מכונית השנה 75' היא מכונית העשור של שנות ה 70' - סיטרואן CX.

[נמרוד_פוקוס]

בואו ונחזור אחורה במנהרת הזמן ל...1980, כשהעולם המוטורי עוד לא היה דוגמטי כל כך בהערצתו למותגים הגרמניים - כי גם לא היה כל כך על מה...

 

נניח וחיפשתם אז רכב מנהלים אירופי מסגמנט ה-CX, עיצרו לרגע וחישבו כמה אלטרנטיבות מעניינות היו לכם מעבר לצרפתיה היחודית ולאחיותיה למוצא(היתה גם טלבו טאגורה, למי שזוכר, על רצפת ה-604).

 

מבריטניה, קיבלנו את רובר SD1, מודרנית, ביצועיסטית וכצפוי מ-BL, מתפרקת - אבל גם את פורד גרנדה, שהיתה מכונית מצויינת.

 

איטליה הציעה שתי מכוניות עם נופך ספורטיבי; לנצ'יה גאמא ואלפא 6. מעבר לנושא החלודה ול"עניינים" איטלקיים, שתי המכוניות הציעו יכולת דינמית גבוהה והנאה רבה לנהגן(על הגאמא אני יכול להעיד מנסיון אישי).

 

היפניות דאז לא ממש הבריקו בסגמנט הזה(למעט בסעיף האיבזור), אך שבדיה שלחה לתחרות את סאאב 900 טורבו המקורית והנהדרת(וגם את וולוו 240/260 הלא כל כך נהדרת).

 

ומה הציעה גרמניה?

-את מרצדס W123, איכותית להפליא אבל זקנה ומשעממת

-את ב.מ.וו סדרה 5(E12) שהיתה מיושנת משהו, צפופה ובעלת זנב סורר - מכונית נישתית מאד

-את הדור השני והדהוי של אודי 100 - פריצת הדרך והתדמית של המכונית הזו הגיעה רק עם הדור השלישי והמשובח, בדגמי 1983

-את אופל קומודור C שלא באמת היתה ב"ליגה של הגדולים" ואת הסנטור המצויינת שהתחרתה בנישה לא כל כך קיימת(החליפה בעצם את האופל קפיטן/אדמירל)

 

איך השתנו הזמנים...

 

מספר הערות:

ראשית, שכחת את האמריקאיות של התקופה שהיוו אני חושב את רוב רכבי המנהלים

שנית שכחת לציין גם את הפיאט 132

ושלישית לדעתי אין מה לציין את הסאב 900 כאן, כי היא התחרתה בקטגוריה מתחת כמדומני

[צ'יף1583435475]

איפה עושים לייק בפורום

[חן פרחי]

מספר הערות:

ראשית, שכחת את האמריקאיות של התקופה שהיוו אני חושב את רוב רכבי המנהלים

שנית שכחת לציין גם את הפיאט 132

ושלישית לדעתי אין מה לציין את הסאב 900 כאן, כי היא התחרתה בקטגוריה מתחת כמדומני

ההיתייחסות של 504L היתה גלובאלית כמובן.

ההיצע בארץ היה קטן בהרבה (מאד), והכוכבות אכן היו הוולבו 240 והאמריקאיות, שלא היו אלא משפחתיות גדולות בארץ מולדתן.

דווקא בשנים 79' - 80' ה 132 נמכרה יפה, בעיקר בשל מחיר נוח ואיבזור עשיר, שכלל הגה כוח, מזגן מקורי, חלונות חשמל ונעילה מרכזית.

כמכונית, ה 132 היתה בינונית למדי, ולכן לא זכתה להצלחה של ממש מחוץ לאיטליה.

מעמדה של ה CX החל להתערער באמצע שנות ה80', כשהוצגו המרצדס W124, שהיתה מכונית נהדרת ומעוצבת להפליא, הלנצ'יה תמא ואפילו מבית קמה לה תחרות בדמות הרנו 25.

