Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

הדרך שלי כרוכב חובב - שרשור אופניים מתגלגל


Gosser1860
 שיתוף

פוסטים מומלצים

אמ;לק - כתבתי את זה כסוג של בלוג/חפירה. המטרה היא לשתף מידע, ולהמשיך לעדכן במידה ועוד אנשים מוציאים בזה עניין.

 

תחילת הדרך

אפשר להגיד שתחילת הדרך היא כנראה איפשהו כאן:

 

והמשיך כעבור שנה בסגר עם רכישת טריינר:

 

נקודת המפנה

ואפשר להגיד שמשם זה רק "החמיר". לאחר הסגר הראשון וההבנה שאני מתחיל להתחבר לתחום יותר ויותר, החלטתי לחפש אופני כביש ברמת כניסה בתקציב של 6K והחלטתי לרכוש חדש (עוד על ההחלטה הזו בהמשך). הצבתי לעצמי "דרישה" שהמשקל יהיה נמוך כמה שניתן בהתאם לתקציב, מערכת ההינע תיהיה שימאנו 105 העדכנית ובלמי דיסק. במקום להתמקד על אופני עליות (קלות יותר) או אופני AERO (מהירות יותר) החלטתי לפנות לנישה של ENDURANCE, קרי נוחות. ההבדל העיקרי הוא בגיאומטריה שמאפשרת מנח גוף זקוף יותר, מה שבד"כ מומלץ למתחילים וגלגלים רחבים מהמקובל, קרי 30-32 מ"מ במקום 25 מ"מ הנפוצים באופני כביש.

 

לאחר סבב חנויות, החלטתי על הדגם הבא. הגעתי לחנות, מדידה קצרה, המוכר המליץ על מידה L. ושלח אותי לרכיבת מבחן. ההתרגשות היתה כפולה, גם כי אני לא רגיל להוציא סכומי כסף כאלה על "תחביב" וגם הפחד לשבור/להרוס. בערך דקה או שתיים לתוך הרכיבה החששות התפוגגו והפסקתי לדאוג. הרכיבה היתה תענוג, המהירות, החלפת ההילוכים, ההיגוי. הכל היה שונה בהשוואה למה שהכרתי. מחזיר את האופניים לחנות ואז מתלבט עוד ועוד. האם זה בכלל הגיוני לבזבז סכום כזה על תחביב? אחרי כמה דקות המחשבות התחלפו ב-"אבל אני רוצה, ואני גם יכול". אך לא הייתי שלם עם המהלך. עשיתי מה שכל אחד אחר היה עושה והתקשרתי לזוגתי. אחרי האוקיי שלה, החלטתי לרכוש אותם. בדיעבד, זו בהחלט היתה החלטה נכונה.

 

אחרי רכיבה או שתיים הבנתי שמסלולי האופניים לא מתאימים לכלי הזה ועדיף לרכב בכביש, ואם כבר בכביש אז עם רכב ליווי. בשלב הזה התחלתי לחפש קבוצת רכיבה באזור מגוריי. אחרי כמה הודעות ושיחות הגעתי לאימון ניסיון בקבוצה ותיקה. ואז גיליתי כמה אני באמת לא בכושר. אבל לא הכל היה ורוד. דרישת הקבוצה היתה אישור ספורט ממרפאת ספורט שאני כשיר לרכב על אופניים. חשבתי לעצמי מה כבר יכול להיות. תיאמתי תור והגעתי לבדיקה. מתחיל את הבדיקה והלחץ דם בשמיים. קוראים לרופא אחד, ואז לעוד אחד. נותנים לי להמשיך בבדיקה אבל הלחץ דם גבוה. מאוד. 150/100+- אאל"ט. אני כולי בפאניקה. סה"כ בן 28. קוראים לי לאחר הבדיקה לרופא הראשי והוא מסביר לי את התוצאות. הא.ק.ג תקין אבל הלחץ דם לא תקין בעליל. ואי אפשר לתת אישור. פה כבר הלסת נשמטה. שאלתי מה אפשר לעשות. הוא דרש לבצע מעקב של לחץ הדם במנוחה בשעות שונות בשלושה הימים העוקבים ולשלוח לו את האקסל. אלו היו שלושה ימים לחוצים מאוד. הבדיקות לא היו רק על ידי המכשור הביתי, ביצעתי את חלקן גם בקופ"ח. התוצאות היו די רעות, 134/90~ במנוחה בממוצע. עם זאת הסכים לתת לי אישור. אפשר להגיד שזו היתה נקודת המפנה ביחס שלי לכל העניין.

 

מתחילים לקחת ברצינות

בכל שבוע היו 3 אימונים. שניים באמצע שבוע כ-שעה. ועוד רכיבה בסופ"ש במשך שעתיים-שלוש. התחלתי בפולטון (קבוצת רוכבים) החלשה ביותר. האימונים היו ב-6 בבוקר, כך שדרשו שינויי לוז. בערך באימון השני שמתי לב שלכולם יש מחשב אופניים, שמשדר להם נתונים מרכזיים. אבל החשוב בהם הוא הסנכרון עם תוכנת האימונים (Training Peaks), מה שמאפשר מעקב יעיל אחר האימונים וההתקדמות. גם שאר שדות המידע רלוונטים במהלך האימון והופכים לחשובים יותר ככל שהרכיבה מתארכת. 

