איך אילפתי מפלצת - BMW R100RS סיפור מסע.

[michael carmi]

איזו כתיבה ועוד ב 4 בבוקר

[honda cx500]

היי רן,

 

כיף לקרוא, כרגיל.

 

אנא המשך לרגש את כולנו.

 

שלומי

[השושנים]

היי רן,

 

כיף לקרוא, כרגיל.

 

אנא המשך לרגש את כולנו.

 

שלומי

 

 

תודה, כייף לדעת, לא פעם שאלו אותי איך אתה כותב, מהיכן הרעיונות ובכלל למה.

זה יכול להתחיל במשפט ששמעתי, מחשבה שחלפה, מראה בדרך, או סתם תחושה.

וזה יושב לי בראש ולא משתחרר, יש משהו בתחושה של "הרץ למרחקים ארוכים" שדומה

לרכיבה על האופנוע, רכיבה כזו אינה מעודדת שיחה עם השותף לדרך, פרט אולי למס' מחוות

שלומדים ביחד ככל שצוברים ק"מ משותפים, פה אני מצביע לה על חסידה בשמים, שם על יעל

בהרים, ברמזורים מתרומם קצת המשקף ואז ניתן להחליף מילה או שתיים, אבל מתמכרים

בעיקר לתחושות, אצלי מירב תשומת הלב מתחלקת בין הכביש והמתרחש בו לבין ההקשבה

לכל מה שקורה עם המפלץ, כל צליל חריקה או שיעול מקבל פרשנות מיידית, דבר שמעסיק

אותך בדרך כלל ברכיבה עד שאתה לומד את צלילי האזהרה.

 

יותר ויותר כשאתה לומד לסמוך על הברנש מתפנה ערוץ נוסף פתוח למחשבות, ואתה נהנה

לנבור בו, להפוך בו ולהשתעשע עם הרעיונות שבו, הדרך מספרת לך סיפור, וצריך רק להקשיב

החכמה היא לזכור הכל ולהיות מספיק רגיש לדקויות, הסיפורים שמתגלים אינם נחלת הכלל וצריך

אוזן מכוונת ולב פתוח להקשיב. משם זה מתבשל בך חובט בתוכך ומנסה לצאת החוצה, לא הכל

יוצא וצריך גם שעת רצון בה האצבעות הרצות על המקלדת מחוברות הייטב לרגש המחשבה

ויודעות לפרט מראות ורגש, למילים ואותיות, יש שעושים זאת בתמונות, אחרים במוסיקה,

אני עושה זאת במילים, אין לי מושג אף פעם איך הדברים מתקבלים בצד השני, אבל אם הצלחתי

לנגוע אפילו במשפט אחד במישהו ואם מישהו טרח להחזיר תשובה כי איזה מיתר נע בתוכו, דיינו.

 

שעות הרכיבה הן שעות קסומות ויקרות וכאלה שניתן למדוד אותן במשורה, החוייה העצומה שבתוכך

פורצת דרך שסתום הביטחון ושסתום הביטחון הזה בשבילי הוא הכתיבה...

[D.liven]

רן,

גם כשאתה כותב על איך שאתה כותב, זה פיוטי משהו. שאפו

סיפור טוב, אופנוע טוב וסופר טוב.

פשוט תענוג. תודה.

[השושנים]

"הרץ למרחקים ארוכים"

 

 

 

[D.liven]

זה על ציר הנפט ?

[השושנים]

עמק בית שאן הדרך לעין סוכות-רן

[השושנים]

אמש החזרתי את הבן מחוג נגינה, המפלץ הזקן נהנה ממשב ערב קריר וכבישים פתוחים יחסית.

הרבה יותר מהבוקר שנאלצנו לכוון דרכנו בפקקים מגבעון החדשה הביתה.

כבר בכניסה לחניה הבחנתי בבעיה הראשונה, העלייה למדרכה שבה אני חונה את מפלץ היתה

חסומה ע"י שתי מכוניות, ונאלצתי להיכנס עד לעמוד בצורה הפוכה מבדרך כלל היינו הגלגל האחורי

נקשר לעמוד במקום הקדמי, פחות נוח אבל לא נורא.

