חידון שאלות טכניות

[אלעד]

התקלת אותי.

[יענקו]

מדוע לא משתמשים כמעט במערכת קירור אוויר. זה די ברור מה היתרונות על מערכת קירור נוזל.

[אלעד]

טוב, ניסיתי לחשוב על זה קצת. מה שהצלחתי לשחזר מהזיכרון זה שהעלאת לחץ הדלק מונעת איוד. במערכות הזרקה ישנות, לחץ הדלק היה נמוך יחסית ולכן היה מתרחש איוד. קו העודפים נועד להחזיר את אדי הבנזין אל המיכל, שם הם מתעבים בחזרה לנוזל.

 

אם אני עדיין לא בכיוון אז באמת שאני מרים ידיים.

[Buki]

מדוע לא משתמשים כמעט במערכת קירור אוויר. זה די ברור מה היתרונות על מערכת קירור נוזל.

 

 

 

רמז:

 

אם יש לי בקבוק עם מים רותחים שאני רוצה לקרר, מתי המים יתקררו מהר יותר:

 

1. אני שם את הבקבוק בתוך דלי עם מים קרים בטמפ' 10 מעלות.

2. אני שם את הבקבוק במרפסת בחוץ בטמפרטורה של 10 מעלות.

[יענקו]

קיבול/מסת חום של נוזל גדולה מזו של אוויר. ולכן העברת חום גדולה יותר.

אבל אני מניח שבתכנון נכון של המנוע (צלעות אוויר, מניפה..) זה יעשה את העבודה. ועובדה שיש מנועים מקוררי אוויר.

[yuvk]

המים הם רק מתווך. קירור מיים מאפשר להעביר באופן יעיל את חום המנוע לרדיאטור, דרכו עובר האויר, ולו שטח פנים הרבה יותר גדול מאשר שטח הפנים של צלעות קירור במנוע מקורר אויר.

אז התשובה הקצרה: קירור מיים מגדיל את שטח הפנים לצורך קירור.

[Buki]

מנועים מקוררי אוויר ברוב המוחלט של המקרים הם מנועים קטנים/קלים/חלשים/עם יחס דחיסה נמוך ועם הספק נמוך ביחס לנפח.

 

 

להערכתי אם ירצו לבנות מנוע מודרני 1.6 בהספק 120 כ"ס ולצייד אותו במערכת קירור אוויר, המערכת הזו תהיה מאוד מאסיבית ומורכבת, עם מניפות גדולות, צלעות קירוקר בשטח גדול שיגררו הגדלה פיזית של המנוע ועוד.

 

כמו כן מערכת קירור אוויר תלויה יותר בטמפ' חיצונית ובאמצעותה קשה יותר לשמור על טמפ' עבודה קבועה.

[Igalz]

מנועי קירור אויר בנויים לעבוד במגוון רחב של טמפרטורות מה שגוזר מרווחים גדולים יותר במנוע - פחות דחיסה, יותר בלאי.

המנוע מתקרר מאוד בירידות ומתחמם מאוד בעליות. בעליות ארוכות עם רוח גבית ראיתי פעמיים מנוע קירור אויר מאבד כח בגלל חימום יתר.

 

לעומת מנוע קירור מים שעובד רוב חייו בטווח טמפרוטורות קבוע של כ20 מעלות.

 

אם נשווה תפוחים לתפוחים. ניתן להסתכל על מנוע של קוואסקי ER5 לעומת סוזוקי GS500.

שניהם מנועי טווין מקבילי 180 מעלות בנפח 500 סמ"ק, שניהם בעלי גל זיזים עליון כפול.

הGS מקורר אויר, הER מקורר מים.

בגלל הקירור אויר יחס הדחיסה של הGS עומד על 1:9 לעומד הER שדוחס 1:10.8.

צריכת הדלק של הER משמעותית טובה יותר. ההספק גבוהה יותר.

בעבודה תקינה מנוע של GS דורש שיפוץ מנוע עליון בממוצע כל 100K ק"מ, ER מחזיק כפול ויותר.

[Buki]

גם מנוע קירור אוויר אפשר לצייד בטרמוסטט, אפילו בפולקסווגן חיפושית היה סוג של טרמוסטט ששלט על מדפי אוויר ותפקידו היה למנוו זרימת אוור למנוע לפני הגעה לטמפ' עבודה.

 

בארץ היו מפרקים את המערכת הזאת...

 

 

אבל יכולת הולכת חום של אוויר קטנה משמעותית מזו של נוזל ולכן מערכת קירור אוויר תהית תמיד פחות יעלה.

[Igalz]

אבל יכולת הולכת חום של אוויר קטנה משמעותית מזו של נוזל ולכן מערכת קירור אוויר תהית תמיד פחות יעלה.

מסכים, אבל שוב בהרבה מקרים לא זו הסיבה.

ניקח עוד שני תפוחי, מאותו יצרן.