התחלתי לחפש אחר מחשב אופניים ובתור חבוב שדוגל ב-VFM לא חשבתי שגארמין שווים את הפרמיה. החלטתי ללכת על Lezyne (Super Pro GPS). הנוחות באימונים עלתה בכמה רמות. אין צורך לזכור הקפות או לספור דקות. מגיעים לתדרוך קצר, לוחצים על Start ומתחילים לפדל. בכל אינטרוול או מקטע המחשב זורק התראה מתאימה. בונוס נוסף הוא התממשקות עם תוכנת האימונים וצירוף מפת GPS של הרכיבה.

 

ברכיבת שבת הראשונה, העיר לי אחד המאמנים שאני יושב רחוק מידי, והמנח לא בדיוק מתאים. המליץ בחום לפנות להתאמת אופניים. קצת קריאה במרשתת, התייעצות עם מאמן נוסף בקבוצה והחלטתי ללכת להתאמה. מובן לא מדובר בעניין זול במיוחד (כ-700 ש"ח) אך הרצון להימנע מפציעה לא רצויה ניצח. ההתאמה עצמה היתה מקצועית במיוחד, עם מדידת אורכי הגוף והגפיים, מיקום חיישנים בנק' המגע עם האופניים וסריקה של המחשב עד שמגיעים למנח האופטימלי תוך כדי פידול על מתקן דומה לאופניים. השינוי בתחושה היה דרמטי. למזלי לא היה צריך לשנות הרבה באופניים למעט החלפת ה-stem באחד ארוך יותר ב-2 ס"מ. בנוסף המלצה להחלפת נעליים לנעליים רחבות ופדלים של אופני כביש. עד אותו רגע השתמשתי בקליטים ונעלי שטח.

החלפתי לנעליים מתאימות וכן את הפדלים. בנעליים נבחרו דגם ביניים של Lake ובפדלים ברמת כניסה של שימאנו (SPD-SL). כאן אני כבר לא יודע אם זה פלסבו או לא. אמנם התצורה הזו מאפשרת לברך יותר תנועה צידית, אבל אני לא יודע אם היה הבדל משמעותי אם הייתי נשאר עם הציוד הקודם.

 

עוד כמה רכישות ששווה להזכיר במהלך השבועות הראשונים: 

- שעון דופק, בגדול אבי היה צריך להחליף את השיאומי שלו ששבק והיה אחלה דיל באמאזון על גארמין Vivoactive 3 (דגם קודם), אז החלטתי להתחדש גם

- ציוד תחזוקה, רוב הציוד כבר היה לי מהשנה החולפת עם זוג האופניים הקודמים, אז היו בעיקר תוספות מעטות וחידוש של שמנים/דגריזרים.

- Foam roller, כדי לשחרר את הרגליים והגוף אחרי רכיבות ארוכות. עושה קסמים להתאוששות.

- צמיגים, אלו שהגיעו עם האופניים היו ממוצעים ומטה וסבלתי מלא מעט פנצ'רים. רכשתי זוג בונטרייגר R2. בסגר השני אחד מהם שודרג לR3

 

שחייה וגם ריצה

כך חלפו להם 5 שבועות. ואז החלטתי לנסות גם ריצה ושחייה. אמנם הקבוצה שלי היא בעיקר קבוצת רכיבה אבל היא גם קבוצת טריאתלון. עכשיו אני פחות בקטע של ספורט שבו מודדים זמן שלוקח למישהו להחליף בגדים, אבל לריצה ושחייה אני כן מתחבר. מבחינת שחייה, זהו לא תחום שזר לי. בתור נער שחיתי מספר שנים באופן חובבני++. אבל איכשהו לקראת הצבא איבדתי את זה. מבחינת ריצה, זה אף פעם לא היה ה-cup of tea שלי, כי בד"כ היו מתחילים כאבים בשוקיים בשלב זה או אחר. אבל אני מניח שגם הלחץ החברתי, קרי האנשים האחרים בקבוצה, עשה את שלו. בהתחלה עשיתי כמה אימוני ניסיון בריצה עד שהחלטתי שזה מתאים לי. בהתחלה "למדתי איך לרוץ" ולאט לאט אני לומד לאהוב את זה. עם השחייה היה יותר מעניין. בעוד את הבריכה אני מכיר היטב, בים מעולם לא ניסיתי לשחות הרבה. זו היתה תחושה מאוד מוזרה לשחות לעומק, ואז מחוף לחוף. הגלים, המלח וגם המדוזות לא עשו לי את זה יותר מידי. מצד שני יש בזה משהו שקשה להסביר במילים. זה פשוט כיף.

וכך זה המשיך שבוע אחר שבוע. בכל שבוע אני מוסיף עוד אימון ועוד אימון. עד שהגעתי לכ-10 שעות שבועיות. זה לא היה קל, אבל עוד יותר קשה לתחזק. 

