שרשור פוליטי של אחרי/לפני/באמצע בחירות/מלחמות/שלום/חומוס בדמשק

[om2]

ההיגיון קובע שהממשלה חדשה גוברת על הישנה, לא?

 

 

[David32]

ציטוט

שר הרווחה יעקב מרגי אמר כי אם דרעי לא יוכל להישאר שר בעקבות הכרעת בג"ץ - הם יפרקו את הממשלה. "אם אריה דרעי לא בממשלה - אין ממשלה", אמר בריאיון לכאן רשת ב'. בהמשך ניסה מרגי לעדן את המסר: "אני אמליץ למועצת חכמי התורה שאם אריה דרעי לא בממשלה אין ממשלה, זו דעתי".

בוא נראה.

 

[יבגניפ]

אין מה לראות אדוני. הממשלה תזרז את החקיקה שמבטלת את בגצ וזהו.

האפשרות היחידה בה זה לא קורה, זה תסריט מד"ב בו ביבי משתפן, הממשלה מתפרקת, הרל"בים למיניהם מחליפים את ש"ס וחוגגים בהפי אנדינג עם הליכוד.

 

 

[David32]

בנוסף, אני רוצה להתלונן על זה שעכשיו הטענה היא ש 400K בחרו בדרעי, או - אוווווו כפי שאמר הח"כ אברהם בצלאל

ציטוט

"בסוף העם בחר. יותר משני מיליון איש הצביעו לדרעי בצורה ישירה או עקיפה.

 

זה שיח לא בריא. לא יודע מי הכשיר אותו, בהתחלה זה היה על ביבי. אבל נכון, אם מחלקים את זה ל2 מחנות, אז אפשר להסיק ש 2 מיליון איש הצביעו בצורה ישירה או עקיפה לדרעי, או בכלל לח"כ אברהם בצלאל. גם למירי רגב. 

חבל שאי אפשר להשכיח מהאוכלוסיה והפוליטיקאים את הרעיון השגוי הזה.

[zaf]

מן הסתם, זה לא הליך תקין שכל ממשלה תשנה חוקים של ממשלה קודמת. זה אמנם אפשרי אבל יוצר מצב אבסורדי שבו הליך משפטי שהחל בתקופת ממשלה אחת יכול להשתנות בתקופת ממשלה אחרת. כלאמר , באופן קיצוני, מורשע בהריגה תחת חוק בתקופת ממשלה אחת יערער ויבקש זיכוי במצב בו ממשלה חדשה תשנה את החוק שהריגה לא תהיה ברת עונשין. 

 

ניקח את זה זה ליותר קיצון - ממשלה שיש לה רוב אוטומטי תכריז על ביטול הדמוקרטיה ותבקש להמליך מלך. מה ימנע ממנה להעביר חוק כזה?

 

לכן בכל העולם נהוג להפריד רשויות כמו שהוסבר למעלה. אבל יש גם את הדוגמא של הונגריה וזה כבר מדאיג שכאן רואים את הונגריה כמודל. 

 

[פינדר]

לפני 14 דקות, יבגניפ כתב:

אין מה לראות אדוני. הממשלה תזרז את החקיקה שמבטלת את בגצ וזהו.

האפשרות היחידה בה זה לא קורה, זה תסריט מד"ב בו ביבי משתפן, הממשלה מתפרקת, הרל"בים למיניהם מחליפים את ש"ס וחוגגים בהפי אנדינג עם הליכוד.

 

 

לדעתי ביבי ישמח בלב שבגץ הוריד ממנו את דרעי, אבל כלפי חוץ ישדר שזו שערוריה וינצל את זה בשביל לתת לטילים המונחים שלו (לוין ושות׳) עוד יותר לגיטימציה להעביר את ה״רפורמה״ שלו.

ש״ס יעשו רעש, אבל בסוף יעשו טובה ויסכימו להיות ממלכתיים. כמובן בתמורה לפיצויים הולמים.

לפני 10 דקות, David32 כתב:

חבל שאי אפשר להשכיח מהאוכלוסיה והפוליטיקאים את הרעיון השגוי הזה

[SurfHigh]

בסוף אחרי כל הדיבורים אנחנו מבינים יפה למה נועדה כל הרפורמה במערכת המשפט:

להלחם במחבלים? לגרש מסתננים? - לא!

לאפשר לעבריין מורשע להיות שר? - כן!

