שרשור פוליטי של לאחר בחירות

[יבגניפ]

הצורך בבניה רוויה הוא לא רק פונקציה של כמה שטח יש.

הגדרת את עצמך כליברטריאן, לא? ככזה, אתה באמת צריך הסברים נוספים למה הגרלת דירות עי המדינה זה מפגר?

יש פתרונות אחרים. המדינה חתמה על הסכם כלשהו עם עיריית רמת גן שיאפשר ץוספת של כ10,000 יח דיור לעיר. וזו עיר די אמיתית יחסית. לא חריש ולא חור תחת גימל בקריית מתושלח. אם זה יבוא יחד עם תחבצ מתפקדת, ללא בלוקים מנותקים עם גינה מיותרת באמצע ובלי מקום לאוטובוס - אולי המשיח בדרך.

[Spire]

כי זה הרבה יותר סביר שיקרה. אמנם אין למר"צ במצע התייחסות ישירה לרמת הגולן, אבל זה דיי סביר, הרבה יותר מאשר שתבקש להכיר ברמת הגולן כשטח ישראלי.

שהרי בעיני מר"צ יש לחזור לקווי 67, שזה לא כולל את רמת הגולן, ובנוסף יש התייחסות ישירה ליוזמה הערבית שהיא כן מתייחסת ישירות לרמת הגולן

 

ראה תגובתי לך בשרשור הסרטונים. אני לא עומד בזה. אתה הרבה יותר טוב ממני בלהתווכח עם אנשים באינטרנט.

 

בלת"ק ורק לגבי טיעון "טקטיקת ההפחדות" בהיבט הבטחוני- בוא מי שדאג להסכמי אוסלו היה השמאל, אותם הסכמים שהביאו מבול של פיגועים רצחניים בשנות ה-90 ותחילת האלפיים, שכל עלייה לאוטובוס כשאתה חוזר מבי"ס מלווה בחששות ואלף מבטים לצדדים (לפחות בירושלים).

מי שהגה (לא מי שיישם)את ההתנתקות היה השמאל-זה היה מצע של מצנע אז, ואת התוצאות וההשלכות של התוכנית הזו אנו רואים עד היום (והיתה כ"כ מוצלחת שאולמרט תכנן להמשיך את זה ביו"ש- "התכנסות" קראו לזה, בגלל מלחמת לבנון זה נמנע).

מי שביצע את היציאה מלבנון בצורה מחפירה כ"כ (שלדעתי די פגעה בהרתעה ואפשרה את התעצמות חיזבאללה כמו שהוא היום), היה אהוד ברק-מהשמאל.

 

אז בוא, אלו לא "טקטיקות הפחדה", זו הייתה מציאות לפני לא כ"כ הרבה שנים שנגרמה אחת לאחת בגלל החלטות של ממשלות שמאל לאורך הדרך (ועוד לא דיברנו על מה שברק רצה לתת אז בקמפ דיוויד) עם כל מיני הזיות על הסכמי שלום בלי להבין עם מי אנחנו מתמודדים.

 

א, אולי כדאי שדווקא כן תת"ק () כי דובר על "השמאל באופן כללי" - לכן התכוונתי לשמאל באופן כללי, גם בעולם. איפה שלא התפוצצו אוטובוסים.

ב, בתור חיפאי, אני זוכר מצוין את האוטובוסים המתפוצצים וזוכר שפשוט הפסקתי להשתמש בהם בגלל זה. לקחת מקרה אחד של הסכם אידיוטי ולבנות ממנו תאוריה תוך התעלמות מזה שכל הסכם אחר שיש לך עם מדינה באיזור הביא רק טוב (מצרים/ירדן) זה בערך כמו לקחת טויוטה שנסעה בלי 2000 ק"מ בלי שמן ולהגיד ש"טויוטה זה חרא לא אמין".

