ירידה מהארץ

[בנצי]

יצאתי ב7 בבוקר לנסיעה קצרה של 600 ק"מ, קצת סידורים ועכשיו 600 ק"מ חזרה הביתה.

 

לגבי הגשרים, יש בסרטון הבא הרבה דברים מעניינים, באמת אחד הכבישים היפים ביותר.

https://youtu.be/g9qOzzkbigQ

 

עריכה אחרונה ב-14 למאי, 2016 על ידי בנצי

[Liviur]

דומה דומה במיוחד בחורף!

חורף מול אביב

(חורף מכונית של אשתי בחוץ , אביב שלי )

[Alon_A]

דנים פה עמודים אחר עמודים למה כן לעזוב ולמה לא לעזוב. זורקים מספרים, נתונים, סטטיסטיקות ומה לא.

 

שכחתם שזה לא רק עניין כלכלי, לא רק המספרים מדברים פה. כל משפחה וסדר העדיפויות האישי שלה.

 

נכון, בטוח שבארה"ב למי שעובד יותר קל, יותר יפה, יש אוטו יותר גדול ובית יותר מפואר. אבל יודעים מה, בשבילי, החיוך של הבת שלי שגרה 5 דקות מסבא וסבא מהצד שלי ו 6 דקות מסבא וסבתא מצד אשתי, שווה מיליון מכוניות.

 

הכיף שלה כשהיא נפגשת עם הדודים שלה והבנות דודות שנמצאות שעה נסיעה, זה האושר שלי.

 

הקללות שאני מחליף עם חבר ילדות שלי כשאנחנו יושבים על שווארמה טובה בצהריים כי אנחנו עובדים מטר אחד מהשני, זה הכיף שלי.

 

אז נכון, מסכים איתכם שמסריח פה... אני מת על חורף שנמשך כאן בקושי שבוע, שונא חום ומתעב ערסים והתנהגות בהמתית שבאה איתם. אבל לפחות יש לי פה את החרא שלי והמשפחה שלי, ואת זה אף דו"ח כלכלי לא יכול לתמכר.

 

לא מזמן נפגשנו בארץ עם חברה של אשתי שעברה לארהב עם בעלה וילדה בת שנתיים. סיפרה על אותם דברים שאתם מדברים פה, מחירים, רמת חיים.

 

הכל טוב ויפה, אבל מבחינתי המשפחה היא הדבר החשוב ביותר כרגע, האושר לראות את אמא ואבא שלי מאושרים מהבת שלי... לא יכולים לקנות את זה בשום כסף.

 

זה רק אני, תמיד הייתי טיפוס משפחתי. בעתיד אולי השיקולים ישתנו ואז ארשום פה את הסטטיסטיקות בגיליון אקסל ואעשה sum מחדש.

 

בנתיים הקטנה ישנה וכשתתעורר עושים על האש (ברביקיו) אצל סבתא

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

עריכה אחרונה ב-14 למאי, 2016 על ידי Alon_A

[Liviur]

צודק,

אצלי החישוב היה איכות חיים, שקט ורוגע וביטחון הרבה יותר גבוהה באיזור שלי.

 

כמו כן יש לי ראייה פסימית לגבי איך המדינה תהיה מבחינה חברתית כשהילדים שלי יהיו יותר מבוגרים מבחינת האוכלוסיה שכבר עכשיו חלקים ממנה לא חיים באותה מאה כמו השאר וכמות הקיצוניים מכל הצדדים רק עולה.

[Alon_A]

גם הראייה שלי פסימית לפחות כמו שלך לגבי עתיד הילדים בארץ המדינה בהחלט הופכת להיות קיצונית ודתית יותר ויותר.

 

אם השיקול המשפחתי אצלי לא היה כזה חזק כנראה שכבר הייתי עוזב.

 

אפילו הצעתי להורים של אשתי לעבור איתנו לבוקרשט לאיזה שנתיים (הייתי יכול לעבוד שם אצל לקוח, והיא ממשפחה רומנית אסלית ), אבל זה לא הסתדר כי אמא שלה עדיין עובדת.

 

שוב, כרגע משפחה זה השיקול המרכזי, כשהתמונה תשתנה נשקול מחדש בכובד ראש.

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

[יוסי פרנקוס]

האמת?

יום העצמאות הזה גרם לי לחשוב לא מעט על זה.

 

מה אני בעצם מחפש?

כסף ותהילה?

קהילה? שייכות?

 

אז אני מצאתי.

עברתי ליקנעם, לשכונה חדשה עם זוגות צעירים, חינוך טוב ובכלליות מקום מעולה לגדל בו משפחה.

ראיתי את החגיגות ואת כל קבוצות הריקודים והשירה שעלו לבמה ופתאום קלטתי שמוסדות תרבותיים כאלו אי אפשר למצוא ברוב העולם.