 

וזה הכל. 

[garicho]

לפני 54 דקות, om2 כתב:

ההיגיון קובע שהממשלה חדשה גוברת על הישנה, לא?

 

 

לא, למה? שתי הממשלות מונו כחוק. יש מה שנקרא המשכיות השלטון. 

[Gosser1860]

הו. עכשיו נהייה מעניין.

 

[om2]

מקרה היפוטתי

ממשלת החרדים קובעת חוק... אסור לנסוע בשבת.

בבחירות הבאות הציבור זוכר לה את זה, ובוחר ממשלה אחרת 

 

הממשלה החדשה לא תוכל לשנות את החוק?

הרי ברור שכן.

היא אפילו צריכה, לשם כך נבחרה.

 

[RedLabel]

דף שעזר לי לעשות קצת סדר בדברים:

 

https://www.acri.org.il/post/__869

 

בעצם הבעיה היא לא לשנות חוק קיים סטנדרטי כשמשתנה הממשלה, הבעיה מתרחשת כשמנסים להעביר חוקים שעומדים בסתירה לחוקי יסוד ולעקרונות הדמוקרטיה. כיום לבית המשפט יש סמכות לבטל חוקים או החלטות כאלה (סעיפים 1-3 בדף שקישרתי אליו). אחרי הרפורמה, היכולת של בית המשפט לעשות את זה תיפגע קשות, כלומר הכנסת תוכל לחוקק אילו חוקים לא דמוקרטיים שהיא רוצה.

 

בעצם הרפורמה אמורה לפעול בשני מישורים:

1. הפחתה דרסטית בכוחו של בית המשפט.

2. הכפפה של בית המשפט לממשלה.

 

שניהם הם אסון לגוף שאמור לבקר ולאזן את פעולות הממשלה.

עריכה אחרונה ב-18 לינואר, 2023 על ידי RedLabel

[garicho]

לפני 56 דקות, om2 כתב:

מקרה היפוטתי

ממשלת החרדים קובעת חוק... אסור לנסוע בשבת.

בבחירות הבאות הציבור זוכר לה את זה, ובוחר ממשלה אחרת 

 

הממשלה החדשה לא תוכל לשנות את החוק?

הרי ברור שכן.

היא אפילו צריכה, לשם כך נבחרה.

 

כמובן, בשינוי חוק קיים. הבעיה היא כשיש שני חוקים שמתנגשים האחד עם השני.

[DareDevil]

לפני 6 שעות, om2 כתב:

אבל אני רוצה להבין קונקרטית מה הרפורמה,

לפני כמה ימים @oryo פירסם אימלוק רציני בנוגע לרפורמה המשפטית ואהבתי כל כך שצריך לשתף שוב את האימלוק

  

בתאריך 15.1.2023 בשעה 00:16, oryo כתב:

״כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט״
(פוסט פוליטי שכתבתי בפייסוש, משתף גם כאן)
**

 

מעטים המקרים בהם אנחנו צופים בפיצוץ גרעיני בשידור חי - מעטים עוד יותר המקרים בהם זה קורה בזמן שרוב האנשים בטוחים שזה בסה״כ סתם ילדים משחקים בזיקוקים. בפוליטיקה הישראלית רוויית קריאות הגוועלד קשה לדעת מתי מדובר באזעקת שווא ומתי בדבר האמיתי.

 

But this shit is as real as it gets.

כל הדיבורים על הרפורמה המשפטית בישראל טבולים בניחוח פוליטי עז, וכמו בפוליטיקה ישראלית המחנות מתחלקים לשתי קבוצות כדורגל במקום לעצור לרגע ולדון בתכל׳ס - מה בעצם קורה, והאם זה רצוי?
אני חופר בנושא הזה כבר כמה ימים, ומגלה שמאורת הארנב היא עמוקה (מאוד). הדיון בנושא מאוד שטוח, ולא בכדי - מדובר בפלפולים משפטיים ופוליטיקה.  אנסה להנגיש כמה שיותר מידע בצורה כמה שיותר קלה לקריאה ואשמח לשמוע את דעתכם!
**

הנושאים:
1. איזון רשויות
2. חוקה וחוקי יסוד
3. מהפכה שיפוטית
4. בחירת שופטים והיועמ״ש
5. שורה תחתונה

 

