חמישי חופשי--מסע בעקבות רכבי אספנות

[אבי 08]

אסף למה אתה אומר שאין סיכוי אתה מכרי אולי את בעל הרכב?

[nadavboblil]

הקורטינה למכירה שאלתי עלייה פעם הוא רוצה 4 אלף עלייה, מיקום בפרטי.

[נחום קדמיאל]

צביקה, מתניה ,לייזר ועזיזי גם!!!!

תענוג לראות כל סוף שבוע את התמונות הנפלאות וחשבנו שאנו מכירים ויודעים את הכל....

ישר כח, המשיכו להעשיר אותנו בתמונות הנפלאות!!!

נחום

[בני ל]

צביקה, מתניה ,לייזר ועזיזי גם!!!!

תענוג לראות כל סוף שבוע את התמונות הנפלאות וחשבנו שאנו מכירים ויודעים את הכל....

ישר כח, המשיכו להעשיר אותנו בתמונות הנפלאות!!!

נחום

 

 

שלום.

הכול נכון!!!

רק אם המועדון יכול לממן בכמה שקלים דוגמן יותר רצני

משהוא אם מחשוף ובזזיניה יפים

 

 

בברכה בני ל.

[lulisa]

ולסיום , פינת אהבה נוספת , פינת המשאיות.

ולמי שזוכר ?! אני מצרף את השיר:

האוטו שלנו גדול וירוק,

האוטו שלנו נוסע רחוק ,

בבוקר נוסע, בערב הוא שב,

מביא הוא לתנובה ביצים וחלב.

נדמה לי שזה שיר של יפה ירקוני , שנפרדה מאיתנו לאחרונה .

המשאית מדגם דודג'.

את השיר כתבה פניה ברגשטיין, חברת קיבוץ גבת, והוא התפרסם בספרה "בוא אלי פרפר נחמד" שהיה ידוע בזמנו לכל ילד בארץ ישראל.

אבל את הכבוד האמיתי לדודג' עשה המשורר ע. הילל (אביה של נולי עומר) בשירו "על מכונית משא דודג' בכביש חיפה תל-אביב" שהתפרסם בספרו "ארץ הצהריים" בשנת 1950:

 

הֶיו משֻלהָבים מָן הַדּוֹדג' שֶלָּכָם,

יָדוע-יָדועַ : קְניתֶם אותו מֵהַצָּבָא (בְּמצָּב טוֹב!)

אין דָּבָר, תּנו לו לחָרוק! חָדָש הוא כְּבָר לא יהִיֶה!

 

חַי! חַי!

הִנּה נצַח-הַשָעה אַחת-עשְרָה-עֶשְרים-וַחָמישָה!

חַי הכבִיש, זה הַסַּבָּל המּפִקָר, העומֵס שַל כתֵפָיו הזְריזות אֶת הדּודג' שְלָּכם, הפֶּרָא, הסּורר!

מֵ י לָ א !

גַם בָּיואיִקִים ופֻלימותִיּם, וקְריסלֵרים מפואָרים, מַבריקי חַמּוקיָם

עושים פְלירטים עָם הסַּבָּל הזְה :

הוֹ הוֹ, פלירטים מְסוכנים שֶל תָּשְעָים קילומְטְר לְשָעָה!

וְהוא אֵינו מַסמיק חָלילָה: הוא נשְאר כביש – כשֶהיָה!

 

(ויש באמת לציין שרוב הדודג'ים האלו נקנו כעודפי צבא אחרי מלחמת העולם, והיוו בשעתם חלק נכבד מצי המשאיות הקלות בארץ).

[חזקי]

ולסיום , פינת אהבה נוספת , פינת המשאיות.

ולמי שזוכר ?! אני מצרף את השיר:

האוטו שלנו גדול וירוק,

האוטו שלנו נוסע רחוק ,

בבוקר נוסע, בערב הוא שב,

מביא הוא לתנובה ביצים וחלב.

נדמה לי שזה שיר של יפה ירקוני , שנפרדה מאיתנו לאחרונה .

המשאית מדגם דודג'.

ובזאת נסיים , עד כאן להפעם.

באיחולי סוף שבוע נהדר לכככככולם , ולהשתמע שוב בשבוע הבא,

מתניה את צביקה בע"מ , ליזר ועזיזי גם.

חמישי חופשי--מסע בעקבות רכבי אספנות.

 

 

 

שופץ בזמנו מגוש ברזל למצב צתוגה.

לפני שהידרדר שוב.

ע"י ידידינו בני זרוג מנורדיה.

[JuniorGT]

את השיר כתבה פניה ברגשטיין, חברת קיבוץ גבת, והוא התפרסם בספרה "בוא אלי פרפר נחמד" שהיה ידוע בזמנו לכל ילד בארץ ישראל.

