להשאיר את המטפלת או לא

[Shmulik_Miata]

הכותרת היא אולי לא הכי מתאימה, פשוט העניין רגיש ולא יכולתי לחשוב על כותרת אחרת.

 

אחת מנרצחות הפיגוע היא הבת של המטפלת של התינוקת שלי (בת 4 חודשים). עוד לא הכנסנו אותה אליה, אלא רק בעוד חודש. למטפלת יש משפחתון פרטי והיא יחסית נוחה לנו בגלל הקרבה לבית והשעות הנוחות.

 

החשש שלי הוא שאם נכניס את הילדה אליה יהיה לה קשה לה להתמודד עקב האובדן שהיא חווה בימים אלו. אין לי מושג איך היא תתנהג כלפי הבת שלי וזה מפחיד אותי.

 

מה הייתם עושים? מחפשים מטפלת אחרת או שנשארים איתה ומקווים שהיא תצליח להתמודד?

 

בכל מקרה עד שהיא לא תסיים את השבעה אני לא אתקשר אליה בעניין.

 

תודה

[Or05230]

א. לא בטוח שהיא תרצה אחרי מה שקרה, יכול להיות שדברים ישתנו...

ב.דווקא יכול להיות ההפך , הבת שלך תמלא לה מקום שחסר לה ותעזור לה להתגבר על האובדן, הגיוני לגמריי.

ג.איך היא יכולה להתנהג לבת שלך בצורה לא טובה? ממש לא סביר שהיא יכולה להתנהג בצורה רעה בגלל שכול

ד.אם היא תרגיש דווקא שקשה לה , אני בטוח שהיא תגיד לך ולא תמשיך בכח.

[Shmulik_Miata]

ממה שאני מבין מהודעתך הוא שכדאי להמשיך איתה ומקסימום אנחנו נעזוב אותה כשיהיה לה קשה/תיזום בעצמה את ההיפרדות.

 

שמוליק

[Or05230]

אתה מעלה פה חשש מהתנהגות בלתי רצויה/לא טובה לבת שלך עקב השכול ,מה שלא נראה הגיוני במצב כזה, אלא כמו שאמרתי, בדיוק להפך.

[hans]

אילו זאת הייתה מטפלת טרייה ללא ניסיון היה פה אולי מקום לחשש,

אבל מכיוון שזה לא המצב, אין שום מקום לחשש. קצת פרנואידי אפילו, אבל אני מבין את זה.

[Shmulik_Miata]

סבבה.

 

גם בעבודה הרגיעו אותי אז לבנתיים עד שלא אדבר איתה אני לא אחשוב על זה.

[urich]

החשש היחידי לטעמי הוא האם תהיה לך אפשרות למצוא מסגרת מתאימה בזמן קצר. לא הייתי חושש מהתנהגות. רק מיכולת ההתמדה שלה במקצוע תובעני בעת כזאת קשה.

 

Sent from my Redmi 3S using Tapatalk

[discoTD5]

מסתובבים בינינו מאות אלפי בני משפחה שכולים, הורים של, אחים של, ילדים של. לא רק נפגעי פעולות טרור, גם תאונות דרכים, גם מחלות, ועוד. אני מבין את המחשבה, עם זאת אישית לא הייתי חושש לרגע, רק מעניק לה בתור ההורים של ילדה בגן עוד תמיכה ועוד חיבוק. אם היא היתה טובה עם ילדים קודם, היא תמשיך להיות טובה עם ילדים גם אחרי.

[קורן בן אשר]

מצטרף, נכון לעכשיו הדאגות שלך מיותרות. פשוט נהג ברגישות ופקח עיניים.

 

המטפלת של הילדים שלי חוותה אובדן דומה לפני מספר שנים בנסיבות יותר נפוצות. בעבר היא עסקה במקצוע אחר; היא מעולם לא אמרה לנו במפורש, אבל בין השורות היה לנו ברור שהמעבר שלה לעבודה עם ילדים הוא חלק מתהליך "החזרה לחיים" שלה.

[Shmulik_Miata]

תודה על העצות.

[Lenovo]

מסתובבים בינינו מאות אלפי בני משפחה שכולים, הורים של, אחים של, ילדים של. לא רק נפגעי פעולות טרור, גם תאונות דרכים, גם מחלות, ועוד. אני מבין את המחשבה, עם זאת אישית לא הייתי חושש לרגע, רק מעניק לה בתור ההורים של ילדה בגן עוד תמיכה ועוד חיבוק. אם היא היתה טובה עם ילדים קודם, היא תמשיך להיות טובה עם ילדים גם אחרי.

 

הוצאת לי את המילים מהפה. +1.

[yossy]

אני הייתי גם מגיע לנחם אותה בשעתה הקשה.. זה צעד מתבקש לדעתי.למרות שאינכם מכירים עדיין.

[yogev20]

עם זאת אישית לא הייתי חושש לרגע, רק מעניק לה בתור ההורים של ילדה בגן עוד תמיכה ועוד חיבוק. אם היא היתה טובה עם ילדים קודם, היא תמשיך להיות טובה עם ילדים גם אחרי.

 

בדיוק.

החשש מיותר לגמרי. אנשים שנמצאים בצער לא מוציאים את זה על ילדים. דווקא זה הזמן

לחזק אותה - ומה יותר טוב מאשר להיות בסביבת ילדים.

 

הסר דאגה מליבך.