השתחררתי מהצבא, מה עושים עם החיים?

[elad1299]

ואופיר, יש קומבינות להקל את השירות ויש קומבינות של להשתתחרר ממנו. אני בטוח שתסכים איתי שלא מדובר באותה רמת קומבינטור.

אם ככה אתה חושב - אז אתה באמת לא יודע מה קורה בצבא בימינו.

אנשים שותים את הצבא לת"ש, תשמ"ש, דירה, YOU NAME IT. על כלום. שותים כסף בלי שום סיבה, סתם כי בא להם.

הפניות, גימלים, הכל.

יעשו בחכמה כל הטפשים הללו וישתחררו מהצבא. אח"כ מתפלאים למה אין אפודים בימ"חים.

כדאי שמישהו יכניס ללקסיקון הצבאי את המונח הזה שנקרא "התייעלות". פשוט בושה וחרפה הבזבוז והפזרנות שהולכים למקומות הלא נכונים.

אבל מה עושים במקום זה?

כן! נכון! ממציאים ראשי תיבות לכל דבר אפשרי.

צבא דמיקולו.

[Night Driver]

פססססט... רוצה לשמוע משהו ? אני יצאתי בעזרת הקב"ן הנדיב ..

 

אך יודע מה יודעים אצלי בעבודה? שאני נפצעתי בפעולה צבאית בג'נין .. יודע למה ? כי המידע הזה הוא רפואי.. והוא חסוי

 

בתעודת שחרור רשום "סיבות בריאותיות" אז בקיצור .. אל תבלבלו בשכל.

 

פססססט... רוצה לשמוע משהו?

 

אני הייתי שולח אותך לרופא תעסוקתי ואצלו כבר היה מופיע שהשתחררת על סעיף נפשי. חוץ מזה מי שרוצה לעבוד אצלי אומר את האמת כי אחרת הוא עף כמו טיל.

 

אתה יכול לחיות בעולם השקרים שלך כל עוד אתה סתם אפס במקום העבודה. ברגע שתרצה להתקבל לתפקיד בכיר תעוף כמו טיל.

[שרגאמן]

נסטה רגע

 

אם אתה מנהל , משפט כזה:

 

"אתה יכול לחיות בעולם השקרים שלך כל עוד אתה סתם אפס במקום העבודה. ברגע שתרצה להתקבל לתפקיד בכיר תעוף כמו טיל"

 

מראה איזה מנהל גרוע אתה

 

מי שמאמין שיש עובדים אפסים במקום העבודה שלו, ויש את הבכירים המיוחדים מראה כמה אין לך מושג על ניהול

[Night Driver]

בכל מקום עבודה יש את אנשי המקצוע שהם נכם, אנשים טובים שהם חלק מהגרעין החשוב של הארגון וכל מיני אנשים שמתחלפים לעיתים קרובות ומבצעים עבודות פשוטות שלא דורשות שום הכשרה.

 

אם אתה שייך לסוג האחרון אז אתה לא נכס בעל חשיבות לארגון.

[מושיקו.]

אתם לא יודעים כמה אנשים משתחררים היום על 21, זה נהיה אופנה.

שהגעתי לירפ"א בתל השומר התור היה ארוך לוועדת שחרור תאמינו לי שהצעירים היום לא שמים על המדינה.

 

בלי שום קשר אני השתחררתי כי סבלתי שם הייתי בוכה הרבה ואני מעדיף שיהיה לי טוב מאשר לסבול 3 שנים.

 

היום חתמתי אבטלה, אני מקבל 2,900 בחודש עד אשר מוצאים לי עבודה.

החלטתי שאני הולך למכללה ואני מוותר על האוני'...תעודת הבגרות שלי טובה אני מעדיף להשאיר אותה איך שהיא.

 

אני שלם ב100% עם ההחלטה שלי וכל מורעל של המדינה והצבא לא יגיד לי מה לעשות כי אני רואה מה קורה במדינה ואיך מתנהל הצבא העקום הזה.

כנסו לפורום "פרופיל חדש" ותראו כמה אנשים רוצים להשתחרר.

