חם – מתקרר – קר – קראוול

[tinoki]

 

תודה לאל, התברכנו במספר ילדים, אחד מהם ילד מיוחד, מתוק מתוק – אבל עם קשיים משלו.

הוא לא למד ללכת, אנחנו מצפים ומתפללים שבעתיד יוכל ללכת. כפעוט התחלתי לברר על האפשרות לרכוש רכב ללא מיסים להסעת הילד. כאחד שעבר כמה מדורי גיהינום עם ביטוח לאומי ומשרד הבריאות עם אבי הנכה ז"ל (מצרף כאן קישור לפוסט שכתבתי אז) ידעתי לקראת מה אני הולך.

 

הנכות של הילד ברורה וחד משמעית, אך למרות זאת ידעתי שהדרך לא תהיה פשוטה:

אז התחלנו: זכאות לרכב נכה ניתן לקבל, תיאורטית, מגיל 3. למה תיאורטית? כאן יש לחלק בין זכאות לרכב ללא מיסים, לבין זכאות לרכב לאבזרים מיוחדים (דהיינו רכב עם מעלון חשמלי).

 

אם הילד מקבל קצבת ניידות הרי הוא זכאי לרכב הזול ביותר הקיים בשוק ללא מיסים – משקף הנחה של כ-30 אלף ₪, אך מצד שני מוריד את הקצבה החודשית בכ-600 ₪. לא מתאים לצרכיו כלל וגם לא משתלם למי שלא רוצה דווקא לרכוש רכב חדש.

שלב א': תביעה לביטוח הלאומי לקבלת קצבת ניידות. קיבלנו תור (הוועדה במשרד הבריאות המחוזי) למס' שבועות קדימה. סביר. כשהגענו הכניסו אותנו ישר פנימה "ילדים לא ממתינים" הסבירה הפקידה הנחמדה, למרות מחאתי הקלושה על כך שהגעתי מעט מוקדם מהשעה שנקבעה. שהינו בחדר הוועדה דקותיים בדיוק. עברו ככל הנראה על המסמכים טרם הגיענו ולא בדקו את הילד, רק שאלו בתמימות מעושה "כמה הוא הולך"? ושיחררו אותנו. מילאנו לבקשתם טופס שביעות רצון ביציאה. פינג.

 

ידעתי שההחלטה מתקבלת במקום ושולחים את ההחלטה בדואר. דהיינו 3-7 ימים אם הכל עובד כמו שצריך. אחרי שבוע וחצי הבנתי שאני צריך להפעיל את המכשיר הזה עם הלחצנים של פעם. יש טלפון ישיר לוועדה (לא דרך המוקד של משרד הבריאות), תפוס בדרך כלל אבל ניתן לתפוס איכשהו את המזכירה. נחמדה מאוד. כן, יש החלטה. לא, אני לא יכולה למסור בטלפון. כן, ייצא אליכם היום בדואר. לא, לא ניתן לשלוח בפקס. לאחר מס' ימים נוספים הגיעה התשובה כי אנו זכאים לקצבת ניידות.

 

מתקדמים שלב ב': בקשת "ועדה לגודל רכב" במשרד הבריאות בת"א שם מחליטים האם מגיע לנכה רכב גדול יותר מקיה פיקנטו והאם יש צורך במעלון חשמלי. ידידים וכן מבינים אחרים יידעו אותי כי נדיר שמאשרים רכב כזה לילדים בגיל 3-4 בגלל משקלם הנמוך (משום שניתן לנוטלם ביד לתוך הרכב). ביקשנו ועדה. קיבלנו תור לעוד כך וכך שבועות. הגענו. האמת: בשלב זה הופתענו לטובה: היחס בוועדה היה ענייני ונעים. היה ברור כי הם מבינים את המצב החד משמעי והתמקדו במשקל וגובה (הגבוהים יחסית) של הילד. פונג.