ג, מי הגה לא מעניין. אני הגיתי מלא דברים, אבל גיליתי שאנשים אחרים יישמו אותם והיום הם גורפים את כל הקרדיט והרווחים. אי אפשר לעשות שאיפה שטוב לך חשוב מי הגה ואיפה שלא טוב לך חשוב מי יישם.

ד, לפני שאתה כותב דברים כאלה על היציאה מלבנון - תשאל מה חושבים עליה אנשים ששירתו שם. "רע" היה הדבר האחרון שאפשר להגיד עליה, היא הביאה 6 שנים של שקט כמעט מוחלט שהוביל (בגללנו) לשאננות בגללה פרצה לבנוןII (ריפליי של יום כיפור), שהיא - בתורה ולמרות המחיר הכבד ששילמנו - תורמת לשקט כמעט מוחלט בצפון כבר 13 שנה and counting.

 

אז, בוא. כל מה שהצגת כעובדות הוא, במקסימוווום, דעה. ובמקרה הקצת יותר ציני, סילוף העובדות ו-cherry picking.

[netco]

א. לא ראיתי בהודעה שהתייחסתי אליה טיעון לגבי השמאל באופן כללי. ככלל הנושא הבטחוני והמקום שהוא תופס בתפסית העולם ובפערים בין ימין לשמאל בארץ, הוא די חריג בארץ ביחס לעולם לדעתי, ולכן התייחסתי לנושא טקטיקות ההפחדה כמו שקראת לזה.

 

ב. יחי ההבדל בין הסכמים שנערכו מול מדינות ריבוניות, לאחר הכרעה צבאית כזו או אחרת מולן (ששת הימים, יוה"כ) ומצב של אי לוחמה לאחר מכן עד ההסכם, לבין הסכם שלמעשה נתן לגיטימציה לארגון טרור תו"כ חימושו וויתור על שליטה בשטח בלי קו גבול ברור, זה לא בר השוואה בכלל כי הסיטואציות כלל לא דומות.

וחוץ מזה לקרוא להסכם אוסלו "אידיוטי" זה וואחד אנדרסטייטמנט.

 

ג. במקרה הזה ודאי שיש חשיבות למי הגה, כי במדיניות עסקינן, ומה היא מדיניות אם לא רעיונות ותוכניות? לכן יש חשיבות לציין שזו הייתה מדיניות השמאל באותן שנים, כי זה ששרון הוא שביצע אותה (ודוסקס על זה מספיק) לא רלוונטי לכך שזה מדיניות שמאל.

ואם זו מדיניות השמאל באותן שנים, אז אין כאן "טקטיקת הפחדה" אלא פשוט הצבעה על המציאות ועל כך שאלו הרעיונות שהשמאל קידם כל הזמן.

 

ד. לא דיברתי על עצם היציאה מלבנון שהייתה נצרכת ככל הנראה (לא בקי מספיק בסוגיה), אלא על הדרך שבה זה נעשה-שזה לגמרי באחריות ברק.

 

אז אם לסכם:

הטענה הכללית שלי הייתה שלא מדובר ב"טקטיקת הפחדות", אלא שזה מבוסס על המדיניות שהשמאל קידם לאורך השנים.

לגבי אוסלו-הסכמנו שזה של השמאל ונכשל (אידיוטי כדבריך)

ההתנתקות-כאמור מדיניות של השמאל שעליה הוא רץ באותן בחירות (אמנם בוצעה באמצעות גניבת קולות הימין), וניסה להמשיך את התוכנית הזו ליו"ש. את התוצאות רואים עד היום.

אופן היציאה מלבנון-לא הדוגמא הכי טובה, כי זה לא מדיניות-סתם ביצוע כושל (שנבע מתפיסת עולם מסויימת, אבל ניחא).

ברק וקמפ דיוויד-לגמרי מדיניות שהשמאל קידם למרות שהיה די ברור כבר שאוסלו לא ממש עובד.

 

אז מתוך 4 דוגמאות אחת כנראה לא הייתה הכי מדויקת בהקשר שלה, מכאן לומר שאני עושה צ'רי פיקינג ומסלף את העובדות..נו מילא.