כמובן שהפוסט יוצא ארוך טילים גם ככה, אז לא אוכל להכנס בעובי הקורה של כל נושא ונושא, אעשה כמיטב יכולתי לתמצת את הסעיפים בצורה אובייקטיבית ככל הניתן ואם שגיתי - אשמח ללמוד על כך ולעדכן, הדעה הסובייקטיבית שלי תהיה בעיקר בחלק האחרון.
(ואם הפוסט ארוך לכם מדי - תשקלו לקפוץ לחלק האחרון 3> )
**

 

1. איזון רשויות
לפני שצוללים לעומק הרפורמה, חשוב להבין מדוע הנושא הזה כ״כ קריטי למדינת ישראל.
במרבית (כל?) הדמוקרטיות המערביות, ישנה הפרדה בין הרשות המחוקקת, המבצעת, והשופטת. ההפרדה נועדה לאזן את הרשויות, כך שכל אחת תהווה משקל-נגד לאחרת, ואף אחת לא תצבור יותר מדי כוח. 
בישראל ישנה שיטת שלטון פרלמנטרית במסגרתה הרשות המבצעת (ממשלה) מורכבת מתוך הרשות המחוקקת (כנסת), ולכן *בהגדרה* ההפרדה היא חלשה יותר, או במילים פחות מכובסות: 
אין הפרדה אמיתית בין הרשות המחוקקת והמבצעת, להלן: מחוקצעת.
מתוך ההבנה הזו, ו**ללא קשר לדעות פוליטיות**, זה טריוויאלי לטעון כי איזון כוחות בין הרשות המחוקצעת ובין הרשות השופטת הוא קריטי ע״מ להגן על המדינה מעריצות, היות ומלכתחילה בהפרדה בין 3 רשויות, 2 כבר די מרותכות זו לזו.
**

 

2. חוקה וחוקי יסוד
הפואנטה של חוקה היא להסכים על תנאי בסיס כלשהם, בין היתר ע״מ להגן על הדמוקרטיה מעריצות. חוקה אמורה להיות מעוגנת חזק מאוד ושינויים בה אמורים לדרוש תנאים מחמירים, על סף הבלתי אפשריים. לצורך ההמחשה חוקת ארה״ב שונתה 27 פעמים במהלך 235 שנים, 6 פעמים בלבד מאז סוף מחל״ע השניה.
בישראל אין חוקה.  היתה אמורה להיות כזו אבל היסטוריה + פוסט ארוך מדי = לא נכנס לזה, וכיום הדבר הכי קרוב אל חוקה הוא מה שנקרא ״חוקי יסוד״.  ישראל למדה מהעולם, אבל עדיין לא מצליחה לייצר יציבות - שכן במהלך 75 שנות קיומה השתנו החוקים 51 פעמים... (פי 6 מארה״ב).
רגע אמרתי חוקים? התכוונתי חוק 🙂 זה היה רק חוק יסוד אחד (הכנסת), לא ביצעתי את האריתמטיקה על פני כל החוקים כי אני עצלן, אבל זה כנראה יותר לכיוון הפי 10 יותר שינויים מארה״ב, למדינה בגודל של ניו ג׳רזי.
חוקי היסוד יכולים לעבור שינוי ברוב חלש בכנסת (61), מה שאומר ששינויים בחוקי יסוד - הדבר הכי קרוב לחוקה - הם סופר פשוטים לביצוע.

 

—> רפורמה —>
א. ביהמ״ש העליון יוכל לנסות לפסול חוק בו יש סתירה מפורשת לחוק-יסוד, אך בד בבד ייאסר על ביהמ״ש לדון בפסילת חוק-יסוד או חלקים ממנו.
ב. ביהמ״ש יוכל לעשות זאת רק בהרכב מלא (כיום נשיא העליון יכול לקבוע את גודל ההרכב)
ג. פסילת חוק תידרש לשמונים אחוזים של תמיכה מתוך ההרכב המלא (בניגוד לרוב רגיל, והרכב חלקי)
ד. פסק דין צריך להתקבל תוך 30 ימים (כיום אין הגבלת זמן)
ה. במידה וחוק בוטל ע״י ביהמ״ש העליון שלא ב100% הסכמה, הכנסת תוכל להעביר אותו ע״י רוב רגיל (61 ח״כים) דרך פסקת התגברות.
**