בסוף 89' הוצגה הסיטרואן XM שעוצבה ע"י ברטונה, שניסתה להיות אוונגרדית בדרכה שלה, והציגה לראשונה את המערכת ההידרופנאומטית האקטיבית, ששיפרה מאד את התנהגות הכביש.

הצדדים הפחות טובים שלה היו דווקא הטריוויאלים ביותר - איכות נמוכה, מנועים עייפים ותכנון לקוי שגרם לתחזוקה קשה מאד.

[נמרוד_פוקוס]

אגב ה CX לא התחרתה בבמוו סדרה 7 (E23)?

[חן פרחי]

הב.מ.וו סדרה 7 היתה מכונית יקרה בהרבה, ולכן מתחרתה העיקרית היתה המרצדס S.

[504L]

מספר הערות:

ראשית, שכחת את האמריקאיות של התקופה שהיוו אני חושב את רוב רכבי המנהלים

שנית שכחת לציין גם את הפיאט 132

ושלישית לדעתי אין מה לציין את הסאב 900 כאן, כי היא התחרתה בקטגוריה מתחת כמדומני

 

כפי שציין חן, ההתייחסות היתה גלובלית, מאחר ורוב המכוניות שציינתי לא שווקו כאן בכלל(וגם CX היתה חזיון די נדיר בארץ).

 

האמריקאיות של התקופה היו אמריקקיות במלוא מובן המילה. באירופה בודדים נגעו בהן, רק במזרח התיכון עוד שמרו להן חסד נעורים בזכות עברן המפואר. ההיצע שלהן בארץ מול ה-CX היה עלוב; פורד פיירמונט, מכוניות ה-X של GM, דודג' אספן; דרעקעס אחת אחת.

 

פיאט 132 - התחרתה מול קורטינה/רקורד/רנו 18. לא מול CX.

 

סאאב 900 - בשנת 1980 כבר לא יובאה סאאב לישראל. בחו"ל, היא היתה אחת המתחרות של CX. קטגוריה מתחת היתה ה-99.

[A110]

ההיסטוריה המקומית של ה CX הרבה יותר קצרה; לארץ הגיעו מעט מאד מכוניות, חלקן ביבוא סדיר, שלא ממש היה קיים, וחלקן היו מכוניות דיפלומטיות לשעבר.

רק בשנת 87' יובאה ה CX לארץ ביבוא סדיר.

 

תודה על הסקירה וכמה הערות לעניין היבוא המקומי.

 

יבוא סיטרואן לישראל ע"י חב' דוד לובינסקי בע"מ החל באופן מעשי במרץ 1977. כמה חודשים אחר-כך, ביולי 1977, הגיעה לישראל ה- CX הראשונה ביבוא סדרתי. זו היתה CX23 Pallas בצבע כחול, ומספר הרישוי שלה היה 411-460.

בלובינסקי אף שילבו את ה-CX במודעת הפרסומת הראשונה שלהם לסיטרואן, שתמונתה מצורפת כאן.

 

יבוא סדרתי, אם כי בכמויות זניחות, החל בספטמבר 1977. עד סוף 1978 יוצרו עבור ישראל 32 (אולי 33) יחידות מדגם זה, שנמכרו בעצלתיים, עד סוף 1979.

בינואר 1978 החל שיווקה של ה- CX2000. רק שש כאלו יובאו כדגם 1978, וזוג נוספות כדגם 1979.

 

מכאן ואילך (ועד סוף 1986 וה- CX25GTIׂׂ) לא בוצע יבוא מסחרי של ה-CX לישראל.

[שביט]

יבוא סיטרואן לישראל ע"י חב' דוד לובינסקי בע"מ החל באופן מעשי במרץ 1977

מי היה היבואן עד אז?

[A110]

מי היה היבואן עד אז?

 

תלוי מתי...

 

בשנות השלושים היה זה ל. שליט (הפרסומת המצ"ב מיוני 1934, ממש אחרי השקתה של הטראקסיון בניכר).

