לוטוס סופר 7 החיפאית עושה עליה למרכז וזוכה לבעלים חדשים

[און יעקבסון]

אז אתה העלמת לי את המכנס הורוד מהסדנה שלי ?

 

הייתי חייב...

[און יעקבסון]

יפיופה אמיתית !!!

 

 

תודה! אכן, אין לה את הקימורים הסקסיים של הגרסאות המוקדמות של ה-7, אבל יחד עם זאת, אפילו ככה, כמו שהיא - המדובר במכונית שלומדים לאהוב את תצורתה המיוחדת.

גם אני אוהב אותה...

[און יעקבסון]

בין לבין שאר הדברים, ממשיכים בפינישים. והפעם: כיוון פנסים קדמיים. לעזרתנו נחלץ ינון, החשמלאי של דרך השטח, שכיוון את הפנסים לפי הספר. כל שנותר לנו לעשות הוא לחזק את ברגי הפנסים ולסמן עוד V ברשימה ההולכת ומצטמצמת.

[און יעקבסון]

אני לא מאמין שאני כותב את השורות הבאות, אבל סיימנו את השיפוץ! זהו. הלוטוס עם טסט, נוסעת, ו(כמעט) מושלמת. נכון, יש עוד כמה מטלות לביצוע, אבל לפני ניכנס אליהם ובהם - כמה תמונות לסיום הפרק הזה. מהיום הראשון שהמכונית הגיעה לקובי, כמעט מלפני שנתיים ועד היום.

 

1. הרגע בו הוצאה הלוטוס מהמחסן בו אוכסנה ועברה לידי בעליה החדשים. בדיוק לפני שנתיים, פחות חודש.

2. סוף יולי 2011 - היום בו נכנסה המכונית למוסך בנסיעה - לתחילת השיפוץ.

3. לפעמים דברים גדולים מגיעים באריזות קטנות...

4. בזריחה, בדרך למירוץ החוקי הראשון בשדה תימן. המכונית עשתה את הנסיעה ללא דופי. אנחנו קצת פחות...

5. מקבלת את הפינישים האחרונים שלה מראסם הצבעי.

6. וגם הרבה פלאשים מצד העוברים והשבים...

7. תא הנוסעים - לפני...

8. תא הנוסעים - אחרי...

[AmitGo]

יפה מאוד, אבל בחייאת תחליפו כבר את ההגה.

[XOFIRX]

מה עם סיפור חוויות מהנהיגה כמו סיבובים, אחיזה ושאר ירקות ??

[ישה]

קולולולולולולולו

כיסוי ל הגה הגה הגה הגה הגה הגה בחייאת

[השושנים]

קולולולולולולולו

כיסוי ל הגה הגה הגה הגה הגה הגה בחייאת

 

ישה אתה נתפס לקטנות...ידית ההילוכים זו הבעייה שלי....

אה, גם מגן אגזוז...אבל מתוך היכרות עם הנפשות הפועלות אני יישן

כמו תינוק, מתעורר כל שלוש שעות וצורח....רן

[און יעקבסון]

מה עם סיפור חוויות מהנהיגה כמו סיבובים, אחיזה ושאר ירקות ??

 

המנוע עדיין בהרצה ומוגבל סל"ד, הקרבורטורים לא הכי מתואמים, ועוד לא התעמקנו בכיול בולמי הזעזועים, כך שחווית הנהיגה עדיין רחוקה מלהיות ממוצה. יחד עם זאת, אי אפשר שלא להבחין בפוטנציאל ההנאה של המכונית הזו. המנוע גועש מלפנים ורק מחכה שישחררו ממנו את הרסן. ההיגוי קל ומאוד-מאוד-מאוד (מאוד!) חד. המכונית פשוט נוסעת בעקבות המבט. אחיזת הכביש מרגישה גבוהה, זאת למרות שצמיגי האנרג'י הללו כבר ראו ימים טובים יותר (ובהקשר הזה של אחיזה, אף פעם לא היו להם ימים טובים יותר...).

חוץ מזה, הנהיגה בלוטוס קלה להפליא. רק הבלמים הדורשים לחיצה חזקה מזכירים שהמדובר במכונית נושנה, ללא תגבור בלמים.

צריך ליישר קו עם כמה ריג'קטים ואז לעשות כיוונים אחרונים, לסיים הרצה ו...

 

יפה מאוד, אבל בחייאת תחליפו כבר את ההגה.

 

למה? מה הבעיה איתו?

 

קולולולולולולולו

כיסוי ל הגה הגה הגה הגה הגה הגה בחייאת

 

אני דווקא חושב שכיסוי ההגה הולם את המכונית...

 

ישה אתה נתפס לקטנות...ידית ההילוכים זו הבעייה שלי....

