צומת ''קטן'' בחיים. [כנסו יהיה מעניין]

[Anarchy]

שלום,

הגעתי למיני 'צומת' בחיים ה''קטנים'' שלי.

ועכשיו אני אסביר.

 

אני בן 15 וחצי, לומד בישב''ת, ולומד רגיל, כמו שכל אחד למד בעברו.

אבל עם טוויסט מעניין וקטן בעלילה אני תלמיד בתוכנית הנקראתמול"א בין השאר.

אני בשלבים הקצת יותר מתקדמים של התוכנית, ז''א שעוד כמה שבועות יש לי מבחן בקורס סטיסטיקה, מבחן אקדמי, ואז

אני מתחיל לצבור קורסים לתואר.

 

עד פה רגיל ובנאלי, פה הטוויסט:

אני בכלל רוצה ללמוד רפואה, בתוכנית צמר''ת

בבר אילן אני לא יכול ללמוד רפואה,ולהלן האופציות:

 

1.לזרוק את כל השנתיים שנתתי והשקעתי במבחנים האקדמיים האלו לפח כביכול להשקיע את הזמן שלי בתנועת הנוער, במד''א ובלימודים התיכוניים הרגילים שלי עד למצב של התקבלות חלקה ונקייה לצמר''ת [מצ''ב קישור למעלה].

 

2.לקחת משנתון הקורסים של צמ''רת קורסים מקבילים, ז''א לקחת קורסים שאני יכול לקחת באוני' בר-אילן ואיתם להגיע ללמוד רפואה, ובכך ל''קצר'' כביכול את הלימודים שלי, או פשוט להוריד עומס, קצת עומס, אבל כל דבר חשוב

 

3.למידה מלאה של תואר ראשון, בתחום ריווחי, ואז בתור סטודנט לרפואה בן 19, אני יהיה כבר לאחר תואר ראשון בXXXXX

ואז אוכל לעבוד בעבודה נורמלית ולא במלצרות כמו כל סטודנט, האופציה הזאתי נראת לי הכי מעניינת. בואו ניראה מי הראשון שיבדה לי את האשליה כנראה.

 

4.לקיחת המלצות ממנהלת התוכנית נוער שוחר מדע באוני' ת''א, לקיחת המלצות מאוני' בר-אילן, וע''י כך לבקש לעשות הסבה מסויימת שהתוכנית תאפשר לי למידה באוני' ת''א, ושם אני יוכל להתחיל את ה3 שנים הפרא קליניות של לימודי הרפואה, תוכנית כזאתי קיימת לבני נוער, התקבלתי אלייה בכיתה ט', אבל מפאת זה שכבר הייתי אחרי המבחן האקדמאי הראשון שלי בבר-אילן, ובבר אילן גם היה לי יותר נוח להגיע וגם היו איתי חברים, ולא הייתה לי זיקה מלאה ללימודי רפואה כמו עכשיו, ויתרתי.

באוני' ת''א עושים מכינה מסויימת ואפשר לקחת קורסים פרא-קלינים שם.

האופצייה הנ''ל נראית לי לא הסבירה ביותר, אבל כנראה המוצלחת ביותר אם ובמידה.

 

אני מבקש, בלי ציניות מיותרת, לא רשמתי פה בפורום, אני אחרי דעות לפה ולפה אז אמרתי זה לא יזיק.

[dorsht]

3.למידה מלאה של תואר ראשון, בתחום ריווחי, ואז בתור סטודנט לרפואה בן 19, אני יהיה כבר לאחר תואר ראשון בXXXXX

ואז אוכל לעבוד בעבודה נורמלית ולא במלצרות כמו כל סטודנט, האופציה הזאתי נראת לי הכי מעניינת. בואו ניראה מי הראשון שיבדה לי את האשליה כנראה.

 

ומה עם צבא? שכחת שיש לך חובה לשרת את המדינה 3 שנים?

[Anarchy]

3.למידה מלאה של תואר ראשון, בתחום ריווחי, ואז בתור סטודנט לרפואה בן 19, אני יהיה כבר לאחר תואר ראשון בXXXXX

ואז אוכל לעבוד בעבודה נורמלית ולא במלצרות כמו כל סטודנט, האופציה הזאתי נראת לי הכי מעניינת. בואו ניראה מי הראשון שיבדה לי את האשליה כנראה.

