צומת ''קטן'' בחיים. [כנסו יהיה מעניין]

[Anarchy]

הייתי בקבע.

אתה לא מקבל לא אוכל, ולא מגורים וגם לא ממש ביגוד, אלא אם אתה חי בבסיס סגור, או מוכן להסתפק באוכל הכי גרוע בערך שיש בישראל שלוש פעמים ביום

אנרכיה, אני לא יכול להציע לך איזה מסלול באמת לבחור, אבל כדאי לך שוב ושוב ושוב לעבור על כל הפרטים ולוודא שיש לך עובדות ביד, שאתה מסתמך עליהן, ולא דעות. שוב, זה נראה כאילו שאתה חושב שצהל יתן לך דחיה בגיוס כדי שתסיים את ה"סתם תואר" שלך ואז גם יתן לך ללמוד במסלול הזה של הרפואה. לא בטוח שצה"ל ממהר לתת דחיות בשביל זה, ובדרך כלל זה נעשה כדי לגייס את המלש"ב כסוג של עתודאי, כמו שכבר ציינתי. לא בטוח שגם אם משקית כלשהי מהבקום אמרה לך שזה כן אפשרי בטלפון, זה באמת אפשרי או יקרה בעוד 3 שנים, כשתבקש ליישם את זה.

לדעתי אתה מתכנן משהו יותר מדי גרנדיוזי, שיהיה בהצלחה בכל מקרה.

 

לא מחפש את זה, להפך, תן לחיות את החיים בקבע .

אני עובר, חושב, לומד וקורא. כל תשובה פה מחכימה אותי.

הדחייה היא לא בהכרח כדי להתקבל כעתודאי בדקתי את זה.

ולא משקית אמרה לי את זה, יצרתי קשר עם המסלול עצמו, ושם זה נאמר לי. העלתי את השאלה שלי גם בפניהם.

 

גרנדיוזי זה שם המשחק

[Nakamichi]

כתבתי לך הודעה של איזה 10 פסקאות מלאות והכל נמחק.

 

אז אני אסכם.

 

1. לך תלמד תואר אחר שיהיה שימושי ויעזור לך לעשות קצת כסף בזמן לימודי רפואה ולא תואר שייתן לך אולי איזה כמה פטורים ברפואה.

 

2. אל תלך לצמרת.

 

3. כלל לחיים - תשדל לא לתכנן 15 שנה קדימה (איזה התמחות אתה תעשה), בייחוד שאין לך מושג על מה אתה מדבר וכל הניסיון שלך מגיע מצפייה ב-HOUSE.

[Anarchy]

כתבתי לך הודעה של איזה 10 פסקאות מלאות והכל נמחק.

 

אז אני אסכם.

 

1. לך תלמד תואר אחר שיהיה שימושי ויעזור לך לעשות קצת כסף בזמן לימודי רפואה ולא תואר שייתן לך אולי איזה כמה פטורים ברפואה.

 

2. אל תלך לצמרת.

 

3. כלל לחיים - תשדל לא לתכנן 15 שנה קדימה (איזה התמחות אתה תעשה), בייחוד שאין לך מושג על מה אתה מדבר וכל הניסיון שלך מגיע מצפייה ב-HOUSE.

 

אני באמת באמת באמת מבקש, אם תוכל לנסות לשחזר את זה. או יש לך זמן לכתוב את זה שוב, אם זה חוצפה מצידי מצטער.

 

1. אני חושב על זה ברצינות.

2.למה ?!

3. ממש לא צפייה בהאוס, אני רוצה לעשות המתחות באונקולגית ילדים, כירורוג.

[SlowRide]

מה רע בלתכנן מראש? לדעתי זה מצויין לחשוב כבר בגיל כזה על העתיד. אם אני הייתי יודע מראש מה אני רוצה ללמוד ולעשות אחרי הצבא לא הייתי מגיע למצב של לסיים את הלימודים (בתקווה) בגיל 29.

[Anarchy]

מה רע בלתכנן מראש? לדעתי זה מצויין לחשוב כבר בגיל כזה על העתיד. אם אני הייתי יודע מראש מה אני רוצה ללמוד ולעשות אחרי הצבא לא הייתי מגיע למצב של לסיים את הלימודים (בתקווה) בגיל 29.

 

זה תמצית הדיון .

אני אוהב לתכנן ושאוף רחוק.