 

שלב ג': המתנה לקבלת תוצאות הועדה: זה היה השלב המאתגר ביותר בכל המסע. נמסר לנו כי תשובות מתקבלות תוך 14 יום אשר חלפו עברו להם. טלפון של הועדה – אין. טלפון למוקד משרד בריאות – תשאירו הודעה ויחזרו אליכם. מתי? לא יודעת. עוד טלפון ועוד יחזרו ועוד טלפון ועוד לא יחזרו. בסוף הגיעה ההודעה בדואר כי אושר לנו רכב מותאם (סיטרואן ג'אמפי) עם מעלון חשמלי. ההמתנה הזו ממש שברה אותי: הרי ההחלטה מתקבלת במועד כינוס הועדה. ברור לי כי לא מוסרים במקום את התשובה בכדי למנוע חיכוכים, אך זה נראה לפעמים כאילו מישהו מזין את כל הנתונים והאישור במחשב, ולאחר 20 יום לוחץ "אנטר" לשליחה. זו ההרגשה שקיבלתי. פינג.

חגיגה קצרה עם האשה והילדים, מסירת הצדקה שהבטחנו למשפחה נזקקת, ועוברים לשלב הבא – בחירת הרכב.

 

שלב ד': בחירת הרכב: לא נסבך לכם את העניינים, רק אסביר בגדול איך זה עובד: הוועדה מאשרת רכב בגודל מסוים, ומתרגמת אותו לדגם ספציפי שהינו הזול ביותר הנמכר בישראל בגודל הזה נכון להיום. כעת את אני מעוניין אני יכול לשדרג אותו לרכב יקר יותר כשההפרש יהיה על חשבוני (היינו אין הפחתת מכס על ההפרש) ובתנאי שהרכב הנרכש יתאים לאבזור המותקן (מעלון), בכדי למנוע מנכה שאושר לו לרכוש רכב גדול עם מעלון לרכב פרטי יקר ללא מעלון. הרכב שאושר לנו: סיטרואן ג'מפי 1500 סמ"ק ידני. דווקא עם הידני אין לי בעיה, אפילו מעדיף, אך נטיתי לשדרג אותו לפולקסוואגן קראוול, תוספת של כ-20 אלף ש"ח.אמנם ידידים בעלי קראוול הזהירו אותי שהמנוע חלש בביצועיו (110 כ"ס) אך נכון להיום הגיע דגם חדש עם מנוע זהה 2000 סמ"ק טורבו דיזל ידני) המפיק 150 סמ"ק, עליו שמתי עין והתלבטתי בין 2 האופציות.

לאחר מס' ימים, הודיע לי הסוכן של לובינסקי כי הדגם של 1500 סמ"ק הופסק להיות משווק על ידם וכי אין להם את הרכב הזה ("וביטוח לאומי יודעים מזה, הוצאנו להם מכתב"), כעת החלטתי ללכת על הקראוול ולשלם את ההפרש. אממה, נציג חברת האבזור (אבזור נכים המותקן ברכב) מסר לי כי הביטוח הלאומי לא יכבדו את החלטת משרד הבריאות ולא יתנו לי פטור מיסים בגלל שאין את קוד הדגם הזה במלאי. חזרה לביטוח הלאומי. פונג.

 

שלב ה': קבלת אישור חדש מהביטוח הלאומי: פרולוג: משרד הבריאות קובע איזה רכב אני זכאי לקבל בפטור ממיסים, והביטוח הלאומי הוא הגוף המאשר והמבצע. קבלת ההחלטות רק במחלקת ניידות בסניף המחוזי. בסניף המקומי ובערוצים הישירים ניתן רק להגיש מסמכים אך לא לקבל מענה (למעט מכתבים ואישורים).

מניסיון קודם הבנתי כי אין לתלות תקווה בערוצים הרגילים מפני קוצר הזמן. שלחתי מכתב באתר לשירות אישי של הביטוח הלאומי וכן בפקס של מח' ניידות. אין תגובה. קבעתי תור לביטוח לאומי המחוזי. עוד שבועיים. הגעתי. מסיכה, אסמס של הפגישה, הפקדת נשק וצלחתי את הכניסה. טרם כניסתך לקודש הנך מתבקש לעבור אצל פקידה "מסננת" אשר לא הבינה כלל מה רצוני, ולאושרי הפנתה אותי למחלקת ניידות. "תמתין כאן", החוותה על הספסל. מגיע איזה מלח הארץ ענק כזה, כזה שלא בטוח שהייתי רוצה לפגוש מחוץ לבניין, ואשכרה מלווה אותי דרך כמה דלתות נעולות למחלקה הרלוונטית.

