רוצה לדפוק נפקדות, כן או לא?

[tamirh]

אהלן חברה, היום המפקד שלי צרך עלי שוב על כמה שאני לא מוצלח ולא יעיל בתור רל״ש. אמרתי לו שיעיף אותי ואני לא רוצה לעבוד איתו. ישר הוא שינה את הטורים ונרגע וישב איתי ברוגע..השלישה שממש אוהבת אותי אמרה לי שמחר אמורה להגיע פקידה חדשה, ואני אנסה רק לעשות לה חפיפה ולעבור מחלקה. אם לא ילך אני לא פוסל את הקב״ן הפיקודי או עוד אופציות כאלו ואחרות. אין לכם מושג איזה משחרר זה שהוצאתי מה שאני מרגיש, אפילו אם אני לא אקבל כלום. לפחות הוא יודע שאני לא רוצה להיות אצלו.. אם יש טעויות כתיב או ניסוח שגוי אני מתנצל פשוט אני כותב מהאייפון.

[אנלוגי]

נפקדות זה לחלשים, קב"ן בצורה בוגרת נשמע לי יותר הגיוני. הכי טוב זו כנות וישירות, בדיוק כמו שעשית.

 

והערת אגב - למה אייפון הופך אנשים לעילגים? מה הקשר? אי אפשר לקרוא מה שכתבת לפני שאתה לוחץ "פרסם"? לא שיש לך טעויות משמעותיות בתגובה, פשוט אני רואה את זה הרבה.

[stillness6]

קב"ן? נפקדות?

למה ללכת רחוק.

 

 

שהוא צועק עלייך - תצעק עליו בחזרה. תגיד לו שהוא אפס ואתה לא רואה אותו ממטר ואתה הולך לאכול עכשיו ויוצא בשעה 4 מהמשרד כל יום ואם זה לא מתאים לו הוא יכול למצ*ץ לך ת'זין.

 

אני מבטיח לך שאחרי זה אתה לא תשאר במשרד שלו יותר. והכול ייפתר לך בחצי דקה להבדיל מכל התוכניות השתלטות על העולם כאן שמעורבים בהם 5 בעלי תפקידים מינימום.

 

גם אם הוא ישפוט אותך על התחצפות או משהו כזה - מה כבר הוא יעשה לך? יומיים ריתוק?

מה שבטוח שאחרי דבר כזה הוא כבר לא יחזיק אותך אצלו.

 

:mm_yeah: :mm_yeah:

 

אחד הבודדים שבאמת מתמודד עם בעיות כמו שצריך.

 

כל העצות בנוגע לקב"ן, בריחה נפקדות/עריקות, זה להפנות גב לבעיה לעשות השהייה לבעיה ולהוסיף עוד כמה צרות על הראש.

גימלים זה זמן סבבה לסדר את כל הברדק בראש להתבשל ולהגיע להחלטה מה עושים הלאה (במקרה הנ"ל).

 

 

אישית הייתי מתבייש מעצמי אם הייתי בורח מבעיה קיימת עם בן אדם (סה"כ עם כמה פלאפלים על הכתף), ולא משנה אם זה נרשם או לא נרשם בתיעוד כלשהו. בעיה שאפשר ליישב בעזרת כמה מילים והבנה כללית שמצב כזה לא נמשך.

 

סתם לידע כללי דברים כאלו נרשמים, גם ייעוצים עם קב"ן פסיכיאטר.

 

יום טוב.

[אנלוגי]

בטח. לצעוק. הכי טוב לצעוק. גם כשהבן זונה בכביש חותך אותך תצפור, תצמד אליו ותסנוור אותו טוב טוב במראה. וברמזור תזכיר לו מה אימא שלו עושה. בצעקות, הכי טוב צעקות.

[יוסי פרנקוס]

פשוט תגיד לקב"ן את האמת.

זה מה שאני עשיתי.

 

אמרתי לו שהמפקד החדש שלי מתנכל לי וכבר 3 חודשים אני לא מקבל אפילו אפשרות לדבר עם מישהו על העברה.

אמרתי לו שקבלתי אותו כבר 3 פעמים וזה לא עוזר.

אמרתי לו שהמפקד שלי הוא ילד חוצפן ודביל (עליתי לארץ והתגייסתי בגיל 20)

אמרתי לו שהמפקד שלי הסביר לי בבירור שכשאני חוזר מהרגילה שלי הוא כבר יימצא סיבה לשלוח אותי לכלא.

אמרתי לו שעליתי לארץ בשביל להתגייס עם כל הרעל שבעולם ורק אכלתי בולבול מהמערכת.

אמרתי לו שאיבדתי את העבודה שלי בגלל שמשאירים אותי בלי צורך בבסיס כל יום ואני תמיד מאחר לשם.

