שמי עידו, בן 38, נשוי באושר ואב לבת שנתיים שנולדה לתוך עולם של מפגשי רכב, מנחתים, אירועים מוטוריים וכיו"ב...
סיפור האהבה שלי עם פולקסוואגן ועם דגם הגולף בפרט, החל לפני יותר מ 30 שנה!
המפגש הראשון שלי עם הגולף היה כשהייתי ילד, בסך הכול בן 5. בצהרי שבת אחת, בעודי חוזר עם משפחתי מחוף הים, עצר אבי את המכונית המשפחתית ליד גולף מארק 1 בצבע צהוב מנגו, לא רחוק מביתנו, והחל משוחח עם בעלי הרכב, שעסק בניקיונו.
כששאלתי לאחר מכן לפשר העצירה התמוהה, הסביר לי אבי שבקרוב אנו עומדים לטוס לבקר את אחיו ומשפחתו במינכן שבגרמניה, ודודי יעמיד לרשותנו גולף מארק 1 דומה, כך שהוא רצה לבחון את נפח תא המטען, כדי להיערך נכון עם המזוודות.
זה היה המפגש הראשון. בשבוע שבו שהינו בגרמניה ונסענו בגולף – התאהבתי. העיצוב הייחודי, האיכות הבלתי מתפשרת ובעיקר – התחושה הנעימה שעברה בגוף, בעודנו גומאים אוטובאנים גרמניים...
חלפו מספר שנים, ואימי החלה לפנטז על גולף מארק 1 קבריולט.
אבי, סיבותיו עימו, החליט שאת הפנטזיה הספציפית הזאת נשאיר בגדר פנטזיה.
כשהשתחררתי מהצבא, ידעתי שאגשים את חלומה של אימי, וארכוש לעצמי גולף פתוחה כזאת.
ואכן לאחר שחרורי רכשתי לי גולף מארק 1 קבריולט 1600 אוטומטית משנת 1986, שיובאה ארצה ביבוא אישי.
היא הייתה בצבע ירוק זית מטאלי עם גג בצבע שמנת, ואהבתי אותה בטירוף!
יום אחד, באורח לא מובן, קמתי בבוקר בדרכי לעבודה, והיא פשוט לא חנתה שם. מישהו גנב אותה.
השבר היה גדול, והחלטתי שאני לא משקיע ברכישת רכב נוסף.
הדבר שימש אותי כתירוץ לרכוש את אופנועי הכבד הראשון, שבעקבותיו באו כ - 17 נוספים.
חלף כעשור, והאהבה הישנה שבה לדגדג בקצות האצבעות. החלטתי להניח לאופנועים ולחזור לגולף.
התמזל מזלי, וזכיתי להיות הבעלים המאושר של דגם 1800 "ספורטליין" קבריולט ידני בצבע שחור, ספורטיבי ומהנה מאוד לנהיגה, שרכשתי בכ - 20,000₪. הייתי בטוח שנפלתי על מציאה.
עם הזמן, התברר שנפלתי על אקזמפלר שלא נהנה מיד מלטפת כל חייו, וזה בלשון המעטה.
השקעתי ברכב אהבה, מסירות ושעות של עבודה, וכן, גם כ - 30,000₪...
כל כך שמחתי שמי שלימים תהיה לאשתי, הבינה, פרגנה והעריכה את אהבתי לגולף ואף חלקה איתי את האהבה אליה. זה היה רק מובן מאליו שבהזמנה לחתונה שלנו הצטלמנו בגולף – כשהגג פתוח כמובן.
אבל כשחזרנו מירח הדבש המוטורי שלנו באיטליה (שכלל ביקור בשלושה מסלולי מרוצים, נהיגה בשני דגמי פרארי חדישים ואימתניים, ביקור בתערוכת פאדובה ועוד), התברר לנו שלא נזכה יותר לראות את הגולף האהובה, כנראה לעולם! לדאבוננו הרב, גם היא נגנבה.
הפעם הייתי שבור הרבה יותר. גם בגלל שזאת הפעם השנייה וגם בגלל שהשקעתי בה ונקשרתי אליה הרבה יותר מהראשונה. ידעתי שגולף מארק 1 פתוחה שלישית במספר לא תהיה כנראה.
