GoRide

הפגם במסך העליון באקסקלוסיב, זו בעיה מוכרת בכל הדגמים שבין 2014-2017. אחרי 2017 החליפו את מערכת ההפעלה והתצוגה, והבעיה נעלמה. לפגם אין קשר לחשיפה לשמש (יש דיווחים רבים מאנגליה, שבה אין שמש ישירה כמו אצלנו). לפגם גם אין קשר לתחזוקת הרכב (כי אין טיפול מיוחד למסך, והוא לא מושפע בשמן מנוע או טיימינג....). זה פשוט עניין של מזל טהור. יש מכוניות שהתופעה החלה תוך שנתיים ויש כאלה שלא הופיעו בכלל. היצרן לא לקח אחריות וקרא לריקול, כך שהמסכים הוחלפו רק במסגרת האחריות.

האמת, שאני לא אוהב את הלנדקרוזר. מעטות המכוניות שנותנות כל כך מעט תמורת כל כך הרבה, וגם נראות גרוע, כדי להשלים את החבילה הלא מפתה. למרות שהדבר הכמעט יחיד שהקרוזר יודע לעשות טוב זה לנסוע בשטח, את מרבית חוג הלקוחות שלו זה ממש לא מעניין. וזה רק הופך את הרכב הזה למעצבן עוד יותר. אבל, יש לקרוזר דבר אחד שיש למעט מכוניות אחרות היום, וזה אופי. אופי זה דבר שמבחינתי יש לו ערך גדול מאוד. יותר מרשימת אבזור, עיצוב או כ"ס. אופי זה משהו שמאוד קשה ליצור, ומאוד קל לאבד (ע"ע ריינג'רובר, הקקטוס ואולי גם הפורסטר). ובזה, לדעתי, הקרוזר מנצח בנוקאאוט את המתחרים מרובי האותיות והספרות (Q5, XC60, ובטח גם לאינפיניטי יש משהו שנשמע כמו קוד כניסה למחשב). הקרוזר עושה את מה שכבר אף אחד לא עושה היום, וספק אם יעשה בעתיד. בעולם שלנו לא קל להיות רכב "אנלוגי" שמצטיין בדבר אחד, לעשות את זה לאורך זמן וגם להצליח במכירות. ולכן, אני מקווה מאוד שנראה את הקרוזר במתכונתו איתנו עוד הרבה. ביום שהוא יהפוך להיות קרוסאובר אורבני גדול, זה יהיה הסוף הטראגי של הסיפור. ועדיין, זה רכב ממש מעצבן.

ישראל נמצאת בתחתית סדר העדיפויות של היצרן, אם בכלל היא מוזכרת בסדר העדיפויות שלו. לכן אני מאמין שממילא, סמל"ת לא חושבת שזה הלחם והחמאה הבאה שלה. אין ספק שעם תג מחיר כזה ואבזור חסר (אוטו ב300 אלף בלי קיפול מראות...אני מבין את הסיבה אבל זה לא תירוץ) זה יהיה רכב אנקדוטאלי בדיוק כמו הטרייבקה. האסנט נותן כנראה מענה מדויק ללקוח האמריקאי (כי שם כושר הייצור של סובארו נמוך מהביקוש) אבל אני לא רואה איך זה קורץ ללקוח הישראלי, שמעדיף את זה עם פוזה שהשכן יכול לראות. מה שווה לנו הנעה כפולה יעילה או מערכת בטיחות אולטרא-מתוחכמת, אם המתדלק לא יכול לראות את זה?