[mystopp]

בשנים הפרה הקליניות אפשר לעבוד בלי בעיה, בשנים הקליניות אי אפשר לשלב עבודה סטנדרטית יחד עם שגרת מחלקות.

 

ובלי קשר, אתה בן 15, אין לך מושג מה זה כירורגיה או אונקולוגיה או רפואה באופן כללי, קודם תלמד את המקצוע ואז תחשוב על התמחות.

[roee]

עזוב אותך משטויות. תנסה במקום המסלולי פראיירים של הצבא להתקבל למשהו בחיל מודיעין (שחקים וכו'), תראה קצת דברים מעניינים ותכיר אנשים מוצלחים. תמצא מישהו שיעביר את הפרטים שלך לאיתור חמ"ן. זה הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות לעצמך - תאמין לי.

 

סדרי העדיפויות שלך בחיים עוד ישתנו וכדאי שתבין שכסף חייב להיות מדורג גבוה. אם אתה רוצה חיי משפחה, אני יכול לחשוב על כמה קריירות יותר טובות מרפואה. אם אתה רוצה בכלל להגיע למצב שיש לך משפחה, כדאי שתחשוב על מקצוע שיש בו כסף. רפואה זו קריירה טובה מאוד (גם בגלל שהיא מאפשרת מעבר קל לחו"ל, ואם אתה עכשיו בן 15 אז עד שתגיע לגיל 30-35 זה יהיה נושא רלוונטי מאוד), פשוט אני לא חושב שהייתי עושה את זה במסגרת צבאית.

[kookoo]

הדחייה היא לא בהכרח כדי להתקבל כעתודאי בדקתי את זה.

ולא משקית אמרה לי את זה, יצרתי קשר עם המסלול עצמו, ושם זה נאמר לי. העלתי את השאלה שלי גם בפניהם.

 

גרנדיוזי זה שם המשחק

 

מי שאמר לך את זה צריך למלוק לו את הצוואר. אני לא יודע אם זה נעשה בכוונה או שזאת באמת טעות תמימה אבל הסיכויים שלך לקבל דח"ש במיוחד לצורך לימודים בלי שתחויב בקבע שואפים ל-0.

את מה שאני כתבתי יעידו כל ההנדסאים שלמדו י"ג-י"ד על חשבונם האישי ללא השתתפות של אגורה מצד צה"ל ובסוף חוייבו בקבע.

 

לגבי לימודים, קשה לי לייעץ לך, החיים נוטים להפתיע את כולנו. בין גילאים 17-25 המטרות שלי השתנו בצורה מוחלטת ויותר מרק פעמיים או שלוש. גם היום, כשכבר התחלתי מסלול לימודים אני יודע שבכל רגע עלול לקרות משהו שיהפוך את הקערה על פיה ואני אלך לכיוון אחר לגמרי.

 

אולי כשתלמד "סתם תואר" תשאב לנושא, או לכסף או לאלוהים יודע מה. אולי כשתסיים לימודים רפואה תחליט שזה לא בשבילך (וכן אני מכיר מקרה כזה, מישהי שבשנה שביעית החליטה שרפואה זה לא בשבילה והלכה להיות מורה).

 

אל תבין אותי לא נכון, אני לא מנסה להוציא לך את הרוח מהמפרשים. אתה נשמע כמו בחור מאוד אסרטיבי אבל אתה נשמע כמו אחד שלא בדיוק סגור על מה הוא רוצה אלא הבין מה נחשב "הכי טוב" והחליט שזאת מטרת העל שלו כי אם כולם אומרים שזה פנסי זה חייב להיות הדבר הכי נכון לעשות.

[sperial]

ראשית - אני שמח לראות בפורום אנשים צעירים המתלבטים בבעיות חיוביות.

מבט ממי שהכיר את המסלולים מתוך היכרות עם עתודאים ועם מסלולי השירות:

1. אין צורך ללמוד לתואר ראשון כדי למצוא עבודה סבירה בזמן לימודי רפואה - מרבית הסטודנטים עובדים בעבודות סיעוד או מעבדה ודומות לאלה בבתי החולים. כלכלית מדובר בהפסד כיון שגם לימוי התואר הראשון יעילו הרבה עשרות אלפי ש"ח.

2. בגיל 15 קשה לבחור קריירה. בני הבכור התחיל לימודים במסגרת דומה (אתג"ר באוניברסיטת חיפה, תוכנית שבה היה מסיים תואר ראשון במדמ"ח בגיל 19). לאחר סמסטר אחד הבחור הבין שזה לא מסתדר עם בגרות של 35 יחידות ב"ריאלי" + חיי חברה, ובכלל לא בטוח שהוא מעוניין לעסוק במקצוע זה - אז הוא חיכה שנתיים ובסופו של דבר למד מקצוע אחר (הנדסה) כעתודאי.