 

דני, אתה צודק אני מציב לי מטרה והמטרה היא תואר ראשון בטווח של 3 שנים.

 

נ.ב

עדכנתי את החתימה

[Sp4zm]

.

 

בלי שום קשר אני השתחררתי כי סבלתי שם הייתי בוכה הרבה ואני מעדיף שיהיה לי טוב מאשר לסבול 3 שנים.

 

 

מעטים נהנים בצבא, ההבדל שהם מתמודדים עם הקשיים.

אתה תבוסתן, אתה בורח מקושי במקום להתמודד איתו.

 

למה מישהו צריך לסכן את חייו כדי להגן על פרזיט כמוך?

[Black Joker]

אם אתה מחפש שיוויון, במיוחד במדינה הזאת, חבל מאוד.

[מושיקו.]

מעטים נהנים בצבא, ההבדל שהם מתמודדים עם הקשיים.

אתה תבוסתן, אתה בורח מקושי במקום להתמודד איתו.

 

למה מישהו צריך לסכן את חייו כדי להגן על פרזיט כמוך?

 

תגיד לי אדון מורעל? בשבילך לגרוף עלים מ11:00 עד 14:00 כל יום זאת תרומה?!

אני לא בורח מהקשיים פשוט לא היה לי טוב שם, הצבא יסתדר בלעדיי תאמין לי.

[שרגאמן]

"אם אתה שייך לסוג האחרון אז אתה לא נכס בעל חשיבות לארגון."

 

זה מה שהפיל הרבה ארגונים, חשיבה שהדרג התחתון "סתם מתחלף" ולכן אין צורך להשקיע בו

מה שהוביל לכך שהדרג היצרני לא עשה כלום והדרג הניהולי לא הבין למה ופיטר אותם

 

אבל בוא נעזוב את זה בצד.

 

 

אני סיימתי 3 שנים בסבל רב

אימי חלתה בסרטן, דבר שלא נתן לי להמשיך לשרת בקרבי (לתמודד גם עם דאגה לילד בשטחים זה לא היה בשבילה)

מאז שיצאתי מקרבי סבלתי בכל רגע ורגע בצבא

הרגשתי שאני לא עושה כלום

חוויתי משברים

רציתי לצאת, אבל לא וויתרתי לעצמי

בשבילי זו הייתה מלחמה כנגד עצמי, לצאת זה הדרך הקלה

הייתי בבסיס פתוח ועברתי לסגור כי הרגשתי שבבסיס הפתוח לא עושים כלום (אגב אותו בסיס פתוח כיכב באי מוכנות הימ"חים שלו במלחמה)

 

בסוף סיימתי 3 שנים במספר תפקידים שלטעמי לא היו מועילים.

לדעת המפקדים שלי הייתי מאוד מועיל, רק שלא הבנתי את זה, היום אני מבין חלק קטן מזה

 

היו לי לא מעט חברים בצבא שירתו תוך משברים קשים

בחור ששירת 3 שנים כאשר אמו נפטרה במהלך הצבא שלו

בחור שהתנדב לאחר שהיה לו פרופיל 21 רפואי והיה צריך ללכת עם משאף לכל מטר

בן אדם שכל יום קם ונלחם בדחף אובדני והיה הולך לקבן כל כמה ימים

ואנשים שסובלים אבל יודעים שהם לא תמיד רואים את העולם בראיה רחבה ולכן הם צריכים לתרום

 

תמיד יש דרך לדעתי לעשות צבא, השאלה מה אתה מוכן להקריב

[erez]

בכל מקום עבודה יש את אנשי המקצוע שהם נכם, אנשים טובים שהם חלק מהגרעין החשוב של הארגון וכל מיני אנשים שמתחלפים לעיתים קרובות ומבצעים עבודות פשוטות שלא דורשות שום הכשרה.

 

 

הבחור צודק.

בכל מקום עבודה ישנם כאלה שבאים כבעלי מקצוע, וישנם כאלה שגודלים להיות בעלי מקצוע, מהצד השני ישנם אלה שבאים לעבודה בבוקר ואומרים תנו לי לעבוד עד סוף היום ולא אכפת לי כלום. אותם אלו אינם בעלי מקצוע והם מתחלפים - DISPOSABLE

התפקיד שלהם לא דורש מהם חשיבה מיותרת. (בדרך כלל).