בתור בעלים גאה, ותיק ומסורתי של פנדות, שמחתי לראות שנפתח שרשור כזה. בעברי בעלים של פנדה 2009 והיום פנדה 2013 מילאנו. הפנדות מהדור שלך הולכות ונעלמות, וכאלה שהן שמורות בכלל מעטות. לדעתי הפנדה, במובן מסוים קצת המולטיפלה, היא גאונות הנדסית. מכונית אולטרה-אמינה, מאובזרת בצורה סבירה, כל זה עם מכלולים ותיקים שעדיין עושים את העבודה, מעוצבת עם חיוך לא יומרני, ומרווחת ביחס לגודלה. עד היום - למרות שבחניה עוד שתיים גדולות, מאובזרות, חזקות ובטוחות - אני נכנס כל בוקר לפנדה בחיוך. כי זאת מסוג המכוניות שפשוט כיף להניע אותן בבוקר. בלי יומרות מיותרות. בלי הבטחות. היא לא הולכת להיות מהירה, אוחזת, מהנה לנהיגה, מפנקת או שקטה. היא פשוט הולכת לעשות את העבודה שהיא תוכננה אליה עם כיף וחיוך.

עצם זה שאתה מחפש ספציפית גולף ולא מוכר להתפשר על רכב אחר, מסביר למה המחיר גבוה. עם טויוטה קורולה זה קורה בדיוק אותו דבר.

מצטרף להמלצה על הגרנד פיקאסו בנזין, משנתון 2015 ומעלה בתיבה האוטומטית. הדגם הקודם, היה ידוע לשמצה בגלל שלל בעיות והעיקרית הייתה התיבה הרובוטית. הדגם החדש חף מכל אלה, והיחיד מבין כל הדגמים שהוזכרו כאן בנתיים, שממש מיועד להסעת 7 אנשים בנוחות ובטיחות. נמכר כאן דגם הקומפורט הבסיסי והאקסלוסיב המאובזר. מבין שניהם, לדעתי האקסקלוסיב עדיף בהרבה בגלל שפע המערכות ובמיוחד מע' הבטיחות שיש בו. שני הדגמים מתבססים על צגי מגע לשליטה ברדיו ובמזגן, מה שיכול להיות חסרון בעיני חלק מהמשתמשים (תקלה בצג מונעת תפעול של כל המערכות, לא ניתן לתפעל שתי מערכות במקביל, יש השהייה של שנייה-שתיים במעבר בין תפריט לתפריט וזה יכול לעצבן). מערכת החיישנים ברכב היא היסטרית במהותה. יש שלל צופרים ואזעקות על מגוון אירועים (נסיעה עם דלת פתוחה, נוסע לא חגור, בלם יד משוך אבל רכב לא בפארקינג, לחץ אויר גלגלים נמוך, ועוד ועוד) וזיהוי אוטומטי של כל תקלה במערכות הרכב (טיפול שהגיע זמנו, נורה שנשרפה, חוסר שמן מנוע, היעדר מי חלונות, מפלס מי קרור נמוך ועוד ועוד) וכולם זוכים לקבל התראה עצבנית ומאוד מפחידה, ללא תלות במהות התקלה. בחיים לא ראיתי רכב שכל כך מתרגש ממפלס דלק נמוך. בקיצור הרכב בפאניקה קבועה. אין מה להתרגש. מבחינת מחלות: באקסלוסיב הצג העליון הוא צג ענק וצבעוני. מחלה ידועה שלו היא הופעת כתמים שחורים אקראיים. היצרן לא הוציא לזה ריקול, למרות שזו תופעה ידועה בכל הצגים שהותקנו בין 2014-2017. הבעיה לא קיימת בקומפורט. המוסכים מדווחים על משאבת דלק רגישה (יש שתיים, אחת לחץ נמוך ואחת גבוה) לתקלות ויקרה להחלפה.

תעבור לתצוגה כהה. הכתמים יהיו פחות בולטים ומפריעים. אני בדיוק עם אותו דגם ואותו שנתון, ואצלי ממש לאחרונה התחילה אותה תופעה. הכתמים באים והולכים ומשנים את צורתם. לא ברור מה משפיע על זה, אבל המשמעות היא שזה לא פיקסלים שרופים. אין פתרונות גם בפורומים בחו"ל. אני גם שוקל לפנות ליבואן.