לאחר שנרגעתי מהחוויה ("ותסדר לילד את המסיכה, שלא ידביק אותנו") הסברתי את הבעיה: "הרכב שאושר לא קיים, ואישרתם לי דגם שלא קיים, אנא אשרו לי רכב אחר באותו הגודל או שתאשררו את האישור הקיים". "לא. אם הרכב לא קיים אז האישור לא תקין. אנחנו מחזירים אותך למשרד הבריאות. לא. לא תצטרך וועדה חדשה, רק שיוציאו לנו קוד חדש" באותו הרגה הרכב נעלם לרגע מהאופק, הבטחתי סכום לא מבוטל לצדקה, והשבתי לה: "גברתי, לא מדובר פה בטיסה למיקונוס, זה הרגליים לילד שלי שאני לוקח אותו 3 פעמים בשבוע לפיזיוטרפיה פרטית בירושלים, ועוד ועוד. אין צורך לאשר רכב אחר שיהיה יקר יותר, אני במילא מתכווין לשדרג לקראוול, רק תשאירו לי את האישור הקיים". "לא, לא ניתן. נבקש ממשרד הבריאות שזה לא יתעכב". יצאתי משם בפחי נפש. אני בטוח שהפקידים לא שמחים שהנה הצליחו לדפוק את היום לעוד נכה, אבל השחיקה, או הרגשת השמירה על הקופה הציבורית שוחקת את הרגשות. אני בטוח כי הם מתמודדים עם מתחזים רבים, אך הנכים האמיתיים נדפקים. ואין ענישה וכמעט אין פעולות חקירה לרמאים, כמאמר הגמרא: לא עכברא גנב אלא חורא גנב. יש לסתום החורים ולא להרוג העכברים. פינג.

 

שלב ו': חזרה למשרד הבריאות: במוקד משרד הבריאות הבטיחו לי תשובה בתוך 14 יום. המתנתי בסבלנות, גם ככה אין טלפון לוועדה (הוועדה לגודל רכב). אחרי שבועיים אין תשובה. במוקד משרד הבריאות גילו לי כי יש קבלת קהל בוועדה, שעה אחת בשבוע, הפלא ופלא, לא צריך לזמן תור, פשוט תגיע. ויתרתי שוב על חי יום עבודה, ונסעתי לת"א. בקומת הועדה, מאחורי סורג ששימש פעם מחסום להאכלת בקר, ולצד 2 מאבטחים שגרדו את התקרה, ישבה פקידה שהודיעה כי אין היום קבלת קהל. העובדים בחופשה וחוזרים מחר. סבבה, הם עודים קשה ומגיע להם חופשה, אבל במוקד משרד הבריאות לא ידעו לומר לנו את זה, כך טענתי לצד עוד 3 נכים בקביים, 2 בכסא גלגלים, ועוד 4-5 יפית, אנטולי ומוחמד, כולם אחים של ובנים של מי שלא יכול היה להגיע בעצמו. כולם מרוגזים, חלקם קצת מעבר לכך והעסיקו קצת את המאבטחים, חלקם מיואשים או מכילים.

תכל'ס, הפקידה שכנעה אותי לכתוב מזכר בכתב ידי על המקרה, והבטיחה לי בהן צדקתה כי היא דואגת אישית שמחר יטלפנו אלי במקום קבלת הקהל שלא התקיימה.

למחרת לא קיבלתי טלפון, התפלאתי שהופתעתי. בשעה 2 בצהריים קיבלתי ג'ננה והתחלטי לירות לכל הכיוונים: טלפון למוקד משרד הבריאות, המנהל יחזור אליך. לא רוצה, לא מאמין, אני ממתין על הקו. המנהל של המוקד הבטיח שיטלפנו אלי תוך שעה. אם לא יטלפנו אליך תחזור אלי ואני אטפל בזה. מייל לשר הבריאות. פנייה מקוונת במשרד הבריאות. פקס לביטוח לאומי לסניף המחוזי. השתגעתי. אחרי שעה חזרתי למוקד. המנהל הבטיח טיפול אישי והוא ידאג שלמחרת תהיה תשובה. אף פעם לא שנאתי את המילה מחר כל כך.