אבל את הכבוד האמיתי לדודג' עשה המשורר ע. הילל (אביה של נולי עומר) בשירו "על מכונית משא דודג' בכביש חיפה תל-אביב" שהתפרסם בספרו "ארץ הצהריים" בשנת 1950:

 

הֶיו משֻלהָבים מָן הַדּוֹדג' שֶלָּכָם,

יָדוע-יָדועַ : קְניתֶם אותו מֵהַצָּבָא (בְּמצָּב טוֹב!)

אין דָּבָר, תּנו לו לחָרוק! חָדָש הוא כְּבָר לא יהִיֶה!

 

חַי! חַי!

הִנּה נצַח-הַשָעה אַחת-עשְרָה-עֶשְרים-וַחָמישָה!

חַי הכבִיש, זה הַסַּבָּל המּפִקָר, העומֵס שַל כתֵפָיו הזְריזות אֶת הדּודג' שְלָּכם, הפֶּרָא, הסּורר!

מֵ י לָ א !

גַם בָּיואיִקִים ופֻלימותִיּם, וקְריסלֵרים מפואָרים, מַבריקי חַמּוקיָם

עושים פְלירטים עָם הסַּבָּל הזְה :

הוֹ הוֹ, פלירטים מְסוכנים שֶל תָּשְעָים קילומְטְר לְשָעָה!

וְהוא אֵינו מַסמיק חָלילָה: הוא נשְאר כביש – כשֶהיָה!

 

(ויש באמת לציין שרוב הדודג'ים האלו נקנו כעודפי צבא אחרי מלחמת העולם, והיוו בשעתם חלק נכבד מצי המשאיות הקלות בארץ).

 

נחמד מאוד השיר - אין ספק שהיה חובב רכב ע.

השיר נכתב ב1950 ומשורר כותב על 90 ק"ש עם ביואיקים ופליימוטים וקרייזלרים (עם משאית הדודג')

והיום 62 שנה אחרי מצלמות מהירות (דיגיטאליות - לא סתם) רודפות אותנו על אותה מהירות בדיוק

תחי הקידמה

[lulisa]

המהירות המותרת בשנים ההן היתה 40 קמ"ש...

בהתאם לה גם נסללו הכבישים המפותלים של אז, שנועדו בראש ובראשונה להקטין את שיפוע הנתיב, ולאו דווקא ליצור את האפשרות לנסוע בו מהר.

אגב, גרסה שונה לסיבה לפיתולי הכבישים שמעתי בצה"ל בזמנו, בתרגיל שנערך לפני שנים רבות בסביבות חלץ: "המהנדס האנגלי שתכנן את הכביש הזה שתה הרבה בירה, ואחר הלך לאחור והשתין את תוואי הכביש..."

הוותיקים אולי זוכרים את המעשה בחבר-הכנסת בז'רנו שנתפס, בראשית שנות החמישים, נוסע לישיבת הכנסת בירושלים במהירות ששים קמ"ש בקרייזלר "נוצצת החמוקיים" שלו. 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת! התפתח אז משבר ממשלתי סביב השאלה האם להסיר מעליו את החסינות או לא עקב העברה החמורה.

ומאיר הר-ציון פותח את ספר הזכרונות שלו מהשנים ההן בנסיעה מעין-חרוד דרומה ב"מק" של המשק, במהירות האגדית 90 קמ"ש. זו היתה פתיחה נאותה להרפתקה מסעירה בנחל צין ועין יורקעם. 90 קמ"ש לא היתה מידה כפשוטה, אלא משהו שלא מהעולם הזה. "מהירות אינסופית".

[ערן rob]

חילוץ עצמות בשמש ,נודדים לעיר הסמוכה ע"מ לספק את התאווה , פינת הטנדרים.

בתמונות העליונות , טנדר סטודביקר שהגיע לידים טובות , מטופל ומשופץ (הטנדר הזה זכור לי במצב הרבה פחות טוב ,

ותענוג לראות שהוא לא הלך לאבדון).

בתמונות למטה טנדר (לדעתי רוסי) ואם מישהו מהקוראים ישפוך מידע על סוג הרכב?! יבורך !

 

 

סוטבייקר דומה אפשר לראות גם בלוד

[מצא]

שלום לכל אלו שמחכים כמונו שיגיע יום חמישי.

חששנו במשך השבוע שלא נעשה מאום בגלל מזג האוויר , אבל אפילו השמש זרחה היום לכבודינו.

תחנתינו הראשונה היתה - הילמן מינקס סטיישן 1962

בהמשך , חיכתה פיג'ו 404 גם היא מודל 1962

בפינת הג'יפ , ביקרנו שניים. האחד שנת יצור 1948 וג'יפ CJ5 בהליכי שיפוץ מתקדמים.