 

ומה עם צבא? שכחת שיש לך חובה לשרת את המדינה 3 שנים?

 

מצטער, אך כנראה לא נכנסת לקישור.

מסלול צמר''ת בנוי כך:

7 שנים לימודים רפואה, במימון מלא כולל מעונות והכל.

בחופשות הסימסטרים, טירונות וקורסים מיוחדים לרפואה קרבית\צבאית. [ובניהם קורס קצינים].

לאחר מיכן 5 שנים בשירות. 3 רגילות ו2 בקבע.

 

 

כמובן שבדקתי את הנ''ל, יש אישור עבודה רגיל, ככה שאני יוכל לעבוד בכל עבודה שבה ליבי חפץ.

[יבגניפ]

המשמעות של זה היא להתגייס בפועל בגיל 26, להיות 5 שנים במסגרת בה כולם צעירים ממך בממוצע בכמה שנים טוובות, להרוויח שכר מינימאלי עד גיל 29 ועוד. היום אולי זה ישמע לך באוויר, אך ההבדל בגיל הוא מאוד מורגש בשלב מסויים. בטח בין 18 לבין 30.

 

לא יודע איך אתה גם בונה לסיים תואר ראשון עד הצבא. זה לא פשוט. אני מכיר מס' חברה שהצליחו לסיים את רוב התואר, אבל אולי בן אדם אחד או שניים שסיימו תואר במלואו. אני חושב שזה גם היה באונ' הפתוחה ולא במסגרת תוכנית כזו בבר אילן, שמגבילה אותך בקורסים שאתה יכול לקחת בכל שנה. די בטוח שבדרך כלל הם ביקשו איזה שנה דחיה מהצבא, כדי לסיים את התואר.

גם אם יהיה לך תואר ב-"מקצוע רווחי", זה לא אומר שיהיה לך כ"כ קל למצוא עבודה, בתור סטודנט.

לא בטוח גם שאם תקח קורסים בבר אילן יכירו בהם בעברית באופן אוטומטי.

 

בקיצור, אם חשוב לך מאוד ללמוד רפואה, תנסה לברר מה אתה צריך בשביל זה. לא חושב שאתה צריך להציב לעצמך יעד של לסיים עוד תואר לפני שתגיע לשם. אם אתה יכול "להסתפק" במקצוע אחר - תנסה לסיים תואר עד הצבא ולהתגייס על תקן עתודאי או חצי עתודאי, או מה שזה לא יהיה, שיתן לך תנאים של עתודאים אבל תתגייס כמו כולם בגיל 18-20, ולא 21-22.

[אומי5]

עד כמה הלימודים כיום משתלטים לך על החיים?

יש לך זמן לבלות? לפגוש חברים? ללכת לבני עקיבא?

את הגיל הזה לא תוכל להשלים בחיים, את החוויות שאפשר לחוות רק בגיל תיכון שום תואר לא יחזיר לך.

אם תוך כדי הכל אתה מקדם את עצמך בחיים ולא מפסיד את הנעורים אז כל הכבוד לך.

 

לגבי סוג התואר, לימודי רפואה הם מאוד מאוד עמוסים, אני בכלל לא בטוח שיהיה לך שמן לעבודה אמיתית בזמן הזה.

כדאי לך להתייעץ עם סטודנטים לרפואה.

תבדוק שאין בתנאי הקבלה לתוכנית תנאי שאתה ללא תואר אחר, הצבא יעדיף לגייס אותך כמהנדס לצורך העיניין, ולא להפוך אותך לרופא מהנדס.

 

לגבי המפץ הגדול, הזוי הזוי אבל יותר הגיוני מאלוהים שמרשה לי לאכול רק חלק מהחיות ושתמיד צריך כסף

[Anarchy]

המשמעות של זה היא להתגייס בפועל בגיל 26, להיות 5 שנים במסגרת בה כולם צעירים ממך בממוצע בכמה שנים טוובות, להרוויח שכר מינימאלי עד גיל 29 ועוד. היום אולי זה ישמע לך באוויר, אך ההבדל בגיל הוא מאוד מורגש בשלב מסויים. בטח בין 18 לבין 30.