למחרת בבוקר אני מקבל טלפון מביטוח לאומי: "אנחנו מחפשים אותך בטלפון כבר כמה ימים......" כך נציגת מח' ניידות, ובקול של אריאלה ממפעל הפיס מודיעה: "החלטנו לאשר לך שוב את הרכב שאישרנו לך כבר". "רגע", שאלתי, "והלא אמרת לי כי לא ניתן לאשר רכב שלא קיים במלאי", "לא, זה בסדר. אתה יכול להזמין את הרכב שרצית". תוכלי לשלוח לי את האישור באזור האישי"? למחרת נחת אצלי האישור באזור האישי בביטוח הלאומי.

נציג חברת האבזור ייעץ לי: "אין מצב שאישרו לך את אותו הקוד. זה לא תקין, כנראה אישרו לך רכב אחר, שלח לי את האישור". שלחתי. הופס, הפתעה: אושר סיטרואן ג'אמפי 2000 סמ"ק, דהיינו חסכתי עוד כמה אלפי ₪ לרכב. ניסיתם לחסוך לקופת המדינה? בסוף חסכתם לי.... "וואלה, אני 20 שנה מאבזר רכבי נכים ואתה הראשון ששלחו לו את אישור המכס במייל ולא בדואר". פונג.

הפעם עדכון לאשה בלבד וניגשים לשלב הבא:

 

שלב ז': הזמנת הרכב: החלטתי מכבר על פולקסוואגן קראוול 2.0 ידני 150 כ"ס, בגרסא המיובאת במיוחד לנכים. הסוכן של צ'מפיון הגיע אלי לעסק ופתח הזמנה. חשוב לציין כי ההזמנה בוצעה כשהמחסור ברכבים חדשים החל אך עדיין לא היה מורגש:

אלו צבעים במלאי? לבן. לצבע אחר יש להמתין 7 חודשים. אוף, שונא לבן.

כמה תוספת לקסנון? לא מעניין המחיר, 7 חודשים המתנה.

תוספת מערכות בטיחות אקטיבית? 7 חודשים.

דלת צד נוספת? 7 חודשים.

"מצטער", מתנצל הסוכן, "שאני עונה לך לא על הכל, פשוט יש לנו במלאי רק לבן בסיסי רגיל ללא תוספות". לרגע השתעשעתי באפשרות של המתנה, אך בשילוב המחירים הגבוהים של השדרוגים החלטתי לוותר. ניסע בשנים הקרובות על הלבן הבסיסי, גם הוא נוח ונאה, גם אם לא פסגת חלומותי. זה מה שבורא עולם הועיד לי וזה מה שאקבל. לאחר מכן הבנתי שהשדרוג היחיד שרכשתי ושהיה זמין – ספסל כפול במקום בודד לצד הנהג, גרם לי להמתין פחות משום שזה היה במלאי, ומושב בודד הזול יותר נחטף עוד קודם לכן.

בתמימותי מכרתי את הרכב הקודם (אאוטלנדר) בשלב זה, היה לי קונה טוב בכמה אלפי ₪ מעל המחירון, ומכרתי אותו. נאלצתי לרכוש רכב גישור טרנטה לחודשים אלו, מה שהגביר את הקושי והציפייה.

 

שלב ח' – תרומה מקרן אריסון: חברים לדרך, הורים לילדים נכים ייעצו לי לבקש תרומה לרכישת הרכב מקרן אריסון – קרן המשתתפת ברכישת רכב ראשון לנכים. אני? תרומה? התביישתי לבקש. חבר הסביר לי כי אני יכול להסתכל על זה כתרומה לילד, ולא לי אישית. תכלס, הרכב אמור לשמש בעיקר אותו. הגשתי בקשה. האמת? סוחררתי מכמות המסמכים והמידע שהם ביקשו, וכמעט נסוגותי, בעיקר שהבנתי בין השורות כי התמיכה ניתנת בעיקר למקרים סוציאליים. אך הסתערתי על כך עם העובדת שלי ובמשך חצי יום השגתי והגשתי את הבקשה בצורה מושלמת.