3. מסלול השירות של רופא בצה"ל הוא מסלול משעמם להפליא - השירות כרופא יחידה כמעט חסר אתגרים מקצועיים, רוב העבודה היא להיות נוכח במטווחים בזמן שהטנקיסטים יורים "כבדה" ישיבות מטה שבהן עוסקים בעיקר בבעיות בבוגיזים של הנגמשים וכל מיני עבודות רס"ר מסוג זה.

4. במהלך שירות החובה מקבלים משכורת קצת יותר גבוהה מזו של חייל שאינו עתודאי, אבל מדובר בכמה מאות ש"ח לחודש. מאידך - שכר רופא בקבע נגזר מהסכם השכר של הרופאים. צריך לברר מול רופא צבאי בשלב זה של חייו כמה הוא מרויח.

5. גם רופא שלומד אחרי שירות צבאי מתחיל להשתכר ממקצועו הסביב גיל 28 (בשנת הסטאג', שהיא השנה השביעית ללימודי הרפואה). זאת בהנחה שלא שירת שירות ממושך בקבע.

6. היתרונות העיקריים של מסלול העתודה לרפואה הם סיכוי יותר גבוה להתקבל לימודים (ביקוש יחסית נמוך במסגרת זו) ותשלום שכ"ל על ידי צה"ל.

7. כלל לא מובטח שקורסים שתלמד בבר אילן יוכרו על ידי בתי הספר לרפואה, כיון שלצורך הכרה הקורסים צריכים להיות בעלי תוכן מקביל לזה של הקורס באוניברסיטה בה תלמד, וכמובן שלכ לאוניברסיטה יש הדרישות שלה ובמיוחד בפקולטה יוקרתית ומלאת אגו כמו רפואה.

[alfa_draco]

לא התעמקתי בכל האופציות, אבל בגדול לגבי רפואה ותכנון קדימה:

 

רפואה זה לא משהו שבנאדם מחליט לעשות, ככה בשביל גיוון, בגיל 30. רפואה זה for life, לוקח הרבה שנים ללמוד, להתמחות ו(עם קצת כשרון ויכולת שיווק עצמי) גם להתחיל להתפרנס מזה כמו שצריך ולהנות מה"כיבודים" של המקצוע. זה גם מקצוע שצריך מאוד מאוד לרצות אותו, צריך לבוא מבפנים ואני חושב שדי הרבה רופאים התחילו להתכוונן לתחום בגיל צעיר יחסית - במקרים רבים, בגלל הורים או רופאים אחרים במשפחה.

 

אולי בגלל שהתרגלנו למקצועות של "לופט גשעפט" שכחנו כבר מה זה לרצות משהו מגיל צעיר כשאיפת חיים. אולי בגלל זה חסרים רופאים במדינה, אבל יש המון עורכי דין, מתווכים ויועצים. אם הבחור רוצה לעשות בתחום, מודע לקשיים, מבין את המשמעות - לא צריך לדחוף אותו ל"כיוונים פרקטיים" ו"להתפרנס בינתיים" ואני מקווה שבקרב משפחתו וחברים הוא יקבל עידוד ללכת בכיוון הזה.

[אומי5]

הכי חשוב וכמו הרבה ישראלים למדתי את זה על בשרי.

הצבא זו מסגרת מאוד בעייתית מבחינת נהלים, כל מקום יגיד לך משהו אחר, וכשירצו ישכחו את כל מה שהבטיחו ויקחו אותך לען שיבוא להם.

זה שמישהו ולא משנה מי זה, כולל ראש אכ"א, אמר לך שידחו לך שירות, זה לא אמור שתקבל את זה.

וגם אם תקבל את הטופס ליד עדיין יכולים לקרוא לך בהודעה של חודש.

אז אל תבנה שלוש שנים קדימה את הדחיה.

 

לגבי המקצוע, להתנדב במד"א ולהיות רופא זה שני עולמות שונים, בכיתה שלי בישיבה היו לפחות חמישה שהתנדבו במד"א ונשבעו שיהיו רופאים. כמו שאתה מנחש אף אחד מהם לא הלך לשם.