 

לא יודע איך אתה גם בונה לסיים תואר ראשון עד הצבא. זה לא פשוט. אני מכיר מס' חברה שהצליחו לסיים את רוב התואר, אבל אולי בן אדם אחד או שניים שסיימו תואר במלואו. אני חושב שזה גם היה באונ' הפתוחה ולא במסגרת תוכנית כזו בבר אילן, שמגבילה אותך בקורסים שאתה יכול לקחת בכל שנה. די בטוח שבדרך כלל הם ביקשו איזה שנה דחיה מהצבא, כדי לסיים את התואר.

גם אם יהיה לך תואר ב-"מקצוע רווחי", זה לא אומר שיהיה לך כ"כ קל למצוא עבודה, בתור סטודנט.

לא בטוח גם שאם תקח קורסים בבר אילן יכירו בהם בעברית באופן אוטומטי.

 

בקיצור, אם חשוב לך מאוד ללמוד רפואה, תנסה לברר מה אתה צריך בשביל זה. לא חושב שאתה צריך להציב לעצמך יעד של לסיים עוד תואר לפני שתגיע לשם. אם אתה יכול "להסתפק" במקצוע אחר - תנסה לסיים תואר עד הצבא ולהתגייס על תקן עתודאי או חצי עתודאי, או מה שזה לא יהיה, שיתן לך תנאים של עתודאים אבל תתגייס כמו כולם בגיל 18-20, ולא 21-22.

 

לא שכר מינימלי, אל תדאג. רופא קצין.

לא פשוט, אתגרים זה טוב, אבל העניין הוא האם שווה הלשקיע את הכוח והמחשבה?

רפואה זה ה-דבר בנתיים, מה שאני אוהב [ובגלל זה אני מתנדב במד''א]

אני לא רוצה ''להסתפק'' במקצוע אחר כנראה, כי אני רוצה חיים אמיתיים, ולא ''הסתפקות''.

מה שכן, אני מוכן לשקול תואר ראשון בכל דבר, אולי בסוף אני לא ירצה רפואה

אני יצטרך לדחות את צה''ל בשנה.

יקבלו למרות התואר, זה לא תנאי סף.

 

 

עד כמה הלימודים כיום משתלטים לך על החיים?

יש לך זמן לבלות?כןלפגוש חברים?כן ללכת לבני עקיבא?כן

את הגיל הזה לא תוכל להשלים בחיים, את החוויות שאפשר לחוות רק בגיל תיכון שום תואר לא יחזיר לך.

אם תוך כדי הכל אתה מקדם את עצמך בחיים ולא מפסיד את הנעורים אז כל הכבוד לך.

לא מפסיד את הנעורים, חי אותם על הצד הטוב, בלי כל המגרעות [עישון, שתייה וכו'. שאני אישית מחשיב כמגרעות]

לגבי סוג התואר, לימודי רפואה הם מאוד מאוד עמוסים, אני בכלל לא בטוח שיהיה לך שמן לעבודה אמיתית בזמן הזה.

תמיד יש זמן, אני לא יכול לא לעבוד

אבל גם עבודה כפרוייקטר או עבודת ערב בהייטק הגיונית.

כדאי לך להתייעץ עם סטודנטים לרפואה. התייעצתי, הוא הציע לי לגמור עם הבגריות בצורה הטובה ביותר [מאיות], הואמכיר אותי כי הוא מין מורה מתגבר בביה''ס שלי.

תבדוק שאין בתנאי הקבלה לתוכנית תנאי שאתה ללא תואר אחר, הצבא יעדיף לגייס אותך כמהנדס לצורך העיניין, ולא להפוך אותך לרופא מהנדס. עניתי

 

לגבי המפץ הגדול, הזוי הזוי אבל יותר הגיוני מאלוהים שמרשה לי לאכול רק חלק מהחיות ושתמיד צריך כסף

אני יכול לענות לך בכל כך הרבה רבדים, אבל זה לא השרשור הנכון

 

 

בנוסף על כל זה, אני גר בפריפריה, אז אני גם משיג לעצמי מלגות בלי סוף בתור ''סטודנט''

[Smiro]

גם עם תואר ברפואה, בשלוש שנות שירות חובה אתה תקבל משכורת כמו כל חייל או לחלופין קצין אחר. כך שהמשפט שנאמר לגבי משכורת מינ' עדיין תקף.