 

משתפרים ומתחילים למדוד וואטים וקלוריות, בערך

במהלך הסגר השני המשכתי להשתפר הן בריצה והן ברכיבה (הבריכות היו סגורות) והתקדמתי לפלוטון החזק יותר. למרות שהגוף היה עייף מכל העומס, הדאטה סיפר סיפור אחר. החלטתי להתקדם עוד צעד עם התחביב ולהתקין מד וואטים. מד וואטים בעצם מודד את הכוח שהרוכב מייצר על ידי מדידת מומנט ומהירות סיבובית. זה נחשב מדד טוב יותר מדופק (שאיננו מיידי, לעיתים משתנה בדיליי של דקה או שתיים מה שבעייתי באינטרוולים קצרים) וגם מדוייק יותר. אין הרבה מאוד אופציות, החלפת קראנק היתה יקרה מידי והיא פחות ניידת בין אופניים. האב (Hub) אחורי נפסל בגלל אותן סיבות. פדלים אמנם ניידים מאוד, אך היו אופציה יקרה. בסוף הפור נפל על מד מומנט מבוסס זרוע קרנק שמאלית (מתפרקת) בלבד של 4iiii. אמנם מדובר בשדרוג יקר, כ-1400 ש"ח, אבל אפשר להגיד שהוא שינה לחלוטין את הדרך בה אני מתאמן. לאחר התקנה פשוטה, איפוס וסנכרון עם מחשב האופניים האימון החל נסוב סביב הוואטים שהרגליים מייצרות. 

 

החלק השני, והשדרוג המשמעותי לא פחות הגיע מכיוון התזונה. רציתי fine tuning בנושא הזה מאיש מקצוע. קבעתי פגישה עם דיאטנית. לאחר מעבר על התפריט הנוכחי, התאמתו לעומס האימונים הנוכחי ולמשקל המטרה יצאתי לדרך. יצאתי די מרוצה, אומנם אכלתי באופן מסודר לפני הפגישה אך רמות החלבון והפחמימות היו בחסר ביחס להוצאה הקלורית היומית/שבועית. קיבלתי גם שיעורי בית בדמות בדיקות דם נרחבות שעליי לבצע. בתוצאות של הבדיקות לא היה משהו מעניין שדרש שינוי של התפריט וסה"כ הן נראות תקינות. אמנם התפריט די קבוע, אך אני לא סופר קלוריות. בכל שבוע בממוצע אני שורף כ-4-6 אלף קלוריות, לעיתים גם יותר, אז אני לא מתחשבן אם באיזשהו ערב אכלתי פיצה או המבורגר שהם מעבר לתפריט. גם פיצה שלמה לאחר רכיבה של 4-6 שעות זה כבר לא חריג.

 

הישגים משמעותיים

אני לא יודע כמה זה מעניין את מי מהקוראים אבל אתן כאן כמה נק' מידע. המטרה היא לא show off, כי המספרים שלי בטח לא מרשימים, אלא להראות את גרף השיפור. עכשיו, ברור לי שהגרף נראה יותר טוב כשמשפרים מ-0, והרבה יותר קשה להשתפר בצורה משמעותית כשאתה כבר מאומן יחסית. אבל אולי זה יכול לתת קצת סדרי גודל מעבר למילים.

 

זמנים/כוח:

לפני: ריצה -לא רצתי, שחייה - לא שחיתי, רכיבה - 176W FTP לפי הטריינר.

אחרי: ריצה - 1:03 ש' ל-10 ק"מ, שחייה - 100 מטר חתירה ב-1:54~ דק', מעורב מתחת ל-2 דק', רכיבה - 231W FTP.

 

מרחקי שיא: 

ריצה - 12 ק"מ, שחייה - 3 ק"מ, רכיבה - 160 ק"מ

 

מבחינה בריאות אפשר לציין שהלחץ דם במנוחה די תקין 120/80~, בדיקות הדם העדכניות תקינות וירדתי במשקל כ-7.5 ק"ג. מבחינתי, שיפור משמעותי מאוד.

 

התחביב משתלט לי על הפנאי

אין שום ספק שבמקום מסויים התחביב הזה ממלא לי הרבה מהזמן הפנוי. ואם זה לא מספיק אז בתור גיק ממוצע אני משתדל ללמוד על התחום כמה שיותר. בין אם באספקטים התחרותיים או הטכניים יותר. לאט לאט מצאתי את עצמי רואה יותר ויותר סרטוני יוטוב ונמשך בעיקר לסרטונים של מהנדסים למיניהם מאשר לערוצים מסחריים יותר (למרות שגם להם יש סרטונים מוצלחים מידי פעם). הרשימה שאני עוקב אחריה היא:

 

Hambini - כל מי שמעניין אותו אווירודינאמיקה, קרנקים, איכויות הייצור השונות של יצרני האופניים והרבה קללות, אני ממליץ בחום. 

Peak Torque - דומה קצת לקודם אבל עם יותר נושאים כמו רפידות, Hubs, גלגלי שיניים ועוד.

Dylan Johnson - מתחרה ומאמן סיבולת בגראבל/אופני שטח. הבחור מתעמק בכל המדע שמאחורי אימונים ותזונה ומגבה הכל בסקירת מאמרים.

NorCal Cycling- מתחרה קריטריום (מירוצים של שעה-שעתיים בד"כ במסלול מישורי). סוקר מירוצים שלו ושל אחרים, עם אסטרטגיה, ביקורות ועוד.

Luescher Teknik - חותך שלדות שמגיעות אליו ועובר על איכות ההרבה והבנייה. פשוט מהפנט. עושה הרבה סדר איזו חברה משקיע בשיווק ומכירות ואיזו חברה משקיעה בייצור. 

