איך אילפתי מפלצת - BMW R100RS סיפור מסע.

[שביט]

חלונות מודה זה הפטיש שלי:

מבין בהחלט למה. יש משהו בבנייה של "פעם", בדגש על החלונות ועל ה"מנטשאלך"

קבל מספר תמונות מהמושבה הגרמנית בחיפה (גם כן מיום ראשון ):

[השושנים]

.התאונה הקטלנית של אביקם וליאת, פגעה בי בבטן הרכה, נוקשה חזקה ובדיוק בסרעפת.

טיולים בשתיים על גבו של המפלץ הקשיש זוהי בעצם תמצית הווייתו, זהו החלום והמטרה לשמה

הקדשו כל המשאבים והמרץ בשנים האחרונות, עוד לפני שפורסמו השמות כבר הידפקה הודעה

מודאגת על המחשב, והוחלפו שיחות טל בהולות בין מוקירי זכרי.

 

כל אסון כזה שוחק את טבעות ההגנה שעטפנו את עצמינו, ומותיר אותנו חסרי הגנה בסיסית מול

הסביבה, שום טיעון הגיוני הרי לא ישווה לעומק השבר ולמראה שמעלה בפנינו המציאות העוינת.

 

הרכיבות על גבי המפלץ מחושבות יותר וזהירות יותר, כי בארזים נפלה השלהבת ואנחנו אזובי הקיר.

 

רכבתי הבוקר על גבו תל אביב, לסדר סופית את האגזוז לפתור בעיה ישנה ועוד כמה טיפולים שדחיתי

והגיעה השעה לפתור. המפלץ יאושפז לכמה ימים אצל חבר ובשבוע הבא יחזור לפזז טוב יותר.

 

את החזרה עשיתי בתחבורה ציבורית מביט בעניין ובמידה לא מבוטלת של קינאה באופנועים אחרים

שצלחו את הפקקים, ממהרים מאין שם לאין כאן ובחזרה ומאחל להם כל טוב...

[השושנים]

...כבר שבוע שהמפלץ רחוק ממני, הוא בידיים בטוחות אני יודע, אבל זה לא מפחית את הדאגה והגעגועים,

מה גם שבהעדרו אני חייב למצוא דרכים אלטרנטיביות להתניידות משם לפה ומפה לשם.

 

כשלקחתי אותו קיוויתי שאוכל להבריא אותו מהר, לא חסכתי ממנו כלום לא בטיפול ולא בכסף, בחלומות שלי

רציתי פרק הבראה קצר ומשם המשך ידידות מופלאה והדוקה כשאני שומר עליו ועל כושרו והוא משיב לי בנאמנות

ואמינות.

 

מסתבר שצלקות העבר הקרבות, גבו חלקם בו וגם הידיים שטיפלו בו לא תמיד ידעו לתת לו בדיוק את מה שמגיע

לו, המפלץ החל לעשן מאחורי גבי, זה היה כבר מהיום הראשון שקניתי אותו, ואני קוותי שבמשך הזמן והטיפול

שאתן לו נתגבר על המשברים, מסתבר שהיו דברים דחופים יותר לטפל ואיכשהו נושא העישון קיבל עדיפות אחרונה

כיוון, שהצריך ניתוח מסובך ולא פשוט, מסתבר שהמפלץ הרגיש זאת והשתדל באמת להסתיר ממני את הנושא ואני

גמלתי לו בתוספת שמן לתפריט, לוחם בגילו מותר לו לעשן עם חברה מדי פעם...

 

באחד הפעמים שבחרתי להציץ קצת בפלגים שלו, דבר שנעשה אצלי דרך קבע על מנת לקבל אינדיקציה על מצבו

הפנימי, והמזונות שהוא צורך גיליתי כי ההברגה של הפלאג כבר שחוקה לחלוטין, הוסיפו על כך את הצורך להרכיב

סוף סוף את האגזוז החדש והסעפת, ונמצאה הסיבה למסיבה, הוחלט בעצה אחת על שיפוץ הראש הסורר שיפוץ מלא.

 

המפלץ הובל אחר כבוד לחדר הניתוח, ונתגלתה הסיבה הברורה להרגל המגונה, מובילי השסתומים ושסתום הפליטה

סיימו חייהם, חיש חש הוחלט על החלפתם לחדשים ומקוריים, במקום שסתום מכובד אבל שייך למכונית גרמנייה.

