איך אילפתי מפלצת - BMW R100RS סיפור מסע.

[השושנים]

...לאט לאט החנייון מתמלא, האדמה רועדת ואת הבטן ממלא הד הבאס של המנועים,

פה ושם יבבה מנוע איטלקי בתפילה לבורא פולח את שערי השמים, וזרם האורות לא מפסיק.

 

 

החניון הענק מתחיל להיראות צפוף, מראות מוכרים מפסטיבלים בחו"ל ממש כאן מתחת לאף

תערובת של אורות נאון בצבעים משונים ומוסיקה, מישהו הדליק את קנזס והאבק ברוח...

 

 

החניון חשוך ואפשר רק לשער איזה אוצרות מחביא הלילה, מעט מדי נחשף לעיניינו באלומת אור

של אופנוע מזדמן והאנרגיה מחשמלת, ניתן לחתוך את ההתרגשות בסכין מריחה.

 

והשיירות ממשיכות להגיע בזרם בלתי נפסק של פניני אור מצפון ודרום לכיוונונו והצלילים, אין

בכוח האות הכתובה להעביר את העוצמה והתמונות רק עושות עוול לאירוע.

 

 

בפאתי מזרח השמים מתחילים להתבהר...

[השושנים]

...אור ראשון טרם שמש מנוצל במלואו לבחינת השפע המוטורי שתחת היד המראה מרהיב,

ערב רב של של צבעים, דוגמאות וסיגנונות מוטורים, זאב עם כבש ונמר עם גדי ישיקו גלגלים.

ממש לפני קרן ראשנה זוכרים את הרוכבים בשחקים, אלה שאינם איתנו השנה ואת הדממה

פולחת יבבת מאות מנועים בכי שסתומים ודם שמנים בתפילה מכאנית לבורא עולם שיעשה קצת

נחת להולכים, ויזכיר להם שאנחנו לא שכחנו:

 

והשמש עולה בסקרנות ושוטפת את המגרש הגדול באור יקרות

 

 

 

סקירה אחרונה ופגישות מקריות, אלה שזיהו את המפלץ באו להגיד שלום ולהציג עצמם, ככה

פגשנו את הפרצופים שמאחורי הכינויים והחברים הווירטואלים קיבלו פרצופים ושמות וטעם של עוד.

הגוף העייף טעון עד קצה גבול היכולת מהאנרגיה העצומה של המעמד, ראשוני הרוכבים ממהרים

לעזוב, והיציאה מרשימה לא פחות מהכניסה.

 

 

שלום שלום הכנות אחרונות ויציאה משותפת לדרך חזרה לי-ם, בשלב זה המצלמה מסיימת את

הסוללה והתיעוד, מכאן והילך רק התחושות והזכרון האנושי ינגנו...

[השושנים]

...יוצאים ברעם מנועים, מתערבבים בין המוני אופנועים והעין לא יודע שובע הכיוון י-ם ומתוכננת עצירה

אחת להתרוקנות, התור בתחנת ההדלק עין גדי דמיוני עשרות אופנועים בשורה ממתינים לתורם...

 

כרסו של המפלץ מלאה עוד מהבית, ולכן אנו ממשיכים לכיוון המחסום, אני מביט מדי פעם במראות נהנה

לראות את הבן פורת רוכב כהלכה, עד ש...טפיחות על הגב מעירות אותי מהבזז שיוצר לי האנדרנלין

בגוף, לרגע חשבתי שהגב' קפצה מהמושב האחורי, "לא רואים את גיא"...עצור.

 

יד אחת על ברך המורכבת, למנוע ממנה לקפוץ ולרוץ ברגל למצדה למצוא את הגוזל שלה והיד השניה

מאותתת לעצירה, ממתין דקה שתים והלחץ במושב האחורי מרקיע שחקים, מוצא פתח להשתחל, והמפלץ

מחזק שיריריו ומחיל לרוץ חזרה, אני היחידי בכיוון דרום שעל פנינו חולפים מאות אופנועים צפונה, ואף אחד

מהם לא הקטנוע "שלנו".

 

כמאה מטר משם מבחין בנער וסוסו עומדים בצד הדרך, על שני הגלגלים לרווחתי, שוב מחפש חלון הזדמניות

ונעמד לפניו.

 

"נדלקה לי נורית שמן" ככה הבן פורת, דילמה...אין לי מושג ירוק אפילו איפה להתחיל לחפש את הבעייה

ושמן יש לי רק שמן 40 שערב לחיקו של המפלץ, והפלסטיק הזה איפה בכלל מתחילים לפרק...עשרות

שאלות מתרוצוצות לי בראש, מאין יבוא עזרי.

