חידון שאלות טכניות

[Dan-idin]

נו ברור שלא רק בסרק.

[dny]

פירוש הדבר שבתוך חלל השריפה קיימות שכבות של תערובת. לא כל התערובת הומוגנית ביחס אוויר דלק של 1:14.7 כמו במנוע רגיל, אלא קיימת שכבה "עשירה" יותר באיזור המצת (וזה מאפשר הצתה) ושכבות "עניות" יותר באיזורים מסביב.

 

וכך מגיעים למצב שההרכב הכללי הממוצע של התערובת הוא יותר עני וזה משפר את צריכת הדלק.

זה לא מדוייק.

 

תערובת עניה היא לא יותר חסכונית מתערובת מדוייקת. אפשר לשרוף פחות דלק פשוט על ידי לחיצה פחות חזקה על הדוושה. מנוע חסכוני יותר הוא מנוע שצורך פחות דלק לאותו הספק, לא מנוע חלש יותר.

 

מנועי בעירה עניה אינם באמת מנועי בעירה עניה. זה שם שיווקי מטעה קצת. מה שקורה זה ככה:

 

יש הזרקה ישירה, כמו שאמרת, לתוך חלל הבוכנה. דואגים לזה שהתערובת היא לא אחידה, אלא באמצע יש יחס נכון ובצדדים אין כמעט דלק. התוצאה: אחרי הבעירה, חלק מהחום נספג על ידי האוויר שמסביב לאיזור הבעירה, ואינו מועבר לגוף המנוע, ולכן פחות חום נזרק (מתבזבז) על ידי מערכת הקירור. ההפרש הזה הוא השיפור ביעילות.

 

דני

[dny]

למה היצרנים מלכתחילה לא מוציאים את המנוע עם המקסימום הספק שהוא יכול להגיע אליו רק על ידי שינוי התוכנה?

האם זה בגלל שלדעתם הבלמים של הרכב לא מתאימים להספק כזה?

גם מסיבות שיווקיות, כמו שאמרו כבר, וגם בגלל שליצרן של רכב משפחתי אין שום ענין לייצר רכב חזק במיוחד. זה לא מעניין את רוב הלקוחות, וזה יקר יותר, זם אם אין שום שינוי במנוע, כי במכונית יש עוד חלקים - בלמים, מתלים, שלדה וכולי, ולכולם יש יותר בלאי אם המנוע חזק יותר.

 

לכן המטרה של היצרן היא לייצר רכב עם מספיק כוח שיספק את דרישות הלקוחות, ולא יותר. זה שונה מאד מבנית רכב מירוצים למשל.

 

דני

[Buki]

זה לא מדוייק.

 

תערובת עניה היא לא יותר חסכונית מתערובת מדוייקת. אפשר לשרוף פחות דלק פשוט על ידי לחיצה פחות חזקה על הדוושה. מנוע חסכוני יותר הוא מנוע שצורך פחות דלק לאותו הספק, לא מנוע חלש יותר.

 

מנועי בעירה עניה אינם באמת מנועי בעירה עניה. זה שם שיווקי מטעה קצת. מה שקורה זה ככה:

 

יש הזרקה ישירה, כמו שאמרת, לתוך חלל הבוכנה. דואגים לזה שהתערובת היא לא אחידה, אלא באמצע יש יחס נכון ובצדדים אין כמעט דלק. התוצאה: אחרי הבעירה, חלק מהחום נספג על ידי האוויר שמסביב לאיזור הבעירה, ואינו מועבר לגוף המנוע, ולכן פחות חום נזרק (מתבזבז) על ידי מערכת הקירור. ההפרש הזה הוא השיפור ביעילות.

 

דני

 

דווקא את ההסבר הזה עוד לא שמעתי. לא יודע עד כמה זה נכון.

 

בדרך כלל מערכת הזרקה ישירה מתוארת כך:

 

במצבי עומס נמוך כגון עמידה בסרק או שיוט במהירות קבועה כן מנוצלת היכולת של המערכת לעבוד בתערובת עניה וזה טוב כל עוד ההספק הנדרש נמוך.

 

צורה מיוחדת של ראש הבוכמה דואגת לסחרר את התערובת בתא השריפה ולקרב את הדלק לאיזור המצת. אחר כך הוא מוצת ומצית גם את האיזורים הרחוקים והעניים יותר.

ההזרקה מתבצעת בשלב הדחיסה.

 

 

כשיש דרישה גדולה יותר לכוח המערכת עוברת למוד "רגיל" כלומר הזרקה בזרם חזק יותר בשלב היניקה, בדומה להזרקה רגילה. במצב זה כבר אין שכבות, יש תערובת הומוגנית רגילה שמאפשר לקבל הספק גדול תמורת ויתר על חסיכון.

[yaari30]

גם מסיבות שיווקיות, כמו שאמרו כבר, וגם בגלל שליצרן של רכב משפחתי אין שום ענין לייצר רכב חזק במיוחד. זה לא מעניין את רוב הלקוחות, וזה יקר יותר, זם אם אין שום שינוי במנוע, כי במכונית יש עוד חלקים - בלמים, מתלים, שלדה וכולי, ולכולם יש יותר בלאי אם המנוע חזק יותר.

 

לכן המטרה של היצרן היא לייצר רכב עם מספיק כוח שיספק את דרישות הלקוחות, ולא יותר. זה שונה מאד מבנית רכב מירוצים למשל.

