חידון שאלות טכניות

[dny]

תשובה נכונה היא תשובה מספר 1.

אני חושב ש-2.

 

אם הרדיאטור סתום חלקית, שום אוויר חיצוני לא יעזור מכיוון שנוזל קירור לא זורם בכלל בחלק מהרדיאטור.

להיפך: אם המקרן סתום חלקית זה אומר שהוא בעצם קטן יותר. ולכן לזרימת האוויר שעליו יש חשיבות רבה. ובמהירות של 120 קמ"ש זורם הרבה אוויר, ולכן המקרן מוציא הרבה יותר חום.

 

בנסיעה עירונית חלק גדול מהזמן דוושת גז משוחררת, מנוע פועל בסרק או במצב בלימת מנוע, שורף מעט מאוד דלק ומפיק מעט מאוד חום.

נכון, אבל יש למטבע גם צד שני: בנסיעה עירונית יש הרבה תאוצות. כמו כן, בסרק משאבת המים שואבת מעט, ולכן לפעמים מתקשה לסחרר את המים. באופן כללי אפשר לומר שדווקא סרק זה מצב בעייתי מבחינת מערכת הקירור.

 

בשיוט במהירות גבוהה (לא סתם רשמתי 120 קמ"ש) נשרף יחסית הרבה דלק ומופק הרבה חום. רצוף וללא הפסקות, מצערת לא נסגרת אף פעם ולכן רדיאטור שפועל חלקית לאחר מספר דקות כבר לא יוכל לעמוד בעומס.

אם אתה חושב על כמות הנוזל במערכת וכמה זמן לוקח לו להתחמם, אז גם בעיר תהיה אותה בעיה.

 

כאשר אנשים מתלוננים על התחממות, מתי זה? בכביש מהיר ללא עליות - כמו שאמרת - או בפקקים?

 

דני

[Igalz]

ניחוש:

 

כדי לעייף פחות את עיניי הנהג בוחרים בספקטור צבעים שדומיננטי בלילה - זה צבע של פנסים, תאורת רחוב וכו.

 

כך לא צריך להסתגל לצבעים שונים בכל פעם שמעבירים מבט מלוח שעונים לכביש וחזרה.

 

התשובה היא, כדי לפגוע כמה שפחות בראיית הלילה של הנהג.

אני אסביר:

בעין האנושית ישנם שני סוגי חיישנים לקליטת אור

1. קנים rods - אלו תאים ארוכים ודקים הפועלים בעיקר בלילה (אחראיים לראיית לילה). בתאים אלה אין המרה של צבע ושל פרטים קטנים בשדה הראייה. והם פעילים יותר לזיהוי אור שחור/לבן. כמו כן, לוקח להם זמן להתרגל לשינויי אור.

2. מדוכים cones - אלו תאים קצרים ועבים הפעילים ביום,. לתאים אלה תפיסה טובה של צבעים. הם רגישים ביותר לפרטים, ואינם רגישים לשינויי תאורה.

 

בתחתית החיישנים הללו ישנה שכבת הלמלה, ובה מספר רב של מולקולות רגישות לאור. פגיעה של פוטון במולקולות הללו גורם לשינוי כימי במולקולה שגורם לה לפלוט אנרגיה שנקלטת על ידי מערכת העצבים (עיקרון פוטוכימי).

מולקולה שפגע בה פוטון, לוקח לה זמן "להטען" מחדש ולחזור למצבה המקורי. זו הסיבה שלוקח לנו זמן להתאושש מסינוור או להתרגל לחשכה.

אם נסתכל על ספקטרום הרגישות של החיישנים האלה שלנו

 

ניראה שמרבית החיישנים (ובעיקר חיישני הלילה) רגישים מאוד באיזור מרכז הספקטרום (ירוק, תכלת) ופחות רגישים בקצוות (אדום, סגול).

המשמעות של רגישות גבוהה של חיישן כימי היא שהוא "פורק" מהר את האנרגייה שלו בתגובה לאותו אורך גל.

 

על מנת לפגוע כמה שפחות בראיית הלילה נרצה להקרין בקצוות של הספקטרום, איזורים שלא פורקים מהר את החיישנים שלנו.

לדוגמא, מקצועות הדורשים ראיית לילה טובה בתנאיי זיהום אור מינימאלי (חושך מוחלט) דוגמת אסטרונומים או מפתחי תמונות, משתמשים במנורות אדומות להאיר את סביבת העבודה.

 

צבע אדום הוא מעט בעייתי, אבולוציונית הצבע האדום מתפרש במח האנושי כסכנה וגורר פעילות מוגברת של מערכת העצבים.

לכן יצרנים רבים בוחרו לאורך ההיסטוריה בצבע הקרוב ביותר לאדום - כתום ללוח השעונים שנמצא כל הזמן מול עיני הנהג. כאמור גם סגול הוא לגיטימי (מי אמר ואג?!).

 

לצערי בשנים האחרונות מחלקות העיצוב גברו על מחלקות הארגונומיה ואנחנו עדים ללוחות זוהרים בלבן מזעזע. פאק בטיחותי לא קטן בנהיגת לילה באיזורים ללא תאורה..