המובלים הושתלו, אבל שוד ושבר לא נימצא בארץ שסתום מתאים, ולכן הוזמן מחו"ל חדש, בעוד הצילינדרים של המפלץ

על שולחן הניתוח החלטתי כבר באותה ההזדמנות להחליף את הרינגיים לחדשים, על מנת שלא נחשד כעושים חצי עבודה.

 

המפלץ רחוק, הקרבורטורים משופצים ובקרביהם מחטים חדשות, הפלגים יחלפו, סליליהם יחרטו מחדש, הרינגים החדשים יפגשו

את צילינדר הנקסייל, והשסתומים הנוצצים ישובו לתפקד כקדם, אבל על מנת שהמפלץ היקר ידהר שנית, אני חייב להתאזר

בסבלנות, הפעם לא יהיו קיצורי דרך עד לסיום הטיפול המלא, ובינתיים תפגשו אותי מביט בכם בקינאה מחלונות הרכבת הקלה...

[Yishay]

...כבר שבוע שהמפלץ רחוק ממני, הוא בידיים בטוחות אני יודע,

...

 

אתה בטוח ???

 

אני מאחל לו החלמה מהירה.

 

ישי

[השושנים]

אתה בטוח ???

 

אני מאחל לו החלמה מהירה.

 

ישי

 

אם לא הייתי בטוח הוא לא היה שם...אנחנו צריכים לדבר-רן

[השושנים]

...הימים נוקפים, והאורווה עדיין ריקה, אני מנסה לשכנע את עצמי שהכל לטובה, והפזיזות מהשטן.

הטיפול המקיף האוהב וחסר ההתפשרות הוכיח עצמו בעבר ויעשה זאת שוב, מחיר ההבראה כואב

אבל הכרחי.

 

בינתיים אני עוקב בקנאה אחרי אופנועים זרים ברחוב, מלטף במבט חומד את מיכל הדלק או זוג

אגזוזים חטובים, מתיישב פה ושם על אוכף זר ומנסה לדמיין את התחושה ברכיבה אחרת.

 

והם מגיעים למפגש, מבריקים, מצוחצחים, זה מתחיל עוד לפני, כששומעים את שאגת המנועים

במורד הרחוב הרבה לפני שרואים אותם, אני מקפיד ללגום לגימת בירה מרה במלוא הפה לקדמם

אחר כך מופיע בסבוב הגלגל הקדמי ומעליו האור הדלוק דוקר ומרכז את תשומת הלב, שאגה זרה

בישורת שנותרה עד לפתח הפאב, ואז קמים במאין טקס קבוע שכל אופנוען מכיר, טפיחה על הכתף

חיוך בדיחה, הרוכב מתפשט משלל ההגנותיו, והאחרים מגניבים מבט לעבר הסוס, סובבים אותו,

בוחנים, משווים, מחמיאים על חלק חדש, או הצביעה היפה, וחוזרים לשולחן ללגימה נוספת, עד

לרוכב הבא, כל רוכב מעמיד את אופנועו בזווית המחמיאה לו ביותר וחוזר אחרון לשולחן, מחפש

מקומו מתמקם ומזמין, הם יפים עד כאב כשהם עומדים שם יחדיו, גלגל אל גלגל, מספרים סיפורים

על דרכים רחוקות ומקומות אחרים, ואנחנו מתבוננים בהם ממרחק נגיעה.

 

אני חוזר הביתה מביט לעבר המקום הריק של המפלץ, המדרכה מוכתמת בשמניו והעמוד יתום,

והתחושה שבעצם הכל במקום, אבל משהו שם חסר...

[השושנים]

...הזמן אץ לו רץ לו, ההתנהלות בתחבורה הציבורית גובה חלק ניכר מהשפיות שלי

וימי השמש הצלולים של אחרי הגשם, מוספים לכאב הפיזי שלי במחסור בשעות הרכיבה.

 

רוחות המערב מודיעות לי שהרוב מאחורינו, המפלץ עמד בכבוד בניתוח בו הסרנו את כל

השרידים לעבודות זרות שנעשו בו במהלך חייו, החלקים החדשים והנוצצים הגיעו מביתו

הרחוק של המפלץ, הורכבו לפי הספר, ומטיפול קטן ופשוט הגענו למצב האידאלי של המנוע.

 

הוחלף שסתום סורר וזר בשסתום חדש 40 מיל' על פי המלצת היצרן הראש עבר שיפוץ מלא

והוחלפו מובלי השסתומים הקסוות, ורינגים חדשים נבלעו בבטנו של המפלץ להחזיר לאורווה

סוסים שאבדו.

