Don't Shoot

אתה מרגיש בנוח לחזור לדני אחרי הדברים שאמרת עליו פה בפורום? ותגיד לי עוד משהו, היה איזשהו בעל מקצוע שהלכת אליו ולא פתחת עליו את הפה בסוף - כי זה נשמע שכבר היית אצל כולם ואף אחד לא יצא בסדר ממך... נראה לי שהבעיה היא לא ברכב אבל שיהיה בהצלחה לך

זה תלוי - כי אם זה צמיג שמחזיק שנתיים מקסימום אז לא יותר מ500 לצמיג אבל בשביל צמיג שיחזיק יותר שווה לי לשים עוד... ואני אומר את זה כי הטויו החזיקו פחות משנתיים. הלינק שנתת לא רלוונטי כי הבחור בפוסט שם מחפש שקט וזה הדבר האחרון שמעניין אותי בצמיג - מבחינתי שיעשה רעש של מטחנת בשר צ'צ'נית שמאכילים אותה בשרשראות ברזל...

היי, מחפש המלצה לצמיגי 205/40/17. עד היום היו לי את הTOYO T1R. הסדרי עדיפויות שלי הם: אחיזה בראש ובראשונה ובעדיפות הבאה אחריה אורך חיים - לא מפריע לי שיהיו רועשים, נוקשים ולא נוחים,להיפך, לדעתי זה אפילו מוסיף לכיף אהבתי את הTOYO באחיזה אבל הם נגמרו לי מהר מידי. אשמח גם לדעת אומדן מחירים לצמיג שאתם מציעים. תודה, ניר.

שלום, ברכבי יש הגה עזר חשמלי ולאחרונה (עקב בעיית מצבר) נאלצתי להניע את הרכב בדרדור (ע"י הקלאצ'). בכדי להוציא את הרכב מהחנייה הייתי צריך להיאבק עם ההגה - השאלה האם יכול להיות שגרמתי לנזק בסיבוב בכוח של ההגה ללא המערכת ההידראולית והעזר החמשלי?

מניסיון נורות לד לפנסי ערפל נראות טוב אבל נותנות עלומת אור חלשה. לגבי הקסנון, לא יודע מספיק בכדי לענות...

האם מומלץ? נראה גם מסוכן קצת ואני מדמיין שזה גם לא משהו ברמה המכאנית...

הנהג ה-13 (יש יגידו שמדובר באמונה טפלה) שעבר אותי המשיך בנסיעה, דפק ברקס וחזר רוורס ואמר לי שהוא ממהר אבל הוא לא יכול לראות אותי ככה מיואש - מיקם את הרכב שלו (יונדאי אקסנט) בסמוך אלי ו2 שניות אחרי זה הנעה וקדימה. ד"א, הרכב שלי ידני אבל חנה עם הפנים לכיוון עליה - האם ניתן להניע רכב ידני ברוורס?

לא קפצתי לכביש, עמדתי עם אפוד זוהר בצד הכביש בצמוד לרכב שלי (עם מכסה מנוע מורם) וכבלים בידיים שלי והתחננתי לעזרה עם הידיים... אם אתה חושב שזה סיבה טובה לאנשים לנסות לדרוס אותי - משמע להסיט את ההגה לכיווני רגע לפני שהם חולפים על פני ולהאיץ אז משהו לא בסדר גם אצלך אפשר להגיד לא גם בלי להיות אלים וכן, גם אם אמא שלי היתה נתקעת בלי מצבר בשבת בבוקר הייתי מאוד שמח אם מישהו היה עוצר ומנסה לעזור לה במקום לנסות לדרוס אותה...

כנראה שגבעתיים נחשבת עיר הפשע והרשע של העולם התחתון ורוצחי על סדרתיים. ולכל אלו שממליצים על ביטוח גרירה, אני מקווה שגם אתם יום אחד תתקעו עם הרכב בשבת בבוקר ואם בכלל יענה לכם נציג אנושי של הביטוח ולא הודעה מוקלטת של ״משרדינו סגורים כעת, נשמח לעמוד לשירותכם ביום ראשון ב10 בבוקר״ אז הוא יגיד לכם את אותו הדבר, שיגיע אליכם גרר הכי מוקדם בראשון בצהריים.

אולי הייתי צריך ללבוש טוקסידו לאירוע?

בסוף אפשר לתרץ את התופעה הזאת בכל כך הרבה דרכים אבל זה באמת מה שזה, תירוצים שאנשים נותנים לעצמם כדי לא להיגעל ממה שהם רואים במראה

אני פשוט לא יכול להבין את התופעה הזאת יש לי איביזה וברור שאם היתה לי וולבו סטיישן והיו לי ציצים ושיער בלונדיני היו נעמדים בתור כדי לעזור לי אבל זאת לא הנקודה. אני מדבר על גבעתיים בשבת בבוקר, לא לוד ב2 בלילה וגם אף אחד לא מאחר עכשיו לעבודה. אנשים עשו לי ממש מבט כועס שאני בכלל מעיז לבקש. אני זוכר תקופה אחרת שהיה לי רכב ישן ומקרטע שהיה נתקע המון ובאותו המקום רק הייתי פותח מכסה מנוע והיו נעצרים מיוזמתם אנשים לשאול אם אני צריך עזרה. ואני לא מדבר על 20 שנה אחורה, אני בסך הכל בן 30. ואני יכול הבטיח לכם שהאנשים האלו שחלפו על פניי, כמו הבחורה הזאת שעשתה לי ״ז**״ מעולם לא פתחו ספר רכב - היא אפילו לא יודעת איך זה נראה

שלום לכולם, אני רוצה לשתף את כולם בסיפור שהיה לי הבוקר. בשעה 7 בבוקר ניגשתי לרכבי החונה ברחוב שקט ונחמד בגבעתיים החביבה ושבאתי להניע גיליתי שהמצבר מת. קורה, קרה כנראה לכל אחד באיזשהו שלב בחייו. ולכן, פתחתי את מכסה המנוע, הוצאתי כבלים להתנעה וחיכיתי לאדם הנחמד הראשון שיסכים להקדיש לי 30 שניות מחייו. הרחוב הוא רחוב מאוד שקט שלא עוברים בו הרבה רכבים וכולם נוסעים במהירות מאוד נמוכה. במשך 50 דקות חלפו על פני 12 כלי רכב ואף אחד לא עצר. הרוב הגדול הגבירו מהירות ואפילו כמעט דרסו אותי העיקר לא לעצור. מספר אנשים נוסף נופף לי ״לא!״ עם האצבע ומנהגת אחת אפילו קיבלתי אצבע משולשת. עכשיו אני שואל את עצמי לאן הגענו במדינה שלנו שלעזור למישהו להניע רכב (פעולה פשוטה, קלה, מהירה ושלא עולה כסף) נהיה כזה עול שאנשים מתנהגים בצורה שכזאת ועוד ביום שבת בבוקר בשכונה הכי פסטורלית ורגועה בגבעתיים. אני רק משתף אתכם כי אין לי שום דבר נוסף לומר מלבד ״בושה״...

למה בכלל היה צריך להניע את הרכב בתיקון פחחות?

בימי המקרא היתה קבוצה של אנשים שהיו באופן תמידי מפזרים נבואות משמחות ומעודדות כדי להרגיע את רוח העם - אני לא זוכר איך קראו להם בזמנו אבל נראה לי שהכתבות האלו שצצות כל פעם ונשכחות חודשיים אחר-כך נופלות תחת אותה קטגוריה של נבואות, רק בוורסיה המודרנית שלהן. באמת שכיף לשמוע נבואות משמחות, תענוג...