3. מהפכה שיפוטית
יום אחד נשיא ביהמ״ש העליון בא ביציאה - וואלאק לא מתאים לי שמחוקקים כאן חוקי יסוד, כאשר בפועל אין להם משהו מיוחד חוץ משם מגניב. מעתה, ביהמ״ש יתייחס לחוקי היסוד כמעין חוקה, ויפסול חוקים אשר נוגדים את אותם חוקי יסוד. חוקי היסוד יקבלו קדימות על פני חוקים עתידיים, כאשר תהיה התנגשות - תמיד היסוד ינצח.
המהפכה של ברק גרמה לכך שביהמ״ש ניכס יכולות אופרטיביות, אקטיביות, והתחיל להגן על חוקי יסוד (לשיטתו) - ובפרט חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. 
כמו כן ביהמ״ש התחיל להשתמש במשהו שנקרא ״עילת (חוסר) הסבירות״, שזה בתכלס נותן לשופט להפעיל שיקול דעת לגבי מהי פרשנות סבירה להתנהלות המנהל (בהקשר הרלוונטי: בעיקר החלטות מנהלתיות של הממשלה).
המבקרים של המהפכה של ברק טוענים שביהמ״ש ניכס סמכויות שאינן שלו - במקום להתעסק בשיפוט, הוא פתאום מתעסק בביקורת על חוקי הממשלה והגבלת פעולות נבחרי הציבור שלה. לדעת המבקרים, ביהמ״ש אינו אמור להעביר ביקורת על הממשלה, היא הרי צריכה למשול. ביהמ״ש צריך להתערב בעיקר בעבירות על החוק, ופחות בחקיקות עצמן.

 

—> רפורמה —>
א. תיקון ל״חוק-יסוד: השפיטה״, שיבטל את עילת חוסר הסבירות ובעצם תנטרל אותה לחלוטין מסט הכלים של המערכת השיפוטית. לא תהיה יותר התערבות של ערכאה שיפוטית בהתנהלות ממשלתית עקב ״חוסר סבירות קיצונית״ (הערה סובייקטיבית: נניח אם מעוניינים לתת לעבריין מורשע פעמיים, שהתחייב לא לחזור לחיים הציבוריים, להיות שר האוצר הבא של מדינת ישראל).
ב. פסקת ההתגברות: הוזכרה בסעיף הקודם - במידה וחוק נפסל ע״י בג״צ בהצבעה שאינה פה אחד הכנסת רשאית לחוקק אותו בכל מקרה ברוב רגיל.

 

סיכום ביניים:
ביהמ״ש העליון לא יוכל להגן על חוקי יסוד, פסילת חוקים דורשת אופרציה כבדה, וגם לאחר מכן כמעט תמיד הכנסת יכולה לחוקק ע״י רוב רגיל. הלכה למעשה, ברמה האופרטיבית נטו וללא פרשנות או העדפה אישית, ביהמ״ש העליון חסר כמעט כל כח מול הרשות המחוקקת שתמיד יכולה לבצע לו override, מלבד מקרה ספציפי בו כל השופטים כולם פסלו חוק. 
בהינתן שאין חוקה, אין שום בסיס יציב אשר ניתן לסמוך (או להסתמך) עליו.
הרשות המחוקקת תוכל לחוקק ולשנות כל חוק העולה על רוחה, כולל חוקי יסוד, כאשר ההגבלה היחידה היא החלטה של כל שופטי העליון יחד לפסול את החוק.
כמעט כח מוחלט.
**

4. בחירת שופטים
מינוי שופטים זה עניין קצת מסובך - מחד, ניתן לטעון כי הציבור רשאי (ואף צריך) לבחור מי יהיו האנשים שאחראים על הערכאה השיפוטית החשובה במדינה, תפקיד סופר-מורכב (וחשוב!) המיישם את האיזון היחידי לרשות המחוקצעת. מאידך, התפקיד הזה אינו פוליטי-נטו ויש לו פן ביצועי מאוד חשוב וברור ולכן הגיוני לדרוש שמקצוענים יהיו מעורבים בהחלטה, ע״מ למנוע פוליטיזציה של כל המערכת.
בישראל, שופטים נבחרים ע״י ועדה המורכבת הן מדרג מקצועי (=שופטים ומשפטנים) והן מדרג פוליטי.
נכון להיום הועדה מורכבת מ9 חברים: 2 שרים, 2 ח״כים, 2 חברים בלשכת עורכי הדין ו-3 שופטים. במילים אחרות: 4 פוליטיקאים, 5 אנשי משפט.
עבור מינוי שופטים נדרש רוב רגיל, עבור מינוי שופטים לעליון נדרש רוב חזק (7 מתוך 9) ע״מ להבטיח הסכמה רחבה טרם המינוי. חשוב לשים לב: אין לאנשי המשפט מספיק כח בשביל לבחור שופטים לעליון ללא תמיכה מהממשלה.
נשיא ביהמ״ש העליון נבחר לפי ותק, לכאורה ע״מ למנוע פוליטיזציה של התפקיד.