דומני שבסופו של דבר הטענה שלך של "טקטיקת הפחדות" היא זו שלא ממש עומדת במבחן המציאות, ולא הדוגמאות שהבאתי-שכאמור מראות מה הייתה מדיניות השמאל בארץ לאורך השנים בהן שלט.

עריכה אחרונה ב-2 לינואר, 2020 על ידי netco

[MiniMiz3r]

אופן היציאה מלבנון-לא הדוגמא הכי טובה, כי זה לא מדיניות-סתם ביצוע כושל (שנבע מתפיסת עולם מסויימת, אבל ניחא).

 

גם אם נשים רגע בצד את אקט הנסיגה עצמו, המדיניות שהוביל ברק, גם לפני הנסיגה וגם לאחריה, היא של הכלה מביכה.

להזכירכם - חטיפת שלושת החיילים בהר דב באוקטובר 2000, שישראל פשוט הבליגה עליה.

[Spire]

א. לא ראיתי בהודעה שהתייחסתי אליה טיעון לגבי השמאל באופן כללי. ככלל הנושא הבטחוני והמקום שהוא תופס בתפסית העולם ובפערים בין ימין לשמאל בארץ, הוא די חריג בארץ ביחס לעולם לדעתי, ולכן התייחסתי לנושא טקטיקות ההפחדה כמו שקראת לזה.

 

זה היה בהודעות הקודמות. או שאני פשוט פירשתי את זה ככה. אם זה לא מופיע מפורשות, התנצלותי הכנה.

 

ב. יחי ההבדל בין הסכמים שנערכו מול מדינות ריבוניות, לאחר הכרעה צבאית כזו או אחרת מולן (ששת הימים, יוה"כ) ומצב של אי לוחמה לאחר מכן עד ההסכם, לבין הסכם שלמעשה נתן לגיטימציה לארגון טרור תו"כ חימושו וויתור על שליטה בשטח בלי קו גבול ברור, זה לא בר השוואה בכלל כי הסיטואציות כלל לא דומות.

וחוץ מזה לקרוא להסכם אוסלו "אידיוטי" זה וואחד אנדרסטייטמנט.

 

אני לא משווה בין אוסלו לבין ההסכמים האחרים כי זה כמו להשוות בין תפוחים לכבשים. אני מציין שהרעיון של הסכם הוא לא כזה תלוש ולא בהכרח יגרום רק נזק. כמו שאפשר לתת את אוסלו להסכם רע, אפשר לתת את ההסכמים האחרים כדוגמאות להסכמים טובים. הכוונה שלי היא שאפשר להתוות הסכם שלא בהכרח יביא אוטובוסים מתפוצצים.

 

אגב אוסלו, הוא כונה (לפי וויקיפדיה) "גישת החבילה", שזה מצחיק ואירוני ועצוב בו זמנית - כי אנחנו נתנו להם חבילות, והם נתנו לנו את כל החבילה

 

ג. במקרה הזה ודאי שיש חשיבות למי הגה, כי במדיניות עסקינן, ומה היא מדיניות אם לא רעיונות ותוכניות? לכן יש חשיבות לציין שזו הייתה מדיניות השמאל באותן שנים, כי זה ששרון הוא שביצע אותה (ודוסקס על זה מספיק) לא רלוונטי לכך שזה מדיניות שמאל.

ואם זו מדיניות השמאל באותן שנים, אז אין כאן "טקטיקת הפחדה" אלא פשוט הצבעה על המציאות ועל כך שאלו הרעיונות שהשמאל קידם כל הזמן.

