גרים מרחק הליכה מהלימודים וקו אוטובוס אחד מהעבודה (שיכול לקחת הרבה זמן).

כל העלות הזו יכולה להצטמק לכדי 50000 ש"ח בשנה ואפילו פחות אם מתעלקים על ההורים קצת (קופסאות אוכל, כביסה מדי פעם), אז זה יכול להיות גם 40000 ש"ח בשנה, שזה כבר מצריך שכר של 3300 שקלים בחודש, לסטודנט. כל שקל מעבר בשכר מאפשר עוד בזבוז או חסכון. ריאלי. לא פשוט, אבל ריאלי.

גם אם נכפיל את עלויות הדירה (אותה הדירה בלי השותפה) זה יוצא כ-6600 שקלים בחודש (אבל למשרה מלאה, לא כמו הסטודנט).

כעת, לא חייבים דירה ברמת אביב, לא חייבים רכב פרטי, לא חייבים הרבה דברים. הכל שאלה של פשרות בחיים.

הדוגמה של הסטודנטים למעלה רק ממחישה איך אפשר.

אפשר ללמד את עצמך לבשל.

אפשר גם לישון 6 שעות בלילה וללמוד יותר או לעבוד יותר או לעסוק בתחביבים פחות.

אפשר לשחק פחות במשחקי מחשב.

אפשר לקחת אוכל מההורים.

אפשר הרבה דברים.

אפשר גם אפשר לחיות בכבוד ובהנאה עם פחות מ-8000 שקלים בחודש בטח כאשר אתה ללא ילדים. מניח שילדים משנים את התמונה, אבל אני לא יכול לדעת. my pull out game is strong.

 

הנקודה היא שבסוף, בתקופות מסוימות, צריך להתפשר בחיים. כל עוד יש לך תכנון סביר ואתה חותר אליו - כל מה שאתה עושה בשיתוף עם האנשים הקרובים אליך הוא בסדר.

ויש כאלו שלא מתפשרים הרבה, כי להורים יש הרבה כסף והם שמחים לעזור לילדיהם. בעיניי זה ממש בסדר והילדים ממש לא פרזיטים.

עריכה אחרונה ב-23 לדצמבר, 2017 על ידי ניקו פ.

[SlowRide]

רעש של הורים זה לא אותו רעש כמו שותפים. יש אנשים שיכולים לסבול רעש של ארבעה שותפים, אבל לא מסוגלים לסבול 10 דקות אצל הורים שלהם ויש הפוך. שיצא, ילמד, יתנסה. במקרה הכי גרוע יחזור להורים שלו לעוד חצי שנה - שנה עד שיצא משם סופית.

זה לא רעש, זה שקט נפשי.

אם השותפים שלך אחראיים כמוך ואכפת להם מהדירה הכל בסדר. אם לא, אתה יכול למצוא את עצמך מנקה ומסדר אחריהם בזמן הפנוי שלך.

[vadim6385]

יכולים להיות גם הורים כאלה.

[SlowRide]

יכולים גם להיות הורים שאבא מסרסר באמא בסלון בשביל הרואין.

מה מתרחש ברוב המקרים זה המפתח. בגלל זה אין תשובות חד משמעיות בנושא.