"חיים אמיתיים" ורפואה נשמע לי קצת מוזר. רופאים משקיעים המון ומקבלים בחזרה פחות. לא יודע כמה תוכל לחוות את ה'חיים' אם תהיה רופא(במיוחד בבית חולים ששם המשמרות זה בכלל קריעה). אם זה עושה לך טוב לך על זה. פשוט תהיה מודע להשלכות.

מה שכן, אני ממליץ לך שתעשה כל מה שביכולתך כדי לא להגיע למצב שהציג יבגניפ לגבי גיוס לצה"ל וכו'.

[Anarchy]

גם עם תואר ברפואה, בשלוש שנות שירות חובה אתה תקבל משכורת כמו כל חייל או לחלופין קצין אחר. כך שהמשפט שנאמר לגבי משכורת מינ' עדיין תקף.

"חיים אמיתיים" ורפואה נשמע לי קצת מוזר. רופאים משקיעים המון ומקבלים בחזרה פחות. לא יודע כמה תוכל לחוות את ה'חיים' אם תהיה רופא(במיוחד בבית חולים ששם המשמרות זה בכלל קריעה). אם זה עושה לך טוב לך על זה. פשוט תהיה מודע להשלכות.

מה שכן, אני ממליץ לך שתעשה כל מה שביכולתך כדי לא להגיע למצב שהציג יבגניפ לגבי גיוס לצה"ל וכו'.

 

כן, חיים אמיתיים זה לא כמה כסף אני יעשה או באיזה רכב אנהג.

זה איך אני חיי אותם, איך אני רוצה לקום בבוקר.

אני לא רוצה להיות עוד אחד מין השורה, אחד שהולך לעבוד מול מחשב, וחוזר לילדים בלי תחושת סיפוק מסויימת אבל עם כסף.

(כל מקרה לגופו, אני פשוט כזה)

 

למרות הכל, רופאים בגיל 40-50 חיים ממש טוב, אז הכל בכמה וכמה שנים הראשונות, ששם זה קריעה. מודע וחושש.

הגיוס לצה''ל יהיה מאוחר אם אני יחליט ללמדו רפואה, כי זה לפני כמובן. אבל דרך צה''ל.

זה אמור להיות גיל 19-20.

או אם אני יחליט לא לעשות תואר ראשון, אז אפילו 18 וחצי.

[ceyal]

כל זמן שאתה יכול ללמוד בלי הפרעה, תלמד.

כל זמן שאין לך נספחים (אישה/ילדים) תעבוד.

 

הצבא יתן לך יופי של התמחות ובתור איש קבע אתה פטור מ 90 אחוז מההוצאות של אזרח. (מגורים/אוכל/נסיעות/ביגוד)

 

בגיל 30 אתה יוצא לאזרחות ורוב הסיכויים שתמצא מהר מאד עבודה - האפשרות האחרת היא להשאר בקבע.

 

תהנה.

[Anarchy]

כל זמן שאתה יכול ללמוד בלי הפרעה, תלמד.

כל זמן שאין לך נספחים (אישה/ילדים) תעבוד.

 

הצבא יתן לך יופי של התמחות ובתור איש קבע אתה פטור מ 90 אחוז מההוצאות של אזרח. (מגורים/אוכל/נסיעות/ביגוד)

 

בגיל 30 אתה יוצא לאזרחות ורוב הסיכויים שתמצא מהר מאד עבודה - האפשרות האחרת היא להשאר בקבע.

 

תהנה.

 

אם לא היית ציני, אתה ממש התוואי דרך שלי.

עכשיו אין לי טרדות, אני לומד ולומד.

אחר כך יהיו, אז עדיך שיהיה לי גם בזמן הלימודים מקצוע יחסית מכובד.