נערך ראיון טלפוני, בן כשעה ומחצה, בו נדון כל הרקע המשפחתי, התעסוקתי, התרבותי והסוציאלי שלנו. הראיון היה מקיף וממצה, הרבה מעבר לראיון בבקו"ם. המראיינת הסבירה לי בעדינות שהבקשה שלי לא קלאסית והם נותנים מענה בעיקר למקרים סטנדרטיים או סוציאליים. לשמחתי קיבלתי לאחר זמן מה תשובה חיובית! אישרו לנו תרומה לרכישת הרכב. 

 

שלב ט' – כמעט נגמר לי הדיו, רק אציין כי מההזמנה ועד לקבלת הרכב אורך כשלושה חודשים. תשלום מקדמה, הגשת הקבלה וההזמנה לביטוח לאומי, אישור שלהם, העברת הכסף אלי, העברתו לצ'מפיון, העברת היתרה לצ'מפיון. חודש נוסף בגין המתנה להעברת תרומה מקרן אריסון. הגשת הבקשה לשחרור הרכב ממכס, אישור המכס, ביצוע התקנות מקומיות. חזרת הרכב לצ'מפיון. רישוי. ביטוח מקיף הכולל שיעבוד לביטוח הלאומי. גרירה לחברת אבזור הנכים. אבזור. אישור האבזור ע"י הטכניון. בדיקות אחרונות ושחרור הרכב.

שלב י': התרגשתי במסירת הרכב כמו ילד. הרגשתי את כל האנרגיות מתנקזים לרגע הזה: הרכב מרגיש מוצק. יציב. קצת מסחרי וקשוח. מרגיש גדול למרות שזו הגרסא הקצרה, אולי בגלל הרוחב, כולל המראות המזכירות משאית מצויה. בלם היד ענק וברצפה.

 

היציאה מהמקום חדה, וגורמת לרוב להתערבות של בקרת היציבות. פיצ'רים כמו מניעת דרדור והתנעה עצמאית אם זרקתי קלאצ' מרגישים לי ילדותיים משהו, בתור מורה נהיגה לשעבר, ומשום שלא נהגתי שנים על גיר רגיל. תאוצות הביניים סבירות, הילוכים די קצרים, ההילוך החמישי מפתיע ומגיע בסל"ד לא גבוה למהירויות מרשימות. ההילוך השישי מעניק שיוט נינוח במהירויות העלולות לסכן את הרשיון. הטורבו עובד בשקט וביעילות, ובעלייה לירושלים הילדה שואלת: "אבא, למה היום כל הרכבים נוסעים לאט"...

התצוגה ברורה וכפתורי התפעול יעילים ומרשימים, כיאה לתוצרת VAG, תאי האחסון רבים מאוד ופתוחים. כוונון הכיסא יעיל וההגה מתכוונן גם לעומק, אך עדיין מרגיש את הגב בתום נסיעה ארוכה. ננסה אולי תוספת כלשהי, בדרך של ניסוי ותעייה. מערכת השמע איכותית והרמקולים מספקים היטב את הסחורה. דלת הצד מצליחה להיפתח ולהסגר גם ע"י ילדים. הכסאות מאחור (הרכבה מקורית) נוחים ויפים מעל למה שציפיתי. הצופר מגיב מאוחר מידי, נוריד מינון. בקרת אקלים מפוצלת, כיאה לרכב נוסעים, יחי ההבדל בין טרנספורטר לקראוול. שיכוך המהמורות מרשים ביחס לציפיות, למרות שעל פסי האטה החלק האחורי של הרכב רושם נדנוד ניכר. נורת לחץ אויר פועלת. בודק: 31 בכל הגלגלים. ניפחתי 48 בכל הגלגלים לפי הוראות היצרן, עדיין הנורה דולקת.

העיצוב מאופק, בוגר ונאה, שוקל להחליף את הג'נטים למגנזיום.

 

מאתר המסירה יצאתי למס' חברות המתמחות בציפוי ויניל לרכב. החלטתי, בהתייעצות כאן בפורום, לשים מדבקה על חצי מהרכב, כנראה חצי תחתון, בצבע צבעוני בהיר כלשהו. בבית העסק הראשון אשר קיבלתי עליו את מירב ההמלצות הגישו לי הצעת מחיר של 8000 ₪ פלוס מע"מ, לא בא בחשבון מבחינתי. בתחנה הבאה, גם מומלצת, ביקשו 5000 (ושבוע עבודה). בבית עסק פחות מוכר דרשו 3000 ו- 3 שעות עבודה. המחיר קרץ לי אבל נתנו לי להבין כי הגימורים לא יהיו כמו אצל המתחרים. ויתרתי. נתרגל ללבן. אולי נקשט אותו איכשהו. יש כמה שטויות מאיביי. גם מדבקת הפורום כמובן.