האנשים הראשונים שציינתי, אכן מהווים את הגרעין של מקום העבודה ושאר האנשים נמצאים בתחלופה דיי גבוהה ביחס לגרעין.

 

ככה זה עובד בתעשייה.

[BMW]

אתם לא יודעים כמה אנשים משתחררים היום על 21, זה נהיה אופנה.

שהגעתי לירפ"א בתל השומר התור היה ארוך לוועדת שחרור תאמינו לי שהצעירים היום לא שמים על המדינה.

ככה גם אנחנו נראים במלחמה- אותו דור מפונק ופרזיט.

לכולם נוח לשבת בבית ולראות בטלויזיה את הלחימה המתישה בערבים מסביב.

היום זה אופנתי לצאת על קב"ן- פעם זה היה אופנתי (וחסר פשרות) להיות קרבי ולהילחם על המדינה הזאת, ובזכות האופנה ההיא אנחנו כאן.

בלי שום קשר אני השתחררתי כי סבלתי שם הייתי בוכה הרבה ואני מעדיף שיהיה לי טוב מאשר לסבול 3 שנים.

מי שבאמת רוצה יכול למצוא בצבא גם יתרונות משמעותיים וגם תפקידים טובים.

תתפלא, אבל גם אותם אלו עובדי רס"ר למינהם, שגם הם בעצם גורפי עלים, אמנם לא רוכשים תפקיד כלשהו לחיים אבל אני מכיר אישית מספר של חיילים כאלה שהגיעו ממשפחות מצוקה כעבריינים בעיתיים קטנים ויצאו אחרי 3 שנים (גם כעובדי רס"ר) בוגרים יותר ומכושלים יותר..ובכלל אנשים שפתאום כיף לשבת ולדבר איתם- מה שלא הם ולא אתה יכולתם לחזות ביום גיוסם.

 

 

אני שלם ב100% עם ההחלטה שלי וכל מורעל של המדינה והצבא לא יגיד לי מה לעשות כי אני רואה מה קורה במדינה ואיך מתנהל הצבא העקום הזה.

כנסו לפורום "פרופיל חדש" ותראו כמה אנשים רוצים להשתחרר.

בגלל הגישה הזאת שציינת חטפנו בראש כמו נמושות במלחמת לבנון השניה.

אנחנו צבא עקום כי ככה אנחנו נותנים לו להיות ולהיראות.

 

 

בשורה התחתונה- שכל אחד יהיה שלם עם הגישה שלא.

הדעה שלי טוענת שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפוך לצבא של בחירה כמו האמריקאים למשל.

במצב החרא התמידי שבו אנחנו נמצאים צריך לנצל את כל המשאבים הקיימים ולשמור על מה שיש לנו.

עם הנוער של היום אני שואל את עצמי- מי יהיו אלו שכן ילחמו בעוד כמה עשורים וידאגו שנכדיי לא יחטפו קטיושות לביתהם?

[Night Driver]

 

בסוף סיימתי 3 שנים במספר תפקידים שלטעמי לא היו מועילים.

לדעת המפקדים שלי הייתי מאוד מועיל, רק שלא הבנתי את זה, היום אני מבין חלק קטן מזה

 

 

זהו שאתה למרות הקשיים החלטת שאתה כן מסיים ולא מתחמק מחובתך האזרחית.

 

אני שירתתי כלוחם ואח"כ כמדריך (בניגוד לרצוני. לא רציתי להיות לוחם כי חשבתי שאוכל לתרום יותר בתפקידים עורפיים) ובמילואים המשכתי כלוחם עד לפני כ 4 שנים שאז הגדוד שלי פורק והועברנו כפלוגה אורגנית לפיקוד העורף.

 

בהכשרתי אני מהנדס מכונות ומתמחה בפיתוח ובניית ציוד לכל מיני יישומים (את רוב המכונות אצלי במפעל אני מתכנן ובונה לבד) אבל זה לא הפריע להם לשבץ אותי כמפנה הריסות (סבל) ולא בתפקיד שיביא לידי ביטוי את ההכשרה והידע האזרחי שלי.

