שרשור פוליטי של לאחר בחירות

[יבגניפ]

מי שטוען שהוא מושחת עושה זאת על פי תפיסתו, ולא עפ"י ראיות, הראיות יכולות לקבוע אולי שהוא קיבל שוחד.

כלומר עובדתית עו"ד עם ניסיון מספק יכול להגיד אפילו שבוודאות של 100% הוא יימצא אשם בשוחד, אבל שחיתות זו הגדרה שהיא לא הגדרה חוקית.

כן, סבבה. אבל הדיון המשפטי עכשיו הוא האם מה שעשה נתניהו נופל תחת הגדרה של קבלת שוחד או לא. לא? הרי גם הויכוח בזירה המשפטית הוא סביב פרשנות לחוק. התומכים שלו צועקים שמדובר בתיק תקדימי ושיחסי פוליטיקאים ואנשי תקשורת לא צריכים להבדק משפטית בכלל. המתנגדים אומרים שהוא נתן הטבה של מיליארד שקל לבזק (אל תתפוס אותי במספר).

אז מה בית המשפט אמור לעשות פה?

אני סיפרתי שזכות לערער הייתה קיימת לפני האקטיביזם אחרי שאתה העלית את הזכות לערעור במסגרת דיון על כוחה של מערכת המשפט (שזה למתקשים בהבנה - אקטיביזם שיפוטי).

לא בדיוק, אבל לא נורא. אין לי כח לעוד מטה - ויכוח איתך על מי כתב קודם מה ואיך עושים פשט ודרש לכל שורה בפורום.

 

אבל מה שכתבת עוד הוא זה:

החוק לא צריך להיות פתוח לפרשנות, ובכל המדינות המתוקנות בעולם כשיש (וקורה לא מעט) שהמצב החוקי הוא לא ברור לחלוטין, או שיש מקום לפרשנות או שיש לקונה בחוק או שהחוק לא מספיק מתקדם

ובכן, כל מה שכתבתי בהקשר הזה אליך הוא בסך הכל שמצב בו אין פרשנות לחוק הוא לא אפשרי באלוהים יודע כמה מקרים. כולל זה של ביבי. ולראיה... הפסקה שכתבתי מעל הציטוט הזה שלך.

...

ברור שהזכות לערעור הייתה קיימת. בדיוק מהסיבה הטריוויאלית שיש אינסוף מקרים שהם לא חד משמעים ולא שחור לבן. וזה מתחבר יופי למה שאני חושב. על ״אקטיביזים שיפוטי״ והתערבותה של מערכת המשפט בפוליטיקה אפשר לדבר בשאלות של פסילת חקיקה. לא בשאלה האם ביבי צריך ללכת לכלא או לא. ואם תחזור אחורה ותקרא, תגלה שמה שאמרתי לנטקו הוא, שחוץ מזה שאני חושב שצריכה להיות הגבלה כוחו של המחוקק (הסכמנו, חוקה, יופי), יש ניסיון די עצוב להציג בכלל את משפטו של ביבי כחלק מאותו האקטיביזים, וזה, לדעתי בעיקר עצוב.

אז לא הם לא ישאלו אותי ולא אותך, ולא אף אחד אחר, גם לא יעניין אותם ה"אמת" המשפטית ולא האמת המציאותית.

וזה, שוב, מהסיבה שהיא פשוט... לא קיימת... בפני עצמה.

מה לעשות. עולם אכזר.

עריכה אחרונה ב-25 לדצמבר, 2019 על ידי יבגניפ

[m3x7r3m3]

כן, סבבה. אבל הדיון המשפטי עכשיו הוא האם מה שעשה נתניהו נופל תחת הגדרה של קבלת שוחד או לא. לא? הרי גם הויכוח בזירה המשפטית הוא סביב פרשנות לחוק. התומכים שלו צועקים שמדובר בתיק תקדימי ושיחסי פוליטיקאים ואנשי תקשורת לא צריכים להבדק משפטית בכלל. המתנגדים אומרים שהוא נתן הטבה של מיליארד שקל לבזק (אל תתפוס אותי במספר).

אז מה בית המשפט אמור לעשות פה?

 

לבדוק את הראיות, לשמוע עדויות ולהגיע למסקנה האם הוא אכן נתן הטבה ב-X שקלים, האם ההטבה הזו לא הייתה מתקבלת בלי השוחד לכאורה, ומה התקבל תמורת אותה הטבה.