 

אם זה באמת מה שאתה רוצה תלך על זה ואל תתפזר עם קורסים שלא קשורים, אני לא רואה מה הצבא עושה עם אונקולוג ילדים, אבל ניחה.

[Anarchy]

הכי חשוב וכמו הרבה ישראלים למדתי את זה על בשרי.

הצבא זו מסגרת מאוד בעייתית מבחינת נהלים, כל מקום יגיד לך משהו אחר, וכשירצו ישכחו את כל מה שהבטיחו ויקחו אותך לען שיבוא להם.

זה שמישהו ולא משנה מי זה, כולל ראש אכ"א, אמר לך שידחו לך שירות, זה לא אמור שתקבל את זה.

וגם אם תקבל את הטופס ליד עדיין יכולים לקרוא לך בהודעה של חודש.

אז אל תבנה שלוש שנים קדימה את הדחיה.

 

לגבי המקצוע, להתנדב במד"א ולהיות רופא זה שני עולמות שונים, בכיתה שלי בישיבה היו לפחות חמישה שהתנדבו במד"א ונשבעו שיהיו רופאים. כמו שאתה מנחש אף אחד מהם לא הלך לשם.

 

אם זה באמת מה שאתה רוצה תלך על זה ואל תתפזר עם קורסים שלא קשורים, אני לא רואה מה הצבא עושה עם אונקולוג ילדים, אבל ניחה.

הצבא לא נותן התמחות, אני באזרחות אתמחה. אפרט הלילה שאחזור מביה''ס.

לכל השאר אני ענה בפירוט אין לי זמן

[Nakamichi]

מה רע בלתכנן מראש? לדעתי זה מצויין לחשוב כבר בגיל כזה על העתיד. אם אני הייתי יודע מראש מה אני רוצה ללמוד ולעשות אחרי הצבא לא הייתי מגיע למצב של לסיים את הלימודים (בתקווה) בגיל 29.

 

יש הבדל בין לתכנן בגדול מה אתה רוצה לעשות לבין לקבוע בגיל 15 שבגיל 30 אתה תלך להתמחות בכירורגיה, שאתה בכלל לא יודע מה המשמעות של מה שאתה אומר.

 

אני רוצה עד סוף השנה להיות להיות עשיר ולצאת כל ערב עם דוגמנית על אחרת (ושזה יהיה סבבה מבחנית חברה שלי ).

 

יאללה תיכננתי. ואנחנו עוד רק בינואר. נדבר עוד שנה.

 

לסיים את הלימודים בגיל 29 זה ממש לא מילה גסה ובטח עדיף על להיכנס לא בשל ללימודים ולפרוש באמצע, או להתקע עם תעודה שלא מעניינת אותך.

אני גם סיימתי ללמוד (סוג של) בגיל 28. יש המון אנשים שרק מתחילים בגיל הזה...

[ברווז]

לדעתי לא יהיו הרבה מעסיקים שירצו לקחת ילד בן 19 עם תואר אבל בלי ניסיון

השנקל שלי:

האם אתה בטוח, בכל מאת האחוזים, שזה מה שאתה רוצה ללמוד? האם לא יהיו לך חרטות אחר כך?

אני אומר את זה ממרומי גילי (כפול משלך) המופלג ומניסיוני עם כל הדברים שאני רציתי ללמוד, שהשתנו כמה פעמים ובסוף לא יצא לי ללמוד כלום

עצתי היא, קח לך יום-יומיים-שבוע, תיסגר על עצמך סופית, תבין שיהיה לך קשה מאד לשנות נתיב אחרי שתתחיל, ואז תחליט אם זה מה שאתה רוצה.

 

אם זה אכן מה שאתה רוצה, 3 נשמע הכי נורמלי, אבל בעירבון מוגבל- ראה המשפט הראשון שלי בהודעה זו.

ושים לב שהחיים בד"כ לא נוטים לאפשר לך ללכת בנתיב שתיכננת, אלא זורקים עליך לימונים

[אומי5]

תגידו כמה נערים בני 15 אתם מכירים שמתבטאים ככה? וכמה לושמדים בגיל 15 באוניברסיטה?

 

כנראה שיש כאן עסק עם בחור מחונן מאוד, וחבר'ה כאלו בדרך כלל מתחילים את התארים שלהם מוקדם מכולם, ולכן בגיל שלושים הם כבר דוקטורים לפחות.

מעניין אותו רפואה? שילך על זה.

רק חבל שיבזבז את הזמן על קורסים שלא יעזרו במטרה הזו.