 

שוב - הגייה של מדיניות זה אחלה בחלה, אבל מי שמיישם אותה בסופו של דבר מחליט מה ליישם. בדיוק כמו שביבי "הגה" את רעיון שתי המדינות בנאום בר אילן ולא יישם כלום. אני לא בא אליו בטענות על זה. הנקודה היא שאי אפשר, כשזה מתאים, להאשים צד אחד בהגייה של תוכניות כשזה מתאים, למרות שהצד השני יישם אותן. הצד המיישם הוא המחליט ובעל הכוח ליישם או לא ליישם, ליישם חלק, לשנות חלק. זה לא inception פה, אתה לא יכול להאשים את ליאו על משהו שביבי עשה.

 

ד. לא דיברתי על עצם היציאה מלבנון שהייתה נצרכת ככל הנראה (לא בקי מספיק בסוגיה), אלא על הדרך שבה זה נעשה-שזה לגמרי באחריות ברק.

 

במקרה הזה, כמו בעוד רבים אחרים, אנחנו לא יודעים מה היו המניעים לפעול בצורה שבה פעלו, היו דיונים ואני בטוח שהיו בעדים ובנגדים והוחלט שזו הדרך הכי בטוחה/מהירה/זולה/וואטאבר. דה פקטו, במלחמת לבנוןII מי שאשם זה בעיקר הכוחות שהיו בשטח בשנים אחרי הנסיגה שנפלו לשאננות שאפשרה לחזבאללה לתרגל מבלי מפריע ואז להוציא לפועל את החטיפה ב-2006.

 

אז אם לסכם:

הטענה הכללית שלי הייתה שלא מדובר ב"טקטיקת הפחדות", אלא שזה מבוסס על המדיניות שהשמאל קידם לאורך השנים.

לגבי אוסלו-הסכמנו שזה של השמאל ונכשל (אידיוטי כדבריך)

ההתנתקות-כאמור מדיניות של השמאל שעליה הוא רץ באותן בחירות (אמנם בוצעה באמצעות גניבת קולות הימין), וניסה להמשיך את התוכנית הזו ליו"ש. את התוצאות רואים עד היום.

אופן היציאה מלבנון-לא הדוגמא הכי טובה, כי זה לא מדיניות-סתם ביצוע כושל (שנבע מתפיסת עולם מסויימת, אבל ניחא).

ברק וקמפ דיוויד-לגמרי מדיניות שהשמאל קידם למרות שהיה די ברור כבר שאוסלו לא ממש עובד.

 

אז מתוך 4 דוגמאות אחת כנראה לא הייתה הכי מדויקת בהקשר שלה, מכאן לומר שאני עושה צ'רי פיקינג ומסלף את העובדות..נו מילא.

דומני שבסופו של דבר הטענה שלך של "טקטיקת הפחדות" היא זו שלא ממש עומדת במבחן המציאות, ולא הדוגמאות שהבאתי-שכאמור מראות מה הייתה מדיניות השמאל בארץ לאורך השנים בהן שלט.

 

אנחנו לא חלוקים על זה שה"אמירות" (כדי לא להגיד טקטיקות) מבוססות על עובדות. זה ברור, וזה הופך את טקטיקות ההפחדה להרבה יותר אפקטיביות. המונח טקטיקות הפחדה לא בא להגיד שאלה שקרים מוחלטים שלא מבוססים על כלום, אלא על כך שלוקחים דברים שקרו, מציירים אותם באור שלילי הרבה יותר משנכון (שוב, להוציא אוסלו) או מבססים עליהם סטטיסטיקה תוך התעלמות משאר הדברים הדומים (אוסלו) ומפחידים את הציבור בתוצאות אפוקליפטיות תוך יציאה מנקודת הנחה שמה שהיה הוא שיהיה, שהאנשים שגרמו לדברים ההם הם אותם אנשים שעומדים לבחירה היום, ושאף אחד (חוץ מהצד שמשתמש בטקטיקות הנ"ל) לא למד שום דבר מאירועי העבר.

 

גם אם נשים רגע בצד את אקט הנסיגה עצמו, המדיניות שהוביל ברק, גם לפני הנסיגה וגם לאחריה, היא של הכלה מביכה.