אבל כמו שאמרתי קודם תוכן התיקים זה ממש לא תחום ההתמחות שלי ומה קורה בפנים אני לא יודע כל כך טוב.

 

מה שאני כן יודע, זה שאם מחליטים שסיקור אוהד (ה"תמורה") נחשב לצרכי הוכחת השוחד, אז יש לבדוק את כולם, ולא רק את ביבי, זה נכון מכבל ולבני מצד אחד ועד בנט ושקד מצד שני. אכיפה סלקטיבית מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה ושלטון החוק. (כמעט התפתיתי לכתוב שלטון הצחוק).

 

לא בדיוק, אבל לא נורא. אין לי כח לעוד מטה - ויכוח איתך על מי כתב קודם מה ואיך עושים פשט ודרש לכל שורה בפורום.

 

אתה מוזמן לבדוק ולחזור עם תובנות.

 

אבל מה שכתבת עוד הוא זה:

 

ובכן, כל מה שכתבתי בהקשר הזה אליך הוא בסך הכל שמצב בו אין פרשנות לחוק הוא לא אפשרי באלוהים יודע כמה מקרים. כולל זה של ביבי. ולראיה... הפסקה שכתבתי מעל הציטוט הזה שלך.

 

זה תמיד יהיה ככה, תמיד המצב החוקי יפגר מאחורי המציאות, כי עד שאין צורך בחוק לא יודעים שיש צורך בחוק.

אין חוק שאוסר על מכוניות מעופפות לעוף בין 2 ל-4 במרחבים עירוניים, כי אין עדיין מכוניות מעופפות, וכשיהיו אני לא יודע אם הן יעשו רעש שיצדיק לאסור עליהן לעופף.

אבל תסתכל על זה מהצד השני, אילו זה לא היה המצב לא היה לנו צורך במחוקקים.

 

ברור שהזכות לערעור הייתה קיימת. בדיוק מהסיבה הטריוויאלית שיש אינסוף מקרים שהם לא חד משמעים ולא שחור לבן. וזה מתחבר יופי למה שאני חושב. על ״אקטיביזים שיפוטי״ והתערבותה של מערכת המשפט בפוליטיקה אפשר לדבר בשאלות של פסילת חקיקה. לא בשאלה האם ביבי צריך ללכת לכלא או לא. ואם תחזור אחורה ותקרא, תגלה שמה שאמרתי לנטקו הוא, שחוץ מזה שאני חושב שצריכה להיות הגבלה כוחו של המחוקק (הסכמנו, חוקה, יופי), יש ניסיון די עצוב להציג בכלל את משפטו של ביבי כחלק מאותו האקטיביזים, וזה, לדעתי בעיקר עצוב.

 

אני לא מדבר בכלל על השאלה אם ביבי צריך ללכת לכלא או לא, כי אני לא מכיר את התיקים והעדויות ואם אגיב בנושא זה יהיה מהבטן ולא מהראש.

משפטו של ביבי הוא תוצר של האקטיביזם כי אין שאלה שמדובר על תיק תקדימי, ואין שאלה שמדובר על אכיפה סלקטיבית.

ובאופן כללי תיק תקדימי קורה כשיש חוק חדש, או שינוי לחוק, או כשיש אקטיביזם שיפוטי.

 

וזה, שוב, מהסיבה שהיא פשוט... לא קיימת... בפני עצמה.

מה לעשות. עולם אכזר.

 

לא קיימת מציאות אמיתית?

[m3x7r3m3]

יש דברים שבהם השר אוחנה צודק, ויש כאלה שברור לי מאיפה הם מגיעים אבל אני שואל את עצמי אם חושבים שאנשים מטומטמים:

בעוד שאחד המתמודדים הוא ראש הממשלה הפופולארי בתולדות ישראל,* את זה אפשר ללמוד ממשך כהונותיו – אין מדד טוב יותר מבחירת הציבור בקלפי.

זה המדד לפופולריות? זה שהוא היה ה-Lesser Evil? זה יכול להיות כי הוא פופולרי, זה יכול להיות כי הוא טוב, ובאותה מידה זה יכול להיות כי האלטרנטיבות מחורבנות.