הXV גבוהה משמעותית מבין השלושה, והיחידה שיש לה יכולת שטח אמיתית. בגרסת הפרימיום (שעדיפה על גרסת ה I) יהיה גם מזגן מפוצל ובלוטות' מובנה (שלדעתי לא קיימים ביטי). איכות החומרים שלה מעולה, יש לה שדה ראיה מצוין ולטעמי היא המתלים שלה טובים משל היטי. היא סובלת מתא מטען קטן במיוחד, רעשי רוח נוכחים, ומערכת ההנעה הכפולה גובה את מחירה (צריכת דלק גבוהה יחסית, ריאלית 1/9, ותאוצה לא מרגשת). האמינות כמובן מוכחת, אבל הטיפולים בה לא זולים, והחישוקים הגדולים מחייבים צמיגים יקרים יחסית. הסיפור עם צריכת השמן הגדולה היה במספר שנתונים קודמים ומתוקן במסגרת האחריות. היטי, מכונית שונה ומיוחדת (כמו הרומסטר), הוחלפה הלכה למעשה ע"י הקארוק. יתרונותיה היו כמו כל יתרונות סקודה. היא תהיה חסכונית מהXV, שקטה ממנה, עם מושבים עדיפים. יש לה תא מטען גדול בהרבה, והיא תיתן חיים נוחים יותר גם לאלה שיושבים מאחור. היא נמוכה יותר, ובעלת אמינות ממוצעת (למעט סיפורי הDSG. גם הם תלויים שנתון ותקלות שהיו, טופלו לרוב בתוך תקופת האחריות. להבדיל מהשמן בסובארו, כאן מדובר בתקלה משביתה שמשאירה אותך עומד בצד הדרך). קשה להתנבא בשוק היד השניה, אבל המצב היום הוא שהXV (בגרסת 2.0) שומרת על ערכה טוב יותר מהיטי. מבין השניים כנראה הייתי בוחר בXV, אבל מוודא טוב טוב ממי אני קונה (לוודא שאין פגיעות במרכב מנסיעה בשטח והשרכב טופל הכהלכה).

כיף של מבחן! זרק אותי שני עשורים אחורה לימים אחרים וטובים של עיתונות הרכב בישראל. הומור מתוחכם מתובל בהומור עצמי, כתיבה רהוטה ושנונה,קצת מתח וריבוי דעות - כל התבלינים שהופכים סתם מבחן רכב משעמם לכיף של קריאה. ישר כוח ותודה רבה. כן ירבו.

לדעתי ב2009 עברו לתיבה רציפה חסכונית בהרבה.

ההבדלים הם רק באבזור. יש דברים זניחים כמו צבע מראות או חימום מושבים. ההבדל המשמעותי ביותר הוא שבZ אין XMODE.

1. בסובארו ההנעה היא כפולה קבועה. לא משלבים שום דבר. ייתכן ואתה מבלבל עם שילוב הX-MODE. המערכת מדמה נעילת דיפרנציאל אלקטרונית, ורלוונטית למצבים של הצלבות ובוץ. אין לה שימוש מעשי בשבילים פשוטים. 2. נהיגה מקצועית מתחילה בהכנת הרכב לדרך. לכן, בכל כניסה לשטח (גם אם הוא קל), משלבים ל4X4 (ברכבים שבהם נדרש שילוב). לשלב ל4X4 אחרי שאתה כבר תקוע באמצע השלולית שהפתיעה אותך על השביל המהודק והקל, זה מאוחר מדי.