עריכה אחרונה ב-22 לפברואר, 2015 על ידי igal_zeltser

[Igalz]

שאלת צבעים נוספת,

מדוע הדשבורד, או יותר נכון המשטח שמתחת לשמשה, לרוב שחור?

[hgilad123]

כדי לא לסנוור את הנהג. שחור בולע הכי הרבה אור.

[Dan-idin]

זה לא זה, צהבים בהירים משתקפים בשמשה. שם דף לבן על הדש ותראה איך זה מפריע.

[Igalz]

זה לא זה, צהבים בהירים משתקפים בשמשה. שם דף לבן על הדש ותראה איך זה מפריע.

נכון מאוד.

[רועי עוזרי]

גם לי יש שאלה,

למה בפיג'ו 206 שנת 2005 (לקחתי את השנה הזאת כי לא יודע אם יש גם בשנים אחרות את המנוע הנ''ל) אסור לסובב את המנוע

כאשר הראש בחוץ, או כלי ייעודי אשר תפקידו לתפוס את הצלינדרים\בלוק?

עריכה אחרונה ב-22 לפברואר, 2015 על ידי רועי עוזרי

[Buki]

אני חושב ש-2.

 

 

להיפך: אם המקרן סתום חלקית זה אומר שהוא בעצם קטן יותר. ולכן לזרימת האוויר שעליו יש חשיבות רבה. ובמהירות של 120 קמ"ש זורם הרבה אוויר, ולכן המקרן מוציא הרבה יותר חום.

 

 

נכון, אבל יש למטבע גם צד שני: בנסיעה עירונית יש הרבה תאוצות. כמו כן, בסרק משאבת המים שואבת מעט, ולכן לפעמים מתקשה לסחרר את המים. באופן כללי אפשר לומר שדווקא סרק זה מצב בעייתי מבחינת מערכת הקירור.

 

 

אם אתה חושב על כמות הנוזל במערכת וכמה זמן לוקח לו להתחמם, אז גם בעיר תהיה אותה בעיה.

 

כאשר אנשים מתלוננים על התחממות, מתי זה? בכביש מהיר ללא עליות - כמו שאמרת - או בפקקים?

 

דני

 

תשובה נכונה היא 1, את כל הבדיקות האלו עשיתי ברכב שהיה לי פעם והיה לו רדיאטור סתום. הכל היה בדיוק כמו שתארתי. נבדק בכביש מספר 2 בקטע נתניה - קיסריה, קטע ללא עליות. חזרתי על הבדיקה כמה פעמים. בעיר היה שומר פחות או יותר על טמפ' נורמאלית.

 

לאחר החלפת רדיאטור המצב התהפך והוא התחיל לעבוד בטמפ' נמוכה יותר בשיוט מאשר בעיר, ז"א כמו שזה אמור להיות על פי ההגיון.

[Dan-idin]

זה תלוי כמובן ברמת החסימה ברדיאטור.

חסימה קלה זה התחממות בעומס - עליות, נסיעה מהירה וכו'

חסימה כבדה זה כמו טרמוסטט שלא נפתח ואז מתחמם כמעט בכל מצב

[Buki]

כן, ולכן בפתיח השאלה כתבתי "רדיאטור קצת סתום".

[Buki]

לדוגמא, מקצועות הדורשים ראיית לילה טובה בתנאיי זיהום אור מינימאלי (חושך מוחלט) דוגמת .........מפתחי תמונות, משתמשים במנורות אדומות להאיר את סביבת העבודה.

 

 

בתור נער עוד הספקתי קצת להתעסק בפיתוח תמונות.

 

הסבר לצורך בשימוש במנורה אדומה היה אחר ומאוד פשוט: אור אדום חלש לא היה גורם לחשיפה של הפילים/נייר צילום, מה שאיפשר להוציא אותם ממחסנית ולהעביר למיכל פיתוח וכו'.

[Igalz]

בתור נער עוד הספקתי קצת להתעסק בפיתוח תמונות.

 

הסבר לצורך בשימוש במנורה אדומה היה אחר ומאוד פשוט: אור אדום חלש לא היה גורם לחשיפה של הפילים/נייר צילום, מה שאיפשר להוציא אותם ממחסנית ולהעביר למיכל פיתוח וכו'.

באופן טיבעי ספקטרום הרגישות של סרט צילום לא שונה בהרבה מספקטרום הרגישות של העין האנושית (אחרת התמונות לא היו יוצאות טבעיות לעין)

דוגמא

 

לכן יש כאן שתי ציפורים במכה.

[erezfed]

יגאל אני זורם עם ההסבר האופטי שלך למעט הלגיטימציה של הסגול הוואגי , ראיתי לוח שעונים סגול של בורה לפני 3 שנים ועד עכשיו יש לי סימנים בעיניים, אחד הגרועים אם לא ה-

[Igalz]

חידה נוספת:

ברוב הרכבים שיוצרו לפני שנות ה2000 היה קל מאוד לאבחן קוייל הצתה תקול על ידי בדיקת התנגדויות פשוטה.

מדוע אין הבדיקה הזו נותנת מענה לקויילים ברכבים חדשים יותר?

[Buki]

למה באאודי כמו של ארז, שהיא הנעה קידמית יש ניענוע של הרכב על ציר אורכי אם נותנים מכת גז בניוטרל? [emoji3]