 

אבל למשל צודק כאן

האם לא למדנו כלום מפרשיות רפאל איתן? אביגדור קהלני? יעקב נאמן,* שמיד לאחר שהודיע ליועץ המשפטי דאז בן יאיר שבכוונתו להחליפו משמונה לשר המשפטים, הורה היועץ לפתוח בחקירה נגדו, שהבשילה לכתב אישום – שהסתיים בזיכוי מוחלט, אבל אילץ אותו להתפטר מתפקיד שר המשפטים?

 

ועל פי עדותו של מי שהיה אז מנכ"ל משרד רה"מ שמעון שבס, הוא שמע באוזניו את בן יאיר אומר לו: "אני הולך לתקוע את הפאשיסט".

 

או זה:

הכיצד שר משפטים שפועל על פי סמכותו בחוק למנות מ"מ לפרקליט המדינה, מתוך הפרקליטות – פרקליטה מצטיינת, מוערכת ובכירה של 28 שנות ניסיון בפרקליטות – שומע חוות דעת, ועוד בראשית גיבוי של ביהמ"ש העליון במסגרת צו מניעה על מעשה שכבר נעשה – לפיה לשון החוק איננה מכרעת ואיננה מחייבת?

 

וההחלטה למנות כל אדם אחר זולת האדם שהיועץ רוצה בו היא בלתי סבירה באופן קיצוני? *האין זה כשלעצמו בלתי סביר באופן חריג וקיצוני?!*

 

*הכיצד בית המשפט, שלמדתי להכיר בחודשים האחרונים כמה הוא רגיש לביקורת ציבורית וכמה אוזנו כרויה לרחשי לב העם, נוטל על עצמו לקיים דיון בשאלת האפשרות להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה לו יזכה בבחירות?*

 

*כיצד בית משפט הרגיש לרחשי הציבור נוטל על עצמו לקיים דיון בשאלת בטלותו או קיומו של חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי?*

 

 

*אינני יודע כמובן מה יכריע ביהמ"ש – אך לא זו השאלה – אלא שאלת הסמכות. האם איננה מוגבלת?! היכן הם האיזונים והבלמים שאנו ברשות המבצעת וברשות המחוקקת שומעים עליהם כל העת כשבאים לכבול את ידינו, היכן הם כשמדובר במערכת המשפט?*

 

נשמע מעניין

על מה הבחירות האלה? על השאלה – האם אחרי עידן האקטיביזם השיפוטי, והאקטיביזם הייעוצי – לא הגיעה העת לאקטיביזם משילותי".*

 

כמה חבל שלליכוד כמפלגה אין קרדיט של מפלגה לוחמת עם סכין בין השיניים.

 

מקור

[יבגניפ]

זה תמיד יהיה ככה, תמיד המצב החוקי יפגר מאחורי המציאות, כי עד שאין צורך בחוק לא יודעים שיש צורך בחוק.

החוק גם לא יכול לכסות כל מקרה.

אני לא מדבר בכלל על השאלה אם ביבי צריך ללכת לכלא או לא, כי אני לא מכיר את התיקים והעדויות ואם אגיב בנושא זה יהיה מהבטן ולא מהראש.

משפטו של ביבי הוא תוצר של האקטיביזם כי אין שאלה שמדובר על תיק תקדימי, ואין שאלה שמדובר על אכיפה סלקטיבית.

ובאופן כללי תיק תקדימי קורה כשיש חוק חדש, או שינוי לחוק, או כשיש אקטיביזם שיפוטי.

מדהים איך באותה הנשימה אתה מסוגל להודות שאתה לא יודע, ועדיין לבכות על אקטיביזים.

...

דווקא יש משפטנים הטוענים שזה לא תיק תקדימי. ובטח שיש שאלה האם זו אכיפה סלקטיבית. בחייאת נו, זו הדיעה שלך. הפרקליטות לא מציגה את זה כך (ולפני שתכתוב שורות סרק על זה שאתה לא מאמין להם - זה לא הופך את הקביעה החד משמעית שלך למשהו שחורג מפרשנות). אני גם עדיין לא מבין מאיפה השכנוע העצמי המופרז כאילו ״תיק תקדימי״ הוא תוצאה של מה שאתה כותב. כאילו הרעיון שהמחוקק לא בתחום הפלילי ולא בשום תחום אחר לא מסוגל לכסות את כל המקרים פשוט עובר לידך, למרות שאתה כביכול מבין אותו. ואתה לא מצליח להכיל את זה שגם אתה ואני מחר יכולים לריב על משהו, להגיע לבית משפט ולגלות שמקרה שהוא אחד לאחד כמו שלנו לא נדון בבית משפט עד היום אף פעם.