 

—> רפורמה —>
א. ועדת הבחירה תורכב מ11 אנשים: 3 שרים, 3 ח״כים (2 קואליציה 1 אופוזיציה), 3 שופטים ו-2 נציגי ציבור שייבחרו ע״י שר המשפטים. במילים אחרות: 7 אנשי קואליציה מתוך 11, 6 פוליטיקאים ו5 אנשי מקצוע.
ב. נשיא ביהמ״ש העליון ייבחר ע״י הועדה לבחירת שופטים.

 

לסיכום: אין כאן צורך בפרשנות מיוחדת, מדובר בכח מוחלט לממשלה.
**

5. שורה תחתונה
לישראל אין חוקה (חוקים בסיסיים אשר כמעט בלתי אפשרי לשנות), ישנם חוקי יסוד אבל לאחר הרפורמה, הממשלה תוכל לעשות בהם (כמעט) כל העולה לרוחה.
בישראל יש לכאורה 3 רשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת) אך אפקטיבית 2 רשויות: מחוקצעת (ממשלה), שופטת. מבחינת הפרדת רשויות, מדינת ישראל מתחילה מנק׳ חולשה עוד לפני שמדברים על רפורמות.
ואיך נראה איזון הרשויות לאחר הרפורמה?
1. הממשלה תשלוט במינוי השופטים
2. הממשלה תוכל לחוקק ולשנות חוקי יסוד, לביהמש אסור להתערב
3. כאשר הממשלה תחוקק חוק הנוגד חוק יסוד, הדרך היחידה למנוע זאת תהיה ע״י הצבעה פה-אחד לפסילת החוק, כל דבר אחר יאפשר לממשלה לעשות כל העולה על רוחה דרך פסקת ההתגברות - וגם זה רק אם השופטים שהממשלה עצמה מינתה, הצליחו להרכיב הרכב מלא ולהגיע לרוב של 80% המתנגד לחקיקה תוך 30 ימים מרגע ההתכנסות. כמו למצוא חניה בדיזינגוף בשישי בערב: אפשרי, אבל קשוח.

לסיכום: כח מוחלט לממשלה במינוי שופטים, כמעט כח מוחלט לממשלה בחקיקה.

 

חבר טוב, חכם ומוערך - אמר לי:
״עזוב, הם חיים בסרט, גם אם הממשלה תנסה להשתמש בכח המוחלט שלה בשביל לעשות כל העולה ברוחה, המציאות תכה אותה שוק על ירך. אי אפשר להעביר חוק אנטי דמוקרטי מובהק כי הכלכלה הישראלית תספוג מכה אנושה מהעולם אם(/כש?) תעשה זאת. המציאות תגן על המדינה.״
במילים אחרות: יהיה בסדר.

 

ייתכן שהוא צודק, ייתכן שלא. אני לא חושב שלתת לפוליטיקאים כח מוחלט ולקוות שהמציאות תאזן אותם זו תכנית עבודה טובה או סבירה, אני חושב שזו תכנית מפחידה טורבו. 

 

שימו לב שאין כאן שאלה של ימין או שמאל(!!!) - אני סבור כי אין אדם אחד בישראל (או בעולם) שמכיר היסטוריה ומסוגל לחשוב שכח מוחלט לממשלה זה משהו חיובי. 
מה שיש זה נושא מורכב, חברה שסועה ומנטליות פוליטית של קבוצת כדורגל. אנשים תומכים במהלכים שיכולים לחרב את הדמוקרטיה הישראלית, לא בקטע מוגזם, בתכלס.

