חסד נעורים

[asafay1]

לפני כ9שנים כשהוצאתי רישיון בהיותי תלמיד תיכון הייתה פגו 205 1.1 סמק,אדומה יד ראשונה שנת 92 שגמעה 104K מקוריים במצב מעולה ,שירתה אותי בצורה ממש נאמנה בשנתיים בבעלותי למעט החלפת צמיגים ורדיאטור חימום פנימי שנזל וסודר על ידי שום דבר ,רכב שהספיק לנוע מהצפון והדרום לעולם לא איכזבה אותי ובהחלט אהבתי אותה וטיפלתי ברכב הזה בצורה מעולה!!

[ג.מ פורטל]

את זה צריך להגיד לבעלים הנוכחי של הג'וניור, היא כבר מזמן לא שלי

הנה עוד תמונה מהימים היפים של שנות השמונים

 

 

תמונה אחת שווה אלף מילים..פשוט הנאה

[4Runner]

למי ששאל, התמונה צולמה באבן יהודה

במקור צולמה בצבע, אבל הודפסה שחור לבן, וזה טרום עידן הדיגיטל

המדבקה אכן של ירחון טורבו ז'ל

הנה הכתבה על מבחן דרכים (מבחן ערכים) לג'וניור מול מכונית העם

 

[בנצי]

איזה תענוג, ואת הילדות שלי באבן יהודה אני זוכר אחרת, היו מדרכות

 

בעצם רגע.... עכשיו נופל לי האסימון, ליד רחוב התומר....

[igorsimin]

זה היה האוטו הראשון שלי שתמיד תמיד אזכור איך למדתי לתכנן כל מהלך נסיעה הרבה מראש ( בלימה\השתלבות\ואפילו עקיפה )

סיטרואן דיאן שנת 79' 602 סמ'ק מקוררי אויר מלא לחות. גג מגולגל לאחור בסגנון קופסת שימורים וכיסאות נשלפים החוצה שרוצים לנוח בפנאן.

את רגלי הכיסאות חתכנו בחצי כדי שיהיה מקום לרגליים ולראש הנהג.

לא עיניין אותי אז פתיחות \סגירות \ החלקות ודריפטים, רק רציתי לשייט לי ב70-80 קמ'ש ושכל העולם יעקוף. למרות שפעם אפילו הצלחנו ל"לסגור" סקאלה (120 קמ'ש ).

אוטו שבהחלט הדביק בי חיידק מוטורי!

[ברווז]

בשבילי, אין על פיאט מריאה.

הרכב הראשון שלי, והוא פשוט היה כיפי. הייתה לו אישיות, בשונה מכל המזדליסינג, מיצוליסינג וכולי. הוא היה מכוון-נהג, ולא מכוון-מחיר-זול.

[E.L]

 

אני במקומך הייתי טס לבית דפוס ומדפיס את התמונה על קנבס בגודל ענק. תמונה מדהימה לדעתי.

[agent_amos]

לאבי היו 305 לפני משהו כמו 14 שנים לערך שנת 88 ולפניה אחת שנת 86. לפניהן הייתה סובארו DL סטיישן 1600 ידנית שנת 83 שלא עצרה עד שנגנבה ע"י בני דודים לצערנו. לאחריה הגיעו הפאג'טות.

היו משוכללות בטירוף עם 4 חלונות חשמל,נעילה מרכזית,מזגן מקורי,גיר אוטומטי אחת מהן,לוח שעונים מפורט,ומושבים נוחים מאוד.

השנת 86 הייתה חדשה להחריד ונקנתה מבניו של זקן ברמת אביב שנסע עליה במהלך 10 שנים 80 אלף קילומטר ומת. חוליגנים שיכורים שהדליקו מדורה בחניה שרפו אותה ועוד מכונית ב"טעות". אחריה הגיעה השנת 88 הייתה ידנית עם קילומטראז' יחסית גבוהה אבל במצב טוב, צבע שרוף, עד שיום אחד הלך לה המנוע. מאז היא הוחלפה בג'אסטי מחורבנת על משקל המאזדיינת של ברווז.

