Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 984 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

  • תגובות 78
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

פורסם
לפני 3 שעות, BoazB11 כתב:

בסוף התסריט היתה כתובית של משהו שכתב פעם גידי פרדר: שחרר כבר את הכידון ותן גז לתוך הפנייה!

אז

היית מביא סקופ. R1 חצי אוטונומי

פורסם

שנת 98, אני יושב בעמדת תצפית במוצב בלבנון.

תקופה של המון טילי נ"ט על עמדות שמירה ותצפית (בופור, דלעת, גלגלית), שמועות על צלף טילים רוסי שעובד עם חיזבאללה. 

לפני כל העמדות הציבו רשתות ברזל כדי לנסות ולהגן. 

בכל תדריך מעלים את הנושא, תפתחו עיניים, אל תהיו שאננים, וכו'. 

לילה עם ערפל, קצת גשום, רעמים, ברקים. 

אני ועוד 3 חיילים בעמדה, פתאום הרשת פשוט מתפוצצת בצבע אדום לוהט. 

כולנו ירדנו לריצפה תוך פחות משניה. 

הדופק של כולם על 200.

אחרי שיצאנו מההלם אנחנו רואים שהכל במקום והרשת עוד עומדת. 

מסתבר שברק פגע בגדר... 

 

  • אהבתי 1

להשכרה: חתימה בפורום הרכב המוביל בישראל!

פורסם

לא יודע מה זה יותר... מפחיד, מצחיק, או הזוי .

שולי רנד כתב על סיטואציה שנקלע אליה השבוע :

 

"הזמנתי היום מונית מתל אביב לרמת גן. האפליקציה גילתה לי ששם הנהג הוא מוחמד.
לרגע קפצו לי מחשבות לראש שמא אני עומד להחטף או משהו כזה אבל נורא מהרתי ולא ביטלתי את המונית. מוחמד הגיע. בחור צעיר.
- "אתה מוזמן?"
- "כן. אתה שולי?"
- ״כן״.
התחלנו לנסוע לכיוון רמת גן. בדרך כלל כמעט ואין מצב שאני לא פוצח בשיחה עם הנהג אבל הפעם לא היה לי מצב רוח ושקעתי בקריאת חדשות בנייד.
ואז.. אזעקה. צבע אדום. מוחמד עצר את המונית ושנינו יצאנו ממנה במהירות.
מולינו חנתה משאית גדולה ושנינו נכנסנו מתחת למשאית וישבנו בכריעה.
הסתכלנו אחד על השני והתחלנו לצחוק. אמרתי לו "למה אתה צוחק?" הוא ענה לי כמו יהודי טוב בשאלה "ולמה אתה צוחק?"
חשבתי לעצמי שזה כמו התחלה של תסריט גרוע לסרט סטודנטים.
התחילו בומים. פחדתי. קצת. גם מוחמד פחד. הרבה. התחלנו לנהל שיחה על המצב.
שאלתי אותו אם המונה ממשיך לעבוד וזה ממש קרע אותו בצחוק.
הוא שאל אותי מי זאת שולי שהזמינה לי את המונית. אמרתי שזה אני. "הא.. חשבתי שזה שם של בחורה" אמר.
עוד בומים.
סיפרתי לו שהשם שלי זה שלום, ושולי זה רק כינוי. שאלתי אותו אם לפעמים קוראים לו מוחי והוא אמר שרק אשתו.
יצאנו מתחת למשאית ועלינו חזרה למונית.
אשתו התקשרה. הוא אמר לה בעברית "אני בסדר. אני פה עם שולי. עם שלום"
אשתו התחילה לבכות בטלפון ולהביע צער על מה שקרה. מוחמד הציע לשטח את עזה. הגענו.
רגע לפני שנפרדתי, אמרתי למוחמד "אתה יודע שאנחנו שני אהבלים. כן?״
״ברור, המקום הכי לא בטוח היה מתחת למשאית" מוחמד ענה לי.
״ועוד מתחת למיכלית דלק".
סיפור אמיתי."
 

386093459_877180850442621_4791015468158778982_n.jpg

  • אהבתי 4
  • מצחיק 9
פורסם

איכשהו הסיפור על שולי, הזכיר לי משהו.

 

הייתי טכנאי מכונת כביסה, האיזור שלי היה מה שנקרא דרום, איזור רמלה לוד והסביבה.

יום אחד היה לי קריאת שרות בג'ואריש. לי כאחד שגר באיזור מרכז השם לא אמר כלום.

מגיע למקום, רחובות שם זה לא משהו, מרים טלפון ללקוח (שם ערבי) והוא מנחה אותי איך להגיע אליו.

