סיפורים מעניינים מהשירות הצבאי.

[mcyossi]

עידן קבל ח"ח! אחלה סיפורים....מאוד נהניתי לקרוא.

[edan82]

מכיוון שאחרים לא ממשיכים,וה"עם" ממשיך לדרוש.............

 

*מוצב בעזה,2 וחצי לפנות בוקר.

אני מתעורר והולך לבדוק מה שלום החיילים שלי בעמדות,אולי הם רוצים משהו חם לשתות,ובכלל לדבר איתם כמה דקות,לרומם את רוחם (שמירה זה הזמן הכי טוב לדברים האלה).

אני עובר אצל 2 חיילים,מדבר איתם,מביא להם שתייה,הכל תקין.

 

מגיע לעמדת שמירה של שער המוצב,זו עמדה גבוהה,שניצבת מאחורי הבטונדות של המוצב,וצופה על מבואות שער הכניסה.

 

אני מטפס על הסולם ונכנס לעמדה,החייל רוכן קדימה ומתצפת עם משקפת לראיית לילה.

אני פונה אליו "אהלן גיל,מה קורה ?"

 

אין תגובה.

 

אני מתקרב אליו ומביט עליו מהצד,ואני רואה את התאורה הירוקה של המשקפת לראיית לילה מאירה את עיניו...הסגורות.

 

החייל יושן באמצע שמירה. (כאמור,העמדה המרכזית של המוצב,לב עזה).

 

בזהירות ירדתי מהסולם,הערתי את כל מפקדי המשנה,דיווחתי להם מה עומד לקרות,כולם כבר עלו על ווסטים.

לקחתי סיר מהמטבח עם כלי מתכת,ועליתי לעמדה שלו בחזרה,החייל באותה פוזה,דופק את השינה של החיים.

 

בזהירות פרקתי את נשקו שלא יפלוט כדור מההלם (הוצאתי את המכסנית שהיתה בהכנס וווידאתי שאין כדור טעון).

 

הצמדתי את הסיר לאוזנו והתחלתי לצעוק בטירוף "הקפצה !!!! הקפצה !!!!" תו"כ שאני דופק על הסיר עם כלי המתכת.

 

מרוב שהוא נבהל כשהוא התעורר הוא נפל אחורה מהכיסא ברים עליו ישב,פשוט התהפך אחורה,ולא הבין מה קורה סביבו.

 

לאחר ששאר החיילים התעוררו משנתם ושכבו בהגנה היקפית מסביב למוצב,כולם נאספו ב-ח'.

 

הסברתי להם את סיבת ההקפצה,כמובן ש"שובר השמירה" התאבן.

 

אחרי שחזר לו הצבע לפנים הוא קיבל שבת (לא החמרתי כיוון שגם ככה כבר סגר 28).

 

 

*עזה,הפעם אני בתור חייל במסלול......

 

שמירה אי שם בשעות הקטנות של הלילה,מאזינים לתדר השכונתי (בכל גזרה יש תדר שבו כולם מקשקשים על אה ודה..).

 

פתאום המג"ד עולה לתדר השכונתי,ואומר לכולם בשיא הרוגע:

 

"ערב טוב לכל התחנות המאזינות ומפטפטות,קבלו נוהל כספיתון,המשך משמרת נעימה".....

 

נוהל כספיתון בשפתנו=ריתוק 14 יום (כמובן בנוסף למה שכבר סגרנו).

[X plane]

עידן, סיפורים קורעים אחד-אחד. רק דבר קטן לא הבנתי:

איך המג"ד ידע מול מי הוא מדבר? אצלנו בתדר השכונתי אף פעם לא מסגירים פרטים מזהים. איך הוא ידע למי לתת את הנוהל?

[edan82]

מאוד פשוט:

 

הוא מודיע בקשר נוהל כספיתון,ועולה מול המ"פ שלו ומדווח להם שביצע נוהל כספיתון,המ"פ כבר דואגים לכך שכל החיילים שבאותה עת בשמירה יקבלו את ה"גזירה" (לרוב נוהל כספיתון היה מתרחש רק כשכבר היה ממש בלגן בקשר והרבה חיילים היו מפטפטים, סוג של עונש קולקטיבי).

 

 

סיפור נוסף לפני שינה....:

 

*סוף יום,שימון שמירה מסתיים,ובנוהל, "מסדר כוכבים" (מסדר פאקים).

 

אחרי 45 של טירטורים הסמל פותח ח' ואומר לנו "אני מבין שכל היום עבדתם קשה,לכן מי שממש עייף יכול לקחת צעד אחורה".

 

חצי מחלקה נושמת לרווחה ולוקחת צעד אחורה.

 

באותה רגע הסמל מכריז -כל מי שלא עייף יכול ללכת למקלחות ולצאת לשעת ת"ש, כל העייפים- אתם עומדים להתעורר....

 

חצי שעה אחרי שסיימתי להתקלח כל ה"עייפים" המשיכו לעשות קד"רים.......