 

גם הקרבורטורים פורקו נוקו והוחלפו המחטים הישנות והעקומות, וכמובן הפלאגים למתאימים

חדשים, נישארו רק כיוונים אחרונים לפני שנאסוף אותו ביום שני...

 

שנינו מתגעגעים ואני כבר מנסה לדמיין את התחושות הישנות ברכיבה בשנים, וסקרן לגלות

איזה הפתעות מכין לי המפלץ המשודרג בדרך חזרה...

[honda cx500]

היי רן,

 

ראיתי את המפלץ אתמול (יום שישי אחה"צ) באמצע הניתוח. אני לא רוצה להלשין אבל תדע שהמנתח עזב הכל באמצע הניתוח כדי לעשות לנו קפה......פשוט לא אחראי......

 

תהיה רגוע חמודי, המפלץ נראה מדהים גם כאשר הוא לא במיטבו. המפלץ אמר שהכל סבבה והצוות הרפואי מטפל היטב ובקרוב הוא ישוב להתלוצץ עם רופאיו ולנשום באופן עצמוני, וביקש למסור לך ד"ש חם וכאפה על הכתף...... ככה זה, לוחמים זקנים לא מחצינים רגשות.

 

שלומי

[השושנים]

..וואוו איך ששמחתי לראות אותו, הוא בחן אותי במבט צדדי בזווית הפנס, מסרב להאמין שחזרתי

לא משנה כמה הבטחתי לו וכמה התפללתי לשלומו, ניסיון חייו הקודמים לימד אותו שאין לסמוך סתם

על אנשים, ראיתי עליו ששמח לראות אותי ומהר מאוד חלפה החשדנות בעליזות צרופה, נהניתי לשמוע

את גרגור המנוע, הניתוח היטיב עמו, ועכשיו נישמע קול גרגורו רוטן חרישי כאריה משחר לקרב.

 

חיש קל אני על אוכפו, מרגיש בשינוי מזערי ברגלית קצת כיוונים שהייתי רגיל אליהם ונעלמו רעשים

ורחשים שליוו אותנו אינם, הכל מרגיש "מוצק" יותר ומגיב חזק ומהר יותר בדיוק מה שקיווית שיקרה

המפלץ מושך אותי מוקדם מדי למשחקי מאוץ ואני חייב להרגיע אותו להסביר לו שהוא עדיין צריך זמן

החלמה כלום, הוא בשלו רץ הביתה לאורווה, כביש מס' אחד נבלע מתחתינו כאילו אין מחר, ולא הספקתי

להגדיר לעצמי מה אני מרגיש וכבר היינו תחת הבית, שם חיכו לנו התמונות מתקופת אישפוזו של המפלץ.

 

ליבו של המפלץ שהוסר:

 

 

החלקים הפנימיים שהוחלפו:

 

 

רינגיים טריים:

 

 

 

הראש והשסתום החדש:

 

 

 

הקרבוקטורים:

 

 

[D.liven]

החלמה מהירה

 

תהנה !!!

[השושנים]

...אמש רכבתי על המפלץ לעבודה, על דרך חברון החליט המפלץ שנמאס לו לעבוד על שני הצילינדרים ומספיק לו בחנוכה

רק צילינדר אחד.

 

הגרסה הפרנואידית שלי כבר חשבה על כל התקלות האקזוטיות שיש או אין ברפרטואר, אבל כיוון שמדובר בטכנולוגית

עילית (של שנות השבעים אבל עדיין) הרי שמדובר בדרך כלל בשילוש הקדוש אדמה רוח או אש...היינו חשמל אוויר

או דלק, אז בדקנו דלק...

 

ואכן פח השמן הספיק לשמונה ימים אבל מיכל הדלק רק לחודש (להגנתו המפלץ אושפז לשלושה שבועות) איך בדקתי?

משכתי את צינורית היציאה מברז הדלק לפני הקרבורטור...וכמובן ששברתי את היציאה של ברז הדלק.

 

אבל לא לוחם כמוהו יעצור, יש לו שני ברזי דלק והוא יודע להסתדר מצוין עם אחד, הבעיה שזרם דלק קבוע משפריץ

מצינור החלוקה, לעזרתי הגיע מפתח שוודי (שגויר כהלכה) קיפול לצינור והידוק של זיווג משמיים ע"י השוודי, ונוסעים שוב.