אה, גם מגן אגזוז...אבל מתוך היכרות עם הנפשות הפועלות אני יישן

כמו תינוק, מתעורר כל שלוש שעות וצורח....רן

 

סתם, סתם! גלגל ההגה הזה יוחלף בקרוב. צריך להביא אחד מתאים (וקטן) גם זה ב-טו-דו-ליסט. ורן, לגבי ידית ההילוכים: התמונה הזו היא לא מייצגת. יש כבר סידור טוב יותר. ולגבי מגן האגזוז? בשביל זה צריך לנסוע ללירן, שיעשה כזה. גם זה יקרה מתישהו.

[און יעקבסון]

אמנם השיפוץ של הלוטוס הקטנה הסתיים, אבל העבודה - טרם. ישנן עוד כמה קטגוריות שצריך לתת עליהן את הדעת, למשל: ריפודי מושבים וגג; החלפת חגורות הבטיחות הזמניות (תרומת רום כרמל, אלא מה...); הרכבת מנורת קריאה בתא הנוסעים (יש כבר מתג וחוטים); הרכבת שבכה קדמית עם הלוגו "7"; החלפת גלגל הגה; הרכבת מראות מתאימות ותואמות ואולי עוד דבר או שניים שפרחו מראשי.

 

ויש, כמובן - איך לא - תיקון של כמה ריג'קטים שנתגלו במהלך הנסיעות הראשונות במכונית, בהן נזילה קטנה מהרדיאטור ששופץ בשעתו; מנורת חיווי לאור גבוה שהפסיקה לעבוד; צופר שלעיתים בסיבוב של ההגה מתחיל באופן עצמאי להשמיע את דעתו על הסביבה; כיוון למצמד שמפריד נמוך; דרוש הידוק קל לאחד ממיסבי הגלגל הקדמיים; כיוון קרבורטורים מדוייק ואולי עוד דבר או שניים שפרחו מראשי...

 

מאחר שה-"שידרוגים" לא מונעים מהשימוש במכונית וניתן לעשותם טיפין-טיפין, ועל מנת לנוכל לחזור ולהתמקד במכוניות האחרות - נתחיל עם התיקונים.

 

1. הראשון ברשימה: ביטול חופש במיסב הגלגל.

2. משימה במכונית כל כך קטנה, שמהווה סיבה מספיק טובה להוציא מהנפטלין את כיסא העבודה שלי מלפני 15 שנים - מהתקופה בה עבדתי על מכוניות מירוץ בארה"ב. כי שחושבים על זה, הרי הלוטוס 7 היא במובנים רבים פורמולה פורד בעלת שני מושבים.

3. בדיקת חופשים מגלה כי מיסב הגלגל הקדמי שמאלי מעט חופשי. לא סיפור מורכב במיוחד. הוצאת הפין פציל, הידוק קל של האום המאבטח, בדיקה וחוזר חלילה אם נדרש והחזרת הפין הפציל.

4. וכמובן שאל לנו לשכוח להרכיב בחזרה את מכסה ההגנה.

5. בלוטוס משאבת מצמד ולא כבל, אבל יש במנגנון הזה אפשרות לכיוון.

6. הבעיה במצמד שהפריד נמוך נתגלתה באום משוחרר שלא הודק כראוי. וועדת החקירה כבר מחפשת אחר אשמים...

7. בזמן שהרדיאטור פורק ונשלח לתיקון, מבצעים עוד מטלה שעל הפרק: שינוי המיקום של קורא הטמפרטורה של נוזל הקירור. במיקומו הקודם, בחלקו העליון של הרדיאטור, תמיד היה הסיכון שבמידה וקיימת נפילת גובה נוזל קירור פתאומית, לא יצביע מחוון החום על הבעיה, כי לא יהיה נוזל שידווח על העלייה בחום. המיקום הזה בראש המנוע - כך תוכנן במקור.

[idob]

שאפו על השיפוץ המדהים, שאני עוקב אחריו בשקיקה ובעניין רב!

מתנצל מראש על הסטייה מהנושא, אבל אני מבין שהג׳אנטים הם מדגם מינילייט? זה דגם ML של COMPOMOTIVE, או שרק דומה לו?

האם נקנו בארץ, או שנסחפתי עם האופטימיות שלי?

אני סקרן האם יש אפשרות לרכוש כאלה בקוטר 14״/ 15״, מרווח ברגים 4x100 (הבנתי שבפורד זה 4x108), ומידת טבעת מרכוז 57.1.

מעניין אותי איך יתקבלו על גולף MK2 כסופה.

 

תודה מראש ושנה טובה,

עידו בירקנפלד.

[און יעקבסון]

שאפו על השיפוץ המדהים, שאני עוקב אחריו בשקיקה ובעניין רב!