אמרתי לו שאם אני חוזר ליחידה אני דופק מכות רצח למפקד שלי (אבל לא בגלל שאני מאבד שליטה, אלא בגלל שזה מגיע לו).

אמרתי לו שאין לי שום נטייה אובדנית ושבאזרחות אני אסתדר.

אמרתי לו גם שאני רוצה להמשיך לשרת אבל לא עם האידיוט הזה.

 

תוך שבוע הייתי בחוץ, בלי שקרים ובלי תחבולות.

 

כיום אני באמצע תואר שני ולא מתחרט על שום דבר.

[Derish]

לא רק זה, אלא גם יצאת ל"תגלית". כלומר, ז**נת את הצבא מכל הכיוונים.

[edan82]

ניסית בצורה פשוטה לדבר איתו, ולהגיד לו שאתה ממש לא מעוניין לעבוד איתו ?

 

ונפקדות זה מהלך טיפשי.

 

 

גם להגיד לאלוף משנה "אני ממש לא מעוניין לעבוד איתך" זה לא שיא החוכמה, מעבר לזה שהוא כנראה יבעט אותך קיבינימט הוא ידאג שגם ביחידה הבאה שלך יעשו לך חיים קשים במיוחד (הוא אלוף משנה, "כנראה" שהוא הספיק להכיר איזה אדם או 2 בצבא...).

 

הדבר הנכון לעשות זה כן לדבר איתו אבל להסביר לו שמאז שהוא נכנס לתפקיד קצת קשה לך להסתגל לצורת העבודה איתו ושאתה בהחלט מעוניין להסתגל לכך ולעבוד איתו בצורה מייטבית אבל שינסה להיות איתך קצת יותר גמיש.

 

כל קצין בכיר יודע שרל"ש טוב יכול "להרים לשכה למופת" ורל"ש חרא יכול לעשות חיים קשים, יכול להיות שהוא יבין שעדיף לו טיפה להתרכך ולקבל לשכה מתוקתקת מאשר להיות קשה ולעבוד עוד יותר קשה בעקבות זה.

 

בכל מקרה נפקדות זה אף פעם לא הפתרון, ובטח לא כשהמפקד הישיר שלך זה אלוף משנה.

[wil]

אלעד,

כאשר חייל משתחרר מסיבה נפשית או בריאותית (פיזי), בתעודת שחרור, רשום ששוחרר מנסיבות רפואיות. אף פעם לא יהיה רשום סיבות נפשיות. מה שכן, אם אני לא טועה, רשום את מספרי הסעיפים.

 

אתה כן טועה.

בתעודת השחרור רשום "מטעמי בריאות".

 

אי אפשר לדעת לפי התעודה אם מדובר במחלת ריאות, סרטן, דיכאון, או הפרעת אישיות גבולית.

 

כמובן שמעסיקים ממשלתיים יכולים לקבל גישה למידע הזה, ומי שהשתחרר על קב"ן סיכוייו להתקבל למקום כזה נפגעים, אולי אנושות.

אבל ב99% מהמגזר הפרטי זה לא מעניין אף אחד, ובסופו של דבר בנאדם צריך בכל רגע נתון מקום עבודה טוב אחד ולא 30.

[Black Joker]

אני לא טועה, זו הייתה הכוונה שלי

 

פשוט פספסתי את המילה "בריאות".

 

הכוונה שלי הייתה מאוד פשוטה - אף פעם לא יהיה רשום מסיבה נפשית. ז"א, שחייל שהשתחרר בגלל ששבר את הרגלים וחייל שהשתחרר בעקבות מחלה נפשית, יקבלו את תעודת השחרור שלהם עם אותה סיבת שחרור.

 

אם רשומים סעיפים, אז זו בעיה, כיוון שלא קשה לזהות סעיפים נפשיים.

[tamirh]

אהלן חברה, לאחר אין ספור ריבים עם המפקד ומיליון הבטחות שיעבירו אותי תפקיד, זה לא עוזר והמצב לא זז.

אני מחר לא הולך לבסיס, אין לי כוח נפשית למפקד שלי ובטח שלא לשעות עבודה המטורפות וחוסר הפרגון.

אני נפקד והמפקד שלי יכול ללכת להזד**ן.

לפחות נהנה קצת לפני ה35 ימי מחבוש שאני בטוח אקבל

 

שבוע טוב

[Yakird12]

כמה זמן אתה מתכנן להשאר בבית ?

[nitch]

בטח שלא לשעות עבודה המטורפות וחוסר הפרגון.

על כמה שעות ביממה אנחנו מדברים?

[maxcher]

לפחות תהיה עריק מעל 55 יום , שלא תלך הנפקדות הזו לטימיון (ותקבל גח"לת)

[יוסי פרנקוס]

איחלתי לחייל הצלחה בהמשך שירותו.

[falou]

אל תשכח, תמיד עליך, פק"ל ווזלין....