ממשיכים בנדודים לעיר אחרת כדי לפגוש אודי 100 קופה.

האודי הזו די מוכרת לי, היא גם נראת יפנ ומטופלת, נראה לי שמשכנה בשפלה הפנימית ובעליה הוא בחור צעיר ונחמד.

[מצא]

ולסיום , פינת אהבה נוספת , פינת המשאיות.

ולמי שזוכר ?! אני מצרף את השיר:

האוטו שלנו גדול וירוק,

האוטו שלנו נוסע רחוק ,

בבוקר נוסע, בערב הוא שב,

מביא הוא לתנובה ביצים וחלב.

נדמה לי שזה שיר של יפה ירקוני , שנפרדה מאיתנו לאחרונה .

המשאית מדגם דודג'.

ובזאת נסיים , עד כאן להפעם.

באיחולי סוף שבוע נהדר לכככככולם , ולהשתמע שוב בשבוע הבא,

מתניה את צביקה בע"מ , ליזר ועזיזי גם.

חמישי חופשי--מסע בעקבות רכבי אספנות.

משאית זו הינה בתצוגה של המרכז למיחזור הממוקם ב"הר הזבל" ביריה, ניצפת בבירור בכביש 4 כשחלופים ליד הכניסה לחיריה בתנועה מצפון לדרום.

[shais01]

המהירות המותרת בשנים ההן היתה 40 קמ"ש...

הוותיקים אולי זוכרים את המעשה בחבר-הכנסת בז'רנו שנתפס, בראשית שנות החמישים, נוסע לישיבת הכנסת בירושלים במהירות ששים קמ"ש בקרייזלר "נוצצת החמוקיים" שלו. 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת! התפתח אז משבר ממשלתי סביב השאלה האם להסיר מעליו את החסינות או לא עקב העברה החמורה.

 

כיצד אכפו בימים ההם את מגבלת המהירות?

האם השוטר נסע במקביל/מאחורי הרכב ה'דוהר' וקבע את המהירות על סמך מד המהירות שלו?

 

שי

[lulisa]

כיצד אכפו בימים ההם את מגבלת המהירות?

האם השוטר נסע במקביל/מאחורי הרכב ה'דוהר' וקבע את המהירות על סמך מד המהירות שלו?

 

שי

כן. כך עשה ה"טרפיק" על האופנוע הכבד (הרלי, כמדומני).

ואני זוכר שיום אחד סיפר אבא כי נסע לירושלים עם משה דיין, כשאחריהם דוהר ה"טרפיק". כשסוף-סוף הצליח השוטר לעקוף את המכונית הוא הכריח אותה לעצור ואז ניגש אליה בצעדים מדודים, מאיימים. כשהכניס את ראשו מבעד לחלון וראה מי הנהג התבלבל לחלוטין ורק הצליח לגמגם: "אדוני, אתה נסעת נורא מהר." "לא נורא מהר" ענה דיין "עובדה שהצלחת לעקוף אותי".

המכונית היתה פורד ישנה ומשומשת אותה קנה דיין אחרי שהתפטר מהממשלה בעיקבות פרישת רפ"י ממפא"י. הוא הסביר לאבא כי במקורה "היו למכונית מאה סוסים, ועכשיו נשארו רק ארבעים ושמונה, אבל גם זה מספיק ואפילו יותר ממה שצריך". עוד נימק את הרכישה בכך ש"במכונית הזאת כל מה שיכול להתקלקל כבר התקלקל, ולכן יותר לא יהיו בה בעיות".

[Yishay]

טנדר סטודביקר שהגיע לידים טובות , מטופל ומשופץ (הטנדר הזה זכור לי במצב הרבה פחות טוב ,

ותענוג לראות שהוא לא הלך לאבדון).

!

 

האם הסטודיבייקר בזה היה פעם בורדו ?

תודה

ישי

[דב קרדו]

כיצד אכפו בימים ההם את מגבלת המהירות?

האם השוטר נסע במקביל/מאחורי הרכב ה'דוהר' וקבע את המהירות על סמך מד המהירות שלו?

 

שי

 

 

הטראפיק על האופנוע היה רוכב מקביל למכונית ואז נועל את מד המהירות כך שאפשר היה להראות לנהג כמה הוא נסע... אני זוכר ששוטר עצר אותנו כך, היינו עם טנדר פיג'ו 403 מזרחית לעכו...

 

ודרך אגב, בוודאי בשנות החמישים, 90 קמ"ש לא היתה מהירות כל כך גבוהה. משהו שווה ערך ל- 120 של היום

 

דב