 

מה יכלתי לשפר

- מבצע מדידה לפני רכישת האופניים. מבני גוף ומשקל משפיעים על סוג האופניים והגודל המתאים. בנוסף, חשוב לזכור שאופני הHigh-end בנויים למקצוענים במשקלים של 60-80 ק"ג. אם אתם לא בטווח הזה לקחת את השלדה הקלה ביותר עם הגלגלים הקלים ביותר זה אולי לא הרעיון הכי טוב. 

- רוכש יד שנייה. זו נקודה קצת טריקית. כי אם אתה לא מבין באופניים יותר מידי, אפשר לצאת בקנס רציני, כלומר להחליף הרבה רכיבים מתכלים כגון כבלים, שרשרת, גלגלי שיניים, צמיגים. ואפילו רכיבים יותר משמעותיים כמו גלגלים וכו'. אם מדובר בקרבון אז בלי סריקה קשה לדעת אם יש סדקים בשלדה. הפתרון לדעתי הוא לפנות לחנויות המוכרות ולשאול אילו אופני יד 2 יש במלאי במידה הרלוונטית לכם. זה מקטין את הסיכון ליפול על אופניים שחוקים במיוחד, אך מצד שני מעלה את המחיר.

מצד שני, באותו כסף של דגם כניסה אפשר לרכוש דגם מתקדם יותר כמה שנים אחורה, או לחלופין להקטין את סך ההשקעה הראשונית, עד שמבינים שמתחברים לתחביב.

- יוצר קשר עם קבוצת רכיבה כמה שיותר מוקדם. מאפשר הנאה בסביבה בטוחה. בין היתר לומדים טכניקת רכיבה, שליטה ורכיבה בדבוקה בכביש.

- קונה יותר ציוד תחזוקת אופניים. הרבה מפעולות התחזוקה (החלפת בלמים, שרשרת, ניקוי, שימון) הן פשוטות יחסית לביצוע, ואפשר לחסוך הרבה כסף במקום לבקר כל פעם בחנות אופניים לתיקון כזה או אחר. המהדרין קונים מפתח מומנט, מה שמבטיח אריכות ימים לברגים השונים באופניים.

 

מה הלאה

המטרה המרכזית היא להמשיך להנות מזה. לא להפוך את התחביב למייגע. יש מחשבות על להתחרות בקריטריום ברמה 3 (הרמה ההתחלתית לרוכבים שאינם עלית) בהמשך השנה ולהשתתף בטריאתלון. כמובן שיש עוד הרבה מטרות קטנות בדרך, אבל אלו המרכזיות. אני רוצה למצוא איזון יותר עדין בין התחביב הזה לתחביבים האחרים (מחשבים/תוכנה/קוד פתוח) תוך כדי "החיים עצמם". 

 

אם יש למישהו שאלות, אשמח לענות.

 

 

נ.ב 

@hans רק כשעברתי על הפוסט הקודם הבנתי למה התכוונת בהערה ההיא.

ועדיין, לרכב ב-35 קמ"ש זה פאקינג קשה.

 

 

 

 

 

 

 

עריכה אחרונה על ידי Gosser1860
  • אהבתי 7
  • מעניין 1

TL;DR- Turing, Lagrange, Dijkstra, Riemann

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

 

ח"ח גדול על פוסט.

 

 

לפני 24 דקות, Gosser1860 כתב:

התחלתי לחפש אחר מחשב אופניים ובתור חבוב שדוגל ב-VFM לא חשבתי שגארמין שווים את הפרמיה. החלטתי ללכת על Lezyne (Super Pro GPS).

...

אז החלטתי להתחדש גם בגארמין Vivoactive 3 (דגם קודם)

ומה אתה עושה עכשיו?

 

כי עוד לא רכשתי לעצמי מחשב (גם ככה אני לא קשוח מספיק לרכב בחורף), ואני עדיין רוצה גרמין, כי כבר יש לי שעון שלהם שנים, וזה נחמד שהכול באותו המקום. ואז גם צריך רצועה. וחיישן קאדנס ומהירות... אז בחיישנים אין באמת פרמיה אצל גרמין (או שהסכום זעום).

 

 

 

 

SlowRide כתב:
עם השאלה הזו אתה צריך לפנות לפורום מתאבדים, הבעיה ששם לא תקבל עצות מאנשים עם ניסיון.
Pika007 כתב:
זה כל כך תמים שאני על סף לעניין אותך באופציות למסחר בפורקס.
לפני 1 דקה, יבגניפ כתב:

אני לא פסיכולוג, אבל קראתי את כל הספרים של ג'ורדן פיטרסון חוץ מהאחרון שיצא.

  

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

טרפת פסיכוטית של מושגים. רק חסר מאמנת אישית לחולייה הרביעית של עצם הזנב יחד עם פגישת התאמה לסד של הקורקבן (עם תג המחיר המתאים $$$$).

באופן אישי כל הסיפור נשמע כמו עינוי לגוף ולכיס, מין ערבוב של כל מיני חלומות בלהה, אבל איש איש וטעמו. ;-)

 

אבל נניח לרגע את הסרקזם בצד -

מסיר את הכובע. לעבור פתאום סתם כך לאימונים ברמה תחרותית, לא משנה באיזה תחום, זאת קריעת צורה. רק בריאות!