מתנצל מראש על הסטייה מהנושא, אבל אני מבין שהג׳אנטים הם מדגם מינילייט? זה דגם ML של COMPOMOTIVE, או שרק דומה לו?

האם נקנו בארץ, או שנסחפתי עם האופטימיות שלי?

אני סקרן האם יש אפשרות לרכוש כאלה בקוטר 14״/ 15״, מרווח ברגים 4x100 (הבנתי שבפורד זה 4x108), ומידת טבעת מרכוז 57.1.

מעניין אותי איך יתקבלו על גולף MK2 כסופה.

 

תודה מראש ושנה טובה,

עידו בירקנפלד.

 

שלום ותודה על הברכות.

החישוקים אכן נקנו בארץ, אבל הם נקנו משומשים, מניר בן ארי. מי שאולי יוכלו לשפוך אור על הנושא הם ניר ודורון איצקוביץ.

 

בהצלחה.

[idob]

שלום ותודה על הברכות.

החישוקים אכן נקנו בארץ, אבל הם נקנו משומשים, מניר בן ארי. מי שאולי יוכלו לשפוך אור על הנושא הם ניר ודורון איצקוביץ.

 

בהצלחה.

 

הם אכן הזכירו לי את המינילייט מצמד המקסיקו המדהימות של ניר ודורון, שאני תמיד נפעם מלחזות בהן!

ניר ודורון, אשמח אם תוכלו לשפוך אור על הג׳אנטים הנ״ל, כאן או בה״פ.

 

תודה מראש,

עידו.

 

נ.ב

 

און,

 

כתבתי לך ה״פ בפייסבוק בנושא אחר.

מחכה לתגובתך.

 

תודה מראש,

עידו.

[און יעקבסון]

ממשיכים לסגור פינות...

 

אמנם הרדיאטור שופץ בשעתו, אבל אחרי ההרכבה וההנעה נתגלתה נזילה קטנטנה מהחיבורים של היוניט (שבינתיים עבר דירה) וגם סביב הפיה של הצינור התחתון. אז בכדי לפרק רדיאטור, היה צריך לפרק מכסה מנוע - אבל זו לא בעיה. שני ברגים ושני מחברים - והמכסה בחוץ. ככה גם הגישה קלה ונוחה ואותו כנ"ל לגבי ההרכבה. זו גם הייתה הזדמנות ליישם רעיון שקיבלנו כאן בפורום (לא זוכר כרגע מי בעלי הרעיון - סליחה מראש) והוא לחורר את תושבות המניפה, על מנת להגדיל את שטח הפנים של הרדיאטור לזרימת אוויר.

עוד לפני החזרת מכסה המנוע למקומו, ממלאים נוזל קירור ומניעים את המנוע ונותנים לו להגיע לטמפרטורת עבודה, על מנת לוודא שאין נזילות, שהמניפה נכנסת לפעולה ומקררת את המנוע ושביכולתה להפחית טמפרטורה לפעול לסירוגין. מאחר שמיקום חיישן החום של המחוון שינה דירה לראש המנוע, רצינו לראות על המחוון עצמו באיזה מצב נכנסת המניפה לפעולה, על מנת "לתאם" בין השניים. כלומר, המניפה נכנסת לפעולה ב-88 מעלות - וזה נתון קבוע. בטמפרטורת תחילת העבודה של המניפה (כאמור, 88 מעלות), מראה המחוון ממש קצת יותר מאשר 90 מעלות - כך שזה נתון שאפשר לחיות איתו.

 

יופי, אפשר לגבי שאר הדברים - פירוט בתמונות.

 

1. הרדיאטור המתוקן מורכב בחזרה למקומו.

2. אחת מנקודות התיקון שנעשו סביב מחבר היוניט.

3. חורים שנקדחו בתושבות המניפה, על מנת להגדיל את שטח הנחשף לזרימת אוויר.

4. כאשר ארבעת התושבות מחוררות, ההבדל אכן נראה לעין.

5. עם כל הכבוד לחגורות הבטיחות של הרום (ואין אליהן שום כבוד...), ללוטוס מגיע חגורות בטיחות כפולות מותאמות וחוקיות לכביש ואלו אכן מורכבות למקומן.

6. חוב קטן לרן: גרמושקת הגומי ובסיס התושבת מהודקים למקומם. כאשר האוטו יגיע לרפד, נדון באפשרות לתפירת שרוול או לחילופין, לעשות משהו עם הצביעה של מוט ההילוכים.

7. רשת עבור הסבכה הקדמית. הרשת תצבע בשחור ועליה יורכב הסמל "7".

8. ועוד פיניש אחד חשוב: סמל קדמי.