בשנות החמישים ועד לתחילת 1976: החברה להנדסה ולתעשיה.

[504L]

עדיין ב-1980, מרדף מסרט עם אלן דלון(מי הוא חושב שהוא ) מאחורי ההגה של לנצ'יה גאמא מול CX. המרדף מתרחש בפאריז, חלקו בפריפריק; תאוה לעיניים מה שרץ שם על הכבישים(ואני לא מדבר רק על כמויות מכובדות של 504).

 

[חן פרחי]

מעמדה החל להתערער ביום שהיא הוצגה. כל סגמנט המנהלים\יוקרה עבר להשתמש במנועי שישה צילינדרים בהובלת הגרמניות ובישור קו של כל המתחרות.

מכיוון שתא המנוע של ה-CX לא איפשר התקנה של מנועי שישה צילינדרים, היא היתה "נכה" מהיום הראשון.

 

עם מנועי ברירת המחדל שבהם צוידה אחרי קריסת מיזם מנועי הוואנקל של סיטרואן, היא לא יכלה לבצע את המטרה שלשמה נהגתה, והתמודדה מול המתחרות עם יד אחת קשורה מאחורי הגב.

 

מכוניות המנהלים עדיין השתמשו במנועי 4 בוכנות - וולבו 240, אופל רקורד, המרצדס 200-230 והפורד גרנדה.

שוק מכוניות היוקרה היה אכן בעייתי עבורה, אולם סיטרואן ניסו לנצל את העובדה שהמנוע מעולם לא היה לב המכונית, כמו באלפא לדוגמא, אלא המערכת ההידרופנאומטית.

סה"כ זכתה הCX להצלחה לא מבוטלת וכמעט 1,200,000 מכוניות יוצרו.

אף מכונית סאלון\יוקרה צרפתית שהגיעה אחריה לא זכתה להצלחה דומה.

[שי]

עדיין ב-1980, מרדף מסרט עם אלן דלון(מי הוא חושב שהוא ) מאחורי ההגה של לנצ'יה גאמא מול CX. המרדף מתרחש בפאריז, חלקו בפריפריק; תאוה לעיניים מה שרץ שם על הכבישים(ואני לא מדבר רק על כמויות מכובדות של 504).

 

 

לאלן דלון היה שת"פ פורה עם לנצ'יה במהלך שנות ה-70-80 במסגרתו הוא נהג בלא מעט דגמים בסרטיו. ראו כאן:

http://www.geocities.ws/cleanstream/lancia/onfilm/index.htm

 

שי

[504L]

לאלן דלון היה שת"פ פורה עם לנצ'יה במהלך שנות ה-70-80 במסגרתו הוא נהג בלא מעט דגמים בסרטיו. ראו כאן:

http://www.geocities.ws/cleanstream/lancia/onfilm/index.htm

 

 

ספק אם מישהו היה נוהג ב"לנצ'יות" של ימינו כמקדמות תדמית

 

ב-2015, גם זה כבר לא יהיה - ועוד שם בעל עבר מפואר ייכנס לפנתיאון המוטורי.

[חן פרחי]

שמע חן, מרוב דגמים ומספרים שאתה מנפנף בהם, אתה לא רואה את היער.

המאמר שלך הוא מאמר מבוסס ויקיפדיה טיפוסי - עמוס בפרטים, אבל לחלוטין נטול הקשר היסטורי.

ובלי ההקשר הזה, אי אפשר באמת להבין את הסיפור -והפספוס - של ה- CX.

 

כתבתי כאן בפורום איזה הודעה או שתיים (או אלף...) בנושא סיטרואן.

אני טיפה מבין בנושא הזה.

הבעיה שבמקום שיתפתח דיון, כל שיחה איתך הופכת להתנצחות.

אתה מנסה להוכיח שאתה יודע יותר טוב, וכל השאר משתתקים.

 

אם אתה רוצה להיות זה שנותן את המילה האחרונה, Be my guest.