הזמנתי מראש בהמלצת FiS  התותח מפורום מצלמות דרך מצלמה משולבת VIOFO משולשת (פנים, חוץ ואחור) והתקנתי אותה אצל יוסי אלפיין המקצוען!! מאור יהודה, בהמלצת רפי לין. סידר לי, כלאחר יד, גם תכנות של החלון האוטומט והווייז במערכת המקורית. תותח.

 

תודות:

-          ראש וראשון לבורא עולם, הוא אשר הכניס אותנו לפרוייקט הזה, והוא שנותן לנו קריצות, תזכורות וסיוע של ממש לאורך הדרך המופלאה שיש לנו עם הילד המיוחד.

-          לחברים שייעצו ועזרו.

-          לאפיק הסוכן של צ'מפיון

-          למוטי הסוכן של א.צ.מ. על הליווי, ההסברים וההמלצות (וההרגעות).

-          לקרן אריסון על הסיוע שיש בו ממש!

-          לסוכנות הביטוח אורגל על ההנחה ללא העדר תביעות.

-          ליוסי אלפיין על התקנה נקייה ומקצועית.

-          ותודה למדינת ישראל. המדינה בנתה כאן מערכת סיוע מופלאה לילדים מיוחדים המתבטאת במוסדות חינוך מיוחדים ויקרים, מערך הסעות, מערך בריאות מתקדם, קצבה חודשית, פטור ממיסים לזכאים ועוד. נכון, לא תמיד השירות מתאים, לפעמים מתעמרים בנו על לא דבר בדרך את הקצבה, יש בנו גם ציניות מובנית לכל ההליך, אך אני בטוח שאנחנו במקום טוב ביחס לרוב מדינות העולם, וודאי ביחס למדינות מתפתחות.

 

 

עריכה אחרונה ב-24 לנובמבר, 2021 על ידי tinoki

[חולגי]

נהניתי לקרוא.

ואם אתה בטוב גם אחרי כ"כ הרבה פינגים ופונגים - אז עוד יותר טוב.

קצת קשה לי להיות חיובי לגבי ההתעמרויות של הרשויות באזרח, אבל החלקת את זה גם בטוב.

מאחל לכם רק בריאות וגם הנאה מהרכב החדש.

אה - ועדכן את החתימה ברכב הנוסף... 😉

[itaysamurai]

אוהב את הגישה האופטימית והמעשית למרות הטרטורים הבלתי נגמרים.

תתחדשו! רק בריאות.

[itsik170]

בתור אחד שעובד בייעוץ מס, אני מקווה שאתה מקבל נקודות זיכוי במשכורת על הילד.

אם אף פעם לא עשית את זה ומנכים לך מהעבודה מס הכנסה, אשמח לעזור לך בנושא (וגם לקבל החזר על השנים אחורה).

עריכה אחרונה ב-24 לנובמבר, 2021 על ידי itsik170

[ch2856]

שמע, אתה איש מיוחד. 

למרות שאתה מודה לכולם, זה צריך להיות כל כך הרבה יותר פשוט וקל. 

[hans]

סיפור מיוחד של איש מיוחד.

מעריך מאוד את הגישה שלך, נראה לי שהייתי מרים ידיים עוד בהתחלה. איזו בירוקרטיה, הצילו.

 

תתחדש ותיהנה, אחלה אחלה של רכב.

[GR8Day]

וואוו, איזה סיפור.

שמח שהסתיים טוב.

סע בדרכים ישרות ושישלח לך אלוקים כוחות ותעצומות נפש לפרויקט המיוחד שהוא הועיד לך.

[spidrman]

לפני 3 שעות, tinoki כתב:

 

 

תודות:

-          ראש וראשון לבורא עולם, הוא אשר הכניס אותנו לפרוייקט הזה, והוא שנותן לנו קריצות, תזכורות וסיוע של ממש לאורך הדרך המופלאה שיש לנו עם הילד המיוחד.