להזכירכם - חטיפת שלושת החיילים בהר דב באוקטובר 2000, שישראל פשוט הבליגה עליה.

 

"הכלה מביכה" זה בדיוק שתי המילים שהייתי משתמש בהן אם היו מבקשים ממני לתאר את העשור האחרון, שלא לומר את כל כהונות נתניהו, אז בוא...

[MiniMiz3r]

"הכלה מביכה" זה בדיוק שתי המילים שהייתי משתמש בהן אם היו מבקשים ממני לתאר את העשור האחרון, שלא לומר את כל כהונות נתניהו, אז בוא...

 

נכון, אבל לא הבנתי מה הקשר? נתניהו הוא לא איש ימין ולא מיישם מדיניות ימנית, באף תחום.

[Spire]

סליחה, זה כבר נהיה knee jerk reaction אצלי

כל פעם שמאשימים את השמאל במשהו, זה אוטומטית עולה אצלי כ"בעד ביבי".

זאת אגב גם אחת התלונות הכי גדולות שלי* כלפיו - שהוא לא מיישם מדיניות ימנית כלכלית, ושבטחונית הוא לא מיישם שום מדיניות בכלל חוץ מ"תתעלם מהם (או תן להם כסף) ותקווה שהם ילכו".

 

*בניגוד למה שעולה בשרשור הזה, אני לא איש שמאל כמעט בשום צורה. אני מבקר את הממשל הקיים (כי אני קוטר) וההגדרה שלי משתנה דראסטית בין שמאל קיצוני לימין קיצוני עוד יותר בהתאם לנושאים ספציפיים.

[MiniMiz3r]

זאת אגב גם אחת התלונות הכי גדולות שלי* כלפיו - שהוא לא מיישם מדיניות ימנית כלכלית, ושבטחונית הוא לא מיישם שום מדיניות בכלל חוץ מ"תתעלם מהם (או תן להם כסף) ותקווה שהם ילכו".

 

כלכלית, מסכים איתך לחלוטין. בטחונית, זה נכון רק לגבי החמאס, שהוא שחקן קטן במפת האיומים על ישראל.

[יבגניפ]

נטקו, ממבחן התוצאה של הסכמי השלום עם מצרים וירדן אתה יכול לגזור מה שאתה רוצה, אבל זו פרשנות ("מדינות ריבוניות", "השגים צבאים"). באותה המידה גם ההסכם הזה היה יכול להכשל, או להחזיק רק מספר שנים, כמו שקרה באינספור הזדמנויות אחרות בהיסטוריית הסכמים של אחר מלחמה בעולם (דוגמא אברופאית קלסית - גרמניה וצרפת). ןאני רק יכול לכתוב שוב שלמלחמת יום כיפור היו השלכות מרחיקות לכת הרבה יותר על ישראל מאשר הנקודה שבה נעצרו הטנקים שלנו ליד קהיר.

 

ניהול מו"מ עם ארגון טרור מן הסתם לא היה יכול להבטיח שום דבר, ואחנו גם יודעים היום שגם מנהיגים ישראילם שמאלניים היו סקפטיים ביחס לנושא (ואני גם לא יודע להכנס לראשו של ברק ולדעת במה הוא כן האמין או לא האמין כשפגש את ערפאת).

 

במקרה העזתי, לאחר ההתנתקות, נצחון החמאס בבחירות והשתלוטתו על עזה, היה לנו יותר מעשור להגיע בערך לאותה ההסדרה שמגיעים אליה עכשיו. זה גם לא מפגש חיבוקים המוני במעבר גבול לעזה, אבל זה יכול גם לתת איקס שנים של שקט, אולי.

 

ואחרי כל זה, אני חוזר למה שכתבתי לך כבר בעבר: מה רלוונטי בכלל מה רוצים או עושים הערבים למי שמימלא לא מוכן להתפשר על גרגר מהארץ? היו זורקים עליך זרים של פרחים ושולחים לך חומוס חינם כל שבת בבוקר. אז מה?