  • אהבתי 1
  • מצחיק 1

אוכל את הכובע שהגיש לי avergel ומודה קבל עם ועדה שלפעמים מחשבים של אסוס מחזיקים מעמד אפילו מעל לשנה שלמה - אם נזכרים לעדכן את ה-bios.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 58 דקות, David32 כתב:

ומה אתה עושה עכשיו?

יש חיישן מהירות של גארמין. 

המד וואטים מדווח גם קיידנס, זה יש גם את זה.

מהשעון אני עושה broadcast למחשב, וככה אני מקבל את כל הנתונים במקום אחד.

 

לפני 58 דקות, David32 כתב:

כי עוד לא רכשתי לעצמי מחשב (גם ככה אני לא קשוח מספיק לרכב בחורף), ואני עדיין רוצה גרמין, כי כבר יש לי שעון שלהם שנים, וזה נחמד שהכול באותו המקום. ואז גם צריך רצועה. וחיישן קאדנס ומהירות... אז בחיישנים אין באמת פרמיה אצל גרמין (או שהסכום זעום).

אני סתם התקמצנתי, אפשר היה ללכת הכל גארמין תאכלס. פשוט המחשב הגיע לפני השעון במקרה שלי.

 

לפני 58 דקות, David32 כתב:

 

 

לפני 20 דקות, hans כתב:

טרפת פסיכוטית של מושגים. רק חסר מאמנת אישית לחולייה הרביעית של עצם הזנב יחד עם פגישת התאמה לסד של הקורקבן (עם תג המחיר המתאים $$$$).

באופן אישי כל הסיפור נשמע כמו עינוי לגוף ולכיס, מין ערבוב של כל מיני חלומות בלהה, אבל איש איש וטעמו. ;-)

כן אני בהתחלה הופתעתי מהסך הכל. אבל הרבה הוצאות הן חד פעמיות, מדידת אופניים עושים פעם אחת ומקבלים מסמך מדוייק של איזה מידות מתאימות לך ואיך לכוונן את האופניים בהתאם. אותו דבר גם לגבי הרבה מהתוספים על האופניים. 

הדבר היחיד שצריך באמת לשלם הוא על המאמן, אבל גם לזה יש תחליפים כאלה ואחרים (Zwift, Trainer Road) כל אחד ומה שמתאים לו.

 

עם הציוד המתכלה אין ברירה אלא להחליף. אבל אף אחד לא אמר לשים צמיגי מירוץ ברכיבת שבת. כלומר יש כאלה, אבל זה מיותר.

 

לפני 20 דקות, hans כתב:

אבל נניח לרגע את הסרקזם בצד -

מסיר את הכובע. לעבור פתאום סתם כך לאימונים ברמה תחרותית, לא משנה באיזה תחום, זאת קריעת צורה. רק בריאות!

תודה :)

TL;DR- Turing, Lagrange, Dijkstra, Riemann

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 1 דקה, Gosser1860 כתב:

הדבר היחיד שצריך באמת לשלם הוא על המאמן

חד משמעית נכון. בכל תחביב שדורש תנועה של גוף (הי, אפילו נגרות!).

תחומים טכניים למיניהם אפשר לתפוס לבד, אבל כשזה קשור לתנועה - אין תחליף.

  • אהבתי 1

אוכל את הכובע שהגיש לי avergel ומודה קבל עם ועדה שלפעמים מחשבים של אסוס מחזיקים מעמד אפילו מעל לשנה שלמה - אם נזכרים לעדכן את ה-bios.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

גם לי אופניים נשמעו כמו עינוי עד לפני כמה חודשים עד שקניתי אופני ספינינג והבנתי ששמעתי נכון.  

אני לגמרי לא מהתחום וכרגע לא רואה את עצמי נכנס לזה, בטח לא לכביש אבל חייב להגיד שמאוד נהניתי לקרוא את הפוסט.

התשוקה לעשות משהו(לא משנה מה באמת) , ללמוד ,לנסות ולטעות, לשפר ולאתגר את עצמך מעוררת השראה. כל הכבוד!

 

  • אהבתי 1
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני חזק בשטח,
ולאחרונה חזרתי לסבול מכאבי גב אחרי רכיבות ארכות, יש מדידות והתאמות גם לאופני שטח?
אני גם צריך לקנות פדלים חדשים, ראיתי בחנות של בונטראגר ונראה לי מוגזם להוציא 500 ש"ח עבור פדלים, יש חנות מסויימת ממולצת במרשתת?

תהנה!

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 54 דקות, llaavvii כתב:

אני חזק בשטח,
ולאחרונה חזרתי לסבול מכאבי גב אחרי רכיבות ארכות, יש מדידות והתאמות גם לאופני שטח?

כן יש. לפני שאתה פונה להתאמה, זה נשמע כמו מושב גבוה מידי. נסה לכוון את המושב לפי האורך הinseam (אורך ירך פנימית). 

פה יש אחלה מדריך כדי לקבל סגר גודל של גובה מושב וגם למיקום שלו (אחורה/קדימה). 

קח בחשבון שלוקח לגוף זמן להתרגל לכל שינוי בתנוחה סד"ג של שבוע-שבועיים, לפעמים יותר. 

 

לפני 54 דקות, llaavvii כתב:

אני גם צריך לקנות פדלים חדשים, ראיתי בחנות של בונטראגר ונראה לי מוגזם להוציא 500 ש"ח עבור פדלים, יש חנות מסויימת ממולצת במרשתת?