אחרי עצרו שני אופנועים קוואסקיים 125 לא מוכרים לי ונעמדו בטווח קרוב, האמת לא יחסתי

להם חשיבות באותו הרגע, עוד הספקתי לעלות הביתה ולהעיף מבט מהחלון, אחד מהאופנועים

חנה בקירבה אינטימית למפלץ, אבל לא משהו שהצריך לשלוף את ה-FN באותו ברגע.

היום בבוקר אני מתקרב למפלץ ומבחין בפנימית הרזרבית שלי העטופה בחולצת טריקו מונחת מתחת

לאופנוע, הבנתי כי תיקי הצד שלי נפרצו, האמת זה החלק הפחות מרגיז בסיפור, הדבר המרגיז

יותר הוא שהגנב פשוט חתך את כיסוי האופנוע מהמושב ועד לזנב בשתי חתכים מקבילים בכדי

להגיע לארגזים.

הארגזים שהכילו בקבוק שמן וסמרטוטים מברג פיליפס, ומשאבה קומפקטית, נבזזו, בעוד הגנב

משאיר מאחור רשת מטען ופנימית יחודית ל-BMW...

חבל שלא יצא לי להתקל בו בשעת מעשה

 

את העצבים צינן לי מיקי בבשורה שחברתו אמרה לו כן...מזל טוב מיקי -רן

[השושנים]

מיקי האופנוען בקרוב בעל:

 

[nfoffman]

רן יקירי

אין דבר מרגיז יותר מנזקי גניבה או סתם נזק במזיד.

וחבל שלא נתקלת בגנבים בזמן האירוע. לאנשים כאלו אין תרופה טובה יותר כמו שוטר קירח ועצבני מזה שמתעסקים עם האופנוע שלו...

 

אבל לפחות נתנחם בשימחתו של מייקי ונאחל לו מזל טוב.

 

N

[השושנים]

השירשור הזה עוסק בחלומות, וחלומות בניגוד למציאות אין להם גבולות, ומי שמכוון גבוה יקרה לו אחת מהשתים

או שיפגע ויממש את החלום או שינצור את החלום בליבו.

 

אלה הנוצרים את החלום בליבם חיים בסוג מסויים של "שקר" מצד אחד החלום יכול לתת להם תיקווה גדולה ורצון

עז להגשים אותו, שיהווה הדלק המניע לכל הוויתם ולכל תשוקם, כך שיכוונו את המעשיהם להגשמת החלום,

ומצד שני רעל ארסי והרסני, שמיאש אותם וגורם להם להעצר ולאכזב שוב ושוב את עצמם כיוון שעצם פיספוס החלום

חושף בפניהם את חולשתיהם ואת חוסר היכולת שלהם...

 

ואלה שמימשו את החלום, שוב יש כאלה שימשכו ויחוו את ההישג וההנאה לאורך זמן, ויש כאלה שיתאכזבו

או יאבדו עניין מהר מאוד.

 

לאלה וגם לאלה מיצוי ומימוש החלום עלול להיות בעייתי, השאלה האם החלומות נועדו באמת להגשמה או עדיף

שישארו חלומות?

 

התשובה על כך היא בעייתית, כי כל ילד יודע כי "חלומות נועדו להגשמה" האמנם?

 

האם בעצם הגשמת החלום אנו לא מאבדים משהו יקר?

 

לאלה שהחלום הוא עבורם דלק מניע, מה יקרה ? האם הדלק יגמר ונעצור?

לאלה שהגשימו והחלום הפך לחלום בלהות? האם יתעוררו ויפסיקו לחלום?

 

חלומות הם דבר בעייתי ולא פשוט כפי שנוטים רבים לפשט אותם, האם הם הרסניים כפי שהם מעצבים, ואולי כדאי להיות יותר

ראלייים ופחות רומנטקניים?