כמו בכל רכב שטח, היכולות נקבעות בעיקר ע"י הנהג. מבחינה טכנית, הXV מאפשר לנהג הרבה מאוד, כך שמבחינת יכולת הרכב מסוגל לדברים מפתיעים. כדי למנוע נזק ומפח נפש, חשוב מאוד לצבור ידע, נסיון ויכולת באופן הדרגתי, מבוקר ומודרך. ההתחלה תהיה בקורס נהיגת השטח שסובארו נותנת, וכמה שהוא בסיסי ככה הוא חשוב. זה יהיה גם המקום שבו תוכל לשאול כל שאלה, דבילית ככל שתהיה, ולקבל מענה הולם. אח"כ תוכל להצטרף לאחת (או כמה) מקבוצות הטיולים המיועדות לבעלי סובארו. יש אחת כזו שמפעיל היבואן ועוד אחרות שהן קבוצות חברים פרטיות, ששמחות תמיד לקבל כל בעל XV או פורסטר לשורותיהן. תוכל לחפש בפיסבוק את רפי פסח וסובארו וחברים בשטח. כדי לעבור משבילי קק"ל לשטח מאתגר יותר, מומלץ למגן את הרכב (אפשר גם דרך היבואן) ולהחליף את הגלגל הרזרבי הקטן בגלגל בגודל מלא. הגבהות שונות קיימות בשוק, יש להן יתרונות וחסרונות, והן מגדילות (יש שיאמרו משמעותית) את מעטפת הביצועים של הרכב, למרות שאני מכיר כאלה שמביאים את הXV לנקודה הכי נידחת בנגב, בלי שום הגבהה. כנ"ל לגבי צמיגים. בין הXV לפורסטר, לשניהם מערכת הנעה והילוכים זהה. לעומת הXV 1.6 הפורסטר יהיה חזק יותר ועם יותר מומנט. לא משהו שהופך עולמות בשטח. בגלל שהXV קצר יותר וסרחי העודף שלו קטנים יותר, יש לו זויות טובות יותר כך שתאורטית יש לו עדיפות בשטח על פני הפורסטר. בסוף, כדאי לאמץ 2 כללים חשובים שקל לוותר עליהם אבל ממש לא כדאי: 1. לא להיכנס לשטח לבד 2. בשטח, תמיד להיות צנוע מול הטבע. בהצלחה, תתחדש, ותהנה.

הספרטניות, היא מה שהופך את הBRZ לרכב כל כך מיוחד ונדיר. אחלה סקירה. תודה.

האיבו הרובוטית שלנו עושה 15 ק"מ/ליטר מדוד במשאבה בנסיעה מעורבת. בבינעירוני בלבד היא מטפסת ל18 ק"מ/ליטר. היונדאי מגיעה לצריכה הזו רק אם היא היברידית....

פונטו EVO ACTIVE 2012, עם 132,000 ק"מ. תיבת הדואלוג'יק של פיאט, עם קלאץ' דנדש לגמרי. שרתה אותנו נאמנה ונמכרת עקב הצורך לרכב גדול יותר (רואים בתמונה את כסאות הבטיחות? אז צריך לדחוף שם עוד אחד...). הוחלף מכסה מנוע (ללא פגיעת שלדה או ירידת ערך). מטופלת אצל פאבל בחדרה בקביעות עם ספר טיפולים מסודר ומלא. מבקשים 28,000 ש"ח, אבל מוכנים לדבר על זה ליד האוטו. בפרדס חנה/קיסריה. 052-878-666-1

לא הבנתי מה אתה רוצה. כל רכב ממוצע היום יודע לנסוע במהירות כפולה מהמהירות החוקית. גם אם אין לו טורבו. נהג טוב בלי טורבו, יכול להיות זריז בהרבה מנהג רע עם טורבו.

ממליץ לך לבדוק את נושא הביטוח. לדעתי תגלה שתעריפי הביטוח לטנדר גבוהים בשיעור ניכר מהמחירים לSUV. ההאנטר יכול לשאת משפחה בכיף. זה כבר לא דור הטנדרים הקשוחים והספרטיים של פעם. עדיין, הוא יהיה פחות נעים ושקט מהפורסטר, ובוודאי מהאאוטבק. גם הפורסטר וגם האאוטבק בטוחים משמעותית מההאנטר, ולדעתי מדובר בשיקול מכריע כשמדברים על משפחה. בטיולים של סופ"ש כל השלושה ידעו לתת לך מענה. הסובארואים נהנים מקהילה פעילה של מטיילים בקבוצות שונות, אם זה מעניין אותך להצטרף למשפחות מטיילות אחרות. בין הפורסטר לאאוטבק, הייתי בוחר בפורסטר. עם מנוע קטן יותר הוא גם חסכוני יותר, ופרקטי יותר עם ילדים בגלל הגג הגבוה. בשני המקרים יש לך תא מטען יותר ממספק (באאוטבק גדול יותר). האאוטבק מאובזר יותר, מפנק יותר, יקר יותר - אבל לדעתי החבילה הכוללת בפורסטר מול המחיר עדיפה.

