GoRide

גם בחלומות הכי פרועים לא דימיינתי שאגיע למצב הזה. האם גם כאן צפוי פיצול לבית הלל ובית שמאי?

זה מדהים, שבשום שלב נהג הריו לא חשב שאפשר אשכרה להשתמש בבלמים. הפג'ו נכנסה לפניו, והוא לא בלם. ניסה לאגף משמאל בלי לבלום. ואז הופתע שיש שם רכב אחר. ושוב, הוא לא בלם או הוריד מהיר. חזר לנתיב שלו בפראות, והתחיל להתבלבל. ועדיין, הוא לא בלם. המקום הראשון שבו הוא נזכר שיש לו דוושת בלם, היה כשראה את חומת ההפרדה מולו. כל המצב היה נמנע אילו היה בולם ומאפשר לפג'ו להיכנס לפניו. וזה מעניין כי זאת סיטואציה שחוזרת על עצמה הרבה מאוד בכביש: נהגים עושים הכל ורק לא לבלום. לא בגלל שהם ממהרים, לא בגלל שהם נוסעים מהר, לא בגלל שהם חוסכים ברפידות. סתם. אולי מתוך פחד.

ההבדל בין המכוניות מתחיל עוד בDNA של היצרניות. סובארו, היא שם נרדף להנעה כפולה. הם ייצרו SUV עוד לפני שהקטגוריה בכלל נולדה וקיבלה שם. הפורסטר - מהדור הראשון ועד הנוכחי - מצליח כל פעם להעמיד ביצועי שטח של ג'יפ אמיתי באריזה של סטיישן גדולה. בשטח, זה מושג בעיקר ע"י מע' הנעה יעילה יותר ומרווח גחון מעט גדול יותר. בשטח טכני מע' ההנעה הכפולה של הפורסטר, בתוספת בקרת היציבות תחלץ אותו כמעט מכל מצב של הצלבה (שתקרה הרבה בגלל מערכת המתלים שמיועדת בעיקר לכביש ומוגבלת במהלכה). בשבילים מהירים ולא טכניים (יערות קק"ל) הפורסטר יתגמל בשיכוך מהמורות טוב יותר. היתרונות של הפורסטר ממשיכים בכביש. בגלל שלפורסטר אין גלגל רזרבי תלוי מאחור, יש לו שדה ראיה טוב בהרבה אחורה. שדה הראייה הוא טוב יותר גם בגלל המבנה הקופסתי. זוית הפתיחה של הדלתות האחוריות היא כהה (מה שמאוד מקל על כניסה ויציאה בפרט אם יש ילדים) וסף הדלת קרוב לתחתית המרכב (להבדיל מרכבי שטח אחרים שבהם סף הדלת גבוה מתחתית המרכב כדי לתת תחושה ויזואלית כאילו הרכב גבוה) מה ששוב מקל על הכניסה והיציאה. מע' ההנעה הכפולה עם השלדה הקשיחה עושים את שלהם גם בכביש שם הפורסטר נהנה מאחיזה טובה כנראה מרוב הג'יפונים ברמתו. מבחינה כלכלית, לפורסטר שוק יד שניה חזק מאוד והוא שומר על מחיר בצורה מעולה. יש לו מגוון רחב של שיפורים זמינים. אין טוב בלי רע. בצד החובה: המנוע מרגיש חלש, יש לו זמזום בוקסרי ידוע (שבעיני הוא דווקא יתרון. תלוי בנקודת המבט), תיבת הילוכים רציפה שנוטה להתחמם בנסיעה רצופה בחולות, הוא יקר ובגרסאות הבסיסיות חסר לו אבזור שיש אצל המתחרים, הוא מרגיש אימפרזה בעיצוב הפנים (כי זה בדיוק אותו דשבורד), ההגה החשמלי מנותק מהעולם ולא נותן שום פידבק, הבלמים נוטים להתחמם ולאבד מיכולתם בבלימות ממושכות, למרות התיבה הרציפה הוא עדיין לא הדבר הכי חסכוני בדלק בעולם, וחסר לו את הלוק ה"ג'יפי" שיש לראב 4 ולאחרים (שוב, מבחינתי דווקא מדובר ביתרון). בשורה התחתונה: פורסטר. כי הוא פשוט הSUV היחיד שהוא מדרגה אחת לפני ג'יפ אמיתי, בלי לסבול מהחסרונות של ג'יפ אמיתי.