הצבא יתן לי ניסיון והתמחות, זה ממש חשוב, אני יצא לאזרחות בתור רופא, יעשה התמחות בתחום שלי ואז התמחות על [כירורגיה]

ואז אני כבר רופא לכל דבר.

לאיש קבע יש אחלה תנאים, מודע.

[ceyal]

ממש לא ציני.

זאת הדרך הכי נכונה להתחיל את החיים.

אם הצלחת להתגבר על הסחות הדעת של גיל הנעורים ולהתמקד בעיקר, דע לך שאתה במקום הנכון.

 

אני לא אומר שאתה לא צריך לחיות את הנעורים אבל העתיד לא כל כך רחוק כמו שנדמה.

 

תלמד, תשקיע, תתקדם ותרוויח.

אלו השנים הטובות.

 

אחרי 30 עם משפחה וילדים, זה בא קשה ויקר. מאד.

 

בהצלחה.

[Anarchy]

ממש לא ציני.

זאת הדרך הכי נכונה להתחיל את החיים.

אם הצלחת להתגבר על הסחות הדעת של גיל הנעורים ולהתמקד בעיקר, דע לך שאתה במקום הנכון.

 

אני לא אומר שאתה לא צריך לחיות את הנעורים אבל העתיד לא כל כך רחוק כמו שנדמה.

 

תלמד, תשקיע, תתקדם ותרוויח.

אלו השנים הטובות.

 

אחרי 30 עם משפחה וילדים, זה בא קשה ויקר. מאד.

 

בהצלחה.

 

אני חי את הנעורים, נהנה.

אבל השאלה שלי היא כזאתי, לדעתך. באיזה אופציה מין ה-4 שהבאתי לבחור ?

[ceyal]

אני הייתי הולך על האופציה הראשונה אם רפואה זה מה שמעניין אותך.

אבל כמובן בתנאי שאתה בטוח ב 100 אחוז שאכן תתקבל לשם.

והייתי משלב עם 2 אם אתה יכול.

[Anarchy]

אני הייתי הולך על האופציה הראשונה אם רפואה זה מה שמעניין אותך.

אבל כמובן בתנאי שאתה בטוח ב 100 אחוז שאכן תתקבל לשם.

 

אתה יודע יותר טוב ממני שאין 100%.

אני יעשה הכל ויגיע לציונים זה כמעט בטוח.

[יבגניפ]

כל זמן שאתה יכול ללמוד בלי הפרעה, תלמד.

כל זמן שאין לך נספחים (אישה/ילדים) תעבוד.

 

הצבא יתן לך יופי של התמחות ובתור איש קבע אתה פטור מ 90 אחוז מההוצאות של אזרח. (מגורים/אוכל/נסיעות/ביגוד)

 

בגיל 30 אתה יוצא לאזרחות ורוב הסיכויים שתמצא מהר מאד עבודה - האפשרות האחרת היא להשאר בקבע.

 

תהנה.

 

הייתי בקבע.

אתה לא מקבל לא אוכל, ולא מגורים וגם לא ממש ביגוד, אלא אם אתה חי בבסיס סגור, או מוכן להסתפק באוכל הכי גרוע בערך שיש בישראל שלוש פעמים ביום

אנרכיה, אני לא יכול להציע לך איזה מסלול באמת לבחור, אבל כדאי לך שוב ושוב ושוב לעבור על כל הפרטים ולוודא שיש לך עובדות ביד, שאתה מסתמך עליהן, ולא דעות. שוב, זה נראה כאילו שאתה חושב שצהל יתן לך דחיה בגיוס כדי שתסיים את ה"סתם תואר" שלך ואז גם יתן לך ללמוד במסלול הזה של הרפואה. לא בטוח שצה"ל ממהר לתת דחיות בשביל זה, ובדרך כלל זה נעשה כדי לגייס את המלש"ב כסוג של עתודאי, כמו שכבר ציינתי. לא בטוח שגם אם משקית כלשהי מהבקום אמרה לך שזה כן אפשרי בטלפון, זה באמת אפשרי או יקרה בעוד 3 שנים, כשתבקש ליישם את זה.

לדעתי אתה מתכנן משהו יותר מדי גרנדיוזי, שיהיה בהצלחה בכל מקרה.