 

נכון שאולי הייתי תורם הרבה יתר כמהנדס אבל אם הצבא החליט שהוא צריך אותי כסבל אז זה מה שאהיה. הם יודעים יותר טוב ממני מה הם צריכים. אל תשכח שאותו מנקה שירותים שאףאחד לא סופר אותו הוא האיש שבזכותו אתה יכול לחיות בצורה סבירה בבסיס אז אל תזלזל בחשיבותו.

[נמרוד רחמימוב]

מבלי להעביר שיפוט עליך, אני מציע לך ללכת להתנדב לתקופה של שנה. בית-חולים, בית-אבות, תמחוי, תנו לחיות לחיות, וכו. - זה לא משנה בכלל איפה. שנת ההתנדבות תעשה לך טוב מכמה סיבות:

 

ראשית, תתבגר בשנה. זה תמיד עוזר לראות את העולם באור שקול יותר.

שנית, תראה איך נראים החיים באמת, ולא מהצד הנוצץ שלהם.

שלישית, תרגיש יותר טוב עם עצמך שלמרות שלא שירתת בצבא, נתת מעצמך משהו לחברה ולא רק נהנת מתרומתם של אחרים.

רביעית, תוכל לספר בלי בושה בעתיד מה באמת עשית כשכל חבריך שרתו בצבא, בלי להמציא סיפורים על פציעה בג'נין.

וסיבה אחרונה, אולי החשובה ביותר: תתרום איפה שבאמת זקוקים לעזרה.

 

נמרוד

[Wiking]

אתה סמרטוט, גועל נפש!

לא רק שהתחמקת מהצבא.

אתה גם מספר שנפצעת בפעולה צבאית.

אין לך אפילו את הזכות להתחזות לחייל בכלל וללוחם בפרט.

 

אין לי מילים להגיד עד כמה אתה מגעיל אותי.

צודק ב-100%.

 

פותח השרשור, אף אחד לא חייב אותך לגרוף עלים (ואל תגיד לי שכן היות ויש תמיד פיתרון ואופציות). זה שבחרת לעשות זאת ואז להגיד שזה לא מתאים לך, זאת בעייה שלך.

 

אף אחד לא אמר שצבא זה קייטנה ונכון שבצבא יש גם הרבה בזבוז, חוסר ייעול ולא מעט טיפשות

אבל זה לא אומר שמוותרים ובורחים. כל מי שעושה כך לדעתי, הוא פחדן, פרזיט, בלי שום מוסר ובורח מאחריות.

ולא, אין לי מטרה שכולם יעברו את מה שאני ואחרים עברנו בצבא אבל לתרום איכשהו זה משהו בסיסי במדינה שלנו.

 

חבר הכי טוב שלי ייצא בזמנו על 21 מהצבא עוד לפני שהתגייס כי "אימא ואבא פחדו עליו ומבחינתו זה בזבוז זמן". הרגשתי רע מאוד ופראייר כי בזמן ששטפתי כלים, נסעתי בשיירות "וביזבזתי 3 שנים", הוא היה כבר בחצי הדרך לתואר. היום, בכל ראיון עבודה יש לו לא מעט קשיים וצורך לשקר כדי בכלל לעבור לראיון שני.

 

גם אני חשבתי שצבא זה בזבוז לפני שהתגייסתי (והייתי יכול בקלות לצאת מהצבא עם הקשרים של אבי) ועד לסיום לא ממש הבנתי מה עשיתי ב-3 שנים. היום יש לי תשובה ברורה לכך: בגרות, אחריות, שיקול דעת ומוסר.

 

ליאור

[erez]

אל תשכחו את הדבר החשוב ביותר (טוב, הגזמתי): הצבא מרגיע ערסים, הצבא פחות או יותר מיישר קו מבחינת התנהגות האנשים, אמרתי פחות או יותר, כי זה ממש לא משהו מוחלט אלא יותר יישור קו כללי.