מכונית לא שונה מאף מוצר צריכה אחר. יש מחיר רשמי, ממנו נשמר "מרווח תמרון" שמאפשר לאיש המכירות להתגמש לכאן ולכאן לצורך סגירת עסקה. מרווח התמרון מושפע מגורמים רבים מאוד. ביניהם - חשיבות הדגם ליבואן ושער המטבע שבו הרכב נרכש. אל תצפה להנחות בגובה שליש ממחיר הרכב. בדוק אם ניתנות הנחות לכל מיני מועדונים (חבר, הוט, הסתדרות המורים, קרנות השוטרים, מועדון הזומבה של איריס) וזה פחות או יותר גובה ההנחה המקסימלי שניתן לקבל. זה מאוד תלוי באיש המכירות שמולך ובכמות הסבלנות שיש לו. יהיו כאלה שיהנו להעביר איתך יום שלם במיקוח בסגנון שוק לוינסקי, ויהיו כאלה שאחרי שני משפטים יחתכו עניין ויבהירו לך שמפה אין לאן להתקדם. כדי לא לצאת ישראלי טיפוסי שמסיים אירוע כזה בהרגשת תסכול מעורבת בפרייאריות (גם אם אין לו ממה להרגיש פרייאר), אני מציע לך לאסוף את הנתונים ולקבוע לעצמך מה המחיר שאתה מוכן לשלם עבור התענוג שברכישת מכונית כזאת. בלי קשר לשאלה האם השכן מקומה ב' קיבל גם חיישני רוורס מתנה. תחליט מה המחיר שעבורך הוא נכון ואותו תקבע בתור מטרה. צא מנקודת הנחה שבטוח מעל כל צל של ספק, שאי שם בגלקסיה יש מישהו שקיבל הנחה גדולה משלך.

היה מפגש מעולה ומרתק. שמחנו להגיע! בוודאי ניפגש גם באירועים הבאים.

אמל"ק את כל השרשור. רציתי רק לומר שמדובר באחת היפניות היפות ביותר לדעתי של שנות ה90, וגם הרבה אחרי. יש למכונית הזו קסם מיוחד. אני שמח שיש אנשים שמרגישים חיבה גם למכוניות שהן לא "מיוחדות". בהצלחה וכל הכבוד!

החיים זה קצת כמו מסדרון ארוך עם הרבה דלתות. אתה פותח דלת ונכנס, ומגלה מה יש בפנים. אם אתה כבר נמצא שנים ארוכות באותו חדר, ולא גילית בו שום דבר מעניין, פשוט צא ממנו ועבור לחדר הבא. במילים פחות רוחניות: תשקול שינוי מקצוע (זמני אפילו, אם מקצוע ההוראה בוער בקרבך) שישחרר אותך מהמיקום הגיאוגרפי שלך. אולי אפילו יהפוך את המיקום הגיאוגרפי שלך ליתרון. למשל, נפתח עכשיו קורס של רת"א (רשות התעופה האזרחית) למטיס כטב"מ בקשר עין (יענו, במילים פחות מפוצצות, רב להב. או רחפן בעגת הרחוב). זה קורס רציני, וגם לא מאוד זול. אבל הוא יכשיר אותך כמטיס רב-להב עם רשיון מסחרי, ותוכל לעבוד בחברות שצריכות מטיסים כאלה (חברות פרסום, מדיה, סוקרים, מודדים, מהנדסים, ארכיאולוגים ועוד). זה סתם רעיון שקפץ לי, אבל זאת הכוונה. תעבוד במקום חדש עם אנרגיות חדשות, תכיר אנשים חדשים, תעשה דברים חדשים, יהיו לך אתגרים חדשים, והחיים שלך יצאו מהתקיעות שאתה חש.

אולי האוטו יקר. אבל בטוח שהאוטו מכוער.