 

וכאילו מישהו שם למעלה נענה לתפילותי, ובמבט לכביש שוזפות עיני קטנוע זהה אני מסמן לו לעצור ורוכב

אלמוני עוצר באבירות, ונענה לקריאה לעזרה, שומע את טיב הבעייה, שאול שאלת קסם אחת, "האופנוע חדש?"

כן אני משיב לו, הוא מגחך ניגש לוחץ על כפתור קטן בלוח השעונים הנורה נכבת, והאביר מסביר:

"הקטנוע קורא לך למוסך להחלפת שמנים...."

המפלץ מתפוצץ מצחוק, חיילי פלסטיק מפונקים. מודים לרוכב וממשיכים הביתה את העליות אנו עולים במהירות

מרשימה ומשארים בדרך כמה חללים פעורי פה וקרועי עיינים, שמנסים לקרוא מרחוק "רכב-אספנות"...

 

אח"כ מאוחר הרבה יותר לאחר שפרקנו את המצלמה למחשב, ועדיין שלושתינו מלאי התרגשות מעוצמת החוויה

העליתי לפייסבוק תודה לרוכב האלמוני, ויומיים מאוחר יותר התקבלה תשובה..."שמחתי לעזור".

אבירי הדרכים...

[שביט]

היום בצהריים נצפה זוג מגניב רוכב על מפלץ קשיש, על כביש החוף באזור זכרון יעקב.

הזוג נראה ערוך ומוכן לטיול בצפון.

לאן פניו מועדות? ועם אילו חוויות ותמונות יחזרו לירושלים ולפורום??

[השושנים]

שיחקת אתה, טיול של יומים ענת המפלץ ואני י-ם זכרון לינה על הים במעגן מיכאל באוהל, והיום שוב זיכרון

גשם גשם וחזרה לי-ם...פרטים ותמונות מובטחות - רן

[השושנים]

טייזר:

[CLIPPER159]

רן מה עם האגזוזים ?

[שביט]

שיחקת אתה

טיול של יומים ענת המפלץ ואני

אתם שלישייה עליזה שקשה לפספס

תמשיכו לנסוע ולנסוע ולשתף אותנו בחוויות!

[השושנים]

רן מה עם האגזוזים ?

 

האגזוזים מחכים עדיין ע"י המיטה, עד שאוכל לתאם בין הצרכים המשפחתיים הזמן שלי

והאדם המופלא שיעזור לי להרכיב אותם.

 

בנתיים ביבי מדגים רכיבה בגשם ראשון:

 

[השושנים]

...נוסעים לים פסקה המופלאה בתחילת החופש, לא מעניין אותי אני רוצה ים!

החופש עבר ואיתו גם חודש ספטמבר, ובילינו בים רק פעם אחת, מבחינת נותרנו וחצי תאוותינו בידנו.

 

לירושלמי בניגוד לאחיו ברצועת החוף, נסיעה לים היא מסע שצריך להיערך עבורו, לא מספיק להחליט

להבריז מבית הספר, ולרוץ לים ולשחות בחתונים, כמו נער תל אביבי מצוי, נסיעה לים צריכה תיכנון.

והשהייה בים היא לפחות יום שלם, אחרת פשוט חבל.

 

זה מתחיל שבוע קודם, אבא מודיע "בשבת הבאה נוסעים לים..." אח"כ ביום שלישי יוצא לשוק לעשות

קניות, אמא מכינה ביום שישי סיר חמין ושולחת את אבא שוב לקנות גם פירות טריים.

 

אח"כ אבא מטפס לבויידם, ומוציא שני צדניות, אוהל גדול, שמיכה, "תבדוק שלו שכחת את הפטיש והיתדות"

אמא בנתיים מקפיאה בקבוקי מים בפיזר,בנוסף למיכל הגדול העטוף בקלקר, מחפשת את בגדי הים,

מגבות, שמן שיזוף, כובעים, חטיפים...

 

בשבת קמים מוקדם שלא יתפסו לנו את המקומות הטובים, אבא מעמיס על הגגון את כל הציוד, קושר בודק וקושר

שוב אנו קופצים באוטו ופותחים את כל החלונות בפרינץ 1000 כי בניגוד לתלאביבים לנו אין זימי דג מאחורי

האוזנים וקשה לנו לנשום בתל אביב, אבא מפעיל את המאוורר של האוטו בשקע של המצית ויוצאים...

סע לאט ככה אמא אומרת.

 

אז ברור לכולם שנסיעה לים לא יכולה להיות ספונטנית אצל ירושלמי...