 

אישית בשבילי הרכב הראשון שהיה יפה ולקח אותי להמון מקומות בארץ אבל בוסטר ברקס אחד שקרס וגרם לשמאי להשבית לי אותו ולקבל את פרוטות המקיף. הרובר 214, מנוע נהדר וחזק חסכוני יחסית ואוטו שמור להחריד. אבל בילה כל כמה שבועות במוסך ושנפכו עליו הוצאות כבדות של 12K ב10 חודשי אחזקה. אמי אמרה לי ביום התאונה ברוך שפטרנו.

 

 

[חי_על_הצד]

מיצובישי סופר לנסר שנת 97

יד ראשונה

הרכב היה שותה דלק אבל מאוד אהבתי אותו למרות שהיה עגלתי ולא מאיץ מי יודע מה הרגשתי איתו הרבה יותר טוב מאשר עם המאזדה 3 הנוכחית שלי.

[orankohn]

ב 1981 כקצין צעיר בקבע חסכתי 3 משכורות ראשונות וחפשתי רכב ספורטיבי , מיוחד ובזול.

 

מצאתי אלפא רומיאו GTV 2000 VELOCE מודל 1973, שהיא האחות הבכירה לדגמי ה"ג'וניור".

 

הרכב האדום מ.ר. 315-230 נקנה בחצי מהמחירון. למה ? יד 6 , פח מעט מקומט, מצב אביזרים היקפיים מזעזע :

 

ידיות פתיחת דלתות מבפנים עובדות על ריק (פתרון - הושטת יד מהחלון ושימוש בידית החיצונית) , גלילת חלונות בעייתית (פתרון -

 

הפעלת כח רב ועזרה לזכוכית באופן ידני) , חימום לא עובד (הפתרון - מעיל וצעיף) , שעון דלק תקוע באפס (הפתרון - איפוס מד

 

מרחק בעת תדלוק מלא ונסיעה עד מקסימום 400 ק"מ - נסע במשולב 1:8 ) .

 

גרוטאה ? אולי , אבל הכל נשכח כשמתניעים ומאיצים. מכנית המכונית הייתה מצויינת עם שילוב מנוע-גיר נהדר.

 

למנוע היה הספק מעל 130 כ"ס עם שני קרבורטורים כפולים עם תאוצה נהדרת ורעש משכר. הגיר מדוייק ומהיר. הנעה אחורית עם

 

אחיזה מענגת למי שיודע לנהוג. תענוג מוטורי.

 

שנתיים הרכב שירת אותי נאמנה ללא התקעות . אמנם ,כל כמה חודשים

 

פקדתי את מוסך קפריש המרכזי - רק שם היה מכונאי אחד

 

שידע , לפי האוזן , לכוון היטב את צמד הקרבורטורים . ההבדל לאחר הכיוון היה ניכר - כמו מנוע חדש.

 

פעם נהגתי לירושלים עם חברה. בעליות דהרה ועקפה את כולם שיירה של 3 שברולט קפריס אפורות מגודלות (עם מנחם בגין ז"ל

 

בפנים) . בתור צעיר נמהר החלטתי להראות לממוטות האמריקאיות מהי מכניקה איטלקית בעיצוב ברטונה. בצרחת מפלט איטלקי

 

עקפתי את השיירה במעלה הקסטל במהירות תלת - ספרתית. תוך דקותיים , לאחר שהאטתי , נעקפתי ע"י אחת ה CAPRICE

 

ונדחקתי לשוליים תוך שאולצתי לבלום ולהעצר . הושהיתי לדקה-שתיים והמשכתי לדרכי...

 

(נ.ב. - התמונות להמחשה בלבד , תמונות אורגינל אבדו..)

[pedelt]

אני במקומך הייתי טס לבית דפוס ומדפיס את התמונה על קנבס בגודל ענק. תמונה מדהימה לדעתי.