לגבי העמידה השמש - לדעתי לא שיקול. גם מכונית שנמכרת אצל היבואן עמדה בשמש והרבה. היא עמדה גם בשלג ביפן, ואז בגשם בספינה בדרך מיפן, ואולי גם באיזה מונסון באחת מחניות הביניים בתאילנד. אחרי שתקנה אותה, היא תמשיך לעמוד בשמש. ככה שכל עניין השמש - מיותר להתייחס אליו. כשאתה קונה את הרכב, אתה כבר היד השניה? כי אם כן, הרי שההפחתה מהמחירון היא לא רלוונטית. ההפחתה צריכה להיות ממחירו של רכב יד 2, ולא של רכב חדש. האחריות המופחתת היא לא באמת מופחתת. אותם 5 שנות אחריות שסובארו נותנים הם לא באמת 5, אלא יותר כמו 3+2. כלומר 3 שנים מלאות, ועוד שנתיים חלקיות שהיבואן לוקח על עצמו. כשחברת הליסינג קונה מהם את האוטו, הם נשארים עם האחריות המקורית, אבל לא קונים גם את השנתיים הנוספות. כך יוצא שאתה קונה רכב עם 3 שנות אחריות. דווקא לדבר הזה יש משמעות כלכלית שצריך לקחת בחשבון. כדאי לבדוק על מה ועל מה לא חלה האחריות בשנה החמישית.

איך אמר הגשש? "לכל דלי יש סמרטוט".

אין באמת דבר כזה "מחירון". מוצרים - וגם מכוניות - נמכרות לפי הכלל הישן של היצע וביקוש. יש מכוניות שנמכרות במחירים גבוהים בלי פרופורציה (סובארו טנדר למשל), או נמוכות ללא פרופורציה (סיטרואן C3 למשל). מחירון יצחק לוי הוא המחירון הקובע לעינייני ביטוח. אם יש לך אירוע ביטוחי, השיפוי שתקבל יקבע לפי ערך הרכב במחירון יצחק לוי. מחירון יד 2 מנסה להתחרות במחירון יצחק לוי בקהל הפרטי. לכל מחירון יש את האלגוריתם שלו לקביעת המחיר, ולכן הפער במחיר. כדי לקבל מחיר ריאלי, בדו באילו מחירים מתפרסמים מכוניות זהות אחרות ביד2. אפילו שקיבלת המלצה על המוכר, ראית מכונית אחת. ממליץ לך לא למהר (ונשמע שגם המוכר לא מאוד ממהר) וללכת לראות עוד מכוניות, ולו רק בשביל לקבל פרופורציה.

יש כמה וכמה שרשורים בנושא הזה. לדעתי: 1. לוודא שאתה מקבל הסבר מפורט על כל הלחצנים והמערכות, גם אלה שנדמה לך שאתה יודע לתפעל מהרכב הקודם. לכל אוטו יש את השטיקים שלו, ועד כמה שהדברים נראים דומים הם לא תמיד זהים. 2. לוודא שיש לך גלגל ספייר וציוד כלי נהג. זה זיווד שבדר"כ מעבירים מרכב לרכב ולפעמים שוכחים להשלים. 3. לוודא שכל האבזור שהזמנת הותקן 4. לוודא שאין כתמים על הריפודים מעובדים שטיפלו ברכב 5. לוודא שאין פגיעות פח שהתיקון שלהם בולט לעין (מותר ליבואן לתקן את הרכב עד ללא דיווח עד ערך מסוים). 6. אחרי המסירה, גש לתחנת הדלק ונפח אויר בגלגלים לפי הוראות היצרן כולל רזרבי. סביר להניח שהצמיגים ריקים. 7. תגיע כאילו זה מעולם לא ראית אוטו בחייך. אל תנסה להתייהר בנוסח "את זה אני יודע". תופתע לגלות כמה אתה לא. פשוט תשב ותקשיב, ואם לבחור שמוסר אין סבלנות והוא חייב לרוץ לסגריה, תרגיע אותו, ותגיד לו שאתה לא יוצא מפה עד שאתה לא יודע מה עושה כל מנורה בלוח שעונים.

לא מכיר את האוטו הספציפי, אבל מהמר שהקילומטרז' הוא 200K וצפונה. מבחינת אמינות אין דברים מיוחדים לספר. לא לטוב ולא לרע. סובארו היא כבר מזמן לא "שים דלק וסע". אלו מכוניות מתוחכמות, עמוסות טכנולוגיה ואלקטרוניקה. מצד שני, איכות ההרכבה מעולה כרגיל, וכנראה שתגלה שהכל במקום והכל עובד גם באוטו יד 5 עם קרוב לרבע מיליון ק"מ. אני מאוד אוהב את האוטו הזה - מעבר לחיבה האישית לסטיישנים - כי הוא ההגדרה האמיתית לזאב בעור כבש. נראת כמו אוטו של סבא'לה שבבוקר עובד במשמשרות הזהב ובערב יושב על הכסא נדנדה במרפסת הקדמית, אבל נוסע יותר מהר מהגולף של המחוצ'קן העשיר ממול.

