אלפא רומאו ג'וליה - איך היא נוסעת? [ובהמשך, כמה מוכרת]

[robertf]

אני כבר ב I-DRIVE השלישי שלי ולא חושב שהוא מצויין....

אבל ה 330E אכן מצויינת.

משום מה היא עדיין נחשבת כאמת המידה בכל מה שקשור במערכות מולטימדיה (infotainment באנגלית), אבל אני מניח שכמו כל דבר בחיים תלוי למה אתה משווה. אישית (ויוצא לי לנסות לא מעט מערכות בגלל כמות הרכבים השכורים שיוצא לי לנהוג בהם בחו״ל) עוד לא מצאתי מערכת טובה יותר.

מה שכן חבל זה שחוץ מאשר ב330e, משום מה לא מייבאים לפה את המערכת המשודרגת שבאמת טובה יותר מהסטנדרטית.

עריכה אחרונה ב-1 לינואר, 2017 על ידי robertf

[חן ג.]

בדרך כלל, בשימושים הנדסיים תאוצת הכובד g יכולה לסייע גם בהגדרת יחידת מידה לכוח. כידוע, משקל הוא כוח הכובד שפועל על גוף וגודלו הוא מסת הגוף כפול תאוצת הכובד (mg). לכן, אפשר להתייחס לכוח g כיחידת מידה לכוח, שמוגדרת כך שמשקל הגוף שקול לכוח של 1g. אם נגיד, לדוגמא, שפועלים 2 כוחות g למעשה אנו מתכוונים לומר שעוצמת הכוח היא מסת הגוף כפול 2g ,כלומר 2mg.

 

מדידת 'כוחות-g' נעשת בעזרת מד-תאוצה. כפי שציינתי המונח 'כוח- g' הוא שם לא הולם. זהו למעשה התאוצה שמסה חשה בסיטואציה מסויימת. על הארץ, 1 g הינו בערך 9.8 מטר לשניה בריבוע.

 

מקווה שהצלחתי להסביר שאין שום משמעות לכוחות g הצידיים שאתה טוען שיש.

 

כלומר, אתה טוען ש״כוח״ g חל בהגדרה רק על תאוצה אנכית? והשימוש ביחידה זו בתחום הנדסת הרכב בהקשר לתאוצה צדית ואורכית הוא רק הקבלה לכוח האנכי? כלומר, המינוח המדויק יהיה ״תאוצה צדית המקבילה ל-1.00g?״

 

אם כן, אני מקבל את התיקון. יש כאלו שיגידו שהוא רק סמנטי, אבל אני חובב סמנטיקה.

 

נ.ב. הסבר ״בקצרה״ זה כנראה מונח יחסי. אם יוצאת לי תגובה עם יותר ממאתיים מלים, זה "ארוך" בשבילי, אבל שיהיה.

עריכה אחרונה ב-1 לינואר, 2017 על ידי חן ג.

[קינג_סתיו]

כן, זו בדיוק הטענה שלי. להשתמש במינוח הזה בתחום כלי הרכב זו טעות או חוסר הבנה, לאו דווקא שלך, אלא באופן כללי.

לא ספרתי מילים, אבל די בטוח שעשיתי הכל כדי לתמצת.

 

Sent from my SM-G935F using Tapatalk

[קינג_סתיו]

אגב, אנקדוטה קטנה- בחישובים מתמטיים, מקובל לסמן את התאוצה באות a, שלקוחה מהמילה הלטינית accelere שמשמעותה "להאיץ".

 

Sent from my SM-G935F using Tapatalk

[lm007]

כן, זו בדיוק הטענה שלי. להשתמש במינוח הזה בתחום כלי הרכב זו טעות או חוסר הבנה, לאו דווקא שלך, אלא באופן כללי.

לא ספרתי מילים, אבל די בטוח שעשיתי הכל כדי לתמצת.

 

Sent from my SM-G935F using Tapatalk

 

לפעמים שכותבים הסבר ארוך לא מצליחים להעביר את הפואנטה. אני לא הבנתי.

 

להבנתי, אם שמים מד תאוצה ברכב כך שציר הרגישות הוא לרוחב הרכב ומודדים תאוצות גבוהות בהשוואה לרכב אחר, אז הוא יוכל לפנות במהירויות גבוהות יותר ללא החלקה. מה זה משנה אם זה יחידות של g או m/s^2?