תהנה!

יש פדלים פשוטים יחסית של שימאנו, SPD M520 במחירים של 120-180 ש"ח. הן לא הכי קלות בעולם, אבל מניסיון אישי הן עמידות ומספקות את העבודה.

אתרים פופולאריים הם probikekit (בד"כ יש מחירים טובים על צמיגים) ו-bikeinn.

TL;DR- Turing, Lagrange, Dijkstra, Riemann

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • 5 חודשים מאוחר יותר...

טוב, אז אני חוזר לעדכן (את מי שזה יכול לעניין אותו).

 

אמ;לק - רכשתי עוד זוג אופניים והשתתפתי בכמה אירועים. לא הכל הלך חלק, לפעמים גם איבדתי מוטיבציה. החלפתי עבודה והייתי צריך לעשות סדר בבלגן. עכשיו כבר סוג של סיגלתי שגרה.

 

החלטתי ללכת אול-אין

נקרתה בדרכי הזדמנות לרכוש אופני (כמעט) קצה במחיר נוח מאוד. החלטתי שאני מספיק בעניינים כך שזו לא תיהיה רכישה לחינם, ובאיזשהו מקום פשוט רציתי. הדגם למי שמתעניין הוא Trek Domane SL6 עם בלמי חישוק (חיסרון משמעותי בתנאים רטובים) והילוכים חשמליים (רלוונטי רק בתחרויות). מכיוון שמד הוואטים שהיה לי לא התאים לשלדה, התקנתי אחד מעט מתקדם יותר שמודד כל רגל בנפרד (סופר מיותר בדיעבד). אחרי כל התירוצים, אני מבסוט על הבחירה עד כה. אופניים קלים, זריזים ונוחים במיוחד ברכיבות ארוכות. נקודת התורפה המרכזית היא הגלגלים, אבל זה יטופל בקרוב. את האופניים הקודמים השארתי בתור אופני טריינר, הם מחוברים אליו באופן קבוע, ומשמשים בתור אופני ב'.

 

אירועי ספורט

נרשמתי לגראן פונדו ערבה (130 ק"מ + מעלה עקרבים), טריאתלון גלילמן וטריאתלון כנרת. שני הטריאתלונים במרחק ספרינט (שחייה 750 מ', רכיבה 20 ק"מ וריצה של 5 ק"מ). המאמן בנה תוכנית ופשוט התחלתי לבצע. השבועות עברו מהר ואז הגיע האירוע בערבה. אמנם לא נרשמתי לתחרותי (אני רחוק מאוד מהרמה הנדרשת), אך בכל זאת היתה חוויה מרשימה מאוד. הטיפוס במעלה עקרבים פשוט מרהיב. סרפנטינות כמו בציורים. המטרה מבחינתי היתה לצלוח את הטיפוסים ולהישאר באמצע הפלוטון. אפשר להגיד שהצלחתי לעמוד בכך, אבל אפשר היה יותר טוב.

 

עבר שבוע וטריאתלון גלילמן (בחוף בצת) הגיע. שבועיים קודם לכן עשינו טסט לבחון את השטח. זה היה כמעט הכרחי לביטחון העצמי במהלך התחרות. לא היו לי ציפיות מיוחדות. תכננתי לבצע בדיוק כמו באימונים. בתחרויות יחסית מרוחקות מקובל להגיע יום לפני וללון באזור וכך עשיתי, למרות שישנתי חצי-קלאץ' בגלל ההתרגשות. קמתי סופר מוקדם ועברתי על כל הציוד עוד פעם, לוודא הכל. אחרי התמקמות בעמדת הזינוק הלכתי לראות את הזינוקים של המקצים האחרים. זה בהחלט הוסיף לאווירה. המקצה שלי הגיע ואז אני פחות זוכר את מהלך התחרות, אלא שהרגשתי טוב מאוד אחרי השחייה (למרות שהיה סחף צפונה שקצת הרס את הזמנים), "לחצתי" קצת יותר ממה שתיכננתי באופניים והרגשתי שזה בהחלט המקצוע הכי חזק שלי, ובריצה החזקתי את הקצב שקבעתי לעצמי. הלך מעבר למצופה ואפילו הגעתי לפודיום (בקבוצת גיל שלי), ב-overall הייתי בסדר בשחייה, meh בריצה אבל באופניים טופ 5, זו היתה הפתעה נעימה מאוד.

 

ואז הגיע המבצע בעזה

המבצע בעזה החל מעט אחרי התחרות, ולא היה ראש כל כך לספורט. ניסיתי לשמור על שגרה כלשהי בעיקר בפן המנטאלי. אבל היו עניינים הרבה יותר דחופים. אין הרבה מה לספר פה מעבר לכך שלא ניגשתי לטריאתלון כנרת ובאופן כללי אפשר להגיד שכמעט ולא יצא לי להתאמן.