סוזוקי GSF1200 לעומת GSF1250.

ה1200 מקורר אויר, 1250 מקורר נוזל.

ה1200 בעל הספק מקסימאלי גבוהה יותר מאחיו המקורר נוזל (בזכות סל"ד מקסימאלי גבוהה יותר), כלומר יעילות מערכת קירור אויר הספיקה בהחלט. המנוע יוצר בכמויות מסחריות עד שנת 2007.

ולמרות זאת ה1200 בעל יחס דחיסה 1:9.5 לעומת אחיו המקורר נוזל שדוחס 1:10.5. מה שגוזר נצילות נמוכה יותר, צריכת דלק גבוהה יותר, יותר זיהום אויר וכו.

 

דוקאטי המשיכה לייצר מנועים מקוררי אויר עד לפני שנה עבור מרבית הדגמים שלה. כנ"ל גם הארלי.

אבל תקנות זיהום אויר מאלצות אותן לעבור לקירור נוזל. לא מגבלת יעילות הקירור.

עריכה אחרונה ב-11 לפברואר, 2015 על ידי igal_zeltser

[tribel]

מנועי קירור אויר בנויים לעבוד במגוון רחב של טמפרטורות מה שגוזר מרווחים גדולים יותר במנוע - פחות דחיסה, יותר בלאי.

המנוע מתקרר מאוד בירידות ומתחמם מאוד בעליות. בעליות ארוכות עם רוח גבית ראיתי פעמיים מנוע קירור אויר מאבד כח בגלל חימום יתר.

 

לעומת מנוע קירור מים שעובד רוב חייו בטווח טמפרוטורות קבוע של כ20 מעלות.

 

אם נשווה תפוחים לתפוחים. ניתן להסתכל על מנוע של קוואסקי ER5 לעומת סוזוקי GS500.

שניהם מנועי טווין מקבילי 180 מעלות בנפח 500 סמ"ק, שניהם בעלי גל זיזים עליון כפול.

הGS מקורר אויר, הER מקורר מים.

בגלל הקירור אויר יחס הדחיסה של הGS עומד על 1:9 לעומד הER שדוחס 1:10.8.

צריכת הדלק של הER משמעותית טובה יותר. ההספק גבוהה יותר.

בעבודה תקינה מנוע של GS דורש שיפוץ מנוע עליון בממוצע כל 100K ק"מ, ER מחזיק כפול ויותר.

 

אי אפשר להשוות הזנת דלק על ידי מאייד למערכת הזרקה.

כשמדובר בהזרקה עניין הצריכה מושפע פחות ממערכת הקירור.

 

בעניין שאר הכלים - הם מקוררים בעזרת שמן.

[Igalz]

אי אפשר להשוות הזנת דלק על ידי מאייד למערכת הזרקה.

כשמדובר בהזרקה עניין הצריכה מושפע פחות ממערכת הקירור.

 

בעניין שאר הכלים - הם מקוררים בעזרת שמן.

שני הכלים שהבאתי בדוגמא שציתת הם בעלי הזנת קארבוראטור.

עניין הצריכה מושפע קודם כל מנצילות המנוע. נצילות תרמודינאמית של מחזור אוטו עומדת ביחס ישר ליחס הדחיסה.

אי אפשר להתעלם מזה.

[tribel]

בדיוק כאן הכוונה ששניהם מאויידים בעוד שאחד מקורר נוזל והשני לא ולכן צריכת הדלק תקטן במקורר הנוזל כי טווח הטמפ' שלו פחות דינמי.

קרבורטורים לא יודעים להיות אדפטיביים לטווח טמפ' כל כך רחב ולכן אלה מנועים לא מנוצלים כמובן שיש גם את עניין יחס הדחיסה שמשפיע על הניצולת כמו שכתבת.

[Igalz]

בדיוק כאן הכוונה ששניהם מאויידים בעוד שאחד מקורר נוזל והשני לא ולכן צריכת הדלק תקטן במקורר הנוזל כי טווח הטמפ' שלו פחות דינמי.

קרבורטורים לא יודעים להיות אדפטיביים לטווח טמפ' כל כך רחב ולכן אלה מנועים לא מנוצלים כמובן שיש גם את עניין יחס הדחיסה שמשפיע על הניצולת כמו שכתבת.

אתה צודק שקרבורטורים לא מפצים על שינוי הטמפרטורה, אבל מערכת הזרקה שמעשירה את התערובת על מנוע קר אמנם תתן יותר כח מקרבורטור אבל תבזבז לא פחות דלק

[tribel]

על מנוע קר המערכת לא מתחשבת בכלום עד שחיישן CO2 מתחיל להתחמם ואז מתחיל להגיע קיזוז.

לכן על מנוע קר דווקא אין הבדל משמעותי כמו שיהיה על מנוע חם,על מנוע חם מקורר אוויר מערכת הזרקה תהיה יעילה בהרבה מקרבורטור.