רק חבל שאתה הופך את הדיונים האלה למונולוג שבו אתה המרצה, ושאר חברי הפורום הם התלמידים.

 

 

המכוניות שמנית הן:

א. חלקן בכלל לא מכוניות מנהלים\פאר

ב. לא היו אמורות להיות בקבוצת הייחוס של ה- CX (ראה ערך ההקשר ההיסטורי שדיברתי עליו ושנעדר מהניתוח שלך).

 

ולמרות זאת, כדי שתראה עד כמה הפרטים והמספרים שאתה מפזר מסיטים את הדיון:

 

וולבו סדרה 200 כללה דגמי 4 צילינדרים (240) וששה צילינדרים (260).

לאופל רקורד היתה גרסה בכירה ומפוארת שנקראה אופל קומודור, עם מנועי שישה צילינדרים.

הפורד גרנדה הוצעה עם מנועי V6.

המרצדס הוצעה גם עם מנועי 6 צילינדרים (גם במוו).

 

וכאמור, כל המכוניות שמנית בכלל לא היו אמורות להיות בקבוצת היחוס של ה- CX בעת שתוכננה.

ראשית, סביר להניח שלא ישבת באותה העת במועצת המנהלים של סיטרואן, אני בטוח לא, כך שכלל לא ברור מדוע הגעת למסקנה שה CX יועדה להתחרות בסדרה S של מרצדס, למשל.

סיטרואן נשרפו היטב עם ה SM, מה שסביר להניח הביא אותם למסקנה שפלח השוק העליון באמת יהיה מחוץ לתחום עבורם.

מה שקובע את מיצוב המכונית הוא בראש ובראשונה מחירה ולא הכוונה שמאחוריה.

אני די בספק אם תמחור גבוה יותר כתוצאה ממנוע גדול יותר היתה עוזרת למכירות או לתדמית.

ה CX תומחרה במרבית שנותיה בדיוק כמו הוולבו 240 GLE וגירסאות ה CD של האופל רקורד.

בשנת 75' הוצגה הפיג'ו 604, שלמרות ממדים מכובדים ומנוע V6, ויחד עימה הוצגה הרנו 30 שגם בה היה מנוע V6, ושניהם ביחד לא נמכרו כמו ה CX, כך שמנוע V6 לא היה האישו פה.

 

ונעבור לעיניין האישי - במרבית המקרים, כשניגמרים הטיעונים האמיתיים, עוברים לפן האישי, ותתפלא, אין לי בעייה.

אפילו אני, רחמנא ליצלן, טועה לפחות 3 פעמים ביום.

אני לא מעתיק מויקיפדייה מהטעם הפשוט שאני לא יודע אנגלית, בטח לא ברמה גבוהה, וחוץ מזה וויקיפדיה שורצת טעויות.

לא ביצעתי מחקר אנתרפולוגי, אלא סקרתי את הדגם בכללי.

סה"כ טענתי שה CX היתה הצלחה גדולה של סיטרואן, גם אם פיספסה את פלח השוק העליון באמת, מה גם שספק גדול אם היתה מצליחה להעביר אליה לקוחות ממרצדס.

[חן פרחי]

שמע חן, מרוב דגמים ומספרים שאתה מנפנף בהם, אתה לא רואה את היער.

המאמר שלך הוא מאמר מבוסס ויקיפדיה טיפוסי - עמוס בפרטים, אבל לחלוטין נטול הקשר היסטורי.

ובלי ההקשר הזה, אי אפשר באמת להבין את הסיפור -והפספוס - של ה- CX.

 

כתבתי כאן בפורום איזה הודעה או שתיים (או אלף...) בנושא סיטרואן.

אני טיפה מבין בנושא הזה.

הבעיה שבמקום שיתפתח דיון, כל שיחה איתך הופכת להתנצחות.

אתה מנסה להוכיח שאתה יודע יותר טוב, וכל השאר משתתקים.

 

אם אתה רוצה להיות זה שנותן את המילה האחרונה, Be my guest.