גומר לטפל במכונה, והלקוח מציע לי כוס קפה, וואלה קפה טעים.
מסיים לשתות, והנ"ל שואל אותי... "לא מפחד לשתות קפה אצל ערבים?"

האמת, עד ששאל לא הטריד אותי, אחרי ששאל, חלפה מחשבה בראש שלי.

  • מעניין 1
  • חברי המעגל הראשון
פורסם

השנה 95, אני תומך לחימה (מילה יפה לג'ובניק) במוצב כרכום, כשאני מחליף חייל מהמחזור שלי שנהרג שם. מתגבר את הכוחות של המוצב בעמדת שמירה בכוננות עם שחר כשלפתע בום חזק ומיד אחריו החמ"ל כורז בצעקות "כוננות ספיגה! כוננות ספיגה!" (לא אמורים לעשות את זה לפני הבום?). אחרי זה שומע עוד שריקה מעלי. מסתבר שהפגז (פגז? עברו כמעט 30 שנה, לא זוכר את המונחים) נפל פחות מ100 מטר ממני.

בדיעבד הבנתי שאם שומעים את השריקה זה אומר שהפגז חלף מעלייך אבל באותו רגע זה היה מפחיד.

אבל אם להודות על האמת- באותו זמן לא באמת פחדתי (צעיר מטומטם) ובדיעבד רק נשאר סיפור. דברים הרבה יותר מפחידים זה כשהורה מבוגר נכנס לניתוח, מה שנקרא "החיים עצמם"

  • אהבתי 2
פורסם

בהקשר "החיים עצמם", שכחתי מזה (ואולי טוב שכך) הקטן שלי כשהיה בן שנה וחצי בכה באטרף ופשוט הפסיק לנשום והתעלף.

לא הכרתי שיש דבר כזה שילד יכול לבכות את עצמו לעילפון, יש הרבה שמכירים אני אף פעם לא שמעתי על זה ובאותו רגע - והתחושה שאתה מרים את הילד שלך והראש נשמט לו לאחור ואין תגובה - אי אפשר לתאר אותה.

  • אהבתי 6
פורסם (נערך)
לפני 13 דקות, phpclub כתב:

אי אפשר לתאר אותה

עד שאתה לא חווה פחד לשלומו של ילד שלך, אתה לא באמת יודע מה זה פחד.

 

עברתי כמה אירועים שדומים למקרים שסיפרו פה. כלום לא דומה לשעות החרדה שעברתי בשבת האחרונה, עם הבן שהיה בגבול עזה.

עריכה אחרונה על ידי פינדר
  • אהבתי 4

איש חולם אני

וכך היה תמיד

פורסם
לפני כשעה, פינדר כתב:

עד שאתה לא חווה פחד לשלומו של ילד שלך, אתה לא באמת יודע מה זה פחד.

 

בדיוק.

כל השאר לרוב מתגמד.

 

  • אהבתי 1

לא כל רכב צריך להיות שיא הריגוש, אבל שיהיה משהו. מנוע. אם לא מנוע, עיצוב. אם לא עיצוב, נוחות. אם לא נוחות, לפחות שהגיר יהיה ידני.

פורסם

כיתה ח או ט, התחילו לנו הטילים לאזור, אז לא היה צבע אדום או כיפת ברזל (כן היתה מערכת התראה שנקראת מאמין בריבוע אבל היא היתה בחיתוליה). טיל ראשון שנפל קרוב בערך 3 קמ ממני. אז גם לא היה לשום מערכת, כלים להתמודד עם ההשלכות של טילים. 

שנה שנתיים לאחר מכן, צבע אדום, נכנסים לממד, הטיל נופל בערך 200 מטר ממני.

אם אתם מומחים לטילים אז חצי מעלה לפה וחצי מעלה לשם, הטיל היה פוגע בבית.

 

  • אהבתי 1
Ready To Rock
Ready To Rumble

"Hard times create strong men, strong men create good times, good times create weak men, and weak men create hard times." G. Michael Hopf

 Daihatsu Sirion 2007 1.3 automatic
פורסם

כשהייתי ממש קטן הייתי עם ההורים שלי באיזה אירוע .

 

בא אליי איזה בן אדם מבוגר עם זקן, נתן לי איזה משהו מתקתק שקצת טשטש אותי ופתאום הוא חתך לי את הז&ן.

  • אהבתי 2
  • מצחיק 7

תודה לשרת התחבורה מירי רגב על קירוב הפריפריה למרכז.


×
×
  • תוכן חדש...