 

אבל ביבי זו אפילו לא הנקודה. אתה פשוט בכתיבה שלך מוכיח את מה שהצבעתי עליו קודם: התרוץ של ה״אקטיביזים״ הפך לכלי מגננה אפקטיבי גם כשמדובר בנבחרי ציבור עבריינים או עבריינים לכאורה.

לא קיימת מציאות אמיתית?

נו אל תתאמץ. כתבתי פעמיים על ״אמת משפטית״.

[יבגניפ]

יצא לי פוסט כפול, אבל מימלא בטח אף אחד לא קורא חוץ מממ3מ3מ3

[yuvalganim]

בהחלט. חפרתם

[יבגניפ]

אני אשם. אני לא מצליח לעצור בזמן (למ3מ3 אין מעצורים, אי אפשר להאשים אותו ).

[m3x7r3m3]

החוק גם לא יכול לכסות כל מקרה.

 

אופטימלית החוק צריך לכסות כל מקרה, זה תפקיד המחוקקים, אחרת אפשר לבחור כנסת אחת ל-10 שנים שיחוקקו בשנה את מה שצריך ויילכו הביתה ל-9 שנים של מנוחה שבהם נצבור Backlog של מצבים חוקיים שלא חשבו עליהם.

 

מדהים איך באותה הנשימה אתה מסוגל להודות שאתה לא יודע, ועדיין לבכות על אקטיביזים.

 

אני לא יודע את הפרטים של התיקים, אבל אני כן יודע שיש הסכמה אפילו בפרקליטות שזה תיק תקדימי כמעט לחלוטין ולא התקבלה הרשעה בנושא אף פעם.

 

דווקא יש משפטנים הטוענים שזה לא תיק תקדימי. ובטח שיש שאלה האם זו אכיפה סלקטיבית. בחייאת נו, זו הדיעה שלך. הפרקליטות לא מציגה את זה כך (ולפני שתכתוב שורות סרק על זה שאתה לא מאמין להם - זה לא הופך את הקביעה החד משמעית שלך למשהו שחורג מפרשנות).

 

אה?

מבדיקת "גלובס" עולה כי השאלה האם סיקור תקשורתי נחשב לטובת הנאה כחלק ממערכת יחסים שוחדית עדיין לא נדון בפסיקת בתי המשפט.

מקור

 

כביכול ה"תקדים" היחיד הוא זה של איתמר שמעוני, אבל פסק הדין הגיע שם ממש לא מזמן:

לצד זאת, שמעוני זוכה מהאישום שזכה לכינוי "הסיקור התקשורתי האוהד".

מזכיר ששם הפעולה לכאורה הייתה הרבה יותר חמורה, חוץ מהכספים שהועברו, לכאורה המשחד קנה מקומון ואתר אינטרנט ביקורתיים כלפי שמעוני, את אתר האינטרנט השבית מיד ובמקומון דאג לשינוי הסיקור.

 

אמנם פסק הדין עצמו כותב שסיקור תקשורתי אוהד יכול להוות מתת, המקרה של שמעוני לכאורה חמור בהרבה ועדיין זוכה מהסעיף הזה.

 

לגבי אכיפה סלקטיבית מספיק להזכיר את חוק ישראל היום שכבר אז כתבתי עליו, אפילו מקרים הרבה יותר פשוטים כמו זה שלבני השתמשה בקידום החוק בייעוץ משפטי של ידיעות אחרונות, לא נחקרו ובטח לא הועמדו לדין, אז בוא תספר לי איזה אכיפה לא סלקטיבית זו.

גם הקשרים בין מוזס ולפיד לאחר שהאחרון סיים לכתוב את הטורים והפך לפוליטיקאי לא נחקרו.

נמשיך עם איתן כבל שבשלב מסוים רק היה חסר שישימו בשער של ידיעות אחרונות את הצילום שלו ליד הלוגו.

אפילו בנט ושקד בשלב מסוים ממש נראו כמו בני בית בידיעות אחרונות.