 

"אה כן ואני רוצה גם לצלם ציפורים, עכשיו עונת הנדידה, ותיזכור שהוצאת את כל התקציב על האגזוזים ככה

שאי אפשר לישון בצימר, אני רוצה אוהל על החוף ולבד!"

 

טוב כשכל הנתונים הוזנו מתחילים להיערך וכיוון שאין אנו אוהבים להגיע לפינות החמד של ישראל יחד עם

עוד אלפי מטיילים אחרים, נפל הפור על ערב החג, כשכל עם ישראל יושב לארוחת החג בבית.

הימור שהסתבר כמוצלח במיוחד, זהו כל שנותר הוא לארוז את המפלץ, ולההניע, מרפי (ימ"ש) צוחק.

 

החזאי מודיע שבערב החג ולמחרת צפוי שיא הגשם, המפלץ אדיש אני פחות, החג הקודם דילל משהו את

עתודות היין והמצרכים הנחוצים למסע, ובלי בקבוק יין לילה אין נסיעה...

 

אז בבוקרו של ערב החג, רצים לקניות והשלמת חוסרים, המפלץ מבחינתו מודיע בהכנעה שזה או המנגל

עליו או תיק ציוד, כי בכדי שיוכל לנסוע בביטחון הוא לא ממליץ להוסיף את המנגל המשפחתי, אני מצדי הודעתי

לו חד משמעית שארוחת החג תכלול סטייקים על אפו וחמתו! הפשרה היתה מנגל חד פעמי...

 

זהו אחרי שכל הציוד מוכן אנו נזכרים כי נרצה גם להסתובב קצת ולהסתובב עם שני קסדות, מגני ברכיים,

שני מעילי רכיבה וכפופות עלול להיות קצת מסורבל, הציע המפלץ לקנות גם שרשרת ומנעול, ולקשור

את הקסדות לגופו החטוב בשעה שאנו מטיילים...טוב אז גם את זה עשינו.

 

מסלול מתוכנן, י-ם זכרון יעקב (בפעם האחרונה הייתי שם בבית הספר היסודי) חוף הבונים קמפינג ולמחרת

יום פתוח לזרום...

 

מעמיסים את המפלץ בכל טוב וקדימה לדרך...

 

 

שימו לב לכמות הציוד, ולהזכירכם כל המזוודות מלאות להתפקע...

[השושנים]

...הרכיבה מאתגרת, קודם כל העלייה לאוכף מצריכה קישורים של רקדנית בלט וכיוון שלא אבי ולא אימי היו כזו

אין אצלי בגוף ולא שמץ של גמישות או יכולת להרים רגל מעבר לכיסא הרוכב אבל כיוון שהסבל עמוס לעייפה נאלצתי

להוריד את המפלץ בזהירות מג'ק האמצע היציב, ואל יהיה הדבר קל בעיינכם, המשקל כולל הציוד מגרד את 400

ק"ג ועוד...וגם הבחור החזק ביותר בשכונה יתקשה להילחם במידה והמפלץ יחליט לפתע להישכב על הריצפה בסרבנות

אחרי שהורדתי אותו מהג'ק העמדתי אותו על ג'ק הצד ומשם כבר הדרך היתה קלה יותר, עוד אירגונים אחרונים וגם

המורכבת שלי על האוכף וקצת צפוף, החלטתי לתת לפיזיקה לעשות את שלה וכבר בפתיחה הראשנה נמצאו כמה ס"מ

עודפים לנשימה.

התנועה צפופה יחסית ואנו כבר בדרכינו מחוץ לי-ם...שלום לגשר המייתרים המכוער וברוך הבא שער הגיא.

ומזג האוויר היה לא ברור

 

 

עצירה ראשונה להתרעננות בבית הפנקיק ומשם עד זיכרון ללא עצירה

 

 

בדרך דיברנו עם נדב קרוב משפחה שגר במעגן מיכאל והא השביע אותנו לעבור ולבקר רק תיראו

את הקיבוץ והם ומשם תיסעו לאן שתירצו...

[MGB ROADSTER]

בסיכומו שליום ניתן לקרוא בין השורות שאתה הכי הכי מתגעגע לשמנמנה

[השושנים]

"בזכרון המון פינות חמד, אבל לפני הכניסה למדרחוב צריך למצוא מקום חניה למפלץ, וזה לא פשוט כי יש

כמה תנאים:

1. לא רחוק מדי.

2. שיהיה מספיק הומה על מנת שלא ירימו לנו ציוד שנישאר על האופנוע.

3. שלא יהיה יותר מדי הומה על מנת שלא יתעסקו איתו, או חלילה יפילו אותו בחוסר זהירות.