 

לי יש חלום, הוא לא מסובך, הוא לא קשה להגשמה והוא חלום אמיתי החלום שלי לחצות את "גשר הזהב" מצד אחד לצד השני

וחזרה על גבי אופנוע רצוי הארלי ורצוי עוד יותר "קפטן אמריקה" ו....זהו.

 

לנסות או להשאירו כפנטזייה?

 

דעתכם חשובה-רן

[honda cx500]

לילה טוב,

 

קראתי את מה שכתבת ואז הלכתי לנוח ולחשוב על כך בנחת. בשתי מילים אפשר להגדיר את התובנה שהגעתי אליה כאשר התעוררתי כ - "זה מסובך"......

 

האם להגשים את החלום או לחיות את הפנטזיה? האם מימוש החלום לא ינפץ אותי אל קרקע המציאות? האם המרחק בין החלום ומימושו הוא קרוב או רחוק? ואם הגשמתי את החלום, האם יהיה לי אחד חדש במקומו שירגש אותי, ימלא אותי, יעסיק את מחשבותי בלילות ללא שינה, יכאב לי בלב החיסרון שלו?

 

שוב, זה מסובך......

 

היות ואני לא יודע להתמודד עם דברים גדולים (והסוגיה שהעלית היא ענקית ברמה פילוסופית), החלטתי לפרק אותה לגורמים קטנים. אני דווקא לא רע בפתרון המון בעיות קטנות ואז כאשר אני פותר את כולן אני מקבל את התמונה במלואה ואת הפתרון הגדול. אז ככה....

 

כן, חלומות נועדו להגשמה, אבל לא כל החלומות. אם נגשים את כולם לא יוותר לנו על מה לחלום ולשם אנחנו לא רוצים להגיע.

 

אחרי שהחלטנו שצריך להגשים חלומות בצורה סלקטיבית, נותר להחליט מה להגשים ומה להותיר כפנטזיה. כאן לשמחתנו המציאות בה אנו חיים בארץ המצחיקה והאהובה שלנו עוזרת, כלומר, ברור שלא נוכל להגשים חלומות יקרים. הנה , כבר דיללנו את כמות החלומות לפחות ב-80%. לא נוכל למשל להחזיק צי רכב חלומי (למשל בלייזר מדוגם+קורבט חביבה+יגואר מפונפנת), וגם לאו סט של אופנועים עליהם נרכב על פי מצב רוח (לפחות לא רובנו, אני מוציא מהכלל את ליאור ברוך שחי במציאות חלופית לזו שלנו......).

 

כעת נותרו רק 20% של חלומות והמשימה נראית קצת יותר קלה. בוא נפחית חלומות רומנטיים ונהיה פרקטיים, כלומר, רובנו לא מסוגלים לקחת גרוטאה רקובה , להכניס אותה הביתה או לחניה הקרובה, לפרק אותה לגורמים, להפוך אותה ולגלגל אותה, לרתך, לחווט, לשפצר, לתקתק וכו' והופ, יש לנו פיה אקזוטית מושלמת בחניה. הנה כבר הפחתנו לפחות עוד 19% מיתרת החלומות שלנו.

 

אז מה נותר? זה קל, אפילו אני יודע!!!!! נותר אחוז בודד של חלומות אותם אנחנו מגשימים לעצמנו ככה בצנעה, בקטן, ואנחנו מאושרים כמו יצחק תשובה אחרי שמצא עוד שדה של גז, או כמו גליה מאור אחרי שקיבלה עוד בונוס קטן וסימלי או כמו אובאמה כשהוא פוגש את חמנאי......וזה כל הכיף. נכון, אני מניח שלא יהיה לי בלייזר מדוגם וגם סוזוקי R750 שנת 1987 בצבע כחול לבן יישאר ככל הנראה בגדר חלום, אבל יש לי את הדרבי עליו רכבתי לפני 30 שנה (או לפחות אחיו התאום) ויש לי את ההונדה שהיתה לי לפני 27 שנים אותה קיבלתי במתנה לסיום קורס קצינים, ויש לי גברוש מצחיק שכבר קראת לו פעם "גור של משאית" וזהו, אני מאושר עם החלומות המוטוריים הקטנים שלי ובהחלט הצלחתי לממש את האחוז שלי בעולם הזה.