[oryo]

ב. יחי ההבדל בין הסכמים שנערכו מול מדינות ריבוניות, לאחר הכרעה צבאית כזו או אחרת מולן (ששת הימים, יוה"כ) ומצב של אי לוחמה לאחר מכן עד ההסכם, לבין הסכם שלמעשה נתן לגיטימציה לארגון טרור תו"כ חימושו וויתור על שליטה בשטח בלי קו גבול ברור, זה לא בר השוואה בכלל כי הסיטואציות כלל לא דומות.

ברכותיי! אתה צעד אחד קרוב יותר להבנת נק׳ המבט של ה״שמאלן״ המעוניין בהיפרדות מהשליטה בפלסטינים ומתן ריבונות להם.

הסכמי השלום עם מצריים וירדן אמנם לא מושלמים, אבל אני די בספק שיש איזשהו אדם במע׳ מקבלי ההחלטות / בטחון שמתגעגע לימים לפני אותם הסכמים. כנ״ל ההפרדות של ישראל מהשליטה בדרום לבנון.

 

לשלוט באוכלוסיה עוינת לנצח זה פתרון שחלקנו, ה״שמאל-רציונל*״ או יותר נכון ״מרכז״ אקרא לזה, חושבים שאינו סוסטיינבילי. בדיוק כפי שאמרת, חלקנו חושבים שעדיף להתנהל מול יישות ריבונית מאשר מול אוכלוסיה שנמצאת תחת שליטתנו. כמובן שימנים רבים קופצים וטוענים שהפלסטינים אינם בשליטתנו ״כי התנתקות״, אבל אי אפשר לנהל דיון רציני מול מי שמכחיש מציאות - מבלי לדבר על האם השליטה כן או לא מוצדקת(!!!), אין באמת ספק שיש לישראל שליטה חזקה מאוד על חייהם של הפלסטינים (כי הקשר בינם ובין העולם החיצון ממודר על ידי הממשלה הישראלית, ושוב, זה בלי לשאול האם זה לגיטימי או לא אלא רק להכיר במציאות בשטח - משהו שלרבים בישראל קשה מאוד לבצע).

 

לכן אני, בתור ״שמאל באסטאטגיה מדינית״ ו״ימין בטקטיקה צבאית״ חושב שצריך להפרד מהפלסטינים ולתת להם ריבונות ועצמאות, ואז להתמודד מול מה שיבוא בצורה אגרסיבית יתר על מידה (ע״ע לבנון 2) - כאשר הדגש הוא על התמודדות מול יישות מדינית עצמאית ולא מול אוכלוסיה אזרחית שנמצאת תחת השליטה הצבאית של ישראל. אם לרגע אנחנו שוכחים שאנחנו ישראליים ומנסים להסתכל על הסיטואציה ממבט-על, הפלסטינים יכולים לטעון שישראל רוצה לשלוט בהם לנצח והדרך היחידה שלהם לעלות על סדר היום היא להתנגד לכך - ולטענה הזו יש קורלציה חזקה עם מדיניות הממשלה הישראלית בעשור האחרון, אם לא יותר.

 

פעם היינו עם יונה ביד שמאל ואגרוף ביד ימין (ובמבחן התוצאה, זה השיג כמה תוצאות לא רעות בכלל עם אויבים הגרים מסביבנו), היום אנחנו עם שני אגרופים קפוצים ומלינים על הפלסטינים שלא משלימים עם השאיפה של הממשלה הישראלית לשלוט בהם לנצח. אם מחר טורקיה היתה איכשהו הופכת למעצמה אזורית ומחליטה להחיל סגר על ישראל משיקולים בטחוניים טורקיים, ואם היתה להם העצמה הדרושה לכך וההתכנות לבצע בפועל, אני בספק שכל אותם ישראלים שזורמים עם מדיניות ה״נשלוט בהם עד אינסוף״ היו אומרים ״או וואו טוב בואו נשלים עם המצב ולא נתנגד״.