 

אני גם עדיין לא מבין מאיפה השכנוע העצמי המופרז כאילו ״תיק תקדימי״ הוא תוצאה של מה שאתה כותב. כאילו הרעיון שהמחוקק לא בתחום הפלילי ולא בשום תחום אחר לא מסוגל לכסות את כל המקרים פשוט עובר לידך, למרות שאתה כביכול מבין אותו. ואתה לא מצליח להכיל את זה שגם אתה ואני מחר יכולים לריב על משהו, להגיע לבית משפט ולגלות שמקרה שהוא אחד לאחד כמו שלנו לא נדון בבית משפט עד היום אף פעם.

 

מה הקשר בין מחט לישבן? תיק תקדימי בשילוב עם אכיפה סלקטיבית זה תוצר של האקטיביזם המשפטי (בצד של הפרקליטות והיועמ"ש אם לא היה ברור), אין לזה שום קשר לזה שהחוק לא מכסה את כל המקרים.

מה גם שבמקרה של ביבי עניין ה"חוק לא מכסה את כל המקרים" הוא בכלל לא נכון, שהרי סעיף השוחד בחוק הוא עצמו לא ספציפי.

כלומר הוא לכאורה כן מכוסה בחוק. לא טענתי לרגע שאם יוכיחו סיקור אוהד זה לא יכול להחשב לשוחד, אלא שזה לא נחשב לשוחד עד היום, ואם רוצים לאכוף את זה אז רצוי שזה יקיף לפחות את כל התיקים הרלוונטיים שאין עליהם התיישנות ולא רק תיק אחד מהערימה, או לכל הפחות עוד מספר תיקים חד ספרתי, אחרת זה לא שונה מאשר שורה של רכבים שחונים באדום-לבן והפקח נותן דו"ח רק לראשון בטור.

 

אבל ביבי זו אפילו לא הנקודה. אתה פשוט בכתיבה שלך מוכיח את מה שהצבעתי עליו קודם: התרוץ של ה״אקטיביזים״ הפך לכלי מגננה אפקטיבי גם כשמדובר בנבחרי ציבור עבריינים או עבריינים לכאורה.

 

אתה נובח על העץ הלא נכון, אני כתבתי נגד האקטיביזם עוד כשביבי היה ה-מגן של המערכת המשפטית.

וגם פירטתי למעלה למה כל התיקים הללו עצמם הם תוצר של האקטיביזם המשפטי.

בלי קשר לעצם התיק עצמו, יכול להיות שביבי אשם, הטענות שלי הן לא כנגד התיק הספציפי אלא כנגד המערכת שהנפיקה את 3 התיקים הללו ולא תיקים מקבילים למרות שזו פרקטיקה ידועה בעיתונאות-פוליטיקה הישראלית.

 

נו אל תתאמץ. כתבתי פעמיים על ״אמת משפטית״.

 

גם האמת המשפטית קיימת, היא יכולה להיות שני קווים מקבילים לאמת, או להתמזג איתה.

אבל בקונטקסט שעליו דיברנו שתי אלו לא רלוונטיות, כשמעצמה כלשהי תחליט שמשהו צריך לקרות שני הדברים לא יעצרו אותה מלממש את תוכניתה.

לא המצב החוקי של יו"ש, לא מספר היישובים, לא מספר התושבים, לא מספר בסיסי הצבא, ולא מספר הערים הפלשתיניות או תושביהן וכמובן לא רגשות אבו מאזן.

 

----------------------

 

יש כאן כולה ת'רד אחד לחפור בפוליטיקה ומדינה שהולכת לסיבוב 3 של בחירות וכבר שנה של ממשלת מעבר, יש הרבה מה לחפור.

[Night Driver]

רק לגבי שמעוני, הוא זוכה כי האתר נסגר מיד ולכן לא יכלו להביא ראיות לטובת הנאה. לא בגלל שסיקור אוהד הוא לא מתת. אם כבר אז הפוך, קבעו שסיקור אוהד הוא שוחד.

[m3x7r3m3]

לא היה שם רק אתר, היה שם גם מקומון.

 

ואין לי ספק שאם יוכיחו אכן סיקור אוהד אז יש אשמה לפי החוק הקיים, ושוב לא עם זו הבעיה שלי.

[יבגניפ]

אין לי כח לטחון מים שוב סביב אותם שלושה המשפטים.