 

דני

 

תודה לך על התשובה, אני מניח שגם מנוע חלש יותר מאפשר הארכת מרווחי הטיפולים.

[אלעד]

לדעתי הגיעה העת לתת את הפתרון לחידת קו העודפים. חוץ מזה, מה עם חידה חדשה?

[רועי עוזרי]

היי, אין לי חידה יש לי שאלה.

נכון הקטע של ידיות כח זה יותר ארוכה פחות כח מפעילים?

אז אם היו עושים טלטל+בוכנה וכמובן הצילינדר, היו עושים אותם יותר ארוכים, אז זה יותר כח?

[hgilad123]

אין קו עודפים כשיש שליטה של מחשב הרכב בלחץ\ספיקה שהמשאבה מספקת.

[Buki]

לדעתי הגיעה העת לתת את הפתרון לחידת קו העודפים. חוץ מזה, מה עם חידה חדשה?

רציתי לרשום תשובה מפורטת עם הסברים אבל בשביל זה צריך קצת זמן ליד מחשב שולחני נורמאלי ולא לקשקש משהו מהטלפון. לא מגיע לזה, מצטער. אשתדל לרשום בכל זאת בהזדמנות.

 

היי, אין לי חידה יש לי שאלה.

נכון הקטע של ידיות כח זה יותר ארוכה פחות כח מפעילים?

אז אם היו עושים טלטל+בוכנה וכמובן הצילינדר, היו עושים אותם יותר ארוכים, אז זה יותר כח?

 

בהחלט, מנועים עם מהלך בוכנה ארוך מספקים יותר מומנט לעומת מנועים עם מהלך בוכנה קצר.

 

אבל במנועים עם מהלך בוכנה ארוך אי אפשר להגיע לסל"ד גבוה מכיוון שככל שמהלך הבוכנה ארוך יותר, כך קשה לה יותר לשנות כיוון בנקודה מתה עליונה ותחתונה.

 

דוגמא: מנוע 600 סמ"ק של אופנוע ספורט יכול להגיע להספק של 120 כ"ס ב 12.000 סל"ד. יש לו מהלך בוכנה מאוד קצר ולכן הרבה מומנט אין לו ומה שיש מושג בסל"ד גבוה מאוד גם כן.

[Buki]

שאלה הבאה:

 

יש רכב עם רדיאטור קצת סתום, שאר החלקים תקינים.

 

מתי הרכב יתחמם?

 

1. בנסיעה בינעירונית במהירות קבועה של 120 קמ"ש, כשנהג לוחץ רק טיפה על הגז ויש קירור טוב על ידי האוויר החיצוני.

 

2. בנסיעה עצור/סע בעיר, עם רמזורים, במהירות משתנה - הילוך ראשון-שני-שלישי. הרכב נמצא בחלק מהזמן במצב האצה ובנוסף אין קירור טוב על ידי האוויר החיצוני עקב מהירות ינסיעה יחסית נמוכה.

[רועי עוזרי]

2, הרכב יתחמם בנסיעה עירונית.

[אלעד]

לדעתי הוא יתחמם במצב הראשון.

[SlowRide]

שאלה מכשילה.

מצד אחד בנסיעה ועצירה (בפקקים) הרכב מתחמם הכי מהר לפי ההיגיון.

מצד שני הרדיאטור קצת סתום אז קירור מהאויר בנסיעה בין עירונית לא יהיה יותר מדי אפקטיבי.

מצד שלישי זה לא ממש פקקים אלא האצות והאטות ובסל"ד גבוה משאבת המים מסתובבת מהר יותר והסירקולציה טובה יותר.

אני מהמר על נסיעה בין עירונית.

[yuvk]

גם אני בוחר בין עירונית. למעשה כל מצב בו המנוע נדרש לספק הספק רב, למשך זמן ממושך, למשל נסיעה בעלייה תלולה.

[Buki]

תשובה נכונה היא תשובה מספר 1.

 

אם הרדיאטור סתום חלקית, שום אוויר חיצוני לא יעזור מכיוון שנוזל קירור לא זורם בכלל בחלק מהרדיאטור.

 

 

בנסיעה עירונית חלק גדול מהזמן דוושת גז משוחררת, מנוע פועל בסרק או במצב בלימת מנוע, שורף מעט מאוד דלק ומפיק מעט מאוד חום.

 

נכון, הוא גם פועל תחת מאמץ לפרקי זמן קצרים אבל לאחר מכן תמיד מגיעה סגירת מצערת וזה מאפשר למנוע להתקרר למרות תפוקה מוגבלת של מערכת קירור.

 

 

בשיוט במהירות גבוהה (לא סתם רשמתי 120 קמ"ש) נשרף יחסית הרבה דלק ומופק הרבה חום. רצוף וללא הפסקות, מצערת לא נסגרת אף פעם ולכן רדיאטור שפועל חלקית לאחר מספר דקות כבר לא יוכל לעמוד בעומס.

 

 

אם נשווה רגע לגוף האדם - בן אדם יכול להרים 50 קילו, להזיז ממקום למקום, לנוח כמה דקות ולהרים שוב ושוב.

 

אבל די קשה לרוץ 10 ק"מ ללא הפסקה עם תיק גב במשקל 20 קילו.