 

איפה מוצאים מוטיבציה

אחרי המבצע החלפתי מקום עבודה, וביחד עם לוח אימונים מבולגן מאז המבצע המוטיבציה קצת נעלמה. זה פשוט לא עניין או ריגש אותי באותה צורה. הייתי צריך להשקיע יותר זמן במקום החדש ולא הבנתי איך אני משלב את האימונים חזרה. הכושר ירד, המשקל קצת עלה והמצב רוח קצת הדרדר. הבנתי שאין ברירה אלא לעצור את המעגל הזה. ביחד עם המאמן בנינו תוכנית שתתאים ללו"ז החדש אך כן תאפשר שיפור בכושר, אם כי באופן איטי יותר. ואז מרפי הגיע עם רצף של פציעות/כאבים: פציעה בכף הרגל, מתיחה של ההאמסטרינג, התחלה של שברי הליכה בשוקיים. מצד אחד הם קרו אחד אחרי השני, מצד שני זה חירב כל סיכוי לחזור להתאמן כמו שהייתי רגיל. הרבה התאוששות והבנה שלא הכל הולך לפי התוכנית. ביצעתי מה שיכלתי בכל שלב ודאגתי להתאים את התוכנית בהתאם לפציעה/מגבלה. לאחר בערך חודש נוסף של עיכובים הגוף התחיל לחזור לעצמו אבל המוטיבציה היתה בתחתית. הבנתי שצריך לפנות לרגש הבסיסי ביותר ופשוט הכרחתי את עצמי לבצע את מה שכתוב בתוכנית. לאט אך בטוח המוטיבציה חזרה. היה קל יותר לבצע את האימונים ולהתמיד. חזרתי לשחות אחרי הפסקה ארוכה מידי ואני בהחלט רואה את הכושר חוזר.

 

מה הלאה

תחת ההנחה שאירועי הסתיו-חורף יתקיימו נרשמתי לכמה וכמה אירועים, בעיקר בתור מוטיבציה אבל גם בתור יעדים שאני רוצה לצלוח. טריאתלון מלא (אולימפי), ריצת 15 ק"מ, גראן פונדו ירושלים ורכיבת בית השאנטי (180 ק"מ).  כאשר אירוע המטרה הוא הטריאתלון המלא, ושאר האירועים שם כדי לתמוך/לבנות עוד כושר.

 

  • אהבתי 1

TL;DR- Turing, Lagrange, Dijkstra, Riemann

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לגבי מוטבציה:

מוטיבציה זה טוב רק לצעד הראשון, משם זה נטו התמדה התמדה התמדה. או לפחות ככה אני מרגיש. מוטיבציה לא גוברת על פציעות, על תקופות לחצות, אפילו על רצף של כמה ימים מאוד קשים.

הסוד הוא התמדה וגם אתה רואה את זה. וגם אם השבוע קקה, יוצאים ועושים איזשהו מינימום, רק כדי לעשות.

 

 

 

גם אני נתקלתי בבעיה, אחרי התייעצות עם בעל מקצוע לגבי מטרות (במיוחד בעיניין הספורט) הומלץ לי לעלות את כמות הריצות השבועיות שלי.

מכיוון שאני לא ריץ' פרונינג, ואני צריך מנוחה, יוצא שלהעמיס גם ריצה, גם רכיבה, גם הליכות יומיות זה פשוט יותר מדי. ובסוף יצא שאומנם יש לי שיפור בריצה, אבל לא יוצא לי לרכב בכלל, שזה חבל. מאוד חבל. יהיה בסדר, גם לזה אמצא פתרון.

 

 

 

 

אז מה, קנית כבר שעון שעושה Multisport? טריאטלון אז טריאטלון...

עריכה אחרונה על ידי David32
SlowRide כתב:
עם השאלה הזו אתה צריך לפנות לפורום מתאבדים, הבעיה ששם לא תקבל עצות מאנשים עם ניסיון.
Pika007 כתב:
זה כל כך תמים שאני על סף לעניין אותך באופציות למסחר בפורקס.
לפני 1 דקה, יבגניפ כתב:

אני לא פסיכולוג, אבל קראתי את כל הספרים של ג'ורדן פיטרסון חוץ מהאחרון שיצא.

  

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 23 דקות, David32 כתב:

לגבי מוטבציה:

מוטיבציה זה טוב רק לצעד הראשון, משם זה נטו התמדה התמדה התמדה. או לפחות ככה אני מרגיש. מוטיבציה לא גוברת על פציעות, על תקופות לחצות, אפילו על רצף של כמה ימים מאוד קשים.

הסוד הוא התמדה וגם אתה רואה את זה. וגם אם השבוע קקה, יוצאים ועושים איזשהו מינימום, רק כדי לעשות.

מסכים לגמריי.

 

לפני 23 דקות, David32 כתב:

גם אני נתקלתי בבעיה, אחרי התייעצות עם בעל מקצוע לגבי מטרות (במיוחד בעיניין הספורט) הומלץ לי לעלות את כמות הריצות השבועיות שלי.

מכיוון שאני לא ריץ' פרונינג, ואני צריך מנוחה, יוצא שלהעמיס גם ריצה, גם רכיבה, גם הליכות יומיות זה פשוט יותר מדי. ובסוף יצא שאומנם יש לי שיפור בריצה, אבל לא יוצא לי לרכב בכלל, שזה חבל. מאוד חבל. יהיה בסדר, גם לזה אמצא פתרון.

אני חושב שאולי כדאי לבנות תוכנית שמשלבת ביניהם ולוקחת בחשבון את העומס בתחומים השונים. נדיר מאוד שיוצא לי לעשות רכיבה וריצה באותו יום, אלא אם זה חלק מהתוכנית.