 

לטוענים שהרפורמה בסה״כ באה לאזן את המערכת: לא.
כל כך, כל כך לא.
לאזן את המערכת זה לדרוש *איזון*, לא כח מוחלט. גם אם סבורים כי המערכת הנוכחית דורשת תיקון (גילוי נאות: אני מסכים) - לא שופכים את התינוק עם המים ואז דורכים לו על הפרצוף מצלמים סלפי ומעלים לטיקטוק. 
אני לא סבור שהדמוקרטיה הישראלית תקרוס מחר, אני כן מאמין שהרפורמה הזו היא כמו כדור לרגל: לא הורג מיד, אבל גורם לצליעה, יכול לגרום לזיהום, ועם פוטנציאל לנזק רציני ללא טיפול נאות. 

 

היום הפוליטיקאי הוא בצד שלך? סבבה, אבל מה לגבי הפוליטיקאי של מחר? 
מה לגבי מצב בו אותו פוליטיקאי מושחת מהכח המוחלט אותו קיבל? 
מה, באמת כ״כ קשה להאמין שיש פוליטיקאים מושחתים…?

(תודה שקראתם)

 

[yd b-4]

לפני 3 שעות, garicho כתב:

 

כי ממשלה לפני חוקקה חוקים אחרים שעומדים בסתירה לחוקים החדשים שרוצים לחוקק. מי יחליט איזה חוק גובר? 

ההיגון הבריא אומר שהמחוקק יקבע איזה חוק יגבר. וזו פסקת ההתגברות הקלאסית.

 

במיוחד שחוק יסוד זה חוק שעובר ברוב רגיל מה הופך אותו "ליסוד" ? כי ברק החליט לייצר שיטה שמתאימה לדעתו למנהל חוקי תקין?

 

גם אם באמת יש בזה צורך שיתכבד לפנות לרשות המחוקצעת לבנות תשתית איתנה של חוקי יסוד שעצם קיומה של התשתית הזו תישען על רוב גדול מאוד של 80 חכי"ם לדוגמא.

 

עילת הסבירות היא בעייתית כי היא נותנת כח למספר אנשים מצומם מאוד להחליט מה סביר. בעיניי ובעיני מובילי הרפורמה עדיף לתת לנבחרי הציבור להחליט מה סביר. במידה והם יעשו שטויות הציבור ישפוט אותם ויעיף אותם בסיבוב הבא. 

 

(דוגמא ממש טריה לכך שזה עובד. נבחרי ימינה הלכו למהלך שהרגיז ציבור נרחב מהמצביעים שלהם והופ כולם בחוץ)

לפני 18 דקות, DareDevil כתב:

חשוב לשים לב: אין לאנשי המשפט מספיק כח בשביל לבחור שופטים לעליון ללא תמיכה מהממשלה.
נשיא ביהמ״ש העליון נבחר לפי ותק, לכאורה ע״מ למנוע פוליטיזציה של התפקיד.

 

כאן יש פגם מובנה.  היסטורית כמעט תמיד לשכת עורכי הדין היא מהצד של "בעלי המקצוע". וגם אם אין לאנשי המקצוע רוב למינוי שופט לבית המשפט העליון. יש לאנשי המקצוע רוב כמעט אוטומטי לקבוע מי יהיה בכלל במאגר השופטים שממנו יבחרו שופטי עליון.

 

המציאות מראה את זה היטב רוב השופטים נמצאים בצד אחד של המפה הפוליטית.

עריכה אחרונה ב-18 לינואר, 2023 על ידי yd b-4

[Nemesis]

לפני 21 דקות, yd b-4 כתב:

(דוגמא ממש טריה לכך שזה עובד. נבחרי ימינה הלכו למהלך שהרגיז ציבור נרחב מהמצביעים שלהם והופ כולם בחוץ)

לפני 28 דקות, DareDevil כתב:

 

ואם אותם נבחרי ציבור היו מעבירים חוק שניתן להפיל ממשלה ברוב של 90 חכים בלבד, ומעתה הבחירות יתרחשו רק אחת ל 12 שנה?

 

לפני 21 דקות, yd b-4 כתב:

כאן יש פגם מובנה.  היסטורית כמעט תמיד לשכת עורכי הדין היא מהצד של "בעלי המקצוע". וגם אם אין לאנשי המקצוע רוב למינוי שופט לבית המשפט העליון. יש לאנשי המקצוע רוב כמעט אוטומטי לקבוע מי יהיה בכלל במאגר השופטים שממנו יבחרו שופטי עליון.

 

 

ועדיין, לא ניתן למנות אף שופט עליון אם הקואליציה מסרבת.

עריכה אחרונה ב-18 לינואר, 2023 על ידי Nemesis