 

(*)שמאל-רציונל / מרכז: מי שסבור שצריך להפרד מהפלסטינים, לא כי ״או וואו מוסר זה חשוב״ אלא כי זה הפתרון הגרוע הכי פחות גרוע, והיחיד שיש לו איזשהו סקייל (לדעתם).

שמאל: אם רק נתייחס אליהם יפה הם ישתלבו איתנו יופי טופי וכולם יהיו חברים וכו׳, אני פחות מאמין בזה - זה שינוי שייקח דורות למימוש, וחייב להגיע מהצד שלהם. תנאי הכרחי ומקדים הוא שיהיה להם מה להפסיד, ושיפסיקו להיות מפגרים פונדמנטליסטים, ויש הרבה מרחק לעבור עד שם, ולבינתיים הפער רק נפתח (משני הצדדים).

[MiniMiz3r]

לכן אני, בתור ״שמאל באסטאטגיה מדינית״ ו״ימין בטקטיקה צבאית״ חושב שצריך להפרד מהפלסטינים ולתת להם ריבונות ועצמאות, ואז להתמודד מול מה שיבוא - כאשר הדגש הוא על התמודדות מול יישות מדינית עצמאית ולא מול אוכלוסיה אזרחית שנמצאת תחת השליטה הצבאית של ישראל.

 

כי זה עבד כל כך טוב ברצועת עזה.

[יבגניפ]

לא נתנו להם לא ריבונות ולא עצמאות ברצועת עזה.

דווקא שמאלנים רדיקליים הזהירו בזמנו גם כן מנסיגה כזו.

[1020]

בלי קשר לתמיכה פוליטית, בפן העובדתי (מה שפעם היה נקרא "אמת") - כחול לבן זו מפלגה עם מצע, בזמן שהליכוד לא מפרסמת מצע כבר שנים.

 

אבל זה לא מפריע לך מלכתוב דברי שקר - ואני מדגיש: אין כאן שאלה של מחלוקת פוליטית היות ואלו פשוט דברי שקר ברמה האובייקטיבית. אפשר לא להסכים עם המצע, אי אפשר לטעון שהוא לא קיים. אפשר לתמוך בליכוד, אי אפשר לטעון שהם מפרסמים מצע.

 

כאילו, אי אפשר כל עוד לאמת ולאינטגריטי יש איזושהי משמעות עבור פלוני. בעידן הנוכחי, לצערי הרב, אנשים רבים כבר לא מתעניינים בזוטות שכאלו.

 

ואתה עוד מדבר על צחוק ואירוניה? קטעים.

 

אגב אירוניה: אירוניה בעיני זה לזכור לכתוב בס"ד, אבל לשכוח לא לשקר בגוף ההודעה. זו, אירוניה!

 

בלי קשר לתמיכה פוליטית, בפן העובדתי - כחול לבן זו לא מפלגה אלא רשימה.

 

אני לא אומר שאתה שקרן, אבל אני כן אומר שאתה כותב דברי שקר בפוסט ספציפי וזו כאמור אמת אובייקטיבית.

 

אין לך מה להיעלב מכך כמו שלסוס אין מה להיעלב כשמישהו טוען שיש לו ארבע רגליים, it is what it is.

 

אגב אירוניה: אירוניה בעיני זה להגיב בתוקפנות ויהירות לרותם ש"שכח לא לשקר" - ובאותה התגובה ממש, לא לדייק בפרטים בעצמך. זו, אירוניה!

[oryo]

נכון, כתבתי מפלגה במקום רשימה - טעות שלי.

כל השאר נכון (כולל המצע): https://kachollavan.org.il/platform/

 

יחי ההבדל בין ניטפוק של מושג ספציפי ותגובה בנוגע לתוכן,

בייוש

[יבגניפ]

טרחנות, קווים לדמותה.

 

אבל מה אני מתערב? לא הייתי פה שבוע והשרשור פרח כאילו לא הייתי פה אף פעם.