לגור עם ההורים VS לגור לבד

[ChemGuy85]

מה אתה בוכה על שעה וחצי?

 

מהנדס שאני עובד איתו גר בסירקין פ"ת ועובד בתל אביב ליד התחנה המרכזית החדשה. נוסע שעה וחמישים לכל כיוון.

 

משתתף בצערו. באמת.

[vadim6385]

אני משתתף בצער כל מי שצריך לגור ו/או לעבוד במדינת גוש דן.

[gbguy]

 

 

עוד פרויקט עם הגינה המקודשת באמצע. תחבורה ציבורית יש? תעסוקה? תרבות? פנאי? שירותים במרחק הליכה? אני מוכן להתערב שהתשובה היא לא.

 

יאללה 30 שנה משכנתא ו-Type 2 diabetes

אני מנסה לחשוב למה ישר קבעת שלא.

האם בכל עיר (כולל אשדוד) יש את כל שירותי לאזרח באופן נגיש? זה עניין של כמה אתה מוכן להתפשר. גם לגור מתחת לכל השירותים יכולה להיות לא נוחה (צפופה באנשים, רעש וכד'). האם מרחק נסיעה של קו אוטובוס אחד או שנים בתוך העיר, יכולה לשנות את הגישה לנוחות לעיר. יכול להיות שכן.

אותו דבר לגבי חדרה: אפשר למצוא עבודה בעיר סמוכה (כולל היי-טק, לא שיש מיליון משרות כמו באזור תל אביב), אבל לא תצטרך להיתקע כל בוקר שעה וחצי, אלא 40 דקות נניח.

אילו היית גר בתוך תל אביב, ומרחק העבודה שלך נניח 15 קילומטר (אורך המסלול) מהבית, האם היית מוכן לגור שם או לשלם הרבה כסף? בחיים צריך לדעת על מה להתפשר.

[Keyser]

אני חושב שאין תשובה פשוטה לשאלה הזו. זה חיסכון מאוד רציני, ואם אתה צריך כסף ללימודים/הקמת עסק/דירה אז זה מאוד עוזר; מגורים בשכירות יכולים לשתות לך חלק מאוד נכבד מהמשכורת החודשית. שכירות במקומות מרכזיים עולים ים כסף, וגם אז אתה מוצא את עצמך גר עם שותפים, כך שלא ממש הרווחת משהו. בתכלס, אחרי גיל מסויים לגור עם עוד אנשים בבית זה... זה פשוט מרגיש מוזר. אתה גם יכול לחלופין לגור באיזה צינוק (ואני ראיתי כמה דירות שגם זו מחמאה עבורן) או לגור רחוק, ואז אתה משלם בזמן ובמקום עבודה.

בנוסף זה מאוד מאוד תלוי באישיות שלך ושל ההורים. אם יש לך הורים תומכים ואתם יכולים לשמור על פרטיות ומרחב, אז סבבה. אם לא, את כל מה שתחסוך אתה תוציא על אשפוז נפשי.

לכל הסיפור הזה תוסיף את ההיבט החברתי - איך שהחברה מסתכלת על אדם שגר עם ההורים בגיל מבוגר, איך נשים מסתכלות על זה (אבל מקריאה באשכול הזה יש כנראה סקאלה של קבלה) ומה זה עושה להתפתחות שלך כבנאדם.

[MadCat_LE]

מה אתה בוכה על שעה וחצי?

 

מהנדס שאני עובד איתו גר בסירקין פ"ת ועובד בתל אביב ליד התחנה המרכזית החדשה. נוסע שעה וחמישים לכל כיוון.

 

שאלה פרקטית - לא מתאים לו כלל אופניים חשמליים או קטנוע בגרוש? זה נראה לי כמו זריקה של אחוז מכובד מהחיים שלו לפח...

[Benor]

מתאר לעצמי שאין לו דרך נוחה להגיע לרכבת בקריית אריה.

הייתי מעדיף במקומו כבר לקחת רכבת מפ"ת לרכבת "ההגנה".

בכל אמצעי תחבורה שתבחר, אתה תתפשר במידה מסויימת...

להרבה אנשים שימוש ברכבת בכלל לא פרקטי.