יופי של כתיבה! נהניתי לקרוא. תודה.

בשליש הראשון של עשור המיליניום, עבדתי כאיש מכירות על רצפת האולם המרכזי של סובארו - אז עוד תחת כנפי יפנאוטו. לכן בצעד נדיר, קראתי את כל השרשור מתחילתו ועד סופו. אלו היו שנים מאתגרות. ניסינו להסביר ללקוח הישראלי למה הוא צריך לשלם יותר ולקבל לכאורה על הנייר פחות. החדרת הAWD הייתה ממש בחיתוליה, ולמעט כמה מכורי GT ופריקי פורסטר בודדים, אף אחד לא הבין מה רצינו ממנו. ההנהלה מלמעלה תלתה את כל יהבה על האימפרזה 1.6 שפגעה בכל ערך תדמיתי אחר שניסינו לקדם. קשת הדגמים הלכה והוצרה משנה לשנה, המחירים טיפסו בתלילות (גם בגלל שערי המטבע, אבל בעיקר בגלל היצרן), האבזור הלך והדלדל כדי לשמור על רמת מחיר סבירה, והמתחרים הציגו מכוניות מעוצבות ומאובזרות שעשו לנו את החיים קשים במיוחד. והייתה כמובן ההיסטוריה המיתולוגית של יפנאוטו כחברה שלא צריכה לתת שירות, כי ממילא היא מחזיקה את השוק בביצים. זה היה בשנות ה80-90 ועכשיו אנחנו כבר בשנות ה2000 וצפונה. אבל תדמית זה דבר שקשה לשנות. כל מיני סוגי לקוחות פקדו את האולם. היו את אלה שבאו לסובארו כי תמיד הייתה להם סובארו או כי הם חיפשו אמינות אולטימטיבית. איתם היה הכי קל לסגור עסקה, בדר"כ על אימפרזה 1.6 (בלי רדיו). הפורסטר, הביא סוג חדש של לקוחות: הלקוח הידען. המכונאי בנשמה. המהנדס המודחק. אלה שידעו לייצר ספייסרים להגבהה ומיגונים תחתיים ממסטיק בזוקה ועכבר מחשב (עם הגלגלת. לא עם הלייזר). הם שלטו בנתונים היבשים טוב יותר מאיתנו, היו צמאים לידע והעריכו כל מיליגרם מידע חדש שקיבלו. היו את הלקוחות המתוחכמים, אלו שטיילו בעולם וראו איך ארה"ב מוצפת אאוטבקים. הם הרגישו "משפחה". אלו מנהלים בכירים לרוב וחסרי אגו, שזמן לא משחק אצלם תפקיד, ולשבת באולם על כוס קפה (שלישית) ולצפות בחומרים טכניים שהיצרן מעביר ליבואן (ואינם מיועדים דווקא ללקוחות) היו חלק מטקס אחה"צ שלהם. וכמובן היו את אנשי הWRX והSTI. טוב, עליהם אפשר באחד מהימים לעשות דוקטורט בחוג לאנתרופולוגיה. לכל קהל יעד נדרשנו להתאים את עצמנו, את צורת הדיבור והפנייה, את כמות המידע וסוג המידע שאותו נתנו. סה"כ זה עבד יפה. אבל היה