הייתה שם תחושה אמיתית של קהילה ואפילו יצא לי לדפוק שיחה של שתי דקות עם ראש העיר בדיוק על העניינים האלו.

 

זה עדיין קיים:

קהילות חדשות שמהרגע שהן מתחילות הן יחסית מאוחדות ואנשים מכירים אחד את השני.

עדיין לא קיבלתי את הדירה וכבר אני יודע מי גר בבניין שלי ובבניינים ליד, כי אנחנו מתקשרים אחד עם השני.

 

תחושה כזו של קהילה קשה למצוא, אבל אם כבר אז בארץ זה עדיין קיים, רחוק מערים גדולות ומלאות במרמור.

בשביל מישהו שזה חשוב לו, המקום הנכון הוא ישראל, וספציפית אזורים מסוימים בצפון.

 

למי שרוצה לחיות בעיר, מבודד מרוב האנשים ומתחושת קהילה, יכול להיות שיותר קל בחו"ל אם הוא יכול להתפרנס שם בכבוד.

 

באופן אישי אני מעדיף את ה5% מהמדינה, ששמר על התמימות היחסית ועל האחדות הקהילתית.

 

בקיצור, ישראל הנחמדה והיפה עדיין קיימת.

היא פשוט לא קיימת במרכז.

[יבגניפ]

מצד שני, אתה שכן של RK.

 

סתם, סליחה.

שמח בשבילך שמצאת את המקום שלך כאן.

[alexk]

אחרי כמעט שנה ב LA, דעתי היא שמי שרוצה לעזוב את ישראל בגלל סיבות כלכליות, שישקול שוב. הגירה זה דבר מאוד קשה ורוב המקומות בארה״ב שאנשים מהגרים אליהם יקרים. תחשבו גם על הבני/בנות זוג שלכם. רילוקיישן דרך חברת הייטק זה מאוד נחמד, אבל איך תרגיש האישה שצריכה לזרוק את הקריירה שלה ולהפוך לעקרת בית?

היה לי כיף בתל אביב ויותר כיף לי פה, אבל זה לא בגלל ה stuff. יש פה תרבות. נקי פה. אני לא מרגיש במלחמה כשאני הולך לסופר. לא נדחפים לי לחיים.

הדבר הכי חשוב הוא שאני מרגיש שהעתיד פה הולך לכיוון חיובי והסביבה מתאימה לסט הערכים שלי.

 

 

Sent from my iPad using Tapatalk

[oryo]

פרנקוס, בתור מי שלא אחת מתיימר להיות data-driven - ההודעה האחרונה שלך כמעט משעשעת.

עזוב את העולם, אתה באמת חושב ש*יקנעם* מיוחדת בקהילתיות שלה? יש לך יישובים קהילתיים, מושבים, קיבוצים ושאר דברים דומים בכל הארץ - ואני בספק רב שבירת העמק נמצאת ביתרון כזה ענק עליהם.

עכשיו שלא תבין לא נכון - אני לא אומר לרגע שאתה טועה לגבי ביתך/קהילתך, פשוט שהמשפט הזה

בשביל מישהו שזה חשוב לו, המקום הנכון הוא ישראל, וספציפית אזורים מסוימים בצפון.

מגוחך לחלוטין, גם כי 'אזורים מסוימים בצפון' רחוקים מלהיות המקום היחיד בארץ שמציעים את שאתה חובב, וגם כי ישראל עצמה רחוקה מלהיות ה"מקום הנכון" עבור הדברים האלו שכן קהילות קיימות גם בפרברים אמריקאיים, קנדיים, אירופאיים וכו'.

[אגב, אני גר לא רחוק מפרנקוס, כך שהביקורת שלי אינה נובעת מאי הסכמה גאוגרפית או משהו בסגנון]

 

אתה לוקח את החוויה האישית המצוינת שלך (מבסוט בשבילך אגב, באמת), ומשליך אותה על הכלל במקרה/בכוונה באיזושהי קביעה נחרצת - ומכאן השורה הראשונה שלי.

עריכה אחרונה ב-14 למאי, 2016 על ידי oryo

[RK]

אני לא מרגיש במלחמה כשאני הולך לסופר. לא נדחפים לי לחיים.

 

אני ממש לא בקטע של להשליך על אף אחד את האמונות שלי, אבל בחיי שאף אחד לא נלחם בי בסופר. אני חושב שאף פעם.

[martines]

 

אז אני מצאתי.

עברתי ליקנעם, לשכונה חדשה עם זוגות צעירים, חינוך טוב ובכלליות מקום מעולה לגדל בו משפחה.

ראיתי את החגיגות ואת כל קבוצות הריקודים והשירה שעלו לבמה ופתאום קלטתי שמוסדות תרבותיים כאלו אי אפשר למצוא ברוב העולם.