 

סתם מעניין אותי, מה הדירה הכי זולה+באיזה איזור שאפשר לקנות בישראל? 300-400 אלף?

עריכה אחרונה ב-21 לדצמבר, 2017 על ידי Benor

[vadim6385]

במקרה שלי, אם הייתי מגיע ברקבת, הייתי צריך לנסוע מחדרה לכפר סבא דרך בני ברק.

[iluxxxa]

סתם מעניין אותי, מה הדירה הכי זולה+באיזה איזור שאפשר לקנות בישראל? 300-400 אלף?

 

ערד, דימונה, טבריה, חיפה, ב"ש. החל מ-300K.

לרוב מדובר בדירות 2 חדרים סביבות 30-40 מ' בבניינים מתפרקים בשכונות מפוקפקות.

תעשה חיפוש ביד2 ותציין את המחיר המבוקש.

[gbguy]

ערד, דימונה, טבריה, חיפה, ב"ש. החל מ-300K.

לרוב מדובר בדירות 2 חדרים סביבות 30-40 מ' בבניינים מתפרקים בשכונות מפוקפקות.

תעשה חיפוש ביד2 ותציין את המחיר המבוקש.

אספר לך סוד: הדירות האלו ממזמן עלו לחצי מיליון ומעלה למגורים נורמלים. לפעמים אפילו צריך להשקיע בשיפוץ.

בב"ש, אין מה לדבר לפני 800 אלף ש"ח. אם תרצה דירה באזור מגורים שקצת יותר חדש, בפחות ממיליון אין על מה לדבר.

[iluxxxa]

אין שום סוד, פתח יד2 ותתחיל לחפש.

 

נשאלה השאלה מה הדירה הכי זולה והיכן היא נמצאת. ברור שיהיה מדובר כנראה בדירה צפופה שמצריכה שיפוץ מאסיבי, אבל לא זה מה שנשאל.

[lanosforce]

יש אזורים בחיפה שאתה יכול למצוא דירה 3 חד' באזור ה700 אלף ש"ח ואני מתאר לעצמי שאם תרחיק לערים כמו עכו או נהריה מצד שני דרומה לכוון ערד\דימונה (שמתחרדת היום במגמה מהירה במיוחד) תוכל גם כן למצוא ""מציאות"".

 

דירות בשכונות עם סביבה קשה מלאה במפגעים כמו למשל זיהום אוויר מכל סוג אפשרי - בספק אם יהיו מעליות, חניות

 

מה שכן יכול להיות מציאה אם תמצא זו דירה במקום שמיועד לבינוי פיצוי.

 

מצד שני תבדוק אם יש אפשרויות מעניינות לקרקע או אפילו בית קטן במושבים כמו כפר גליקסון למשל ואז אולי כדאי גם לבדוק היתכנות להציב על קרקע שכזו בניה אלטרנטיבית - אם המחירים יהיו פלוס מינוס כמו מחיר דירה בשכונת מצוקה - אני באופן מובהק הייתי מעדיף את הפתרון האלטרנטיבי.

[איציק נ.]

כל אחד מבסס את דעתו על הניסיון הפרטי שלו (בעיקר), דבר שלא תמיד נכון לעשור האחרון מבחינת שוק השכירות וקניית דירה. דברים השתנו.

 

אנחנו היום גיבורים בלדבר.

אנשים כאן שהם בני 35-40 (ומעלה) שייכים לדור שבו ההורים ילדו ילדים בגיל צעיר (19-25 זו לא מילה גסה) והיום זה נראה להם לגיטימי להישאר בבית כאשר ההורים עוד יחסית צעירים והיחסים טובים. סבבה, אולי צודקים אולי לא.

דאז , לרוב - אחרי גיל 50 (של ההורים) או מקסימום 55 - אין ולו ילד אחד מתגורר בבית, כולם מספיק גדולים ועזבו את הקן.

 

היום המצב שונה. גרים אצל ההורים עד גיל 30, "חוסכים", אחר כך יוצאים לעצמאות, מכירים מישהי, מתחתנים ובום - בגיל 35 מביאים ילד ראשון (במקרה הטוב). דמיינו לעצמכם זוג הורים בגיל 60 עם איזה TEENAGER אחד במקרה הטוב (ילד שני או שלישי במשפחה) אחרי\לפני צבא, מתגורר בבית - ויחד איתם (הבכור, בגיל 25) שעוד רוצה ללמוד ולחיות עד גיל 30 אצל ההורים (שכבר יהיו בגיל 65 במקרה הטוב, אם לא יותר).