סוג נוסף. הסוג שמעולם לא התכוון לרכוש סובארו. וזה היה הסוג הגרוע. הסוג הזה של לקוחות, נכנס לאולם לזמן מוקצב בידיעה מראש שלא תסגר עסקה. הם בכלל מעוניינים בהונדה (או מאזדה), והם פה בגלל סיבה אחת: להשקיט את המצפון. הם קראו את הכתבה שמהללת את הB4, בקטע מוזר המנהל שלהם (שממנו החזיקו כאחד שכסף לא חסר לו ויש לו סטייל) קיבל ג'יפון (טורבו) של סובארו וכל בוקר מתלהב איך הוא נתן לילדון באיביזה בראש, ופעם אפילו ראה התקהלות של מלא בעלי אימפרזות כחולות ורעשניות בחניון של איזה פאואר-סנטר. וכולם עוד טרחו לצלם אותן, כאילו מדובר באיזה אוטו מיוחד. המדינה השתגעה. אבל מכל הבדיקות שלהם (והם עשו בדיקות!) האקורד חזקה בהרבה, ה6 סקסית בטירוף, האוונסיס זה כמו שיש למשטרה (והם בטח לוקחים את הטוב ביותר) ועכשיו יש את כל הקוריאניות החדשות האלה, שעושות הכל ביחד. סובארו מבחינתם שייכת לעבר. ולעוד כל מיני אנומליות כמו כתב הרכב והבוס והמשוגעים בקניון. הם היו הסוג הגרוע כי הם היו ידענים בלי בסיס, בזבזני זמן כרוניים, ווכחניים עד התשה, שדרשו לקבל שירות כאילו אוטוטו הם סוגרים פה עסקה על סדרה 7 (בגרסה אישית), אבל נתנו יחס מזלזל כי הם עשו טובה שבכלל נכנסו לראות מה יש לסובארו להציע. וזאת הבעיה הכי גדולה. הם היו יהירים. נזיר סיני צעיר אמר לי פעם משפט עתיק: אדם מקבל את היחס שהוא נותן. וכשאתה נותן יהירות, אתה מקבל אותה בחזרה. אם זה לא מגיע מיד לפרצוף, זה מגיע כמה ימים אחרי כשהבוס שלך מספר לך שהוא יצא לטיול שטח עם עוד כמה אנומליות מוזרות כמוהו, שפיננסית יכלו לקנות פאסאט בלי למצמץ, אבל בחרו להתנייד בקופסא מרובעת וכעורה עם סמל עממי. לסיכום המסמך הארוך והחריג הזה שלי בנוף הקארספורומי: לפי התיאור של פות"ש, הוא היה מהסוג הזה. מהסוג שמעולם לא התכוון לרכוש. רק בא לוודא שהוא לא מפסיד יותר מדי. אם אני טועה, ופות"ש חושב שהאוטו הזה טוב בשבילו וזה מה שהוא רוצה - קנה אותו. אל תבטל עסקה רק בגלל שאיש מכירות מסוים לא עמד במבחני הידע שעשית לו. אח"כ תשאל את עצמך, מה ניסית להוכיח, ולמי ניסית להוכיח, כשערכת לו מבחני מנהיגות במקום פשוט לדבר איתו כאילו היה בנאדם. כאילו היה אתה.