4. שלא ימשוך עינים של פקחים/שוטרים.

מקום כזה נמצא, ואז התחיל התהליך הבא, התפשטות מציוד הרכיבה כי חם, פתיחת המזוודה

המאובטחת להוצאת תרמיל גב שמכיל את שני מעילי הקיץ והכפפות, הוצאת שני שרשראות

אחת לנעילת הקסדות דרך פתח המשקף לידית אחיזת הרוכב, ואחת לקשירת המפלץ דרך הכיסוי.

פירוק הכיסוי מרשת האחיזה של הציוד, הכיסוי משמש גם להגנה על הציוד מפני גשם במקרה הצורך.

כיסוי המפלץ נעילה ורק אז מנגבים את הזיעה ויוצאים למצוא הרפתאות. למי שלא היה בזכרון בזמן

האחרון ההגעה מומלצת ישנו מדרחוב נחמד, ופינות מתוקות אירופאיות אבל בוא ניתן לתמונות לדבר:

בניין שהתחפש:

מזרקות סטייל אירופה

אווירה במליון דולאר:

 

 

חלונות מודה זה הפטיש שלי:

וכמובן יין:

 

נחמד כל שיהיה אחרי כמה שעות הודענו לחבר שאני בדרכנו לקיבוץ מעגן מיכאל, שוב התירגולת

אבל הפעם בסדר הפוך, כל עלייה וירידה מהמפלץ גוזלת המון זמן ומחשבה!

ביקרנו במושב ובין בריכות הדגים, ובגלל עושר בעופות מים במקום ויופיו של החוף החלטנו מיד

נישארים בחוף של מעגן, חיש קל התארגנו על הציוד, ויש לנו מחנה לתיפארת, ומה ראינו משם?

 

 

זהו השבט אמר את דברו אחרי האוהל והדגל, התפננו לשקיעה וליין:

[השושנים]

השקיעה חלפה לה והבטן מקרקרת, וככה בתוך החושך השקט ורחש הגלים מכינים ארוחת חג:

 

 

 

 

 

 

 

את הבוקר קצת לפני הזריחה מקבל פנינו מראה בלתי שגרתי השמש טרם זרחה אבל הירח

מאחר לשקוע:

 

 

 

 

זריחה ראשנה של הבוקר, לכוס הקפה, וליום של ים וטיפות גשם קלות גשם טרופי בארץ.

הירושלמי שבי לא רצה לצאת מהמים, הכי טוב במים, ושם החול לא נדבק, חבל רק שצריכים

לאכול...המים היו בטמפ' מושלמת והחוף למרות החג, כמעט ריק...מושלם.

 

אבל לכל דבר טוב יש סוף, ובשבילנו הרפתקאה חדשה, בדחילו ורחימו, ארזנו שוב את

הפקלאות, ניערנו את כל החול שיכולנו, וחזרנו שוב לראשון, למלא כרסנו...

 

לא חלפו דקות אחדות מרגע שהתיישבנו וארובת השמיים נפתחה וגשם משמעותי ראשון

נחת על ראש המבלים, הכבישים נישטפו בתערובת של אבק ובוץ, ולנו היה זמן לעצמינו להמשיך

לטייל ולתור את המושבה...

 

הסימן בשבילי שהגיע הזמן לחזור הביתה, היה כשבדקתי את הכביש והוא היה כבר יבש לחלוטין

שוב מעמסים הכל על המפלץ, בדיקה אחרונה לפני התזוזה שהכל מחוזק כנדרש.

 

וחזרה הביתה דרך כביש 2 ביציאה מזכרון עדיין מצאתי רמזים רטובים על הכביש אבל ככל

שהתרחקנו דרומה התייבש הכביש והמפלץ דהר הביתה, כשמאחורינו נשמעים רעמים וקשת

גדולה מסמנת את מקום יציאתינו.

 

 

לא אטריח אתכם בתאורי הדרך חזרה, כיוון שהמפלץ פשוט התייצב לו במהירות קבועה ובגז

פתוח עד לגלידריה בכניסה לשורש...

[השושנים]

...מסקנות:

1. ים זה לא כמו בריכה, יש חול והחול נדבק ונכנס לכל מיני מקומות שאפילו לא חשבתם עליהם.

2. מי שהמציא את רשת המטען הנמתחת גאון!

3. יש לנו בארץ מקומות מדהימים.

4. מפלץ כזה יש רק אחד, כלי אדיר ורכב אספנות משובח.

5. באירגון נכון, ושותפה מתאימה הארץ קטנה עלינו.

להתראות בטיול הבא - רן