 

ימים יגידו ותראו שצרות צרורות במודלים (ה"מסורתיים" שהכרנו עד היום) המשפחתיים הללו עוד יבואו גם יבואו.

גידול ילדים היום הרבה יותר קשה ממה שהיה פעם, לא רק מבחינת השפע הכלכלי אלא גם מבחינת התמודדות, חוכמה, ידע, חשיפה לתכנים מבגרים, כבוד והערכה (שפוחתים עם הדורות) להורים וכד'.

להורים של היום (שגם ככה מביאים ילדים בגיל מאוד מאוחר) יהיה סופר קשה להתמודד עם ילדים "מתבגרים" בבית בגיל מבוגר - וכבר היום (בגיל צעיר של הילדים) חווים דברים שלא נראו מעולם בגילאים האלו.

 

אני בספק גדול *מאוד* שהדור הנוכחי (של גילאי ה 30-35) שיביא ילד ראשון בגיל 35, יסכים שהילדים שלו ישארו בבית עד לגיל 65 (של ההורה).

ימים יגידו.

 

איציק

[ChemGuy85]

עבור רוב האנשים רכישת דירה זו מטרת על בחיים. כאשר לוקחים בחשבון את מחיר הנדל"ן בישראל ואת השכר הממוצע במשק מבינים שהדרך הכי מהירה להשיג את המטרה היא לגור אצל ההורים עד גיל כמה שיותר מבוגר. כל עוד לא יהיה שינוי במחירי הנדל"ן או זינוק בשכר או אנשים יציבו מטרות אחרות חוץ מבעלות על ארבע קירות כמעט בכל מחיר נמשיך לראות בני 30+ גרים אצל ההורים. אני לא אומר שזה טוב או רע. לכל דבר בחיים יש מחיר.

[sperial]

איציק, הסיפור יותר מורכב. "פעם" יכולת לצאת לשוק העבודה עם השכלה של 8 שנות לימוד. אחר כך 10, אחר כך 12 שנות לימוד. כיום בדרך כלל נדרשת השכלה על תיכונית שרכישתה אורכת 2-4 שנים אחרי השירות הצבאי והרבה פעמים עו עיכובים (מגיוס ושחרור בתאריכים הגורמים הפסד שנה, דרך שנת שירות ושנות קבע, וכלה בטיולים גדולים וסתם קושי בבחירת מסלול לחיים). מה שאומר שלפני שני דורות היו מי שנכנסו לשוק העבודה בגיל 15 (לא רוצה להרחיב על המשמעויות, ועל מסלולי בתי הספר לחניכים והתעשתיים) או מיד לאחר שחרור להשירות הצבאי, כיום אנשים נכנסים לשוק העבודה בגיל 25 ומעלה. זה משפיע על כל שאר מרכיבי מחזור החיים.

[איציק נ.]

אתה צודק - ולא רק בדברים שכתבת.

היום אנשים כבר לא רוצים ללכת למקצועות שבהם נדרשת עבודת כפיים, לכן הן מעדיפים ללמוד במטרה להגיע ל-4 קירות של שעות הבוקר שלהם (להלן: "המשרד").

זה נכון שהיום נדרשת השכלה גבוהה, אבל ברוב המקרים אם תסתכל סביב - חלק גדול מהאוכלוסיה הוא כבר OVER QUALIFIED ל"עבודות הפשוטות" שם אתה כבר צריך אנשים לא עם השכלה - אלא עם שכל (וגם אלו הולכים ופוחתים). כולם היום רוצים להיות מנהלים...

 

בוא נראה איך ישרוד "הדור של היום" (גילאי ה 30 שעדיין מתנחלים אצל ההורים) את תלאות ה"מחר" (עוד 20-30 שנה).

לפעמים לא צריך לחשוב רק על עצמך ועל הכיס שלך, צריך לחשוב גם על האחר - מה הוא עבר בשבילך ומתי מגיע הזמן הנכון "לשחרר" אותו לנפשו, לשקט שלו.

 

איציק