בגדול הדיעה שלי היא מאוד פשוטה: אם ביבי קיבל שוחד הוא צריך לעוף, ולא מעניין אותי אם זה תקדימי או לא.

אם פוליטיקאים אחרים קיבלו שוחד גם הם צריכים לעוף, ולא מעניין אותי אם זה תקדימי או לא.

הסכמנו כבר כולנו שאין שום דבר פסול בכך שראש הממשלה הבא, שלא יהיה נתניהו, יעסוק בפרומרה כזו או אחרת במערכת המשפט, עד כדי הנקודה המאוד ברורה: נבחרי ציבור לא אמורים להיות במעמד של אלוהים מבחינת יכולתם לחוקק כל חוק.

[m3x7r3m3]

לא יכול להסכים איתך יותר למעט בנקודה שרק מי שאחרי נתניהו יעסוק ברפורמה כזו או אחרת במערכת המשפט.

 

כל עוד הרפורמות יקרבו אותנו למשהו שנראה ככה:

* חוקה ששינוי שלה מצריך לפחות 70 או 80 חברי כנסת.

* הפרדה מוחלטת בין הכנסת לממשלה, חבר ממשלה אינו יכול להיות ח"כ והפוך.

* שופטים ימונו ע"י הממשלה, ואישור המינוי ע"י הכנסת - אין נגיעה לשופטים במינוי שופטים בכלל, לא וועדת שתיים ולא וועדת נעליים, כנ"ל ללשכת עו"ד.

* ביקורת כפולה ומשולשת על הפרקליטות.

* הפרדת תפקיד היועמ"ש מהתובע הכללי.

* על היועמ"ש ייאסר לטעון כנגד החלטת ממשלה.

* על יועמ"ש הכנסת ייאסר לטעון כנגד החלטת כנסת או חוק.

* התובע הכללי יעמוד בראש הפרקליטות ויהיה כפוף לשר המשפטים אך לא ניתן לפטרו, כהונתו מסתיימת עם כהונת הממשלה.

* היועמ"ש יעמוד בראש גוף ייעוץ משפטי לממשלה שיהיה נפרד לחלוטין מהפרקליטות ויהיה כפוף לממשלה (כלומר למשרד ראש הממשלה) ולא לשר ספציפי.

* תיאסר בחוקה פסילת חוקים אלא עקב סתירה לחוקה, ותיאסר לחלוטין פסילת חוקים מטעמים של סבירות, מידתיות או "דעת הציבור הנאור" וכו'.

[כוכב השחר]

יש משהו נוסף שאני לא מבין.

יש פה כשל מובהק בנושא החסינות.

כשל שהמחוקק לא חשב עליו כי כנראה לא העלה על הדעת מצב כזה:

 

כל עוד אין ועדת כנסת - אי אפשר לדון בבקשת החסינות

כל עוד אי אפשר לדון בבקשת החסינות - אי אפשר להתקדם עם כתב האישום

האדם שנגדו כתב האישום הוא בעל הכח לעכב יצירה של ועדת הכנסת שוב ושוב

 

נוצר פה מצב של Deadlock קלאסי שלא אמור להיות ובג"ץ צריך להתערב

עריכה אחרונה ב-30 לדצמבר, 2019 על ידי Morningstar

[פינדר]

רצה יהודי ללמוד מהי דמוקרטיה.

הלך לפרופסור למשפטים ואמר לו: למדני את כל הדמוקרטיה על רגל אחת. ענה לו: אי אפשר.

הלך לרוה"מ בינימין נתניהו ואמר לו: למדני את כל הדמוקרטיה על רגל אחת. ענה לו: חסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה ואידך זיל גמור.

[ChemGuy85]

מה לעשות בן אדם גאון.

 

לפני 4 חודשים ברח לממ"ד באשדוד השאיר את השאר לעשות שמח כפיים. קיבל 75% תמיכה בעיר. לפני מספר ימים ברח לממ"ד באשקלון השאיר את השאר לעשות מסיבה קיבל 78% תמיכה. בתל אביב בקושי גירד 50.5% אחוז.

 

נו, מה תגיד על זה?

 

או שהם לא מאמינים שהצד השני יכול לעשות טוב יותר.

כבר אמרו הרבה שבחירות זה בין רע לרע יותר.

 

עצוב. דפוס חשיבה של כבשים.

עריכה אחרונה ב-30 לדצמבר, 2019 על ידי ChemGuy85