[חן ג.]

לטינית?

 

בקארזפורום?!

 

http://www.asianjunkie.com/wp-content/uploads/2013/02/SouthParkRandyJizz-575x4311.jpg

 

להבנתי, אם שמים מד תאוצה ברכב כך שציר הרגישות הוא לרוחב הרכב ומודדים תאוצות גבוהות בהשוואה לרכב אחר, אז הוא יוכל לפנות במהירויות גבוהות יותר ללא החלקה.

 

לא. הוא יוכל ל-ה-י-ש-א-ר ברדיוס פניה מסוים (בפניה ארוכה) במהירות גבוהה יותר מבלי להחליק.

 

יכול להיות רכב אחד שמייצר תאוצה צדית קטנה יותר מרכב אחר בנסיעה ברדיוס קבוע (Steady State), אבל מסוגל להגיע רגעית לערך גבוה יותר מהרכב השני, במהלך שינוי הכיוון (transient) בכניסה לפניה.

 

ברוב הפניות בכביש, עד שהרכב מסיים לשנות כיוון לתוך הפניה כבר מגיעה היציאה (במיוחד בקו נכון ועם פעולת היגוי נכונה), ואז אין משמעות לערך שהכתבה מצטטת.

עריכה אחרונה ב-1 לינואר, 2017 על ידי חן ג.

[קינג_סתיו]

לפעמים שכותבים הסבר ארוך לא מצליחים להעביר את הפואנטה. אני לא הבנתי.

 

להבנתי, אם שמים מד תאוצה ברכב כך שציר הרגישות הוא לרוחב הרכב ומודדים תאוצות גבוהות בהשוואה לרכב אחר, אז הוא יוכל לפנות במהירויות גבוהות יותר ללא החלקה. מה זה משנה אם זה יחידות של g או m/s^2?

בכנות, אם לא הבנת את ה"פואנטה" אחרי מה שכתבתי, קטונתי. כנראה יותר קל להסביר את זה לאנשים עם רקע בסיסי בפיזיקה תיכונית. המשפט האחרון שלך מעיד שהינך חסר רקע כזה ככל הנראה, שכן אין בכלל מושג כזה ציר רגישות. מה זה ציר רגישות? איזה מד תאוצה תיקח-מבוסס מטוטלת/קפיץ/פיאזואלקטריות?

[חן ג.]

בהחלט יש מדי תאוצה צדים, והם לרוב מציגים את הנתונים שלהם ביחידות של g וביחידות הללו הנתונים הללו נידונים בתחום הנדסת הרכב.

 

ואני מדבר על מכשירים שמודדים נטו תאוצה צדית ו/או אורכית. המרכיב האנכי שנוצר עקב שפיעת הכביש ותנועת המרכב אינו נכלל במספרים שמתקבלים.

עריכה אחרונה ב-1 לינואר, 2017 על ידי חן ג.

[lm007]

בכנות, אם לא הבנת את ה"פואנטה" אחרי מה שכתבתי, קטונתי. כנראה יותר קל להסביר את זה לאנשים עם רקע בסיסי בפיזיקה תיכונית. המשפט האחרון שלך מעיד שהינך חסר רקע כזה ככל הנראה, שכן אין בכלל מושג כזה ציר רגישות. מה זה ציר רגישות? איזה מד תאוצה תיקח-מבוסס מטוטלת/קפיץ/פיאזואלקטריות?

 

 

1. ציר רגישות - הכיוון שבו רגישות החיישן היא מקסימלית, זה לא משנה אם יש מונח רשמי כזה או לא, כל מי שעובד עם חיישנים יבין את הכוונה.

2. נראה שאתה בקיא מאוד בתאוריה, אבל לא יודע עם החזקת אי פעם חיישן, כי כל החיישנים שעבדתי איתם נותנים מידע לגבי תאוצות ב-g בין אם זה ב-datasheet או בתוכנת דגימה.

3. אני לא מבין גדול בטכנולוגיה של מדי תאוצות. אני כן אדע לבחור את החיישן בהתאם ל-range ולרוחב סרט שלו.