 

בכל מה שקשור למכונית ולמוסך - עוד נשאר לסיים עם הסבכה הקדמית, להתקין את תאורת הפנים, לסדר איזה מגע רופף בצופר ולבדוק מדוע נורת הביקורת לאור הגבוה אינה עובדת. בנוסף, קיטים לשיפוץ הקרבורטורים מחכים לתורם ואחריהם נשקיע בכיוון מנוע "לפי הספר. אז נותרה לא מעט עבודה ויחד עם זאת, המכונית מקבלת "הכשר" לעזוב את פינתה במוסך, שם בילתה בשנה האחרונה, ולהתחיל לצבור קילומטרז' ומדי פעם לחזור לביקור ולביצוע משימה אחת או שתיים מהרשימה. כי בשאר הזמן, עיקר המאמצים יופנו לכיוון הרום כרמל. הגיע הזמן, לא?

 

ומה עוד נשאר ברשימה - לפני שאפשר יהיה להכריז על גמר פרוייקט? ריפודי מושבים וגג, מגן חום על דוד הפליטה, גלגל הגה אחר. ריפודים - אצל הרפד; מגן חום לדוד - אצל לירן מארגונטיקס; גלגל הגה - צריך להשיג אחד מתאים. כל אלו, כבר יהיו פרוייקטים של קובי. אני, כאמור, ממשיך הלאה...

[און יעקבסון]

נאה דורש - נאה מקיים. הלוטוס צריכה לפנות את הליפט לטובת הטנדר. למעשה, עד שקובי יקח אותה מהמוסך, צריך להחליף חניות. אבל בשביל להחליף חניות, צריך להוציא את הלוטוס החוצה. לאוורר אותה קצת. ואין אוורור טוב כמו סיבוב טוב.

אין ספק, תחושת הנהיגה במכונית הזו לא דומה לשום מכונית אחרת. הישיבה הנמוכה, האין-דלתות והמפתח הנמוך שכמעט מפתה להושיט יד ולגעת באספלט הנמצא במרחק נגיעה. שלא לדבר על צליל המנוע, כוח המנוע, ההגה הקל והבלמים הכבדים. נדרשת לחיצה של ממש על מנת להגיע לעצמת בלימה חזקה וצריך להתרגל לזה. שלא לדבר על בעיית מרווח לכפות הרגליים. הדוושות צפופות מאוד, אין מקום לכף רגל שמאל משמאל לדוושת המצמד ועם נעלי העבודה הגדולות, הנעליים ממש מתחככות זו בזו בעת הלחיצה על דוושת הבלם. כל כך לא נוח, כל כך נשאר בתודעה שלך כל הזמן, עד שלפעמים אתה חושב שאולי כדאי לך לחשוב על לוותר על זה. אבל פשוט לא עולה בדעתך לחשוב דבר כזה. מי רוצה לוותר? רוצה שזה לא יגמר!

נכון, זה לא עניין של מה בכך ולא פשוט. לפעמים אפילו מעצבן, אבל לא יעזור כלום. אין על נהיגה באוטו ישן שכזה. לא רק לוטוס, אבל בפרט. יש לו אישיות. המדובר במשהו חי, אורגני, עם נשמה וקפריזות. אתה אף פעם לא יכול לדעת בוודאות איך המנוע "יקום" בהתנעה הבאה. אף פעם לא יכול לדעת מתי (לא אם, מתי...) משהו יעבוד שלא כשורה. אז אתה קשוב. קשוב לכל צליל, ער לכל חריקה, כואב כל פס האטה ומפתח מה שנקרא במירוצים: סימפטיה מיכנית. ונהנה. נהנה כמו שפשוט אי-אפשר במכונית מודרנית קרת רגשות וחסרת נשמה.

הסיבוב הקצר נגמר מהר מדי. הלוטוס מוכנסת בהילוך האחורי (כמעט) לעבר המקום הקבוע שלה. לא על הליפט, אלא בסמוך עליו. למקום שהיה שמור עד היום ומזה יותר משנה לטנדר שלי. עוד כמה ימים הלוטוס תיסע מפה ותפנה את המקום לצמיתות. היא אמנם תחזור מדי פעם לביקורים, שדרוגים וביקורת, אבל בינתיים, היא יכולה לראות את הטנדר חוזר סוף-סוף למרכז הבמה.

 

ובתמונות:

1. הסטטוס-קוו בשנה האחרונה: הלוטוס על הליפט, הטנדר שומר בפינה.

2. אחרי הסיבוב, מחנה לכמה דקות את הלוטוס בחוץ, לפני שמחזירים אותה בחזרה פנימה. מדוע?

3. החלפת משמרות! הטנדר עולה לליפט ולעמדה המרווחת יותר. הלוטוס עוברת לשמור בפינה.