 

יתר 99% החלומות ימתינו לתורם או לחולמים אחרים. ברור שיש לי עוד המון חלומות קטנים (מי אמר פנטיק קבלרו????) שגורמים לשנתי לנדוד בלילות ולחשבון הבנק של אשתי לבכות, ואני מקווה שעם הזמן אולי אצליח לממש לפחות עוד אחד או שניים מהם, ובינתיים, אמשיך לחלום ולהינות כאשר אחרים מצליחים גם הם לממש לעצמם חלומות משלהם....האיזה שהוא אופן, באתר הזה שלנו, כולנו שותפים פאסיביים האחד לחלומו של האחר.

 

לסיום, "גשר הזהב" קצת רחוק. מה דעתך על גשר הירקון או גשר "מעריב" בתל-אביב או אפילו גשר המיתרים בירושלים? מה איכפת לך??? גשר זה גשר וצריך לחצות אותו. הארלי של קפטן אמריקה? אין שום בעיה גם כאן. קח את המפלץ, שים על הזנב דגל קטן של ארה"ב ויאללה, תן בגז......הנה, הגשמת לעצמך חלום מציאותי ובכלל לא רומנטי אלא פרקטי.

 

שיהיה לכולנו לילה טוב עם הרבה חלומות גרנדיוזיים אבל תזכרו, בחלום אנחנו ישנים עם בר רפאלי והתאומה שלה והן מקלפות לנו ענבים, ובבוקר אנחנו קמים לנשמה הפרטית וצריכים להתייחס אליה כמו אל מלכת אנגליה......

 

שלומי

[Sagie Keinan]

טוב... אני הולך לישון וכמובן לחלום

 

שרשור מדהים ומהנה

[השושנים]

***זהירות פילוסופיה***

 

 

שלומי ידידי.

 

ניתוח אנליטי מבריק, שהופך חלום לפרקטיקה מעשית, אבל הבעייה שחלומות מגיעם מהצד השני של המוח

זה שעוסק באבסטראקט ובתת מודע.

 

בעצם הניתוח שלך מחסל חיסול ממוקד את החלום בעודו באיוו, כיוון שאם אני הופך חלום לרציונאל מתוך ידיעה

שהוא בלתי ניתן להגשמה אז בעצם אני מאבד את התיקווה להגשימו, איבוד התקווה גורם ליאוש והיאוש גורם

לדיכאון שגורם לך להפסיק לחלום, ואדם ללא חלומות הוא אדם מת, ואדם מת כבר לא חולם...מלכוד 22.

 

אולי בכלל צריך "מחסנית" של חלומות?

 

גם מאלה וגם מאלה, וברגע שהראשון מוגשם או לחלופין מתגלה כסרק מקפיצים את הכדור התורן הבא?

 

ואולי להגשים כמה חלמות במקביל (המציאות המקבילה של המר"ן ליאור ברוך) נסיעה לארה"ב

שכירת ההארלי הכי בן יונה שבנימצא "גשר-הזהב" ומשם בואכה כביש 66 בכל זאת הפנסיה כבר מעבר

לפינה...

 

ומה בכלל עדיף חלום קטן ובר הגשמה, או חלום גדול פנטזיונרי?

 

יש לך עד יום שלישי לחזור עם תשובות, שתף את הנשמה לנקודת מבט נשית...רן

 

[Yishay]

רן

לא מאמין עליך.

הכל בשביל תמונה כמו שצירפת , עם...שיער וזקן

 

 

לא רוצה להכנס בינך ובין שלומי , רק קבל בינתיים :

http://www.fullgaz.co.il/home/p/32467/

 

 

בכל מצב - המון הצלחה.

 

ישי