[aa123]

תודה היה נחמד לקרוא.

[ליין מן]

עידן שם לב - גם אם אין תגובות לסיפורים ... כולם קוראים ונהנים.

ראה את מספר הכניסות לשרשור.

העם רוצה סיפורי עידן .

תודה - אייל .

[X plane]

עידן שם לב - גם אם אין תגובות לסיפורים ... כולם קוראים ונהנים.

ראה את מספר הכניסות לשרשור.

העם רוצה סיפורי עידן .

תודה - אייל .

 

+1:-).

[Alex_b]

עידן כל הכבוד!! ממש נהנתי לקרוא...

[TheHunter88]

תוספת שלי, תוספת מאוד קטנטנה יחסית לעידן.

 

טירונות 02, ניצנים. איפה שהוא לקראת סוף הטירונות כבר קלטנו את הקטע, הבנו שזה שיא החרטא ופשוט התחלנו לעשות שטויות בכל מצב שלא יהיה.

ערב אחד, כל המחלקה עולה על מד"ס, אני ועוד כמה אנשים שפשוט לא היה לנו כוח/פטורים/ב'/כל מה שבא ישבנו בצד, בזמן שאיזה מכי"ת שמרה עלינו. התחלנו לעשות בלאגן, המכי"ת התעצבנה קצת והענישה אותנו בסידור מחדש של מערום הנשקים תוך דקה. לא עזר לה, המשכנו אחרי זה לעשות צרות, היא מודיעה לנו שעכשיו אנחנו נעמוד בח' מסביב לנשקים ונשמור עליהם במשך 3 דקות ונקריא זמנים כל 5 שניות. אחרי שסיימנו, חכמולוג אחד צועק לה "המפקדת אפשר עוד פעם?"

באותה דקה היא פשוט ברחה משם מרוב שלא יכלה להפסיק לצחוק.

[KoF-sHeLeG]

תוספת שלי, תוספת מאוד קטנטנה יחסית לעידן.

 

וגם דיי עלובה, אני חייב לציין.

 

אני מקווה שלא נפגעת...

[Blue Jay]

חצי שעה אחרי שסיימתי להתקלח כל ה"עייפים" המשיכו לעשות קד"רים.......

 

ועכשיו הסבר קצר למי שלא היה בצבא -

 

מה זה קד"רים?

 

[Discover]

למרות היותי ג'ובניק, אני אקח את הסיכון ואהמר על

קליטה דרך הרגליים ?

[שומאכר]

בהחלט כייף לקרוא. תכננתי לישון כבר לפני הרבה זמן, אבל נכנסתי לשירשור, ראיתי שהוא מאוד מעניין, הכנתי פופקורן וקראתי את כל המעשיות שלך בצבא

עוד!

[ליין מן]

ועכשיו הסבר קצר למי שלא היה בצבא -

 

מה זה קד"רים?

 

קד"ר - קידום ( קליטה ) דרך הרגליים. חכם , מבין ענין, ומבצע את הפקודות.

טיפש ( טופש ) לא קולט דרך הראש ( אין אף אחד בבית ) יבין בטירטורים ועונשים, דרך הרגלים.

 

אבל, תמיד יש יוצאי דופן - ועליהם שמרנו.

דוגמא .

החמ"ל - בצמוד המרכזיה המיבצעית.

מאשר לאחת הבנות, עקב כאב בטן , לגשת לרופא, במרפאת החטיבה.

מארגנים רכב, ושולחים אותה.

כעבור שעה הם חוזרים, אני שומע רעש וצחוק מהחמ"ל, נכנס פנימה, שקט ופתאום ,כולם מתגלגלים מצחוק.

אני שואל את הסמב"ץ, אשר הקפיץ את הבחורה, למרפאה, מה נגמר, הוא צוחק ואומר לי הכל בסדר,

הרופא כבר יצור אתך קשר, יצאתי.

בערב, טלפון מהרופא הצבאי, שמסתלבט ( צוחק ) שאנו אומנם יחידה מעולה, אבל הפעם, לקחנו

חיילת, מעבר לנתונים הרגילים.

הוא מספר את מהלך הבדיקה - שם דרגה יחידה, מה הבעיה הרפואית, אחרי שהוא שומע, הוא שואל ..

 

איך היציאות שלך ? - תשובה, פעם בשבועיים ... שוב הוא שואל, ואז מבין את התשובה ( היא ענתה, איך היא יוצאת הביתה ) הוא מתחיל לצחוק ועוצר.

אבל האחות שהיתה בחדר הבדיקה, התגלגלה מצחוק וברחה החוצה.

 

הוא מבקש להיתנצל על אי ההבנה - הם לא התכונו לפגוע - הוא רציני, ואני מתגלגל מצחוק .

הרגעתי אותו, ואז הוא שואל , איך היא מסתדרת ביחידה כזאת - עניתי, יש לה את היתרונות שלה.. ואותם אנו צריכים.