 

בבית המתינו לי עוד שני סופיות חדשות שהורכבו מיידית ושב בשקט למשכן...

[AvielT]

רן-אני מאוד נהנה לעקוב אחרי השרשור,כתיבה משובחת!

[השושנים]

תודה, כייף לדעת שבצד השני מישהו נהנה. - רן

[השושנים]

...ישבנו לדבר, ככה בנחת. הבטחתי לעצמי שהפעם אני אשתוק ואתן לו לדבר, לכאורה רק האופנוע היה

הבסיס לשיחה, שום רקע משותף אחר, אם נתעלם מכך שאנחנו הפכים גמורים.

 

הוא צעיר עד כאב, מבט בוטח לעתיד, מפוצץ בהרגשה שהעולם מונח בכף ידו וכל שהוא צריך לעשות

זה רק לקרב לשפתיים וללגום. הייתי צריך לספר לו שזו הרגשה שקרנית, נבזית, שמישהו מלמעלה מכוון את זה

כך שבגיל עשרים הכל יראה קל ופשוט, בכדאי כשתגיע לגיל מתקדם, לא תוכל לספר שהפחידו אותך

ולא נתנו לך הזדמנות הוגנת. אבל הבטחתי לשתוק.

 

הוא דור המחשב, ולא זה הפשוט, המהיר האינטרנטי הזורם, זה שמגיש לך הכל בלחיצת כפתור מהר זמין וקר.

אף אחד לא לימד אותו שקפה שחור אמיתי מכינים לאט, בפינג'אן, תוך שיחה אמתית בין חברים בשר ודם,

שנותנים לקפה את הזמן להתבשל קצת לגלוש להוריד ולחמם שוב, אספרסו קצר ומהיר תוך כדאי קריאה של מייל

בטאבלט בשבילו, חבל על הזמן שהוא כסף.

 

רכב על גרמני משוכלל בן הנין של המפלץ, חוץ מצבע הצמיגים שום דבר משותף, אם נתעלם לרגע מסמל המדחף

כחול לבן. מיטב התוצרת של מעילי הרכיבה, במחיר שלו הייתי יכול לגמור את שיפוץ הפריינג, כפפות גורמה, תיק

מותג שווצרי, קסדת חלום יקר. חי באזור הטוב של תל-אביב אבא מרופד במקומות הנכונים בעיקר באזור הארנק.

 

הוא נהנה לרכב, קצת קר לו בירושלים, והוא לא בטוח בעניין מזג האוויר, אבל היה חייב לגמור את ההרצה.

הוא לא מבין אותי, את הצורך להתעסק עם הגורטאה, את החיוך המרוצה בכל פעם שהמפלץ מניע בבוקר.

למה לא חדש?

 

ובכלל למה להתעסק ולבזבז זמן, יש לו חלופי במוסך כשיכניס אותו לטיפול ראשון, אצלו הידיות מתחממות,

יש מחשב, ובקרת שיוט, אבל הכי הוא מרוצה שהסמרטפון מסתכרן עם הדיבורית והמוזיקה, הסתרתי את

הנוקייה הישן שלי.

 

הוא יודע כמה ק"מ לליטר ובחישוב בסיסי אחרי ניקוי מס במקור והורדת המע"מ יוצא לו אפילו זול יותר,

והטיפול הבא בעצם מקוזז, אבל אם אני רוצה פרטים מדויקים הוא יפנה אותי ליועץ המס שלו.

 

הוא מחנה אותו במוסך סגור, אז בעצם לא צריך לקשור אותו, ובקרוב יחלקו בעבודה בונוסים של סוף שנה

ואז יחליף אותו, או אולי בעצם יחכה לאקזיט ויקנה רכב שטח.

 

השיחה היא בעצם מונולוג, אם לא נחשיב את כל הפעמים שחיכיתי שיסיים לדבר ולסמס בטלפון, יותר שחרור

הצהרות מאשר שיחה אמתית ואני הבטחתי לעצמי לא לדבר, רק להקשיב.

 

יש לו את כל הפיצ'רים והאבזרים הנכונים, יש לו את מיטב הטכנולוגיה, אבל במשך כל הזמן הזה לא מצאתי

השתדלתי חיפשתי ניסיתי ובאמת התאמצתי, אבל לא מצאתי את הניצוץ בעיניים...

[bkatzir]

רן ידידי.

כבר כמה חודשים שלא נכנסתי לפורום.

כמה שמחתי לראות ששירשורך עדיין בועט.

כיף לקרוא..

בועז.