-          לחברים שייעצו ועזרו.

-          לאפיק הסוכן של צ'מפיון

-          למוטי הסוכן של א.צ.מ. על הליווי, ההסברים וההמלצות (וההרגעות).

-          לקרן אריסון על הסיוע שיש בו ממש!

-          לסוכנות הביטוח אורגל על ההנחה ללא העדר תביעות.

-          ליוסי אלפיין על התקנה נקייה ומקצועית.

-          ותודה למדינת ישראל. המדינה בנתה כאן מערכת סיוע מופלאה לילדים מיוחדים המתבטאת במוסדות חינוך מיוחדים ויקרים, מערך הסעות, מערך בריאות מתקדם, קצבה חודשית, פטור ממיסים לזכאים ועוד. נכון, לא תמיד השירות מתאים, לפעמים מתעמרים בנו על לא דבר בדרך את הקצבה, יש בנו גם ציניות מובנית לכל ההליך, אך אני בטוח שאנחנו במקום טוב ביחס לרוב מדינות העולם, וודאי ביחס למדינות מתפתחות.

 

 

 

ותודה לך על השיתוף, מעניין וכתוב היטב. סעו בדרכים טובות

[TDI]

תתחדש!

תודה על השיתוף.

אתה מוזמן לשכן להשתעשע קצת עם obdeleven.

[אליהו שבת]

אתה איש מיוחד ואבא מיוחד לא פחות!

אלוקים יודע למי לתת את המיוחדים (מכיר מקרוב מאוד כל מילה שרשמת)

שכרך מובטח!

 

אכן מגיע תודה למדינה על כל מוסדותיה והמערכת העירונית שנותנים מענה למיוחדים שבינינו, לא קל לקבל את מה שצריך, קשה מאוד אפילו אך זה קיים ועל זה תודה.

 

לא הבנתי מה סדרת בוויז במערכת? התקנת קונקט של צמפיון?

[YNV]

תהליך מאתגר

כתוב מרתק

 

רק בריאות!

[TZR84]

נהניתי מאוד לקרוא.

כל הכבוד על אורך הרוח והסבלנות.  אני כבר מזמן הייתי הופך שולחן עליהם במיוחד שזה ילד. האטימות והאדישות היו גורמות לי להתפוצץ.

[mottis]

לפום צערא אגרא.

 

מאחל לך שבזכות הדרך הארוכה שעברת בדרך לרכב המיוחל, תהנו ממנו אתה ומשפחתך.

 

מקוה שהרכב המרווח והיעיל יקל עליכם עם האתגרים של הילד המיוחד שהתברכתם בו.

 

אין ספק שהסבלנות, ההתמדה והנחישות שהפגנת בדרך לרכב המיוחל והמאפיינת אותך השתלמה.

 

התחדשו ותהנו

[נהג חדש תקציב קטן]

מתי כבר במדינה יפנימו שעברנו כבר לא רק מאה למאה העשרים ואחת אלא כבר למעלה מעשרים שנה יותר מזה

כולה נכה צריך רכב תנו לו בקלות!!!!

[tinoki]

האמת? מכיר הורים לילדים נכים שלא התחילו את התהליך בגלל סיפורי האימים, או כאלו שנפלו היכן שהוא באמצע התהליך, כמו בגיימבוי.

חשוב לציין כי למי שמגיע, גם אם הוא בלי מספיק טמפרמנט, מקבל בסוף רכב. לוקח זמן, ולעיתים לא מקבלים באמת מה שצריך, אבל מקבלים, לא מעט בזכות ההדרכה של נציגי חברות אבזור הרכבים

לפני 8 שעות, אליהו שבת כתב:

לא הבנתי מה סדרת בוויז במערכת? התקנת קונקט של צמפיון?

יש שם מובנה עם סים. פשוט לא מצאתי אותו

לפני 10 שעות, TDI כתב:

obdeleven.

??

לפני 11 שעות, itsik170 כתב:

אני מקווה שאתה מקבל נקודות זיכוי

מקבל. תודה על הרצון לסייע

לפני 11 שעות, GR8Day כתב:

סע בדרכים ישרות

הגעתי כעת לסיבוב, מה עושים? צופרים לי מאחור...