לא חלף זמן רב, וסבתי ז״ל הלכה לעולמה. התרגשתי לגלות שמבין כל בני המשפחה נבחרתי אני לזכות בחיפושית שלה, משנת 1959, יד ראשונה, אותה הביאה מאירופה ביבוא אישי באוניה – גם סבתא ידעה על האהבה שלי לפולקסווגן. הרכב נשמר במצבו המקורי בחניה פרטית – וכמובן, גם בו התאהבתי.
בתוך תוכי ידעתי שהמילה האחרונה בנושא הגולפים טרם נאמרה, מאחר וזה הרבה מעבר לרכב עבורי. זאת אמירה ודרך חיים.
נזכרתי שלפני כ-15 שנה, ראיתי גולף מארק 1 ישנה בצבע בז׳ ובמצב מצוין, בחניון של מגדל יוקרה בת״א. במשך שנים נהגתי לפקוד מדי פעם בפעם את החניון, ולבחון את השינוי במצבה.
גיליתי שלעיתים הייתה מאובקת כולה ובצמיגיה היה חסר אוויר, ולעיתים הייתה נוצצת וצמיגיה מלאים באוויר. הנחתי שבעל הרכב נמצא הרבה בחו"ל. גם כאן הגורל עמד לצידי. לאחר מספר שנים נתקלתי במקרה בבעלים, בתוך הרכב, במבחן רישוי שנתי. ניגשתי אליו ביראת קודש, והסברתי לו למה לדעתי עליי להיות הבעלים הבאים של רכבו. הוא מצידו גיחך ואמר שרכבו הולך איתו לקבר. השבתי שיש לי סבלנות.
הזמן חלף, ולמרות שהחלפנו טלפונים, הבנתי שהסיכוי שאזכה ברכבו בעודו בחיים - קלוש עד אפסי.
בלב כבד הרמתי ידיים, והחלטתי לחפש לי גולף מארק 2 שמורה, כפשרה.
לשמחתי, מצאתי אחת, שמורה במיוחד בחיפוש אקראי באתר יד 2.
למרות שלא צורפו תמונות למודעה, היו בה המילים הנכונות, שנתנו לי תקווה שזאת הגולף הבאה שלי: יד ראשונה. 74,000 ק״מ. שמורה ומטופלת. מגברת מבוגרת.
באותו ערב חתמנו זיכרון דברים, ובבוקר למחרת העברנו בעלות.
עברו כמה חודשים, בהם השקעתי בגולף החדשה שלי והטבעתי בה את חותמי האישי ומצאתי עצמי מתרגל אליה, אוהב אותה ואף משלים די בקלות עם העובדה שהגולף מארק 1 הבז׳ הנחשקת כבר לא תהיה שלי.
ואז הגיע הטלפון...
אותו אדון חביב, שנשבע לקחת עימו את הגולף האהובה לקבר, לא עמד במילתו, והתקשר להגיד לי שהוא נכון למכור לי אותה.
לאחר מסע שכנועים של אשתי, שכלל הבטחות מהבטחות שונות, מצאתי עצמי בעלים של שתי גולפים אהובות וחיפושית עתיקה.
והיום, אני מרגיש שקיבלתי זכות והזדמנות גדולה לזכות במתנה שהיא חלום חיים עבורי, כמי שהמותג פולקסוואגן הפך מזמן מעוד מכונית, לדרך חיים עבורי ומשהו שזורם בנימיי ועורקיי.
חברת ״צ׳מפיון מוטורס״, יבואנית רכבי פולקסוואגן ויתר רכבי הקונצרן (אודי, סקודה וסיאט) לארץ, החליטה יחד עם אתר ״קארספורום״, לשלוח את אחד מגולשי האתר ליומיים מפנקים במפגש הגדול ביותר בעולם לחובבי המותג, שמתקיים בוורטרסי, אוסטריה, החל משנת 1982.
ביכולתכם, ע״י לייק בפייסבוק או הקלקה על ״זה הסיפור שאני בוחר״ בתחתית ״סיפור האהבה״ שלי למותג, להגשים את חלומי, ואני מבטיח להוקיר לכולכם תודה על כך, לנצח!
אוהב את כולכם ומודה לכם מראש,
עידו.