הייתה שם תחושה אמיתית של קהילה ואפילו יצא לי לדפוק שיחה של שתי דקות עם ראש העיר בדיוק על העניינים האלו.

 

זה עדיין קיים:

קהילות חדשות שמהרגע שהן מתחילות הן יחסית מאוחדות ואנשים מכירים אחד את השני.

עדיין לא קיבלתי את הדירה וכבר אני יודע מי גר בבניין שלי ובבניינים ליד, כי אנחנו מתקשרים אחד עם השני.

 

תחושה כזו של קהילה קשה למצוא, אבל אם כבר אז בארץ זה עדיין קיים, רחוק מערים גדולות ומלאות במרמור.

בשביל מישהו שזה חשוב לו, המקום הנכון הוא ישראל, וספציפית אזורים מסוימים בצפון.

 

למי שרוצה לחיות בעיר, מבודד מרוב האנשים ומתחושת קהילה, יכול להיות שיותר קל בחו"ל אם הוא יכול להתפרנס שם בכבוד.

 

הכל נכון רק צריך לזכור שמספר מקורות התעסוקה בצפון הוא מועט ביותר ביחס למרכז. אז הייתי מוסיף ש למי שרוצה לחיות בצפון יכול להיות שיותר קל אם הוא יכול להתפרנס שם בכבוד.

[יוסי פרנקוס]

פרנקוס, בתור מי שלא אחת מתיימר להיות data-driven - ההודעה האחרונה שלך כמעט משעשעת.

עזוב את העולם, אתה באמת חושב ש*יקנעם* מיוחדת בקהילתיות שלה? יש לך יישובים קהילתיים, מושבים, קיבוצים ושאר דברים דומים בכל הארץ - ואני בספק רב שבירת העמק נמצאת ביתרון כזה ענק עליהם.

עכשיו שלא תבין לא נכון - אני לא אומר לרגע שאתה טועה לגבי ביתך/קהילתך, פשוט שהמשפט הזה

 

מגוחך לחלוטין, גם כי 'אזורים מסוימים בצפון' רחוקים מלהיות המקום היחיד בארץ שמציעים את שאתה חובב, וגם כי ישראל עצמה רחוקה מלהיות ה"מקום הנכון" עבור הדברים האלו שכן קהילות קיימות גם בפרברים אמריקאיים, קנדיים, אירופאיים וכו'.

[אגב, אני גר לא רחוק מפרנקוס, כך שהביקורת שלי אינה נובעת מאי הסכמה גאוגרפית או משהו בסגנון]

 

אתה לוקח את החוויה האישית המצוינת שלך (מבסוט בשבילך אגב, באמת), ומשליך אותה על הכלל במקרה/בכוונה באיזושהי קביעה נחרצת - ומכאן השורה הראשונה שלי.

 

לשניה לא טענתי לאקסקלוסיביות של המקום ולא טענתי שהוא "עד כדי כך מיוחד".

פשוט אמרתי שבצפון יש מקומות שבהם אפשר להיות רחוקים מהכאוס של המרכז ומההרגשה ש"רודפים אותי ותוקפים אותי בסופר".

אני גדלתי במקומות טובים (יישובי משגב) עד גיל 12, וכשחזרתי לארץ בגיל 19 גרתי בקיבוץ, אז אני מכיר טוב מאוד כל מני מקומות טובים.

זה מה שאני מעדיף.

[ישה]

הכל נכון רק צריך לזכור שמספר מקורות התעסוקה בצפון הוא מועט ביותר ביחס למרכז. אז הייתי מוסיף ש למי שרוצה לחיות בצפון יכול להיות שיותר קל אם הוא יכול להתפרנס שם בכבוד.

 

שעה ואתה במרכז, ויש מספיק עבודה גם בצפון. מספיק שתעמוד כל בוקר ותראה כמה כלי רכב באים מהמרכז לעבוד בסיליקון ואדי מילק

 

כמה זמן נוסע אמריקאי לעבודה?

 

חאלאס

 

אין על אמריקה

[alexk]

ישה, אל תשווה את התשתיות בארה״ב לתשתיות בישראל, עם כל הכבוד לנתיבי איילון.

לוס אנגלס נחשבת אחת הערים הפקוקות בארצות הברית ואני עושה 40 מייל בשעה בממוצע. בישראל הייתי עושה 20 קמ״ש בממוצע כשנסעתי תל-אביב - הרצליה.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[alexk]

אני ממש לא בקטע של להשליך על אף אחד את האמונות שלי, אבל בחיי שאף אחד לא נלחם בי בסופר. אני חושב שאף פעם.

 

ואני משליך משהו על מישהו? סיפרתי איך אני הרגשתי בישראל.