 

מסכים לגמרי

 

נראה כמו צילום מאיזה ראלי אפריקאי

[eransh1]

שלי היתה פיאט טיפו 1.6 ל' דיגיטלית, ידנית., מודל 91 אאל"ט. קניתי אותה ב95.

הרכב היה סבבה, עם רעש ממש נחמד מהמנוע עד כמה שאני זוכר. שקניתי אותה כ"כ התלהבתי ממנה, הפיאטים תמיד הרגישו "מפוארות" עם ריפוד קטיפה במושבים ובדלתות, ושאר קשקושים. לוח שעונים דיגיטלי מלא נורות וצבעים וכו'.

 

הרכב נחרת בי חזק מאד, גם מפני שהוא היה הראשון שהיה ממש שלי ומכספי,וגם מפני שכשהוא התחיל להתקלקל פשוט רציתי לבכות ממנו....

 

אחרי כל התלאות וישורי הקו שעשיתי לו, התחילה לי בעיה של דימומי מנוע. בכמה מוסכים לא הייתי, אף אחד לא הצליח לפתור לי את הבעיה.לבסוף שמתי אותו במורשה, אמרו לי להגיע למחרת. שבאתי חשכו עיני: כל תא המנוע כמעט (אולי למעט הבלוק), היה מפורק.

ראיתי את הרכב עם מכסה מנוע מורם, עליו מודבקת איזה סכימה ענקית, והמכונאי מלמל לעברי:" בן אדם, מה זה הרכב הזה? שום חוט פה לא מחובר נכון.מינוסים ,פלוסים, צנרות, צמות, הכל קומבינה אחת גדולה! לא מבין מה קורה פה ואיך הרכב הזה מניע..."

 

כמובן שיצאתי בנזק גדול. ואחרי שבועיים המנוע התחיל לזרוק שמן לפלאגים... פה כבר נשברתי והייתי על סף בכי.

השלב הבא שאני זוכר זה את אבא שלי: "קח 25,000 אש"ח ממני, קח הלוואה ותתחייב, אתה עובד ויש לך גיבוי ממני, עזוב את הגרוטאה הזאת..."אז הלכתי ורכשתי לי אקסנט קופה 1.5 ידנית, דנדשה ונוצצת, היישר מהסוכנות.

[bar72]

פיג'ו 309. הייתה כזו לחבר לפני איזה עשור. 1.6 ידנית. רכה בטירוף, רוטטת ומקרקשת - אבל איזה כיף היה לנהוג עליה...

 

אני לא זוכר שהיינו חברים, אבל באמת לקראת סוף שנות ה- 90 היתה לי 309 1.6 GLX שנת 93, עם פסי קישוט ירוקים (מקוריים). איזה רכב. גם זריז יחסית, גם נוח, וגם נסע כמו אריה מחיפה לירושליים בלי שהגב שלי ירגיש

[GoRide]

פג'ו 504, שנת 1983.

היא הייתה אוטומטית, והיו לה חלונות חשמל!

מעבר לאבזור העשיר, היו לה כורסאות (אלה לא היו מושבים. הם היו ממש כורסאות) מפנקות, רחבות, רכות ולחלוטין חסרות אחיזה.

היא הייתה רכה כמו חמאה, עם מכסה מנוע עבה וכבד.

ולטעמי האישי, היא הייתה גם יפה.

[prince_77]

הרכב הראשון שהיה לנו בשפחה היה VW גטה שנת 84 צורה חדשה, מנוע 1.3 ליטר , הרכב היה שמור , הרכב היה מדוגם + מזגן של אלכס אורגינל שהופעל הרכב לא סחב. אוטו מרווח, תא מטען ענק!!!

המדהים הוא שבחוברת של האוטו המקורית היה מערכת BSS, שהיתה בחול להפסקת והדלקה אוטומטית של הרכב בעצירה.

רק חבל שהרכב כבר עבר את זמנו ונמכר, הייתי מחזיק אותו עד היום עם הייתי יכול.