האם לתיבה הפלנטרית הישנה והטובה, יש יתרון כלשהו ע"פ אחותה הרציפה בנסיעת שטח? בסובארו (וגם אחרים) עברו מתיבות פלנטריות לרציפות, ועולה השאלה האם לשינוי יש יתרון? חסרון? שקוף לחלוטין למשתמש? על פניו לכאורה, לא אמור להיות הבדל משום שגם ברציפה יש "הילוכים" מתוכנתים מראש, ואם כבר לרציפה יש יתרון משום שהיא מעבירה מומנט בצורה שהולכת וגדלה ברציפות, דבר שאמור להקנות יתרון בשטח (ובעיקר במשטחים חוליים/דלי אחיזה). גם בעליות, אמור להיות יתרון לתיבה רציפה ששומרת על רציפות העברת הכוח ללא העברת הילוכים שגורמים לנפילת סל"ד. אז מה הציבור אומר? פלנטרית או רציפה בשטח?

מה שכן, תנו לאוטו הזה 10-12 שנה, ויהיה לו שוק יד שניה לוהט.

אותו דבר בדיוק, רק כתוב באנגלית LEVORG

XV? מבחינת שטח הוא טוב מהספורטאז'. מבחינת תא מטען הוא נחות ממנו. אני בעדו כי אין לו את המראה הפאקצי של הספורטז' או הטוסון.

לא אין קשר. אלו שני דגמים שונים. האאוטבק ממשיכה כרגיל.

מאחר וכל עניין ה"מוזר", ה"שונה" וה"מיוחד" מאוד מדבר אליי, כנראה שהרכב הזה היה מאוד רלוונטי לגביי אילו הייתי ללא ילדים קטנים. זאת אולי גם הסיבה שכמעט כל המכוניות של סובארו מדברות אלי. המכונית הזו תימכר ככל הנראה במספרים זעומים עד בלתי קיימים, ומצטרפת לרשימה ארוכה של מכוניות כאלה (SVX, XT, טרייבקה, פורסטר ידניות וכו'). וזה טוב לדעתי, כי זאת סובארו האמיתית. היום תחת הכנפיים הרחבות של סמל"ת, יש להם הזגמנות לקחת את המותג סובארו למקומות הטבעיים שלו שבהם הוא אמור להיות - מכונית נישה שנמכרת מעט לאנשים מאוד מסויימים.

לכן אמרתי תגובה אחת קודם: ידע ועוד ידע ועוד ידע. צמיגים לא מתפוצצים ממהירות נסיעה. כשצמיג מתפוצץ מצבך בכי רע. ברור שאם אתה על 100 מצבך טוב יותר מאשר על 160. אם תרגלת משהו בחייך מצבך טוב יותר ממי שלא תרגל. ועדיין, גם המנוסים ביותר, בסוף נכנעים לכוחות הפיזיקה.

אתה אינטיליגנט. עלית על נקודות הכשל של הטיעון הזה.

1. גם אני מסכים עם ירון. 2. הסכנה שבמהירות היא לא במהירות עצמה, אלא בתנאי הדרך שבה היא מבוצעת. 80 בעיר מסוכנים פי כמה מ150 בכביש 6. 3. אני לא רואה בעיה לנסוע מהר בעניין כשלעצמו. כל עוד אתה מקפיד להתייחס למשתמשי הדרך האחרים בכבוד (ע"ע פה) 4. שוב, אני מסכים עם ירון. רק ידע ועוד ידע ועוד ידע.

לא דיברתי על הבסיסית. הבסיסית היא גם לא נדירה. הדוגמא שהבאתי דיברה על דגם ששווק כאן ביחידות בודדות. גם ההאצ'בק AWD הזו, לא מתוכננת להימכר כאן באלפים.

ברור, אתה צודק. אבל כשאתה על 120 והוא מגיח על 150, וכשאתה צריך להוריד לרביעי כדי להאיץ ולו יש מספיק מומנט כדי להאיץ בקצב כפול בלי לרדת מהשביעי שלו, אנחנו בבעיה.

יש אלוהים!! משום מה, אני תמיד מופתע מחדש לגלות שנשים דווקא אלימות יותר מגברים על הכביש. הם גם מלכלכות יותר (למשל השלכת סגריות המחלון).