כתבה משמחת שכיף לקרוא. אני חובב אנדרדוגים, והדאסטר הוא בדיוק כזה. כיף שיש אוטו כזה, שעושה בדיוק את מה שהוא מבטיח. בלי פלאברות, בלי התחכמויות ובלי הצגות. לדעתי בחירה טובה. תתחדש!

אם כל קוני הXV הם "אוהבי סובארו" אז כנראה שיש הרבה מאוד מהם. אני בספק שזה המצב. כמעט כל המכוניות בקטגוריה שלו מוצעות עם הנעה כפולה כאופציה - פשוט מעטים מאוד בוחרים בה. כנראה שמי שבאמת צריך שטח, בוחר בXV. סובארו מעולם לא הייתה על המפה של היצרנים המובילים. בוא לא נשכח שמדובר ביצרן שבקנה מידה עולמי היא די קטן. כבר כמעט 20 שנה שסובארו גדלה בצורה משמעותית. אני לא אסקור כאן את כל הפיתוחים הטכנלוגיים שסובארו תרמה לעולם הרכב, אבל די אם נזכיר כאן רק את האחרונים, שהם פיתוחים מאוד יקרים ומאוד משמעותיים ליצרן כ"כ קטן: הבוקסר דיזל לאירופה, התיבה הרציפה, הeye-sight המעולה והפלטפורמה הגלובלית. כל מערכת קבלת ההחלטות בסובארו לא מנסה להתמודד עם מכירות הקאמרי או האקורד בארה"ב, או הגולף והיאריס באירופה. הם מציעים מוצר נישה ייחודי לאנשים שרואים בו יתרון. ישראל, היא לא מקרה מבחן אמיתי שדרכו אפשר להבין את היצרן הזה.

"אני מתלבט בין לאכול המבורגר לתפוח, ולכל המתחכמים שיענו שאלה שני דברים שונים בתכלית - אני יודע". התשובה נעוצה בכך שאלה רכבים שונים בתכלית. אי אפשר להתעלם מהעובדה הזאת. הם נולדו למטרות שונות, באות מהשקפת עולם אחרת, ונותנות פרשנות אחרת לחלוטין למושג "מכונית ספורטיבית". עם תא מטען, ספסל אחורי ו4 דלתות, הSTI יותר שימושית ביום יום. יש לה כוח מתפרץ - והרבה מאוד ממנו. המראה החיצוני שלה לא ישאיר עין אחת יבשה. היא בולמת הרבה פחות טוב ממה שהייתה אמורה, ההגה שלה מתקשר הרבה פחות טוב ממה שהוא היה אמור, והזנב שלה בסוף יוצא במחולות - אבל לא לפני שדרשת ממנו בכוח לעשות את זה. אם מורידים ממנה את כל הגדלת החזה/ניפוח השפתיים/הרמת הישבן המיותרות, נשארים עם מכונית שנראית כמעט משפחתית לעין בלתי מזוינת, אבל היא כנראה הדבר הכי מהיר באזור החיוג מסביב. אם הSTI היא האישה המתוסבכת שחולמת על משפחה אבל מסיימת את הערב בשירותים המלוכלכים של מועדון חשוך, המיאטה היא הילדה הקלילה שזורמת איתך בכיף. היא לא רוצה ילדים מאחור. קניות? מקסימום AMPM. היא חלשה יותר, הכוח שלה מגיע ליניארי ורציף, היא רוקדת בשמחה כמעט בלי להתאמץ, היא קטנה וגמישה, וכל אחד שיכנס אליה יבין שזאת לא הליסינג מהעבודה. כמעט בכל מקום היא תהיה איטית מהSTI, אבל לא בטוח שפחות מהנה. עם הגה מתקשר והנעה אחורית המכונית הזאת הרבה יותר שמחה ורוקדת. היא לא באה ממסלולי ראלי עמוסי עפר ובוץ. היא לא הולכת להרעיד את השכונה. היא באה לכייף. אם אתה שואל אותי, לפי איך שאתה מתאר את עצמך ואורחות חייך, הייתי הולך על המיאטה.

מחיר הרכב מושפע מכל כך הרבה גורמים, שאין לאף אחד יכולת ממשית לנבא את מחירו בעוד חודש, בוודאי שלא בעוד כמה חודשים. הנבואה ניתנה לשוטים. ומי שמאמין לנבואות חסרות בסיס, הולך לעשות מעצמו שוטה בבית המשפט.

ה XV היא אחד מרכבי ה4X4 הכי נמכרים בישראל, אם לא הנמכר ביותר. זה עונה לך על השאלה? כל פעם שישראלי פלוני אומר את זה, סובארו שוב שוברת את שיאי הביקוש של עצמה אי שם באחת ממדינות צפון אמריקה.