כמה הליכה אתה עושה?

 

לפני 23 דקות, David32 כתב:

אז מה, קנית כבר שעון שעושה Multisport? טריאטלון אז טריאטלון...

יש לי תקציב או לשעון או לגלגלים. מכיוון שאני רוכב יותר מאשר כל פעילות אחרת אני נוטה לכיוון הגלגלים (Hyper 50mm, מהיצרנים של Hunt).

TL;DR- Turing, Lagrange, Dijkstra, Riemann

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 28 דקות, Gosser1860 כתב:

כמה הליכה אתה עושה?

 

~8-9 ביום בלי ריצה.

עם ריצה תלוי כמה רצתי, לרוב אבל בלי הליכה.

 

כן, ברמת העיקרון אני צריך לשבת ולבנות תוכנית. אבל הרבה יותר קל בלי - פשוט לחשוב על מסלול ולצאת לרוץ. 

 

מה הבעיה עם הגלגלים?

 

SlowRide כתב:
עם השאלה הזו אתה צריך לפנות לפורום מתאבדים, הבעיה ששם לא תקבל עצות מאנשים עם ניסיון.
Pika007 כתב:
זה כל כך תמים שאני על סף לעניין אותך באופציות למסחר בפורקס.
לפני 1 דקה, יבגניפ כתב:

אני לא פסיכולוג, אבל קראתי את כל הספרים של ג'ורדן פיטרסון חוץ מהאחרון שיצא.

  

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בתאריך 7.2.2021 בשעה 08:42, llaavvii כתב:

אני חזק בשטח,
ולאחרונה חזרתי לסבול מכאבי גב אחרי רכיבות ארכות, יש מדידות והתאמות גם לאופני שטח?

 

קצת תגובה מאוחרת... כאבי גב יכולים לנבוע גם מתנוחה לא נכונה, בגלל סידור לא נכון מול הכידון, כסא, דוושות. הייתי מתחיל ממדריכים באינטרנט ועובר עד מישהו מומחה שעוזר לך לסדר את התנוחה.

דבר שני, מנח נכון של הגוף והגב. כלומר, יציבה נכונה של הגוף. להשען על הרגליים ולא על הידיים, וגם, ״להחזיק״ את הגוף, עם שרירי הליבה. לרכוב כך שאתה עומד על הפדלים, והאופניים נעים תחתיך. זה דורש גם תרגול של מנח נכון של הגוף, אבל גם חיזוק של שרירי הליבה. שחייה כספורט משלים, מניסיוני, זה שילוב מנצח. אם שוחים נכון... אני רואה הרבה בבריכה שלא עושים שומדבר טוב לגב שלהם, עם ״הסגנון״ בו הם שוחים.

בשביל לתרגל יציבה נכונה, הייתי חוזר למסלולים קלים יותר. זה הרבה יותר קשה להתרכז ביציבה כשאתה מתרכז בלהשאר על האופניים. דרך אגב, עמידת מוצא נכונה עוזרת גם בטכניקה.

הרבה אנשים קונים אופני שטח מתקדמים, עם שיכוך מלא ומתלים מעולים (לפעמים עם מהלך שהוא אוברקיל), שמפצים על טכניקה לא טובה ומשככים את המהלומות שהגב היה סופג, אבל זה עוזר עד גבול מסויים. בסופו של דבר, למתלה יש מהלך של כמה ס״מ, לרגליים של הרוכב יש מהלך הרבה יותר ארוך.

 

וגם, לפעמים זה מה יש. יש לנו גוף, ויש שלו את הדפקטים והמגבלות שיש לו...

  • אהבתי 1

uʍop ǝpısdn sı ɹǝʇndɯoɔ ɹnoʎ sıɥʇ pɐǝɹ uɐɔ noʎ ɟı

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לפני 9 שעות, David32 כתב:

~8-9 ביום בלי ריצה.

עם ריצה תלוי כמה רצתי, לרוב אבל בלי הליכה.

ואו, זה לא מעט בכלל. לא פלא שאתה מרגיש עמוס.

 

לפני 9 שעות, David32 כתב:

כן, ברמת העיקרון אני צריך לשבת ולבנות תוכנית. אבל הרבה יותר קל בלי - פשוט לחשוב על מסלול ולצאת לרוץ. 

עדיין אפשר לגוון במסלולים תוך כדי אימון מובנה.

 

לפני 9 שעות, David32 כתב:

מה הבעיה עם הגלגלים?

כבדים ולא קשיחים מספיק. בתור גלגלי אימון/חורף הם נהדרים. אבל יש פוטנציאל גדול לאופניים עם גלגלים ברמה יותר גבוהה.

 

לפני 7 שעות, ch2856 כתב:

יש סיבה שאתה פונה דווקא לצד התחרותי? אולי דווקא זה מוריד לך מהמוטיבציה? 

חשבתי על זה האמת. כשלא היתה תחרות באופק היו לי פחות סיבות לצאת להתאמן (בעיקר בחורף). אני מתחבר מאוד לאימונים מחזוריים, תקופת בסיס שלאחריה אימונים יותר אינטנסיביים ובהמשך אימונים מכווני האירוע. 

  • מעניין 1

TL;DR- Turing, Lagrange, Dijkstra, Riemann

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

 שיתוף

×
×
  • תוכן חדש...