[Cuore Sportivo]

אגב, אנקדוטה קטנה- בחישובים מתמטיים, מקובל לסמן את התאוצה באות a, שלקוחה מהמילה הלטינית accelere שמשמעותה "להאיץ".

 

Sent from my SM-G935F using Tapatalk

האיטלקית ירשה את מבנה הפעלים מלטינית. הסיומות הנפוצות של שם הפועל הינן: ire, ere ו-are.

 

להאיץ בלטינית זה accelerare ולא accelere.

 

נ.ב. חן ג., אני מופתע שאתה, בתור חובב לטינית, לא שמת לב לטעות הצורמת הזו.

[bagira]

אני הלטינית שלי מתמצת ב"נון פיסנדום קונטרה וונטום!"

[חן ג.]

האיטלקית ירשה את מבנה הפעלים מלטינית. הסיומות הנפוצות של שם הפועל הינן: ire, ere ו-are.

 

להאיץ בלטינית זה accelerare ולא accelere.

 

נ.ב. חן ג., אני מופתע שאתה, בתור חובב לטינית, לא שמת לב לטעות הצורמת הזו.

 

צודק.

 

סיומת שם הפועל הלטינית היא re-. הרשומה המילונאית כוללת לרוב גם את ההטיה בגוף ראשון יחיד, שסיומה באות o- ובהתאם לבניין (בעיקר השלישי) גורמת לשינוי של האות האחרונה בשורש, שהיא a, e, o, i וכיוצא בהם בהתאם לבניין.

 

עכשיו, כשהאגו האינטלקטואלי שלי חזר למכונו, אפשר לחזור לחפור על כוחות פיזיקליים ואחר כך, בהזדמנות, אם זה ממש (אבל רק ממש) בוער למישהו, אפשר לחזור לדבר קצת על הג׳וליה. אולי.

עריכה אחרונה ב-1 לינואר, 2017 על ידי חן ג.

[57mmStroke]

פיזיקה, לאטינית.

גרמתם לי לבדוק שלא לחצתי בטעות על שרשור אחר.

[Night Driver]

 

לכן, אם המטוס נמצא בנפילה חופשית, תאוצת המטוס שווה למעשה לתאוצת הכובד של הארץ, ועל כן על הטייס לא פועלים כלל כוחות g. מצב עניינים שכזה קורה לאסטרונאוטים במעבורת חלל, שכן היא נמצאת במצב של נפילה חופשית.

 

 

 

Sent from my SM-G935F using Tapatalk

 

כשלא יודעים עדיף לא לכתוב.

 

מעבורת לא נמצאת בנפילה חופשית כי אז האסטרונאוטים עם החללית היו מגיעים מהר מאוד לאדמה ולא בחתיכה אחת. עכשיו לך לבד לחשוב למה מצד אחד הם לא נופלים ומהצד השני הם לא מרגישים כבידה.

 

ובקשה/עיצה/ביקורת בונה, אם אתה רוצה שמישהו יטרח לקרוא את ההסברים תעשה את זה קצר ככל האפשר וענייני. אחרת זה סתם מתיש ואחרי כמה הודעות כשכבר מכירים אותך פשוט מפסיקים לקרוא אותך.

[קינג_סתיו]

אתה סתם נתפס לקטנות. ברור שהכוונה למצב של כמעט נפילה חופשית, שכן לא קיים בכדור הארץ מצב של נפילה חופשית ( אוויר שיוצר חיכוך ומתנגד לכח הכובד.

 

גם התנועה בה הירח מקיף את כדור הארץ היא נפילה חופשית, אף על פי שהירח לא "נופל" אל כדור הארץ. הסיבה לכך היא שכח הכבידה מאונך לכיוון תנועת הירח, כך שכוח הכובד משנה רק את כיוון המהירות ולא את גודלה ובכך הירח נע בתנועה מעגלית סביב כדור הארץ, כאשר הכוח הצנטריפטלי הוא כוח הכבידה.

 

מקווה שהבנת שנפילה חופשית איננה באמת נפילה חופשית.

 

אם אתה רוצה להיכנס איתי לוויכוח מה אני מבין ומה אני לא, אתה מוזמן לכתוב לי בפרטי, אבל לא בשרשור על הג'וליה.

 

Sent from my SM-G935F using Tapatalk