רק חבל שאתה הופך את הדיונים האלה למונולוג שבו אתה המרצה, ושאר חברי הפורום הם התלמידים.

 

 

המכוניות שמנית הן:

א. חלקן בכלל לא מכוניות מנהלים\פאר

ב. לא היו אמורות להיות בקבוצת הייחוס של ה- CX (ראה ערך ההקשר ההיסטורי שדיברתי עליו ושנעדר מהניתוח שלך).

 

ולמרות זאת, כדי שתראה עד כמה הפרטים והמספרים שאתה מפזר מסיטים את הדיון:

 

וולבו סדרה 200 כללה דגמי 4 צילינדרים (240) וששה צילינדרים (260).

לאופל רקורד היתה גרסה בכירה ומפוארת שנקראה אופל קומודור, עם מנועי שישה צילינדרים.

הפורד גרנדה הוצעה עם מנועי V6.

המרצדס הוצעה גם עם מנועי 6 צילינדרים (גם במוו).

 

וכאמור, כל המכוניות שמנית בכלל לא היו אמורות להיות בקבוצת היחוס של ה- CX בעת שתוכננה.

כל המכוניות שמניתי היו מכוניות מנהלים אבל לא מכוניות פאר.

מה שקובע את מיצוב המכונית הוא בראש ובראשונה מחירה, ולאורך השנים ה CX תומחרה בדיוק כמו הוולבו 240 GLE ודגמי ה CD של הרקורד.

סיטרואן "נשרפו" היטב עם ה SM שהיתה מכונית יקרה מאד וניסתה לפנות לפלח שוק גבוה בהרבה.

לכן הם כנראה הגיעו למסקנה שפלח השוק הגבוה באמת סגור עבורם.

די קשה, גם במונחי אותם שנים, לראות מישהו קונה סיטרואן CX במחיר של מרצדס S שהוצגה כשנה לפני ה CX.

לא ישבתי במועצת המנהלים של סיטרואן באותה התקופה, מהטעם הפשוט שהייתי צעיר מידי באותה העת, וברוב חוצפתם אפילו לא היתייעצו עימי..

יכול מאד להיות שהכוונה של סיטרואן היתה להתחרות בפלח השוק הגבוה יותר, וטוב שזה לא קרה.

ב 76' הוצגה הב.מ.וו סדרה 7, ויחד עם המרצדס S הם הובילו את שוק מכוניות הפאר.

לסיטרואן לא היה שום סיכוי מולן, והחל מהשלב הזה פתחו הגרמנים פער שלא נסגר עד ימינו.

בשנת 75' הוצגו בצרפת הפיג'ו 604 והרנו 30, שתיהן התהדרו במנועי V6 שאתה טוען בלהט שבגלל העדרם ב CX היא פיספסה את המטרה, ושניהן גם יחד לא נמכרו במחצית ממספר ה CX, כך שהיעדר מנוע V6 פגע במכירות ה CX רק בשוליים.

גם הלנצ'יה תמא הוצגה בגירסת V6, שהיתה קיימת בעיקר בקטלוגים.

ה CX לא היתה מכונית מפוספסת בשום היבט, ובפלח השוק שלה היא נמכרה היטב, ויכול להיות שלו היתה מנסה לפנות לפלח שוק גבוה יותר היתה נכשלת מסחרית.

גם אם ה CX נכנסה לשוק עם ידיים קשורות, בדרכה שלה היא הצליחה היטב.

 

ולעיניין האישי - אנחנו מנהלים כאן דיון.

אני לא כופה, לא כפיתי ולא אכפה לעולם על איש את דעתי, ובטוח שלא תמיד אני צודק.

לא ביצעתי מחקר אנתרפולוגי על ה CX, זו לא עבודת גמר לצורך קבלת דוקטורט, אלא ניסיון להזכר במכונית חשובה שיש ליפינה חמה בלב אליה.

מה שהעלית זו השערה ותו לא, ויתכן מאד שהיא נכונה.