טוב, אנו עכשיו חברים, והוא מעיז ושואל, מי הבחורה עם הקול הסקסי, אשר קישרה בנינו, יש מצב להכיר אותה ...

וכעת אני מתגלגל מצחוק, בודאי , זו הבחורה אשר היתה אצלך - אתה רואה שיש לה יתרונות..

( ומאז יש לנו בסלנג - איך היציאות שלך השבוע - היציאות שלי מסודרות )

והיא היתה בגדול, חיילת טובה - אייל.

[edan82]

אכן,קד"ר=קידום דרך רגליים.

 

מה שלא נכנס בדרך הקונבנציונלית (דרך המוח) ייכנס בדרך אחרת (דרך עבודה קשה).

 

 

למי שלא יצא לחוות מסע קרבי של לוחמים (כמובן עם אפוד מלא ציוד,נשק,מחסניות וכו',לא הכי סימפטי בעולם),אתה רק מחכה להגיע לשער הבסיס,כי אתה כבר מותש (הליכה של כמה שעות טובות),הרגליים הורגות אותך,כולך רטוב לגמרי כי אתה מזיע כמו חמור (ואני מדבר על רטוב ברמה של לסחוט את החולצה ולראות איך יוצא ממנה מים,והרבה,לא כמה טיפות).

 

זו היתה הקדמה לזה:

 

*סוף מסע 38 ק"מ עם הלוחמים שלי,מגיעים כבר לש"ג של הבסיס,פתאום כל החיילים בהתרוממות רוח,רק מחכים לראות את המקלחות ואת הפריסה המפנקת שמחכה להם.

המ"פ פותח ח' מול הש"ג ומדווח לחיילים:

 

"פלוגה א',אני גאה בכם !! אבל אנחנו הולכים לעשות משהו שרק יראה לכם כמה אתם ענקיים ! חצי דקה פתחתם 2 טורים בכיוון השני !"

 

החיילים התחילו פשוט לבכות,חלקם פשוט התרסקו כששמעו את זה,הם כבר עומדים בש"ג ופתאום הם מגלים שהם צריכים ללכת עוד.....ולא סתם עוד,עוד 14 קילומטר.

 

זו היתה הצעידה הכי שקטה שהיתה לי אי פעם,בחזרה השנייה שלנו לבסיס החיילים רצו ונישקו את המפקדים והרגישו מינימום חצי אלוהים,זה באמת היה צעד מדהים לעשות,הם הרגישו שאם זה לא שבר אותם,כנראה שכלום לא ישבור אותם.

 

 

*אמצע קורס קצינים,קיבלתי אפטר,הגעתי הביתה באיזה 21:00,מה עושים ?....

ביקשתי מאחי את הרכב שלו,החלטתי לנסוע לבקר את חברים שלי למסלול שעושים קו בעזה,מעבר לזה שהייתי חרמן לנהוג (הרכב- 306XSI).

מגיע לנחל עוז ונכנס לבסיס שבו הפלוגה יושבת,מדסקס קצת עם החברים,ואחרי איזה שעה החלטתי לקפוץ למעבר קרני (15 דקות נסיעה משם) לבקר שם חיילים שהיו בשמירה.

השעה כבר היתה משהו כמו 23:30,יצאתי מהבסיס לכיוון קרני.

מי שמכיר את הכביש יודע שזה חושך מצריים,אין תאורה ואין כלום בדרך,במיוחד בלילה בלי ירח.

אני נוסע יחסית מהר (היו לא מעט מקרים של חדירות מחבלים וירי על רכבים בכביש הזה).

פתאום אני מזהה מרחוק חיילים מבצעים פתיחת ציר בחושך מוחלט,אני מיד מכבה אורות ונצמד אליהם,נוסע ממש מאחורי הסופה שמלווה אותם בסגירת הכוח.

 

אחרי 2 דקות פתאום נפתחת אש תופת לכיוון שלנו מאיזה 3 מוקדים שונים.

אני מזהה נותבים (כדורים שמשאירים מעין שובל אדום שכזה כדי להצביע על כיוון מעופם) שמתעופפים לכיוון הרכב שלי, ישר נותן מכת גז ונעמד מצידו של ג'יפ הסופה (ממוגן),אני קולט שהעניינים מתלהטים ואני בלי נשק עליי,כך שאין לי מה לתרום בסצינה למעט להיות נטל על החיילים,בלי לחשוב פעמיים משלב לרברס ומתחיל לחלץ אחורה במהירות,כאמור עם אורות כבויים בחושך מוחלט).

 

אחרי אולי נסיעה של מאתיים מטר ברוורס (אסור לך במצב כזה לעצור כדי להסתובב,בשנייה שתעצור תקבל צרור) אני מסתובב וחוזר לבסיס....

איך שאני מגיע חברים שלי צוחקים עלי ששינו לי את התוכניות,ושההתקלות הסתיימה,נהרגו 5 מחבלים,לכוחותינו שלום.